1

בפניי בקשה לדחיית המועד לתשלום הקנס בסך 20,000 ₪ שהוטל על המבקש במסגרת גזר הדין שניתן בעניינו ביום 2.10.2017 וזאת עד למועד תחילת ריצוי עונש המאסר שהושת על המבקש או עד להחלטת כב' הנשיא בבקשת החנינה שהוגשה בפניו. זאת על מנת לאפשר סילוק הקנס מתוך כספי העירבון שהופקדו בבית המשפט במסגרת תיק המעצר. לחילופין התבקש בית המשפט להורות על תשלום הקנס מתוך כספי הפיקדון כבר כעת וכן להורות על ביטול כל ריבות פיגורים ככל שהתווספה לקנס המקורי.

המשיבה התנגדה לבקש תוך שהפנתה להוראות סעיף 66 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 המורה כי קנס שהוטל ישולם מיד. עוד ציינה המשיבה כי חלפו כבר למעלה מארבע חודשים ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט העליון, בערעור שהגיש המבקש. אלא שהמבקש לא ראה לסלק את הקנס או חלקו עד היום.

לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות מצאתי להיעתר לבקש באופן חלקי.

2

בגזר הדין שניתן בעניינו של המבקש על ידי בית משפט זה ביום 2.10.2017, נגזר עליו, בין היתר, קנס כספי בסך 20,000 ₪. במסגרת ערעור שהוגש, הורה בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 15.2.2018 כי עיכוב הביצוע שניתן חל אף לגבי תשלום הקנס. פסק הדין בערעור ניתן ביום 10.6.2018 ובמסגרתו הפחית בית המשפט העליון את עונש המאסר שהוטל על המבקש לתקופה של 21 חודשים תוך שקבע כי יתר רכיבי הענישה שהוטלו על ידי בית משפט זה יעמדו בעינם.

בהמשך לפסק דינו של בית המשפט העליון, הגיש המבקש בקשת חנינה בפני נשיא המדינה וביום 5.9.2018 הודע לו כי כב' הנשיא הקל את עונשו באופן שהמירו בששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, כפי שיורה הממונה על עבודות שירות.

בהמשך לכך הגיש המבקש בקשה להורות על הרסת האיזוק האלקטרוני, ובדיון שהתקיים בפני כב' השופט פורת ביום 20.9.2018 הוחלט על הסרת האיזוק תוך שנקבע כי יתר התנאים הכספיים ימשיכו לעמוד בעינם עד להתייצבות המבקש לתחילת ריצוי עונשו בעבודות שירות. בנסיבות, ברי כי אין מקום להורות על סילוק הקנס מתוך הכספים שהופקדו בתיק המעצר. יחד עם זאת, אני רואה להאריך את המועד לתשלום הקנס עד ליום 30.11.2018. נוכח נסיבותיו המיוחדות של המבקש אני מורה על ביטול ריבית הפיגורים ככל שהתווספה לקנס המקורי.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ט, 02 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.