1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ופציעה.

על פי עובדות האישום, ביום 28.4.21 נכנס הנאשם לישראל דרך מעבר קלנדיה ללא היתר, ולאחר מכן הגיע לאיזור שער שכם, ושם זרק פחית משקה מלאה על עמדת משטרה במקום. הפחית פגעה בפניה של שוטרת שהיתה בעמדה והיא נפצעה בסנטרה ונזקקה לתפרים.

הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר דיוני, על פיו תוקן כתב האישום והנאשם הודה בו, ללא הסכמה ענשית. במסגרת ההסדר הוסכם בין הצדדים, כי הנאשם יטען שהותקף על ידי שוטרים במהלך התפרעות באותו יום והמאשימה לא תחלוק על כך.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם ולפגיעה שנגרמה לשוטרת, כפי שעלה מהצהרת נפגעת עבירה אותה הגיש. עוד טען, כי יש חומרה עודפת במעשים, מכיוון שבוצעו במהלך מבצע שומר חומות. לאור זאת טען כי מתחם העונש ההולם הוא מאסר, לתקופה שבין 15 חודשים ועד 30 חודשים. לענין קביעת העונש בתוך המתחם הפנה להרשעותיו הקודמות של הנאשם, וביקש להשית עליו עונש של 24 חודשי מאסר.

2

ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם יידה את הפחית לעבר העמדה, ולא לעבר מי מהשוטרים שהיו בה, ועשה כן בתגובה לכך שהותקף קודם לכן על ידי שוטרים ונחבל - ולעניין זה הציג תיעוד רפואי. עוד טען, כי רמת הענישה הנוהגת נמוכה בהרבה מאשר נטען על ידי המאשימה ומתחם העונש ההולם נע בין מאסר בעבודות שירות ועד עשרה חודשי מאסר. לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם טען, כי הוא סובל מחסרון כיס ומנותק מבני משפחתו, וכי הנאשם מצטער על מעשיו. לאור אלה ביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

הנאשם ביקש להתנצל על מעשיו וטען כי לא התכוון להרים יד.

ראיות לעונש

ב"כ המאשימה הגיש הצהרת נפגע עבירה של השוטרת. מההצהרה עולה, כי השוטרת היתה בעמדה, ולפתע הנאשם זרק עליה פחית מלאה אשר פגעה בפניה, והיא דיממה והובהלה באמבולנס לבית חולים, שם נתפר הפצע. עוד עולה מההצהרה, כי השוטרת סובלת מאז הארוע מחרדות וקשיי שינה וכי לצד הכאב וחוסר הנוחות היא חשה מבוכה ובושה בגלל הצלקת שנותרה בפניה, ואף דחתה בשל כך את חתונתה. לדברי השוטרת בעקבות האירוע היא אף בחרה לסיים את שירותה במשמר הגבול והדבר גרם לה לפגיעה כלכלית. כמו כן, הוגשו צילומים צבעוניים של הפצע שנגרם לשוטרת.

ב"כ הנאשם הגיש מכתב שחרור מחדר מיון, ממנו עולה כי הנאשם נחבל מתחת לעינו בפרק הזמן הסמוך למעצרו.

מתחם העונש ההולם

הנאשם נכנס לישראל שלא כדין ובעודו שוהה ללא היתר יידה פחית משקה לעבר שוטרת ופצע אותה בפניה.

מדובר בהתנהגות בריונית ושלוחת רסן, אשר פגעה לא רק בגופה וכבודה של השוטרת, אלא שיש בה גם גילוי של התרסה כלפי הערכים אותם היא מייצגת, של שלטון החוק ושמירה על הסדר הציבורי. גם אם אקבל שבמהלך התפרעות שקדמה לארוע הנאשם נחבל על ידי שוטרים אחרים, הדבר אינו יכול בשום צורה להצדיק את מעשיו של הנאשם או להמעיט מחומרתם. ככל שהנאשם הוכה על ידי שוטרים שלא כדין, ישנן דרכים להגיב על כך, אך הדרך בה בחר הנאשם אינה אחת מהן. לא ניתן לקבל שהנאשם יפרוק את זעמו על שוטרת שאין לה כל קשר לפגיעה בו, ובטח שלא ניתן לקבל הטחת פחית משקה מלאה בפניו של אדם. מבלי להמעיט בחומרת הפגיעה שנגרמה לשוטרת, האירוע יכול היה להסתיים אף בצורה חמורה עוד יותר.

מקרה זה חורג בחומרתו מאירועים דומים שנדונו בעת האחרונה, של ידוי אבנים לעבר שוטרים במהלך התפרעות, וזאת בעיקר בשים לב לכך שהנאשם פצע את השוטרת בפניה ולפגיעה שנגרמה לה כתוצאה מכך. מעבר לכך, הנאשם פעל לבדו, תוך תכנון מסויים, ולא ניתן להניח לזכותו כי נגרר אחרי אחרים. ועל אלה נוספת העובדה כי הנאשם ביצע את המעשה בעודו שוהה בישראל שלא כדין.

על החומרה שבתקיפת שוטרים ר' ע"פ 10049/08 אבו עצא (23.8.12) בפס' 154:

על המערער ושכמותו לדעת כי פגיעה בשלמות גופם של ממלאי תפקיד לפי דין, ובפרט של שוטרים האמונים על שמירת השלום והסדר הציבורי, תוביל להשתת עונשים כבדים.

3

וכן ר' ע"פ 194/14 מחמוד (12.2.14):

"על התנהגות מעין זו, המבטאת זלזול בשלטון החוק ופגיעה בנציגיו המבצעים את פעילותם לשם שמירת הסדר הציבורי ובטחון האזרחים, יש להגיב בענישה קשה ומחמירה. זאת, על-מנת לספק הגנה אפקטיבית למשרתי הציבור ולשרת את מטרות ההרתעה. כפי שציין חברי, השופט ס' ג'ובראן בע"פ 6642/09 מדינת ישראל נ' גביש [פורסם בנבו] (30.12.2009):

"הדעת אינה סובלת מעשי תקיפה של נציגי החוק אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור. יש להוקיע מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם הפרעה לעובדי ציבור במילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית" (שם, בפסקה 9, וראו גם, ע"פ 2583/08 עמר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2006); ע"פ 3562/09 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.7.2005))."

בהביאי בחשבון את כל אלה, ואת תוצאת המעשה והפציעה שנגרמה לשוטרת, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא מאסר לתקופה שבין עשרה חודשים ועד שנתיים וחצי.

נתונים שאינם קשורים לעבירה

הנאשם יליד 1994. לחובת הנאשם מספר הרשעות מבית המשפט הצבאי, בעבירות של ידוי אבנים (שתי הרשעות) והצתה, בגינן נדון למאסרים של עשרה חודשים, שבעה חודשים וחודש וחצי. כמו כן לחובת הנאשם שתי הרשעות מבית משפט ישראלי בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בגינן נדון למאסרים קצרים.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו במיוחס לו, והבאתי בחשבון את העובדה שקודם למעצרו נחבל.

לחובת הנאשם זקפתי את הרשעותיו הקודמות ואת העובדה שמספר מאסרים שנגזרו עליו לא הביאו להרתעתו, ואף לא מנעו ממנו לשוב ולהכנס לישראל שלא כדין.

4

לא מיותר לציין, כי במסגרת הרשעתו האחרונה של הנאשם מבית משפט צבאי, ביום 5.11.19, נגזר עליו עונש של עשרה חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי שלא לעבור "כל עבירה שעניינה זריקת חפצים" למשך חמש שנים. מאסר מותנה זה אמנם אינו בר הפעלה, שכן הוטל בבית משפט צבאי, אך יש בו כדי ללמד על העדר מורא חוק אצל הנאשם.

לאור מכלול נתונים אלו, יש להטיל על הנאשם עונש במרכז מתחם העונש ההולם ולחייבו לפצות את נפגעת העבירה.

לפיכך גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שבעה עשר חודשי מאסר בפועל. המאסר ימנה מיום מעצרו של הנאשם, 28.4.21, גם אם רישומי שב"ס יראו אחרת.

ב.         ששה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות נגד הגוף.

ג.         שלושה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות נגד הרכוש או כניסה לישראל שלא כדין.

ד.         פיצוי לנפגעת העבירה בסך 4,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 1.2.22.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בנוכחות הצדדים.