1

 

 

כללי

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בפציעה כשהיו נוכחים שניים או יותר וכשהעבריין מזוין לפי סעיף 334+סעיף 335(א)(1)+סעיף 335 (א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.     בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש, הוסכם שהצדדים יטענו באופן חופשי.

 

כתב האישום המתוקן

3.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 31.01.2019 בשעה 18:45 או בסמוך לכך, רץ המתלונן (להלן: "המתלונן") ברחוב ויה דלרוזה בירושלים כאשר כיפה לראשו וטלית עם ציצית לגופו. באותן נסיבות, הבחין אחיו הקטין של הנאשם במתלונן ואמר לו "מה אתה עושה פה בן זונה". המתלונן סב על עקבותיו, ניגש אל האח ובין שניהם החלו חילופי דברים. בסמוך לכך, התקהלו מספר אנשים אשר זהותם אינה ידועה סביב המתלונן והאח. אחד מאותם אנשים ניסה להרחיק את המתלונן ודחף אותו שוב ושוב. המתלונן הסתובב ושלח מכת אגרוף ובעיטה לעבר גופו של האחר. בהמשך לכך, ניסו האחרים שהיו במקום להפריד בין המתלונן לאחר ובתוך כך הכו את המתלונן. אחיו של הנאשם היכה אף הוא את המתלונן באמצעות ידיו.

2

בהמשך לכך, הגיח הנאשם והכה את המתלונן באמצעות ידיו, תוך שהמתלונן ניסה להגן על עצמו. אחיו של הנאשם הצטרף אל הנאשם והמשיך להפליא את מכותיו במתלונן. המתלונן ניסה לנוס על נפשו, אך הנאשם ואחיו לא שחררו את אחיזתם בו ושבו והיכו אותו. חלק מהאחרים שנכחו במקום ניסו לחצוץ בין הנאשם ואחיו למתלונן בניסיון להגן על המתלונן ואילו הנאשם ואחיו ניסו להגיע פעם נוספת אל המתלונן כדי להמשיך להכותו. הנאשם שלף את חגורת מכנסיו והצליף באמצעותה במתלונן מספר פעמים. למקום הגיעו אנשים רבים נוספים שזהותם אינה ידועה, אשר הגנו בגופם על המתלונן והרחיקו את הנאשם ואת אחיו תוך שאחזו בהם ומשכו אותם למקום אחר. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן חבלות בדמות 3 פצעים קטנים בכתפיו וכן שריטה, נפיחות ושפשופים בצווארו.

 

הנאשם הורשע על שבמעשיו פצע את המתלונן ביחד עם אחיו כשהוא מזוין בנשק קר.

 

תסקירי שירות המבחן

4.     תסקיר שירות המבחן הוגש ביום 23.12.2019. כדי לשמור על צנעת הפרט של הנאשם אפרט את עיקרי הדברים בלבד.

 

התסקיר סוקר את הרקע האישי, המשפחתי והתעסוקתי של הנאשם. הנאשם בן 22, רווק, מתגורר עם בני משפחתו בירושלים ועד למעצרו עבד במפעל אלומיניום ביבנה. במועד כתיבת התסקיר שהה הנאשם במעצר בית.

הנאשם בעל 12 שנות לימוד אך כשל במבחני הטאוג'יה המקבילים לבגרויות. לאחר מכן למד לימודי תעודה בתחום תקשורת ומדיה במכללה ברמאללה.

לפני כשנתיים חווה אובדן כאשר בת זוגו מצאה את מותה בתאונה ביתית. הנאשם מסר שהיה שרוי באבל עמוק על מותה הפתאומי אולם כיום מצבו הנפשי יציב.

 

הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

 

בהתייחס לעבירה הנוכחית סיפר הנאשם כי מספר חודשים לפני האירוע עינו של אחיו שהיה שותפו לעבירה נפגעה כתוצאה מתאונת אופניים והנאשם חש דאגה וצורך לגונן עליו. עוד סיפר שבזמן האירוע ראה את המתלונן מתקוטט עם אחיו ועל כן ניגש אליו. לדבריו ברגע שהגיע אליהם, קילל המתלונן את אמו ואת אחותו ועל כן "התפרץ עליו". שירות המבחן מצא שתחושותיו בעת האירוע היו כעס והשפלה בשל מילות הגנאי שהושמעו אודות אמו ואחותו.

3

הנאשם הדגיש שהוא ומשפחתו מקיימים יחסים תקינים ומכבדים עם שכניהם היהודים וכי הוא אינו בעל רגשות קורבנות או טינה כלפי אזרחים ישראלים או יהודים. לדבריו, משפחתו דוגלת ביחסי כבוד ומתנגדת להסתה ממניעים לאומניים. שירות המבחן מצא הנאשם מצר מאוד על התנהגותו וחש בושה על האלימות שנקט כלפי המתלונן. הנאשם הביע רצון להשתתף בהליך של צדק מאחה עם המתלונן.

 

כגורמי סיכון לעבריינות חוזרת, צוינו: גילו הצעיר של הנאשם וייחוס חשיבות רבה מצדו להותרת רושם חיובי כלפי הסביבה; חשש לתגובה אמוציונלית וקושי לפעול באופן שקול וזהיר במצבים שבהם הוא חש פגיעה בערך או בדימוי העצמי והתייחסות בלתי מכבדת כלפי בני משפחתו; נטייה ליטול תפקיד אחראי במשפחתו ותפיסה עצמית כמי שנדרש לגונן על בני המשפחה; לחצים כלכליים משפחתיים.

 

כגורמי סיכוי לשיקום, צוינו: גילו הצעיר של הנאשם והיותו מצוי בשלב של גיבוש זהות עצמית; רצון לקיים אורח חיים נורמטיבי; היות העבירה ראשונה ויחידה; נטילת אחריות על המעשים; קיומם של מקורות תמיכה קרובים; קיומם של כוחות לתפקוד תקין; היעדר דפוסי עבריינות מוטמעים; האפקט המרתיע של ההליך המשפטי; ההכרה שפעל באופן פוגעני כלפי המתלונן, והבעת הנכונות ליטול חלק בהליך "צדק מאחה".

 

לאור האמור בתסקיר, המליץ שירות המבחן לדחות את המלצתו כדי לבדוק התאמתו של הנאשם לתכנית גפ"נ (גישור פוגע נפגע) הפועלת על פי עקרונות הצדק המאחה.

 

5.     תסקיר משלים הוגש ביום 31.12.2020, זאת לאחר מספר דחיות שנבעו ממצב החירום שהוכרז בעקבות מגפת הקורונה וצמצום הפעילות בשירות המבחן. בתסקיר המשלים צוין שהנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם הליך הגישור וגילה מוטיבציה רבה להשתתף בו. למרות זאת ההליך לא צלח ולא הגיע לכדי מפגש בין הצדדים. בשיחה עמו מסר הנאשם כי מאז שחרורו ממעצר הבית הוא עובד במשך השבוע בתחום המיזוג ומנסה לשוב לשגרת חיים נורמטיבית. עוד צוין שנפתח לנאשם תיק בגין הפרת הוראה חוקית מיום 13.01.2020.

 

נוכח ביטויי החרטה והבושה מצד הנאשם לצד מאמציו לשמור על התנהלות נורמטיבית, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת עבודות שירות כיוון שעונש מסוג זה עלול לפגוע בשגרת עבודתו המהווה מוקד להתפתחות מיטיבה. על כן המליץ שירות המבחן להסתפק בענישה שיקומית ולגזור על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, לצד ענישה מותנית הרתעתית ופיצוי למתלונן.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

4

6.     מטעם התביעה העיד לעונש המתלונן ציון אריאל, וכן הוגשו כראיות תמונות המתעדות את פציעותיו מהאירוע. בעדותו סיפר שנפצע פצעים חמורים בגוף ובנפש ותיאר את השלכותיו של האירוע מבחינתו תוך שביקש למצות את הדין עם הנאשם ועם אחיו. כשנשאל מדוע בחר שלא ליטול חלק בהליך הצדק המאחה, השיב שהוא אינו מסוגל לדבר עם הנאשם ולסלוח לו.

 

7.     ב"כ המאשימה עו"ד דניאל ליכט, עתר לגזור על הנאשם שנת מאסר לצד פיצוי למתלונן, קנס, התחייבות ומאסר על תנאי. אשר למתחם העונש ההולם, טען שזה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים ויש למקם את הנאשם בתחתית המתחם בשל היעדר עבר פלילי. בטיעוניו הדגיש את חומרת העבירה שכללה אלימות קשה תוך שימוש בחפץ, את הנזק שנגרם למתלונן בפועל ואת פוטנציאל הנזק שיש במעשים. לתמיכה בטיעוניו הפנה לפסיקה בעבירות אלימות שבה הוטלה ענישה מרתיעה.

 

8.     כראיות לעונש מטעם ההגנה הוגש סרטון המתעד את האירוע.

 

9.     ב"כ הנאשם עו"ד אוסמה חלבי, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור ולהימנע מעונש מאסר ממש אשר יגרום לפליטת הנאשם ממעגל העבודה. בטיעוניו הפנה לתסקיר החיובי ולקביעות שירות המבחן שלפיהן הנאשם נעדר דפוסי עבריינות מושרשים, ללא עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי. בהתייחסו לסרטון מזירת האירוע, טען שהסרטון מראה בבירור שהמתלונן יכול היה לעזוב את המקום אך בחר שלא לעשות כן ובכך לא מנע את האירוע. הדגיש שהנאשם הודה, הביע חרטה כנה והתנצל ואף הגיע למפגשים בשירות המבחן בניסיון לנהל הליך "צדק מאחה" אולם המתלונן בחר שלא להשתתף בהליך. ציין שהנאשם שהה מספר שבועות במעצר ממש ובהמשך כשישה וחצי חודשים במעצר בית מלא. לתמיכה בטיעוניו הפנה לפסיקה.

 

דברי הנאשם

10.                        הנאשם ניצל את זכותו למילה האחרונה. בדבריו לפניי התנצל והביע חרטה על המעשה. ובלשונו של הנאשם:

5

"אני יכול להבין את המתלונן. אני מאוד הצטערתי על מה שעשיתי ואני מתחרט ומבקש סליחה. אני מעריך את מצבו הלא קל של המתלונן. אני מבין שהוא לא יכול היה לקבל את זה. למרות שאני רוצה לעשות סולחה אתו אני מבין אותו שלא הגיע כי גם אם זה היה קורה לי יכול להיות שכך הייתי נוהג. ישבתי שנתיים במעצר. יש בחורה שאני אוהב ורוצה להתחתן איתה. אני לא יכול בגלל המצב הכלכלי. אני עובד ועובד. כמו שהמתלונן חושב שפגעתי בו גם אני חושב איך יכולתי לפגוע בו ? כל יום אני חושב למה הוא לא רצה לסלוח לי, למה לא הגיע. אני אנשק את ראשו ואתנצל עכשיו בפניו כי אני מבין את הנזק הנפשי שקרה אבל תאמינו לי שגם לי נגרם נזק ממה שהיה"

 

 

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

11.                        כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").

 

בית המשפט מצווה לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה בהתאם לעיקרון המנחה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

12.                        במקרה דנא, הערך החברתי המוגן שנפגע הוא ערך השמירה על שלמות גופו, בריאותו, ביטחונו, כבודו, ושלוות נפשו של המתלונן.

 

13.                        לעניין מידת הפגיעה בערך המוגן, דומה שהאירוע ממוקם ברף חומרה שאינו מבוטל שכן האירוע ניצת ללא כל התגרות מצד המתלונן ובמהלכו נעשה שימוש בחפץ - חגורת מכנסיים, ונגרמו למתלונן חבלות.

 

14.                        אשר למדיניות הענישה הנוהגת, יש להבהיר שפסקי דין שעניינם פציעה כשהיו נוכחים שניים או יותר וכשהעבריין מזוין, עוסקים לרוב בנסיבות של דקירה שהן חמורות בהשוואה למקרה שלפנינו והענישה בגינן אף היא חמורה בהתאם. לפיכך הצבתם כקנה מידה תלויה בהבנה שאין לגזור מהם גזירה שווה אלא להסיק מהם מסקנות על דרך ההשוואה המושכלת.

 

לצורך גיבוש מסקנותיי בעניין מדיניות הפסיקה, בחנתי את פסקי הדין שלהלן:

 

6

רע"פ 489/21 ביטאו נגד מדינת ישראל (26.01.2021): בית המשפט העליון דחה בקשת ערעור של נאשם שעונשו הוחמר בבית המשפט המחוזי ל-10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. זאת, חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום. בנסיבות התיק, ניגש המתלונן אל הנאשם בעת שהיו השניים בקיוסק, דחפו והפילו ארצה. בתגובה דקר הנאשם את המתלונן בבטנו פעמיים וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירת אלימות.

 

רע"פ 4883/14 אוטמזגין נגד מדינת ישראל (04.12.2014): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם שנידון לעונש בן 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ולהפעלת מאסרים מותנים שעמדו לחובתו כך שסך תקופת המאסר הכוללת עמדה על 37 חודשים. בנסיבות התיק, דחף הנאשם את המתלונן והפילו לרצפה ואז הכה אותו בראשו באמצעות אבן גדולה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חתך במצחו וסימני שפשוף בידו וברגלו. לאחר התקיפה נמלט המתלונן לדירתו והנאשם עלה בעקבותיו כשאבן בידיו. בהמשך פגע הנאשם בדלת הכניסה לדירה באמצעות חפץ וגרם לשפשופים ולקילופים בדלת.

 

ע"פ 15379-09-19 (מח' חיפה) בנעיון נגד מדינת ישראל (21.11.2019): בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתו של נאשם שהורשע בפציעה, והותיר על כנם את צו של"צ והפיצוי שנגזרו עליו בבית משפט קמא. בנסיבות התיק, עמד הנאשם בתור לקופה בסופרמרקט יחד עם אמו, שעה שהמתלונן עבד במקום. לאחר דין ודברים שהתפתח בין הנאשם ואמו למתלונן, תקף הנאשם את המתלונן בכך שהתקרב לעברו ונגח בראשו. כתוצאה מכך נפצע המתלונן במצחו ופונה לטיפול לשם תפירת החתך.

 

ת"פ (י-ם) 16557-10-14 מדינת ישראל נגד תם (12.01.2015): הנאשם נידון לעונש בן 6 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בנסיבות התיק, פצע הנאשם את המתלונן באמצעות מברג, בכך שדקר אותו פעמיים ברגלו וכתוצאה מכך נגרמו לו שני חתכים אשר הצריכו תפירה. נקבע שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 4 ל-18 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

 

ת"פ (נצ') 32335-04-11 מדינת ישראל נגד אזולאי (07.02.2013): הנאשם נידון לעונש בן 6 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בנסיבות התיק, שהה הנאשם יחד עם אחרים במועדון. במקום התפתחו חילופי דברים אשר גלשו לחילופי מהלומות שבמהלכם הכה הנאשם את המתלונן באמצעות כוס זכוכית באוזנו. כתוצאה מכך נחתך חלק מאוזנו והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים.

 

15.                        במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

7

                                א.        היעדר תכנון; העבירה נעברה ללא תכנון מוקדם אלא כהתפרצות ספונטנית בתגובה לאירוע שבו היה מעורב אחיו הקטין.

 

                                 ב.         חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה; באירוע נטלו חלק מלבד הנאשם מספר משתתפים ובהם אחיו, אחרים שזהותם אינה ידועה, והמתלונן עצמו. הנאשם הצטרף לקטטה בשלב מאוחר יותר לאחר שכבר הייתה בעיצומה. לפיכך הנאשם אינו נושא באחריות לפרוץ האלימות נגד המתלונן, ברם הוא שתקף אותו בצוותא חדא עם אחיו, הוא זה שעשה שימוש נגדו בחגורה, והוא זה שגרם לו לחבלות. במובן זה נושא הנאשם באחריות המלאה לאלימות שבה נקט.

 

                                  ג.         הנזק שנגרם מביצוע העבירה; על פי כתב האישום נגרמו למתלונן חבלות בדמות שלושה פצעים קטנים בכתפיו, וכן שריטה, נפיחות ושפשופים בצווארו. בתמונות שהגישה המאשימה תועדו החבלות וניתן היה להתרשם מהן. נוסף על כך העיד המתלונן גם על נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מהאלימות שחווה.

 

16.                        בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

 

17.                        במקרה דנא, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

18.                        בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

 

בהתאם לכך נתתי דעתי לנסיבות הבאות:

 

                                א.        הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הוא בחור צעיר אשר מצוי בתחילת דרכו בחיים, עובד ומבטא רצון לנהל אורח חיים תקין. שירות המבחן המליץ להימנע מענישה שתפגע בעבודתו אשר מהווה עבורו מוקד להתפתחות מיטיבה. חשיבותה של עבודתו של הנאשם מתעצמת נוכח המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את המדינה בימים אלה בעקבות מגפת הקורונה ונתוני האבטלה הגבוהים הנובעים ממנה. לפיכך בקביעת מידת העונש התחשבתי בצורך למזער את החשש מפגיעה תעסוקתית בנאשם.

8

 

                                 ב.         נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו; הנאשם הודה במיוחס לו ועל כן ניתן להניח לטובתו הנחות מקלות ובכללן: צער, חרטה, נטילת אחריות, הפנמה, וקבלה לעתיד. שירות המבחן סבר שהנאשם קיבל אחריות על מעשיו וחרטתו כנה וכך התרשמתי אף אני מדברי הנאשם לפניי. הנאשם הביע בבית המשפט חרטה מלאה ובלתי מסויגת, לא צמצם את חלקו, לא הטיל אחריות על המתלונן ובאופן מפתיע למדי גילה אמפתיה רבה כלפי המתלונן. נוסף על אלה, שיתף הנאשם פעולה עם שירות המבחן בניסיונות לקיים הליך צדק מאחה (גישור פוגע נפגע) בשיתוף המתלונן, הליך אשר בסופו של דבר לא צלח בשל סירובו של המתלונן לקחת בו חלק. לסיכום חלק זה אומר שהענקתי משקל רבלהודאתו של הנאשם, לקבלת האחריות ולחרטה והצער שהביע.

 

                                  ג.         היעדר עבר פלילי; הנאשם ללא הרשעות קודמות וזו לו מעידה ראשונה בפלילים. שירות המבחן העריך שהנאשם נעדר דפוסים עברייניים מושרשים ומוטמעים. לנתונים אלה משמעות רבה עת בא בית המשפט לדון בעונש הראוי לנאשם -סוגו ומידתו.

 

19.                        לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, קרי, לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר בעבודות שירות לצד מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

 

סוף דבר

20.                        בקביעת עונשו של הנאשם התחשבתי גם בתקופה הממושכת שבה שהה במעצר ממש, מעצר בית מלא, ומעצר בית חלקי.

 

21.                        לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה - סוגם ומידתם ואת השפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

9

                                א.        מאסר בן שלושה חודשים. מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר (מיום 31.01.2019 ועד 03.03.2019) ואת היתרה יישא הנאשם בעבודות שירות. הנאשם שובץ לעבודות שירות בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול בירושלים, בימים ובשעות שנקבעו בחוות הדעת שניתנה ביום 20.07.2020. הממונה יוכל לשנות את מקום ההשמה ואת שעות העבודה לפי שיקול דעתו. הנאשם יתייצב לצורך קליטה והצבה ביום 21.03.2021 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות בשב"ס מפקדת מחוז דרום.

 

                                 ב.         מאסר בן ארבעה חודשים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.

 

                                  ג.         פיצוי לנפגע העבירה (המתלונן), בסך 2,000 ₪.

הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 01.04.2021. לא יופקד סך הפיצוי במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

 

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים ולממונה על עבודות שירות בשב"ס.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, במעמד הצדדים.