1

 

 

 

פתח דבר

 

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשמונה עבירות של שוד, עבירה לפי סע' 402(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

 

2

בתאריך 12.11.14 שדד הנאשם את סניף הבנק הבינלאומי בתל-אביב בדרך של הצגת פתק לפקידת הבנק, בו היה רשום: "זה שוד" ובהמשך אמר לפקידה: "תירגעי אני לא אפגע בך, רק תביאי לי את הכסף". הנאשם שדד 7,510 ש"ח.

 

ביום 17.11.14 שדד הנאשם את סניף בנק מזרחי-טפחות בבת-ים בדרך של הנחת תיק ודרישה לפקידה: "שימי מהר את הכסף בפנים זה שוד" וכן: "שימי מהר, זה שוד, אני רואה הכל, אני לא רוצה לפגוע בך". הנאשם שדד 13,000 ש"ח.

 

ביום 01.12.14 שדד את סניף בנק לאומי בתל-אביב בדרך של הנחת תיק ודרישה לפקידה לשים את הכסף בפנים, שאם תעשה כן הוא לא יפגע בה. הנאשם שדד 3,520 ₪.

 

ביום 04.12.14 שדד את סניף בנק לאומי בתל-אביב בדרך הנחת תיק לפני הפקידה ודרישה לשים את הכסף בתיק, מפני שאינו רוצה לפגוע בה. הנאשם שדד 2,000 ש"ח.

 

ביום 11.12.14 שדד סניף בנק מזרחי-טפחות ברמת-גן בדרך של הנחת תיק לפני פקיד הבנק, תוך אמירה: "זה שוד, שים את הכסף בתיק, אני לא רוצה לפגוע בך". הנאשם שדד 17,000 ₪.

 

ביום 21.01.15 שדד סניף של הבנק הבינלאומי בגבעתיים בדרך של הנחת תיק תוך אמירה לפקיד הבנק: "זה שוד, יש לי אקדח בתיק, תכניס כסף, זה בשביל הילדים שלי". הנאשם שדד 20,600 ₪.

 

ביום 23.02.15 שדד הנאשם סניף בנק דיסקונט בתל-אביב בדרך הנחת תיק מסמכים ודרישה מהפקידה להפקיד שטרות של 200 שקלים ו-100 שקלים, הואיל ואינו רוצה לפגוע בה. הנאשם שדד 23,000 ₪.

 

ביום 01.04.15 שדד סניף הבנק הבינלאומי בתל-אביב דרך הנחת תיק לפני פקידת הבנק ואמירה: "זה שוד, אני לא רוצה לפגוע בך, תני לי את הכסף". הנאשם שדד 28,000 ₪.

 

טיעוני הצדדים

 

3

התובעת המלומדת, עו"ד מירב גבע, עמדה על חומרת העבירות שביצע הנאשם. הנאשם שדד סכום כולל של 114,630 ₪. לגישת התובעת המלומדת, ראוי לבית-המשפט לגזור על הנאשם עונש הנמדד בשנות מאסר, עונש הנע בין 7 ל-8 שנים. כמו כן, ראוי להטיל על הנאשם לפצות את הבנקים הנשדדים.

 

מנגד, טענה פרקליטתו המלומדת של הנאשם, עו"ד יעל פינקלמן-ניסן, כל אשר ניתן היה לטעון לזכותו. מדובר בנאשם שנפל להימורים, הידרדר ושקע עד אשר הגיע לתחתיות. הנאשם הינו אזרח נורמטיבי, שעד הסתבכותו היה בבחינת מלח הארץ, וגם כיום בבית האסורים הינו תורם מטובו לסביבתו.

 

4

 

תסקיר שירות המבחן

 

הנאשם הינו כבן 37 שנים, רווק ואב לשני ילדים המתגוררים עם אמם בספרד. אחיו הבכור נהרג בתאונת דרכים ושאר בני משפחתו מנהלים אורח חיים יציב ונורמטיבי. הנאשם השלים לימודיו התיכוניים, כמו גם לימודים על-תיכוניים, שירת שירות צבאי מלא כלוחם ביחידת הנ"מ, השתתף במלחמות ואף זכה להערכה.

 

עברו של הנאשם הינו נקי וללא רבב. זו לו המעורבות הראשונה בפלילים. הנאשם נטל אחריות על שכמו ושיתף פעולה עם המשטרה מתחילת הדרך ועד סופה.

 

שירות המבחן אינו רואה סיכון בנאשם. לדברי שירות המבחן, חרטתו כנה, הוא אינו מאופיין בקווים שוליים או עברייניים מופנמים, ונכון הוא להשתלב בכל טיפול שהוא.

 

תיקון מס' 113 לחוק העונשין

 

ביום 10.07.2012 נכנס לתוקפו תיקון מס' 113 לחוק העונשין, במסגרתו הוסף לפרק ו' של החוק סימן א'1, הנושא את הכותרת "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". על פי דברי ההסבר לתיקון זה, מטרתו הינה:

 

"לכוון את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין ולצמצם את פערי הענישה מקום שאינם מוצדקים, אך זאת תוך הותרת שיקול דעת בידיו בקביעת העונש הסופי"

(ראו דברי הסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו - 2006, ה"ח הממשלה 241, 446)

 

בקביעת מתחם העונש ההולם, ישווה בית-המשפט לנגד עיניו את עיקרון ההלימה, על בסיס הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, מידת הפגיעה בו ומדיניות הענישה הנהוגה - ההלכה הפסוקה - בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

5

על בית-המשפט להתחשב, כאמור, בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירות (להבדיל מנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות עברו הפלילי אשר ישמשו גורם בקביעת העונש בתוך המתחם), כמפורט בסעיף 40ט לחוק. על בית-המשפט לתת את הדעת, בין היתר, לתכנון שקדם לביצוע העבירה, לחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, לנזק שצפוי היה להיגרם ושנגרם בפועל מן הביצוע, לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע העבירה, וכן ליכולתו של הנאשם להבין מעשהו, מידת השליטה שלו על מעשהו, מצוקתו, כמו גם האכזריות שגילה כלפי נפגע העבירה וניצול כוחו כלפי הנפגע.

 

הערך המוגן בענייננו הינו שמירה על קניינו, שלומו וביטחונו האישי של הפרט והציבור. ראוי לאפשר לאזרחים להתנהל בצורה בטוחה ונוחה ולקיים שגרת חיים סדורה. ערך מוגן זה הופר בבוטות פעם אחר פעם על-ידי הנאשם.

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

 

ע"פ 4521/12 סואמי נ' מ"י. הנאשם שם הורשע על-פי הודאתו ב-8 עבירות שוד ונגזר לו בבית-משפט המחוזי עונש מאסר של 9 שנים לריצוי בפועל. בית-המשפט העליון התערב בעונש שהושת על הנאשם בבית-המשפט המחוזי והפחית את העונש ל-78 חודשים לריצוי בפועל.

חשוב לציין לעניין מקרה זה, כי הנאשם, כמו בענייננו, אכן הודה בכל מקרי השוד, מקרי שוד שבוצעו ללא כל אלימות שהיא וללא שימוש בנשק חם או קר, ברם בית-המשפט המחוזי, בעיצומם של הליכים שלאחר כתב האישום, הורה על שחרורו לחלופת מעצר, שכללה מעצר בית מלא במסגרת קהילה טיפולית. הנאשם דחה את החבל שהושט לו על-ידי בית-המשפט ושירותי הרווחה, עזב את הקהילה הטיפולית, ובמהרה חזר לסורו משביצע מעשי שוד נוספים בדרכו.

 

ע"פ 322/13 מזרחי נ' מ"י. הנאשם הורשע בשוד ונידון בבית-המשפט המחוזי בירושלים ל-3 שנות מאסר ומאסר על תנאי. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, על-סמך הודאה של ביצוע שוד בדרך הנחת פתק לפני פקידת הבנק, הדורש לשים כסף בשקית, ולא - ישתמש בנשק שנמצא ברשותו. בית-המשפט העליון, חרף מצבו הבריאותי וכלל טיעוני פרקליטו המלומד, החליט להותיר את העונש על כנו.

 

6

ת"פ (מחוזי ת"אׂ) 55884-12-13 מ"י נ' אלשריף. הנאשם ביצע שוד בסניף בנק הדואר בתל-אביב בדרך הצגת פתק ומקל הנחזה להיראות אקדח. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבסיומו של יום גזר בית-המשפט המחוזי תל-אביב, כב' השופטת אמסטרדם, על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

ע"פ 5940/13 ימין נ' מ"י. הנאשם שדד בנק לאחר שכיסה את פניו והחזיק טלפון שנחזה כאקדח. בית-המשפט המחוזי גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, נוכח עברו הנקי ותסקירי שירות המבחן. בית-המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש תוך קביעה כי הטלת אימה על כספרית במהלך ביצוע שוד ראוי לענישה המשקפת ביטוי לשאט נפש.

 

נסיבות הקשורות בביצוע עבירה:

 

הנאשם ביצע את כל מעשי השוד ללא שימוש באלימות. הנאשם לא הציג נשק קר או חם, ולא התחזה, ככלל, בפני פקידי הבנק כמי שמחזיק נשק.

מדובר במעשי שוד פשוטים, שהקלות הבלתי נסבלת בה גרף לאמתחתו סכומי כסף משמעותיים מעוררת תמיהה.

 

אמור מעתה, בהתחשב בכל האמור לעיל, ראוי לקבוע מתחם ענישה לכל אירוע שוד בנפרד.

בחנתי אירועי השוד השונים, ולאחר שקלול וכימות הנתונים וכלל טיעוני ב"כ הצדדים הנכבדים, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין שנתיים לבין 6 שנות מאסר לריצוי בפועל.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ויש להתחשב בהן:

 

הנאשם הודה מתחילת הדרך ועד סיום ההליכים. כבר בחקירתו הראשונה הניע לשונו, ובפרץ דברים סיפר על כל קורותיו ומעשיו, שחרגו מעבר לגדרות ולכלל אורחות חייו. פרקליטתו המלומדת ציינה כי בניגוד לעצתה לשמור על זכות השתיקה, שיתף הנאשם פעולה עם חוקריו וסיפר להם על מעשי שוד שביצע, שבהם לא הואשם.

מדובר בשיתוף פעולה מיוחד וסוחף, שיתוף פעולה המבטא נקיפות לב וחרטה מלאה ושלמה.

 

7

שיתוף פעולה זה משתלב בעברו הנקי של הנאשם. כאמור, זו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק.

 

עברו של הנאשם הינו נכבד. הנאשם הינו בן למשפחה נורמטיבית, שצעד בנתיבים להם חונך. הנאשם למד, שירת בצבא בסדיר ובמילואים עד שחלה במחלת ההימורים, מחלה שהורידה אותו לתחתיות.

 

הנאשם הציג תעודות כדלהלן:

 

נ/1, תעודת סיום של קורס נאמני בטיחות.

 

נ/2, תעודה של השתתפות בתחרות איכות, כחבר בצוות אגף מו"פ בחברת הזרע.

 

נ/3, תעודת בית-ספר תיכון מקיף רוגזין.

 

נ/4, תעודת עובד מצטיין של חברת הזרע.

 

נ/5, תעודה מטעם ד"ר משה לפידות, ממנהל המחקר החקלאי מרכז וולקני, המכון להגנת הצומח.

 

נ/6, תעודת המלצה מיחידתו הצבאית.

 

נ/7, תעודת גמר הכשרת לבורנטים.

 

נ/8, מכתב הסמכה מחברת הזרע כממונה כיול יחידתי.

 

נ/9, הבעת תודה על תרומתו לחניכי קייטנה.

 

8

באלה הדברים, שקלתי טיעוני ב"כ הצדדים הנכבדים, מחד גיסא חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, שמונה מעשי שוד שונים בהם נטל מבנקים שונים סכום של למעלה מ-100 אלף ₪, ומאידך גיסא, אזרח צעיר שחלה במחלת ההימורים, ביצע מעשי שוד בדרך "אלגנטית" ללא הפעלת אלימות, תוך שימוש, סך-הכל, בשפה רפה. הנאשם מבקש בכל מאודו להיחלץ ממחלתו, לסור מדרכו ולחזור לשגרת חייו, שגרת חיים של אזרח מן השורה.

 

 

סוף דבר

 

חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ברורה ונשקפת בפסקי-הדין שהוצגו לעיל בפרק הדן בהלכה הנוהגת.

 

מאידך, מדובר בצעיר שעברו נקי, צעיר שלולא מחלת ההימורים אליה נפל, לא היה מתקרב, ולו בשמץ קצת, למעשים אותם ביצע בתקופת מחלתו.

הנאשם שירת שירות צבאי מלא בסדיר ובמילואים. הנאשם סיים לימודים תיכוניים ולימודים אחרים, וגם כיום מאחורי חומות בית האסורים, הינו תורם מטובו, בדרך של העברת הרצאות וקורסים שונים לאסירים ועצירים.

חרטתו בולטת למרחוק ונראה כי הנאשם סיים פרק קודר זה בעברו, וכולו נכון ומוכן לשיקום ולחזרה לנתיב חיים של אזרח נורמטיבי למהדרין.

 

הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        60 חודשי מאסר, מתוכן 45 חודשים לריצוי בפועל (החל מיום מעצרו - 22.04.15) והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה של שוד או כל עבירה של אלימות פיזית כלפי גוף אדם.

 

ב.         בשל מצבו הכלכלי-אישי של הנאשם, הנני נמנע מלהטיל עליו פיצויים כספיים לטובת הבנקים, וגוזר עליו אך קנס סמלי בסך 1,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם עד יום 01.06.17.

 

מנהל שבס:

9

הנאשם מבקש בכל מאודו להשתקם ולחזור לדרך בה צעד קודם להסתבכויותיו בעבירות שפורטו לעיל. על-פי תסקיר שירות המבחן נראה כי סיכוייו להשתקם משופרים. הנני ממליץ לשקול בחיוב שיבוצו בתוכנית שיקום וגמילה מהתמכרויות.

 

10

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 מרץ 2016, במעמד הצדדים.