1

לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד לירון שטרית

ב"כ הנאשם - עו"ד שמואל פלישמן

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

לאחר תקופה ממושכת של שמיעת ראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בגדרו הודה הנאשם בביצוע העובדות נושא כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שהה הנאשם ביחד עם ס צ (להלן: "המתלונן") בצירוף עצורים נוספים בתא מספר 10 באגף 3 בבית המעצר "ניצן" ברמלה (להלן: "התא").

2

על רקע מחלוקת שנתגלעה בין הנאשם לבין המתלונן, בתאריך 9.7.11 ולאחר שהמתלונן הוריד את אחד המזרונים לרצפת התא ושכב עליו, ביקש הנאשם ממנו שלא ישכב על המזרן באותו מקום. בהמשך הלילה, בשעה 03:00 או בסמוך לה, בעוד המתלונן ישן על המזרן שהניח על רצפת התא, הרתיח הנאשם תערובת נוזלית רותחת מחומרים שהיו בתא וכללו ככל הנראה מים, שמן, קפה ועוד (להלן: "התערובת הרותחת"), אותה שפך על ראשו, פניו, אוזניו, צווארו, חזהו, גבו, בטחנו וגפיו של המתלונן אשר כאמור ישן באותה עת.

המתלונן התעורר בצווחות כאב כאשר הבחין בנאשם עומד מעליו.

כתוצאה מתקיפת המתלונן, נגרמו למתלונן כוויות בדרגה 3 בפניו ובדרגה 2 עמוקה בראשו ובלחמיותיו וכן באוזניו, צווארו, בית חזהו, בטחנו, גבו העליון וגפיו העליונות - על פני שטח כולל בשיעור 40% מגופו. המתלונן הורדם והונשם במחלקה לטיפול נמרץ ונזקק לאשפוז ממושך במחלקה לכירורגית כוויות במרכז הרפואי "שיבא". המתלונן יסבול לצמיתות מפגיעות פיזיות ונפשיות.

על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 7.5 שנים, מתוכן 4.5 שנים במצטבר לעונש אותו מרצה הנאשם כיום והיתרה בחופף. כמו כן, עתרו הצדדים במשותף למאסר מותנה ופיצוי בסך 12,000 ₪.

הנאשם, כבן 25, מרצה תקופת מאסר של עשר שנים שהושתה עליו בשנת 2011 (תחילה נגזרו עליו 12 שנות מאסר אשר הומתקו בערעור ל-10 שנים). את מאסרו מרצה הנאשם בגין עבירה של הריגה שביצע בעת שהיה קטין.

מתוך תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של האשם עולה, כי הנאשם בן למשפחה המונה 7 נפשות שמנהלת אורח חיים נורמטיבי. את מעורבותו בפלילים החל הנאשם בעודו בן 17 וכל העבירות שביצע מצויות בתחום האלימות. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר בעל יכולות קוגניטיביות תקינות, בחור מניפולטיבי, קר רוח, מתוחכם ובעל יכולת תמרון של מצבים ואנשים למימוש צרכיו. שירות המבחן העריך את גורמי הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות כגבוהים, וזאת בשל דפוסי התנהגות אלימים ואימפולסיביים. עוד ציין שירות המבחן, כי הנאשם מביע מודעות ראשונית ואמפתיה מעטה למצבו של המתלונן, כי הוא מתקשה להבין את משמעות מעשיו והשפעתם על הנפגע. חלק מהאחריות למעשה הוא משליך לפתחו של הנפגע.

3

הנאשם הביע רצון להשתלב במסגרת טיפולית בתחום האלימות ועל שליטה בכעסים. שירות המבחן התרשם כי נכון לעת הזו הוא מתקשה ליטול אחריות על מעשיו. עם זאת, המליץ על שילובו במסגרת טיפולית בתחומים שביקש.

מעשהו של הנאשם חמור, אכזרי ושפל. על רקע מחלוקת של מה בכך, תכנן הנאשם את צעדיו כדי לפגוע במתלונן פגיעה עמוקה וכואבת. הנאשם רקח את התערובת הרותחת, שעה שהמתלונן נם את שנתו וגרם לו לנזקים פיזיים ונפשיים אשר אותם נושא המתלונן עד עצם היום. בנסיבות אלו העונש המוסכם אינו מחמיר יתר על המידה עם הנאשם. אלמלא גילו הצעיר וההסדר אליו הגיעו הצדדים, לא מן הנמנע כי היה מוטל עליו עונש חמור יותר. עם זאת, בהתחשב בתקופת המאסר הממושכת שמרצה הנאשם, גילו הצעיר והעובדה שהעונש המוסכם אינו חורג במידה קיצונית ממתחם הענישה, מצאתי מקום לכבדו.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         7.5 שנות מאסר אשר מתוכן ירצה הנאשם 4.5 שנים במצטבר למאסרים אותם מרצה היום והיתרה בחופף.

2.         12 חודשי מאסר על תנאי משך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג של פשע, מיום גזר הדין.

3.         הנאשם יפצה את המתלונן בסכום של 12,000 ₪, וזאת מבלי לפגוע בזכות המתלונן להגיש תביעה נזיקית.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן והודע היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.