1.  בתיק שלפני הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירות של התנהגות הגורמת נזק, חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו, נהיגה בקלות ראש וחבלה של ממש.

2.  על אף כתב האישום החמור שהוגש נגדו, הנאשם לא התייצב לדיון שהיה קבוע להקראה ליום 16.7.25 והוצא נגדו צו הבאה ללא אפשרות שחרור. בהחלטתי בדיון הוריתי כי בטרם יושתו הוצאות משפט על הנאשם בגין אי התייצבותו ניתנת לסנגור הזדמנות למסור עמדתו בעניין בתוך 7 ימים. עד עתה לא הוגשה כל הודעה מטעם הסנגור על אף שחלף המועד להגשתה. מכאן ההחלטה שלפני.

3.  דיונים יש לקיים במועדם. בית המשפט הקדיש לדיון משבצת דיונית שהייתה יכולה להיות מנוצלת לשמיעת תיקים אחרים ומשהדיון לא נערך זמנו של בית המשפט מבוזבז לריק. דחיית דיון למועד אחר משבשת את המהלך התקין של עבודת בית-המשפט ומאריכה את משך הבירור שלא לצורך.

4.  "נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועד דיון" הוראות נוהל של נשיא בית המשפט העליון 1-14 (2014), קובע כי - "הכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד."

5.  בהינתן האמור, ומשלא הונח לפני נימוק המצדיק היעדרותו של הנאשם מהדיון, על הנאשם יושתו הוצאות משפט בסך 750 ₪ לטובת אוצר המדינה, שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"ה, 27 יולי 2025, בהעדר הצדדים.