החלטה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי באסמכתאות המצורפות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מחשש לעיוות דין אשר מקורו בפגם בחזקת המסירה כדין.

המדובר בכתב אישום שהוגש נגד המבקשת בגין תאונה מיום 26.09.24, לפיו הואשמה בביצוע עבירות נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור והתנהגות הגורמת נזק. גזר דין ניתן בהעדר ביום 19.05.25.

על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).

באשר למסירה, מעיון בנט המשפט, עולה כי ההזמנה לדיון נמסרה ביום 07.01.25 בשעה 14:57 לידי "מי שגר עמה בבית". לטענת המבקשת, כנראה המדובר באחותה מרים וחתימתה זויפה. אמנם, מתגובת המשיבה עולה כי התיק בעניין זיוף החתימה סווג כ"כללי" ואף נסגר בעילת "אין עבירה פלילית" ואולם מן האסמכתאות המצורפות לבקשה עולה פער בין זהות הישות המתגוררת עם המבקשת ובין זהות הישות החתומה על גבי אישור המסירה. פער זה מבסס חשש לפגם בחזקת המסירה.

אשר ען כן מורה על ביטול פסק הדין מיום 19.05.25.

נקבע להקראה ליום 24.02.26 שעה 10:30. על ב"כ המבקשת למצות הידברות עובר למועד הדיון.

ההחלטה תומצא לצדדים.