1

 

 

 

כללי

1. הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירת פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), ועבירת היזק לרכוש במזיד, עבירה לפי סעיף 452 לחוק.

 

2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 23/10/16, בשעה 13:00 או בסמוך לכך, בקיבוץ ברור חיל, התפרץ הנאשם לעמדת השמירה בכך ששבר את חלון הזכוכית עם מקל, ובעזרת המקל נשא ונטל מהמקום אייפון 4 בלי הסכמת בעליו (להלן: "האירוע הראשון").

 

2

3. הנאשם הודה וצירף תיק נוסף, ת"פ 8598-01-18, בו הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בביצוע 2 עבירות גניבה, עבירות לפי סעיף 384 לחוק, עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק, עבירת גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413ד(א) לחוק, עבירת נהיגה ברכב ע"י בלתי מורשה לסוג רכב זה, עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961, ועבירת נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

 

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:

א.     ביום 06/09/16 בשעה 12:59 או בסמוך לכך גנב הנאשם אופניים חשמליים בשווי 2,900 ₪ מחנות "ס.לזמי אלקטריק" ברחוב הנחלים 3 בשדרות (להלן: "האירוע השני").

ב.     בתאריך 11/09/16 בשעה 08:50 או בסמוך לכך, חנה רכבו של מר רחמין קטנוב (להלן: "המתלונן"), מסוג סיטרואן ברלינגו מ.ר. 1649474 (להלן: "הרכב") בסמוך לבניין ברחוב ברנר 2 בשדרות.

במועד זה, פתח הנאשם את הדלת האחורית של הרכב וגנב מתוכו מכשיר "קונגו" של חברת מקיטה בשווי 3,500 ₪ השייך למתלונן.

משזיהה המתלונן את הנאשם, נמלט הנאשם מהמקום יחד עם ה"קונגו" תוך שאמר למתלונן: "כשתחזיר לי את הכסף אני אחזיר לך את זה". בהמשך למתואר, הוחזר מכשיר הקונגו למתלונן.

נוסף על המתואר, כשבוע עובר למועד המצוין, בשכונת קסדור בשדרות, איים הנאשם על המתלונן באומרו לו: "חכה מה אני יעשה לך" (להלן: "האירוע השלישי").

ג.       בתאריך 11/09/18 בשעה 07:30 או בסמוך לכך, החנתה הגברת ענת כחלון (להלן: "המתלוננת") אופניים חשמליים ורודים בשווי כ-3,200 ₪ (להלן: "האופניים") על עץ הסמוך למזכירות קיבות דורות. בהמשך אותו היום, בשעה 15:58 לערך, הגיע הנאשם למקום כשהוא נוהג ברכב מסוג רנו קנגו מ.ר 3232550, וזאת כשהוא בלתי מורשה לנהיגה וללא ביטוח. בהמשך למתואר, גנב הנאשם את האופניים בכך שנשאם ונטלם והכניסם לרכבו.

בהמשך למתואר ולאחר חקירתו, החזיר הנאשם את האופניים למתלוננת (להלן: "האירוע הרביעי").

 

תסקירי שירות המבחן

4. כעולה מתסקיר שירות המבחן מיום 02/09/18, הנאשם בן 46, נשוי ואב ל-6, תושב רהט.

 

הנאשם סיים לדבריו 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ולאחריהם השתלב בעבודות בניין וגינון. מחודש ינואר 2017 עובד בגינון בקיבוץ חולדה, ומעסיקו דיווח כי הנאשם עובד מסור, יעיל, סבלני, ישר ואכפתי המשקיע את מלוא מרצו בעבודה.

 

3

לנאשם עבר פלילי הכולל 4 הרשעות בעבירות סמים, רכוש, הפרעה לשוטרים והתחזות לאחר, וכן רישום תעבורתי הכולל, בין היתר, נהיגה ללא רישיון. לטענת הנאשם, מעולם לא הוציא רישיון, אך נוהג ברכב במידה וזקוק לכך.

 

לנאשם רקע של שימוש בסמים מגיל 20. בשנת 2009, במסגרת צו מבחן, השתלב הנאשם בהליכי טיפול ושיתף פעולה. עם זאת, הנאשם מסר כי לאחר מכן חזר לעשות שימוש בסמים. לטענתו, מזה 7 חודשים הפסיק את השימוש לאחר שהבין את המחיר המשפחתי של התנהלותו. בשתי בדיקות שמסר בחודש אוגוסט 2018 לא נמצאו שרידי סם.

 

ביחס לעבירות עליהן נותן הנאשם את הדין, הנאשם הודה בביצוע העבירות, הביע חרטה וצער, תאר קושי כלכלי ומחלוקת בגין שכר כרקע לביצוען, וטען כי מעוניין להשתלב בהליך טיפולי על מנת לקבל כלים לשפר התנהלותו.

 

לאור התרשמות שירות המבחן מנזקקות טיפולית, שולב הנאשם בסדנא חד יומית כהכנה לטיפול קבוצתי. בסדנא עלה רושם מלקיחת אחריות, מסוגלות לשינוי ורצון בכך ויכולת להיתרם מהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן.

 

לאור המפורט הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית וימסור בדיקות שתן. כמו כן, הומלץ על הטלת של"צ, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים.

 

5. מתסקיר שירות המבחן מיום 13/02/19 עלה כי הנאשם שולב בקבוצת הכנה בשירות המבחן אשר כללה 8 מפגשים אליהם התייצב, השתתף, ביטא רצון נחרץ לשינוי, והביע הבנה ליכולתו של ההליך הטיפולי לסייע לו לשמור על מסלול חיים יציב והימנעות מעבירות.

 

הנאשם שיתף בשיחה עמו כי נתרם מהקבוצה וכי מאז ששומר על ניקיון מסמים מתפקד בצורה אחראית יותר, פועל לכיסוי חובות ויחסיו עם הסובבים אותו השתפרו.

 

בדיקות שתן שמסר הנאשם בחודשים ינואר- פברואר 2019 נמצאו תקינות.

 

לאור המפורט שב שירות המבחן על המלצתו.

 

טיעוני הצדדים

6. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 18 חודשים בגין כלל העבירות בהן הורשע, לצד מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, פיצוי וקנס.

4

 

ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה, בגין עבירת הפריצה לבניין שאינו דירה וגניבה, הנע בין 6-12 חודשי מאסר. בגין עבירת גניבת הטלפון עתרה למתחם הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל. בגין עבירות גניבת האופניים, עבירת האיומים ועבירת ההיזק לרכוש, עתרה ב"כ המאשימה למתחם הנע ממאסר מותנה ועד ל-6 חודשי מאסר על כל אחת מהעבירות. בגין עבירות התעבורה עתרה למתחם הנע מפסילה בפועל ועד למאסר קצר.

 

בטיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לריבוי העבירות, לעברו הפלילי של הנאשם, ולערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בטיעוניה, ורישום פלילי ותעבורתי של הנאשם.

 

7. ב"כ הנאשם עתר לאמץ המלצת שירות המבחן, ובאם נדרש - אף להטיל על הנאשם ענישה כלכלית אשר יוכל לעמוד בה.

 

בטיעוניו הפנה למצבו הכלכלי של הנאשם, לרקע לביצוע העבירות ולחומרתן הפחותה באופן יחסי, ולאחריות אשר מגלה הנאשם בתחום התעסוקה, וטען כי התנהלות הנאשם, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, מעידה על כך שמעוניין לשנות דרכיו וכי פועל לשם כך.

 

לטענת ב"כ הנאשם, על אף שהנאשם חזר לבצע עבירות חרף צו המבחן אשר הוטל עליו בעבר, יש לזקוף לזכותו את העובדה כי במשך שנה וחצי נמנע מביצוע עבירות, וכן טען כי אף מבחינת הנראות הציבורית ושיקולי השיקום של הנאשם יש לאמץ המלצת שירות המבחן.

 

עוד טען ב"כ הנאשם כי אין להסיק מהפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה למקרה זה, והפנה לפסיקה לתמיכה בעתירתו.

 

8. במועד הדיון טען הנאשם כי מצטער ומביע חרטה על מעשיו, כי כיום נמצא במקום אחר, טוב משמעותית מבעבר, משולב היטב בתעסוקה, מסדיר את חובותיו, וכי מוכן לפצות את המתלוננים ומתחייב להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

5

9. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה, בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע - פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על שלום הציבור, ובשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם שנקבע, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

 

10. במקרה זה מדובר ב-4 אירועים נפרדים, ומשכך יש לקבוע 4 מתחמי ענישה הולמים.

 

11. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

12. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעים בביצוע עבירות הפריצה, גניבה, היזק לרכוש במזיד, וגניבה מרכב הם שמירה על קניינו של האדם, הזכות לשקט נפשי ולביטחון אישי, וכן לתחושת הביטחון הציבורי.

 

לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש, יפים דברי כב' השופט יצחק עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (08/01/10): "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה... מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש ... גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

 

כמו כן, כאשר מדובר בגניבת טלפון סלולארי קיימת חומרה יתרה לאור הנזק המשמעותי שנגרם בהילקחו, ופגיעה משמעותית בפרטיותו של בעליו.

ברע"פ 6365/13 קליינר נגד מדינת ישראל (23/09/13) נקבע כי: "גניבת מכשירי טלפון ניידים הפכה, למרבה הצער, לתופעה נפוצה הפוגעת באזרחים תמימים ומערערת את תחושת הביטחון של הציבור. אין להקל ראש בעבירה זו ויש להטיל על המורשעים בביצועה עונשים הולמים". בעפ"ג 51662-12-14 מדינת ישראל נגד ג'אבר (20/04/15) צוין ביחס לטלפונים "חכמים" כי "במכשיר כזה מצוי בימינו מרכז חייו של כל אדם", ו"כי כל מכשיר טלפון נייד מחזיק מידע רב ערך עבור בעליו, שחזורו הוא כמעט בלתי אפשרי, ומכל מקום, נטילתו גורמת עוגמת נפש רבה למי שהמכשיר נגנב ממנו".

 

6

13. הערכים החברתיים אשר נפגעים בביצוע עבירת האיומים הם השמירה על כבוד האדם, שלמות גופו, שלוות נפשו ובטחונו האישי.

 

הערכים החברתיים אשר נפגעים בביצוע עבירת הנהיגה ברכב ע"י בלתי מורשה וללא ביטוח הם השמירה על ביטחון הציבור, שלמות גופו, שלוותו וביטחון הפרט.

 

14. מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע הראשון" היא ברף הנמוך - בינוני, וזאת בשים לנזק שנגרם ולשווי המוערך של הרכוש שנגנב מהרכב, אל מול העדר תכנון ותחכום וטיב העסק שנפרץ.

 

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע השני" היא ברף הבינוני - נמוך, וזאת בשים לב לרכוש אשר נגנב.

 

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע השלישי" היא ברף הבינוני, וזאת בשים לב מחד גיסא לשווי החפץ הגנוב, ומאידך גיסא לכך שהרכוש הושב, לרקע לביצוע העבירה ולתוכן האיום.

 

מידת הפגיעה בערך המוגן בגין ה"אירוע הרביעי" היא ברף הבינוני, וזאת בשים לב לכך שעבירת הגניבה נעשתה בסיוע עבירת הנהיגה ללא רישיון ולשווי הגניבה, וזאת אל מול העובדה כי הרכוש הושב לבעליו לאחר שהנאשם נחקר.

 

15.בגין ה"אירוע הראשון", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. ברע"פ 8114/10 אבו חדיד נגד מדינת ישראל (07/11/10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הטיל בית משפט השלום, 3 חודשי מאסר מותנה, ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, החמיר את עונשו והטיל עליו, בין היתר, 7 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי צדק בית המשפט המחוזי כשהתערב בעונש אשר הוטל על הנאשם, לאחר שבית משפט השלום לא נתן משקל הולם לאינטרס הציבורי.

ב.בת"פ (ב"ש) 49255-06-15 מדינת ישראל נגד בן דוד (18/02/16), הורשע נאשם בגין פריצה לבניין שאינו בית מגורים בכוונה לבצע גניבה, ובית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד, הוטלו, בין היתר, 5 חודשי מאסר בפועל.

 

7

16. בגין ה"אירוע השני", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. בת"פ (ת"א) 18987-06-15 מדינת ישראל נגד סביטקין (24/06/15), הורשע נאשם בגין גניבת אופניים אשר הושבו לבעליהם. בית המשפט הטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל מאסר מותנה של 3 חודשים, וזאת במצטבר.

ב. בת"פ (ק"ג) 58483-03-14 מדינת ישראל נ' זריהן (24/06/15), הורשע נאשם בגין גניבת מוצרים מהשופרסל בשווי של 983 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסרים מותנים וקנס.

 

17. בגין ה"אירוע השלישי", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א. ברע"פ 4338/15 פראג'י נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 23/06/15) דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז- לוד וקבע כי העונש אשר הוטל על הנאשם לא מצדיק התערבות בית המשפט בגלגול שלישי. במקרה זה, בית משפט השלום בחיפה הטיל על נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת פריצה לרכב וגניבה מרכב, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל 6 חודשי מאסר מותנה אשר היו תלויים ועומדים כנגדו, במצטבר. בית המשפט המחוזי סבר כי אף נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם אין בהן כדי להוביל להקלה בעונשו.

 

ב. בת"פ (ת"א) 41897-04-16 מדינת ישראל נגד ג'אבר (12/07/17), הורשע נאשם על פי הודאתו בגין גניבת מרכב ואיומים. בית המשפט קיבל את ההסדר בין הצדדים והטיל על הנאשם, 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וקבע כי עונש זה משקף את מדיניות הענישה הראויה והולם את מתחמי הענישה.

 

18. בגין ה"אירוע הרביעי", בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירת הגניבה, פורטה לעיל במסגרת האירוע השני, ובנוסף על כך ניתן לראות כי בחינת מדיניות הענישה בגין עבירות הנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח תקף היא כדלקמן:

א. ברע"פ 1973/13 חסן נ' מדינת ישראל (24/03/13) הותיר בית המשפט על כנו את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הקל בעונשו של נאשם אשר הורשע בעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה כך שהוטלו עליו 12 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי למשך 4 חודשים, 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ₪.

 

ב. בתת"ע (אשד') 4720-07-13 מדינת ישראל נ' סבג (15/03/15), הורשע הנאשם בגין עבירות נהיגה ללא רישיון ולא פוליסת ביטוח והוטלו עליו מאסר מותנה למשך 5 חודשים, פסילה בפועל למשך 6 חודשים, פסילה על תנאי למשך 3 חודשים וקנס בסך 1,500 ₪.

8

 

ג. בתת"ע (נצ') 4860-04-13 מדינת ישראל נ' מסאלחה יוסף (13/01/15) הורשע הנאשם בגין עבירות נהיגה ללא רישיון ולא פוליסת ביטוח והוטלו עליו מאסר מותנה למשך 4 חודשים, פסילה בפועל למשך 8 חודשים, פסילה על תנאי למשך 6 חודשים וקנס בסך 1,500 ₪.

 

19. בשלב זה יש לציין כי ת"פ 45583-04-14 אליו הפנתה ב"כ המאשימה, כמו גם ת"פ 32095-02-13 אליו הפנה ב"כ הנאשם, עוסקים בעבירות שונות מאלו עליהן נותן הנאשם את הדין, ומשכך לא ראיתי לנכון להתייחס לתוכנם במסגרת גזר דין זה.

כמו כן, מצאתי כי אין ללמוד מת"פ 11679-07-09, אליו הפנה ב"כ הנאשם, לתיק זה, מאחר ובאותו התיק היה מדובר בהסדר טיעון אשר אף הצדדים טענו כי הוא חריג ואיננו מעיד על אמת הענישה בעבירות ההתפרצות והגניבה.

 

20. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע הראשון", יש לתת את הדעת לכך שהעבירות הצריכו תכנון לא מורכב, שהנאשם הוא המבצע העיקרי והיחיד ולכך שמעובדות כתב האישום לא ניתן להסיק לעניין הנזק שנגרם מביצוע העבירות.

כמו כן, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם טען כי הרקע לביצוע העבירה היה תסכול וכעס שחש כלפי הקיבוץ ומצוקתו הכלכלית של הנאשם.

 

21. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע השני", יש לתת את הדעת לכך שהעבירה הצריכה תכנון מוקדם לא מורכב, שהנאשם הוא המבצע העיקרי והיחיד, לגובה הנזק, ולמצוקתו הכלכלית של הנאשם אשר לטענתו היתה הרקע לביצוע העבירה.

 

22. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע השלישי", יש לתת את הדעת לכך שעבירת הגניבה הצריכה תכנון לא מורכב, לכך שהנאשם הוא המבצע היחיד, לכך שהאיומים נותרו בגדר איומים בלבד ולא יצאו אל הפועל, לכך שהרכוש הושב, ולסכסוך הכספי בין הנאשם למתלונן אשר לדברי המתלונן שימש רקע לביצוע העבירות.

 

23. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק) בגין ה"אירוע הרביעי", יש לתת את הדעת לכך שעבירה זו הצריכה תכנון כלשהו, אולם לא מורכב, הנאשם הוא המבצע היחיד, הרכוש הושב, והרקע לביצוע העבירה הוא מצבו הכלכלי של הנאשם, כך לדבריו.

 

9

24. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין ה"אירוע הראשון" הוא מ-3 חודשי מאסר ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל.

 

בגין ה"אירוע השני" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא ממאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל.

 

בגין ה"אירוע השלישי" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא מ-4 חודשי מאסר ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל.

 

בגין ה"אירוע הרביעי" מצאתי כי מתחם העונש ההולם הוא ממאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל, לצד פסילה בפועל.

 

25. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.

על אף הליכי הטיפול בהם החל הנאשם, בשים לב לעברו הפלילי, לריבוי העבירות, לפגיעה בקורבנות עבירה שונים, ולכך שהליך טיפול קודם לא מנע רצדיביזם - לא מצאתי כאמור סיבה לחרוג ממתחמי הענישה.

ברי כי כלל השיקולים ייבחנו בגזירת הדין בתוככי המתחמים.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם:

26. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

 

במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לשיקולים הבאים -

א.     הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם - עסקינן בנאשם שהוא אב ל-6 ילדים, הנמצא במצב כלכלי מורכב, אשר עושה מאמצים להסדיר את חובותיו. ברי כי הטלת ענישה מוחשית תפגע במשפחתו של הנאשם.

ב.     נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב- הנאשם נטל אחריות על מעשיו והודה בבית המשפט, הביע חרטה והשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן כמפורט בתסקירי שירות המבחן. אולם, התייחסותו לעבירות התעבורה אינן מעידות על לקיחת אחריו מלאה.

ג.      עברו הפלילי של הנאשם או העדרו - לנאשם עבר פלילי אשר בגינו ריצה מאסר בפועל למשך 5 חודשים, וכן עבר תעבורתי, הכולל אף הרשעה בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה בגינה הוטל עליו בעבר מאסר מותנה למשך 6 חודשים.

10

 

27. עוד יש לתת את הדעת במקרה זה גם לשיקול הרתעת היחיד וזאת בשל העובדה כי הנאשם שב לבצע עבירות על אף ששולב בעבר בהליך טיפולי אשר הוגדר כמוצלח, וכן לאור עבירת הנהיגה ללא רישיון אשר חזרה על עצמה, והנאשם אף העיד כי מדובר בדפוס התנהגות בעניין זה.

 

28. באיזון בין השיקולים השונים, כאשר לקחתי בחשבון את הודאתו בעבירות, הבעת החרטה, גילו והיותו מפרנס ל-6 ילדים, וכן נסיבותיו האישיות ומאמציו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, וזאת אל מול עברו הפלילי והישנות העבירות, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להסתפק בעתירת ב"כ הנאשם לאמץ המלצת שירות המבחן, אך ניתן להסתפק בעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. דהיינו יש להטיל על הנאשם ענישה ברף הנמוך-הבינוני של המתחמים.

 

29. בשלב זה יש לציין, כי על אף הצהרת המאשימה בדיון אשר התקיים ביום 13/09/19, לא נראה כי ההליך הטיפולי אשר החל הנאשם ואשר הותיר רושם על שירות המבחן כי מטיב עם הנאשם הוביל לחשיבה מחודשת באשר לעמדת המאשימה בנוגע לעתירתה לעונש.

 

30. סוף דבר, בהתאם לסעיף 40יג(ג) לחוק, התחשבתי במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, והטלתי עונש השומר על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ותקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

 

31. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      5 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 22/09/19 במשרדי הממונה בשעה 08:00.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי הממונה שאם לא כן, ירצה את יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח.

במידת הצורך ימסור הנאשם בדיקות לגילוי שרידי סם.

 

2.      5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור שוב עבירה לפי סימן ה'1 לפרק י"א ו/או עבירה לפי סעיף 406 ו/או 407 לחוק העונשין.

 

3.      3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור שוב עבירה לפי סעיף 452 ו/או 192 ו/או 384 לחוק העונשין, ו/או עבירה של נהיגה ללא רישיון ו/או נהיגה בזמן פסילה.

 

11

4.      הנאשם יחתום על התחייבות על סך 1,500 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מביצוע אחת העבירות בהן הורשע.

ההתחייבות תחתם עוד היום. לא תיחתם, ייאסר הנאשם ל- 7 ימים.

 

5.      הנאשם ישלם פיצוי לקיבוץ ברור חיל על סך 750 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 3 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון תוך חודש ימים מהיום.

ב"כ המאשימה תצרף טופס פרטי ניזוק תוך 7 ימים.

 

6.      הנאשם ישלם למתלונן (ע"ת 5 בת"פ 8598-01-18) פיצוי על סך 1,000 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 15/09/19, והמזכירות תעבירו למתלונן.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

 

7.      הנאשם ישלם למתלונן (ע"ת 3 בת"פ 8598-01-18) פיצוי על סך 1,000 ש"ח.

הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים.

תשלום ראשון מיום 15/01/20.

מצורף טופס פרטי ניזוק.

 

8.      מעמידה הנאשם, בהסכמתו, בפיקוח שרות המבחן למשך שנה מהיום.

בית המשפט מבהיר לנאשם סמכותו להפקיע צו המבחן.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

 

ניתן היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בנוכחות הצדדים.