בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

אלכסנדר דיסמן

הנאשם

גזר דין

רקע

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה חמורה, עבירות בניגוד לסעיף - 333 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 30.6.12 בעקבות ויכוח שניטש בין הנאשם, אשר שימש כמאבטח במועדון, לבין המתלונן, על רקע חשדו של הנאשם כי המתלונן "התחיל" עם אשתו במועדון, תקף הנאשם את המתלונן בכך שאחז בצווארו, היכה אותו במכת אגרוף בלסת ימין וגרם לו חבלות של ממש בדמות שטף דם תחת עינו, רגישות מעל הגבות, שטף דם בברך ימין וחבלה בלסת ימין. בהמשך אחז הנאשם את המתלונן בצווארו והיכה אותו מכת אגרוף באפו וגם לו לחבלה חמורה בדמות שבר באף.

הסדר הטיעון:

2.     הצדדים הציגו הסדר לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן יורשע, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. באם התסקיר יהיה חיובי בפרמטרים של חרטה, הפנמה, קבלת אחריות, שיתוף פעולה לרבות השתתפות בטיפול אם יומלץ, לא יפתחו תיקים חדשים, יעתרו הצדדים במשותף למאסר של 6 חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות וכן מאסר מותנה קנס ופיצוי. ככל שהתסקיר יהיה שלילי, הטיעונים יהיו פתוחים.

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

3.     בעניינו של הנאשם התקבלו 4 תסקירים.

בתסקיר מיום 18.11.15 סקר שירות המבחן את הרקע האישי המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם בן יחיד להורים גרושים, אביו נרצח לנגד עיניו בהיותו בן 17. לאחר הרצח עלה עם אימו ארצה, חווה קשיי קליטה וקשיים כלכליים, החל בשימוש בסמים והתדרדר לניהול אורח חיים עברייני. הנאשם הצליח לשמור על ניקיון מסמים משך 3 שנים עד שהתדרדר שוב לסמים לאחר ביצוע העבירה שבתיק זה ולאחר שנודע לו על מחלת בנו.

ביחס לעבירה הנאשם לקח אחריות. העבירה בוצעה על רקע קנאתו לאשתו. הנאשם הביע חרטה. להערכת שירות המבחן, העבירה משקפת את דפוסי התנהגותו. שירות המבחן התרשם כי ההתמכרות לסמים היא תוצר של אירועי חייו אשר לא עובדו. שירות המבחן התרשם כי במצבי לחץ הנאשם פועל באופן אימפולסיבי ללא חשיבה, בעל קושי להציב גבולות פנימיים ולעמוד בגבולות חיצוניים וקיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. בשים לב שהנאשם הביע מוטיבציה להשתלב בהליך טיפולי לגמילה מסמים, ניסה שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי אלא שהנאשם התקשה להתחייב לטיפול, לא עמד בכללי המקום ונראה כי לא קיימת בו מוטיבציה פנימית להשתלב בטיפול. לאור האמור, ובשל התרשמות שירות המבחן כי למרות הצהרותיו של הנאשם הוא נעדר מוטיבציה פנימית ורצון לשינוי, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

4.     בתסקיר מיום 5.6.16 שב שירות המבחן וציין כי הנאשם הביע עמדה מטושטשת ומגמתית ביחס לאי שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול. עדיין מתקשה לגייס עצמו להליך טיפולי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם משתף פעולה מתוך מניע תועלתני ורצונו לסיים את ההליך המשפטי באופן שלא יפגע במהלך חייו. שירות המבחן חזר וציין כי התרשם כי הנאשם לא פנוי להשתלב בטיפול ואינו מבקש לערוך שינוי באורחותיו ולפיכך חזר שירות המבחן ונמנע מהמלצה טיפולית.

5.     בתסקיר מיום 7.7.16 מציין שירות המבחן כי הנאשם הביע רצון לחזור לטיפול ביחידה להתמכרויות ועם זאת, שירות המבחן חזר והתרשם כי הנאשם פועל מתוך רצון להשיג מטרותיו בדרכים קצרות, מהירות, תוך הפעלת מניפולציות רגשיות. שירות המבחן חזר וציין כי הנאשם עורך מאמצים לנהל אורח תקין תוך הימנעות מסמים ולרוב מצליח בכך, עם זאת, מתקשה להכיר בדפוסי אישיות ודפוסי חשיבה והתנהגות מכשילים, מתקשה להכיר בצרכים טיפוליים, מתקשה בהצבת גבולות. שירות המבחן ציין כי הזמן הממושך בו הנאשם עמד בקשר עם שירות המבחן לא סייע לו לקדם את עצמו בכיוון של עריכת שינוי בהתנהגותו ולפיכך שירות המבחן לא מצא תועלת בהמשך מעורבות בחייו. שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית שתחדד האחריות למעשיו תוך התחשבות בעובדה שבשנים האחרונות עורך מאמצים לניהול אורח חיים תקין ולטיפול במשפחתו לרבות בבנו שבעל צרכים מיוחדים.

6.     בתסקיר מיום 1.5.17 חזר שירות המבחן על המלצותיו מתסקירים קודמים.

7.     בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות אשר מצא את הנאשם מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

טיעוני המאשימה לעונש:

8.     ב"כ המאשימה תיארה את חומרת העבירה כפי שעולה מעובדות כתב האישום, הגישה לביהמ"ש תמונות של החבלות שנגרמו למתלונן, הפנתה לחומרת הנסיבות לכך שהנאשם עבד כמאבטח במקום והיה אמור לשמור על הסדר והביטחון של השוהים בו. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ולאמור בתסקירי שירות המבחן לפיהם אין המלצה להליך טיפולי וכי שירות המבחן המליץ על ענישה שתחדד גבולות. ב"כ המאשימה הפנתה להרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות הונאה, רכוש ולעובדה כי היום מרצה מאסר בעבודות שירות. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם לא עמד בתנאי ההסדר שגובש שכן, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ולא נרתם להליך טיפולי ולפיכך, עתרה להטיל מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר מותנה מרתיע, פיצוי משמעותי למתלונן וחתימה על התחייבות.

טיעוני ההגנה לעונש:

9.     ב"כ הנאשם הגיש טיעונים לעונש בכתב. בטיעוניו הפנה לנסיבות האישיות של הנאשם, הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה (העדר תכנון מוקדם), הפנה לחלקו של המתלונן באירוע שלטענת ב"כ הנאשם פנה באופן פוסק אל אשת הנאשם, ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה (למקרים של חבלות של ממש ולא למקרים של חבלה חמורה) וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל- 6 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, זאת בלוויית ענישה נלווית בדמות פיצוי לנפגע וענישה צופה פני עתיד. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לכך שהתדרדר לסמים לאחר שאביו נרצח לנגד עיניו, לכך שלקח אחריות בהזדמנות ראשונה תוך הפנמת הפסול שבמעשיו, חסך זמן שיפוטי, הפנה לנסיבות חייו הקשות, למאמציו לשמור על אורח חיים נקי מסמים, לרצונו להשתלב בהליך טיפולי אשר יחזק כוחותיו להימנע משימוש בסמים מבלי שייקטע רצף חייו, למאמציו לשמור על יציבות בתא המשפחתי ובהיבט התעסוקתי. לדבריו, הנאשם משתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ושירות המבחן ובעל רצון להשתקם. הנאשם בעל יכולת לתפקד באופן תקין ושאיפות לקדם עצמו במישורי חייו השונים. ב"כ הנאשם ציין כי מאסר ממושך עלול להוביל להתדרדרות במצבו ולפגוע קשות בסיכויי שיקומו. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם מביע סלידה לכל גילוי אלימות מכל סוג ונכון להשתלב בטיפול מונע מתוך כוונה כנה ועמוקה להשתקם. הנאשם הביע התחייבות למגר את בעיית השליטה בדחפיו בשעות דחק ולהלחם בבעיית ההתמכרות ולכן מעוניין להשתלב בטיפול מונע, רצון שהוא כן ואמיתי ולא לצורך השגת רווח. ב"כ הנאשם בקש שישקלו שיקולי שיקום אף ללא המלצה טיפולית של שירות המבחן. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה לפיה קיים סיכוי ממשי לשיקום גם ללא הליך טיפולי המקובל ביחס ל"עבריינים קלאסיים". לדבריו, קיים אופק שיקומי. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשם לגזור על הנאשם עונש כזה אשר יאפשר לו לחזור לאיתנו, לבנות את ההריסות ולשוב כאדם בריא ומתפקד לחברה. כנגד חומרת מעשיו של הנאשם עומדים החסד והרחמים באופן שיאפשר לנאשם לראות את האור בקצה המנהרה.

10. בדיון מיום 11.5.17 הפנה ב"כ הנאשם לטיעוניו בכתב, הגיש לביהמ"ש תסקיר (נ/2) אשר הוגש בתיק שהתנהל בראשון לציון, הצביע על הסתירה בין התסקירים. לדבריו, הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה, חסך זמן שיפוטי, הביע חרטה כנה ומתחייב לשתף פעולה עם כל הליך טיפולי. לדבריו, הנאשם אב ל-3 קטינים, אחד מהם סובל מאוטיזם קשה. הנאשם נגמל מסמים, מסר בדיקות שתן לשירות המבחן אשר יצאו נקיות למעט אחת. ב"כ הנאשם טען שעונש מאסר יביא לרגרסיה במצבו של הנאשם ולנזק לחברה כולה. ב"כ הנאשם בקש שביהמ"ש יאפשר לנאשם לתקן את דרכיו.

11. הנאשם אף הוא בקש לשאת דברים, הביע צער וחרטה על מעשיו, ביקש לפצות את המתלונן. היום מצפה לילד רביעי, לדבריו היום מבצע עבודות שירות ביחידה של שב"ס וזה גרם לו לשנות את דרכיו, רוצה להצליח בחיים הוא מנסה אך לא תמיד מצליח.

דיון והכרעה

12. הערך המוגן בעבירה עליה נותן הנאשם את הדין הוא ביטחונו ושלמות גופו של אדם. על חשיבות הערך המוגן ניתן ללמוד מהעונש המירבי של 7 שנות מאסר הקבוע בצידה של העבירה של מי שחובל בחברו חבלה חמורה.

13. מידת הפגיעה בערך המוגן הינה ברף הגבוה: הנאשם גרם למתלונן פגיעה חמורה בדמות שבר באף לצד חבלות נוספות בדמות חבלה בלסת, שטף דם מתחת לעין ורגישות מעל לגבה ושטף דם בברך ימין.

בית-המשפט העליון חזר בשורה של פסק-דין כי יש להילחם בנגע האלימות על ידי ענישה מחמירה. כך למשל נקבע בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל:

"כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות... המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע"

14. על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

·        רע"פ 9172/12 יונדין נ' מדינת ישראל (4 שנות מאסר ושבעה חודשי מאסר , לרבות הפעלת מאסר מותנה, לאדם שהורשע בגרימת חבלה חמורה וריבות עבירות תקיפה הגורמת חבלות של ממש).

·        רע"פ 1601/14 נדב פרץ נ' מדינת ישראל (10 חודשי מאסר בפועל בגין גרימת פציעה בנסבות מחמירות כשעבריין מזויין נשק קר ותקיפת סתם)

·        עפ"ג (חיפה) 4007-01-16 וולקוביץ נ' מדינת ישראל, (24 ח חודשי מאסר, תוך הפעלת מאסר מותנה במצטבר בשל גרימת חבלה חמורה).

·        עפ"ג (חיפה') 27630-05-12  בן ארי נ' מדינת ישראל, (24 ח חודשי מאסר, בשל גרימת חבלה חמורה).

·        עפ"ג (מרכז) 30709-01-12 לופט נ' מדינת ישראל (16 ח חודשי מאסר, הכוללים הפעלת מאסר מותנה של 6 חודשים בשל גרימת חבלה חמורה).

·        עפ"ג (ב"ש) 32504-04-11רביבו נ' מדינת ישראל, ( 24 חודשי מאסר בפועל בשל גרימת חבלה חמורה).

·        ע"פ (נצ') 85-10 סורקלובסקי נ' מדינת ישראל (12 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה)

·        ע"פ (ב"ש) 3610-01-11 אלקובי נ' מדינת ישראל (7 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה)

·        ת"פ (ב"ש) 5060-10-14 מדינת ישראל נ' טספאי , (10 ח חודשי מאסר, בשל גרימת חבלה חמורה).

·        ת"פ (קריות) 46324-03-14 מדינת ישראל נ' האיל שאמי (12 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה)

·        ת"פ (רמלה) 13630-09-13 משטרת ישראל נ' פלוני (מע"ת ושל"ת בשל גרימת חבלה חמורה).

·        ת"פ (י-ם) 2465-05-12 מדינת ישראל נ' טייטלבאום (5 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה).

·        תפ (פ"ת) 28004-11-11 מדינת ישראל נ' יורי אלכסשנקו, (8 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה).

·        ת"פ (ת"א) 39061-10-10 מדינת ישראל נ' משה לוי (6 חודשי מאסר בעבודות שירות בשל גרימת חבלה חמורה).

·        ת"פ (ב"ש) 1079-09-10 מידנת ישראל נגד קפוסטין ( 36 חודשי מאסר בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות).

·        ת"פ (ק"ג) 6103-02-10 מדינת ישראל נ' פלוני (10 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה ואיומים).

·        ת"פ (רמ') 16519-05-09 מדינת ישראל נ' אבוסלבאן (10 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה).

15. באשר לנסיבות ביצוע העבירה: מעובדות כתב האישום עולה כי לא היה תכנון מבעוד מועד לביצוע העבירה, אלא בשל קנאת הנאשם לאחר שהמתלונן "התחיל" עם אשתו. עם זאת כן היה תכנון מסויים שהתבטא בכך שהנאשם ביקש מהמתלונן לצאת החוצה מהמועדון ושם תקף אותו כך שאין מדובר בתגובה ספונטנית. הגם שלא היה שימוש בנשק חם או קר, הרי שמדובר באלימות חמורה. נתתי דעתי לכך שהנאשם שימש כמאבטח במועדון ותפקידו היה לשמור על הסדר והביטחון של השוהים במועדון. הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כמפורט בכתב האישום הוא חבלה חמורה בדמות שבר באף וחבלות נוספות.

16. לאור כל המפורט אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע ממאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 24 חודשים מאסר.

17. לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם, אף לא משיקולי שיקום. כאמור, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם לאחר שנעשו מספר ניסיונות טיפוליים בתיק זה.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

18. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר להודות ולקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה. לקחתי בחשבון כי הנאשם ביטא חרטה וצער והפנים את חומרת מעשיו.

·        זקפתי לחובתו את הרשעותיו הקודמות: הנאשם יליד 1983, צבר לחובתו 2 הרשעות קודמות האחת, בגין גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, עבירה מיום 5.5.11 עליהן נדון בספטמבר 2016 למאסר בעבודות שירות והשניה, בגין עבירות רכוש משנת 2006 אשר גם עליהן נדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שאין בעברו עבירות אלימות קודמות ואף לא נרשמו לחובתו עבירות אלימות או עבירות אחרות המאוחרות לביצוע העבירה נשוא תיק זה.

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם לרבות בשל מצבו המשפחתי. הנאשם מפרנס משפחה, אישה ו-3 ילדים, בת זוגו בהריון עם ילד רביעי. לנאשם בן אשר סובל מאוטיזם קשה בו הוא מטפל.

·        לקחתי בחשבון את מאמציו של הנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי. את ניסיונו לשמור על ניקיון מסמים לאחר שנים רבות של שימוש בסמים, את העובדה שבדיקות השתן למעט אחת שנמסרה בתחילת הקשר עם שירות המבחן יצאו נקיות מסמים.

·        לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם מתמיד במסגרת תעסוקתית ודואג לפרנסת משפחתו.

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה מוחשית תוך מתן ביטוי למאמציו לניהול אורח חיים נורמטיבי ולטיפול בבני משפחתו ובבנו.

·        לקחתי בחשבון את חלוף השנים ממועד ביצוע העבירה (5 שנים).

·        לקחתי בחשבון את נכונותו של הנאשם לפצות את המתלונן ואת החרטה שהביע.

·        לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד בתוך מתחם העונש ההולם.

·        לקחתי בחשבון את ההסדר שהוצג על ידי הצדדים. נדמה כי הנאשם עמד במרבית הקריטריונים שנקבעו בהסדר, אם לא בכולם. הנאשם הביע חרטה, הפנים את מעשיו, קיבל אחריות ומההרשעות שהוגשו לביהמ"ש עולה כי לא נפתחו תיקים חדשים. המחלוקת היא האם שיתף הנאשם פעולה עם שירות המבחן, לרבות השתתפות בטיפול באם יומלץ. מעיון בתסקירים עולה כי הנאשם עשה ככל יכולתו על מנת לשתף פעולה עם שירות המבחן, הגיע למפגשים שנקבעו, מסר בדיקות שתן ועשה מאמץ לשכנע את שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי, אולם שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית לאחר שהתרשם שהנאשם מתקשה לגייס עצמו להליך טיפולי ונכונותו להתגייס לטיפול היא כדי להשיג רווח מהיר בהליך המשפטי.

בנסיבות אלו, נדמה כי הנאשם עמד בקריטריונים אשר נקבעו בהסדר עימו, או לכל הפחות במרבית הקריטריונים, ועשה מאמץ כדי לעמוד בכל הקריטריונים.

19. לאור כל האמור לעיל, מצאתי הצדקה לגזור על הנאשם את העונש עליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, באם יעמוד בכל הקריטריונים, עונש אשר נמצא בתוך מתחם העונש ההולם, הגם שברף התחתון של המתחם.

עונשו של הנאשם

20. לפיכך, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות,            בפיקוח אלקטרוני לכיש (שב"ס) בתחנת משטרת אשקלון.

            הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

            הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 2.7.17 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום

          להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

ב.   מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם כל עבירת אלימות.

ג.   פיצוי לע"ת/1, ליאב מימון בסך 6,000 ₪. הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1/8/17.

ד.   קנס כספי בסך 1000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.11.17.

ה. הנאשם יחתום התחייבות בסך 6,000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירת אלימות למשך 3 שנים מהיום. ההתחייבות תחתם עוד היום במזכירות בית המשפט אחרת יאסר למשך 30 יום.

ככל שיש מוצגים יושמדו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי

ניתנה והודעה היום י"ח סיוון תשע"ז, 12/06/2017 במעמד הנוכחים.