1

2

1.         בהכרעת הדין מיום 31.3.19 הרשעתי את הנאשמים לאחר ניהול הוכחות בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, עבירות על חוקי בטיחות בעבודה. לנאשמת יוחסו ארבע עבירות ולנאשם שש עבירות.

            הנאשמת, חברה שעסקה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בייצור עיבוד וביצוע עבודות שיש למטבחים הורשעה בארבע עבירות שונות על חוקי הבטיחות עבודה, והנאשם ששימש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום כמנהל פעיל בנאשמת הורשע בשש עבירות על חוקי בטיחות עבודה. הנאשמת העסיקה את העובדים יעקב בוחבוט ושי בוחבוט בביצוע העבודות.

2.         הרשעתי את הנאשמת בעבירות הבאות:

א.        הנאשמת לא ערכה בדיקות סביבתיות - תעסוקתיות תקופתיות של ריכוז האבק המזיק באוויר באזור הנשימה של העובדים, על ידי בודק מעבדה, בתכיפות של אחת ל - 6 חודשים לפחות, בשיטת בדיקה שאישרה הוועדה הטכנית.

ב.         הנאשמת לא בדקה את מכונת ההרמה שברשותה, על כל חלקיה לפחות אחת לארבעה עשרה חודשים, על ידי בודק מוסמך.

ג.         הנאשמת לא בדקה את קולט האוויר ביסודיות לפחות אחת לעשרים ושישה חודשים.

3.         הרשעתי את הנאשם בעבירות מכוח היותו נושא משרה בנאשמת - חובת פיקוח:

א.        הנאשם לא פיקח ולא נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע העבירות שביצעה הנאשמת, זאת ביחס לארבע עבירות המיוחסות לנאשמת כפי שצוין לעיל.

ב.         הנאשם הפר את צו השיפור שמספרו 48733, בכך שלא ביצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות בתקנות הבטיחות (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד - 1984, לא העביר העתקים של פנקסי בריאות למפקח העבודה האזורי ולא הודיע לו בכתב על ביצוע צו השיפור, עד למועדים הנקובים בצו השיפור.

3

ג.         הנאשם הפר את צו השיפור שמספרו 48734 בכך שלא ביצע בדיקה סביבתית באמצעות מעבדה מוסמכת, לא העביר את דוח הבדיקות למפקח העבודה האזורי ולא הודיע לו בכתב על ביצוע צו השיפור עד למועדים הנקובים בצו השיפור.

4.         המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 70% מהקנס העונשי, 14,440 ₪ (10,080 ₪ בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשעה) ולגזור על הנאשם קנס בשיעור של 60% מהקנס העונשי 14,440 ₪ (8,640 ₪ בגין כל אחת מהעבירות שהורשע) וכן בגין הפרת צווי השיפור קנס בשיעור של 60% מהקנס הקבוע בחוק, 50,000 ₪ (30,000 ₪ בגין כל עבירה). בסה"כ ביקשה המאשימה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 40,320 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור של 94,560 ₪. לטענת המאשימה יש להביא בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות כאשר תחום בטיחות בעבודה נועד לשמור על שלמות גופם וחייהם של מי שמבצעים את העבודה במקום העבודה.

5.         הנאשמים ביקשו באמצעות הנאשם להקל בעונשם לאור מצבם הכלכלי, העובדה שהנאשם בעצמו וכן אחיו מר יעקב בוחבוט חלו במחלת סליקוזיס, מחלת ריאות שקשורה לחשיפה לאבק מזיק וחומרים מסוכנים. הנאשם סיפר שבכל השנים הוא התגורר בשדרות עיר מוכת קסאמים. הנאשם ביקש להתחשב בגילו, הוא בן 75, עובד כ-60 שנה כדי לפרנס את משפחתו בת 12 נפשות. את הנאשמת הוא פתח לפני 42 שנה ולא הייתה לו אף תאונה. לנאשמים אין עבר פלילי.

6.         במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין יש לגזור את העונש ביחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

הנאשמים הורשעו בעבירות של דיני בטיחות בעבודה וחוק הפיקוח על העבודה. דינים שנועדו להבטיח סביבת עבודה בטוחה, למנוע תאונות עבודה ולשמור על חייו ושלמות גופו של מי שנמצא במקום העבודה ומבצע את עבודתו.

4

רק לאחרונה התייחס בית המשפט העליון בבג"ץ 5215/17 קו לעובד נ' משרד העבודה והרווחה פסק הדין מיום 7.4.19 לחשיבות של חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

בסעיף 2 לפסק הדין כתבה כב' השופטת דפנה ברק-ארז:

"חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן: חוק הפיקוח או החוק) נועד להגן על שלומם ובטיחותם של עובדים ועוברי אורח במקומות עבודה. שרת העבודה (כתוארה אז) גולדה מאיר היטיבה לתאר את תכליתו בעת הדיון שהתקיים במליאת הכנסת ביום 24.5.1954 לקראת הצבעה על הצעת החוק ב"קריאה ראשונה":

"הפועל העברי ידע מאז ומתמיד לעמוד על תנאי עבודה, על תנאים סוציאליים כגון חופשה שנתית, תגמולים וכו', אך לא תמיד ידע לעמוד על זכותו העיקרית, היינו על זכותו לחיות, לפרנס את עצמו ואת משפחתו ולא להיות לנכה ולא להביא את אשתו לידי אלמנות ואת ילדיו לידי יתמות, מסיבות שאפשר למנוע בעדן [...] אין להשלות עצמנו באמונה, שאם ינקטו אמצעי זהירות מאכסימליים והמנגנון שהחוק בא להקימו יהיה היעיל ביותר - נמנע את כל התאונות. מה שאפשר לעשות הוא למנוע את התאונות שיד אדם בהן" (ד"כ התשי"ד 1741-1739).

הדברים יפים ממש כביום אמירתם - ואין צריך לומר שכך הוא לגבי כלל העובדים הבונים את הארץ, מכאן ומשם."

העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן עבירות בעל אופי כלכלי. מהכרעת הדין עולה שגם לאחר הביקורים של מפקחי אגף הבטיחות בעבודה, הנאשמים לא שעו ולא תיקנו את ההפרות. מששני הנאשמים הורשעו יש לגזור על כל אחד מהנאשמים עונש נפרד.

5

7.         בגין העבירה הראשונה שעניינה היעדר בדיקות סביבתיות תעסוקתיות תקופתיות של ריכוז האבק המזיק באוויר באזור הנשימה של העובדים, על ידי בודק מעבדה, בתכיפות של אחת לשישה חודשים, עבירה לפי תקנה 24(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) תשמ"ד - 1984; וכן סעיפים 219, 221 ו - 225 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) , תש"ל 1970 ,העונש המקסימלי לגבי כל אחד מהנאשמים הוא 14,400 ₪. רמת הענישה הראויה בגין עבירה זו היא בין 50% ל - 80% מגובה הקנס המקסימלי.

כך גם לגבי העבירה השנייה שעניינה על פי תקנה 24(ב)(2) לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) תשמ"ד - 1984 וכן סעיפים 219, 221 ו - 225 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) , תש"ל 1970 - העסקה של עובד חשוף לאבק מזיק מבלי שעבר בדיקה רפואית חוזרת בידי רופא מורשה שיקבע את המשך התאמתו לעבוד בעבודה בחשיפה לאבק מזיק, באדם שגילו למעלה מ - 40 שנים או שעבד כעובד חשוף לאבק מזיק למעלה מ - 10 שנים, העונש המקסימלי לעבירה בחוק הוא קנס בסך 14,400 ₪. רמת הענישה הראויה בגין עבירה זו היא בין 50% ל - 80% מגובה הקנס המקסימלי.

כך גם לגבי העבירה השלישית, עבירה לפי סעיפים 81, 219, 221 ו - 225 לפקודת הבטיחות בעבודה, (נוסח חדש), תש"ל - 1970, שעניינה היעדר בדיקה של מכונת הרמה על כל חלקיה, ביסודיות, לפחות אחת ל-14 חודשים על ידי בודק מוסמך. העונש המקסימלי לעבירה בחוק הוא קנס בסך 14,400 ₪. רמת הענישה הראויה בגין עבירה זו היא בין 50% ל - 80% מגובה הקנס המקסימלי.

כך גם לגבי העבירה הרביעית, עבירה לפי סעיפים 115(א) 219, 221 ו - 225 לפקודת הבטיחות בעבודה, (נוסח חדש), תש"ל - 1970 שעניינה היעדר בדיקה של קולט אוויר אחת ל - 26 חודשים. העונש המקסימלי לעבירה בחוק הוא קנס בסך 14,400 ₪. רמת הענישה הראויה בגין עבירה זו היא בין 50% ל - 80% מגובה הקנס המקסימלי.

הנאשם הורשע בשתי עבירות נוספות של הפרת צווי השיפור, עבירה לפי סעיף 8ג, עבירה לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי"ד - 1954. העונש המקסימלי לעבירה אחת הקבוע בחוק הוא מאסר חצי שנה או קנס בסך של 50,000 ₪. רמת הענישה הראויה בגין עבירה זו היא בין 30% - 80% מגובה הקנס המקסימלי.

6

8.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובכלל זה מצבו האישי של הנאשם, העובדה שהוא עצמו מחלה במחלת סיליקוזיס, החלטתי לגזור על הנאשמים קנסות בשיעור של 50% בלבד מגובה הקנס המקסימלי בגין כל עבירה בה הורשעו בגין ארבע העבירות הראשונות. ו30% בלבד מגובה הקנס המקסימלי בגין שתי העבירות לפי סעיף 8ג לחוק ארגון הפיקוח על העבודה שעניינם הפרת ואי קיום צווי השיפור. מדובר ברמת ענישה שנמצאת בטווח התחתון של מתחם הענישה, אולם בשל מצבו של הנאשם ובכלל זה מצבו הבריאותי, החלטתי לגזור את העונש על הרף התחתון.

אני גוזר על הנאשמת קנס בשיעור של 7,200 ₪ בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשעה, ובסך הכל 28,800 ₪.

אני גוזר על הנאשם קנס בשיעור של 7,200 ₪ בגין כל אחת מארבע העבירות הראשונות בהן הורשע, סך הכל 28,800 ₪ וכן קנס בשיעור של 15,000 ₪ בגין כל עבירה בה הורשע לפי סעיף 8ג לחוק הארגון הפיקוח על העבודה, סך הכל 30,000 ₪ כך שעל הנאשם לשלם קנס כולל בשיעור של 58,800 ₪.

כמו כן כל אחד מהנאשמים יחתום על כתב התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין לפיו הוא ימנע מביצוע עבירות בהן הורשע בתיק זה למשך שלוש שנים מהיום. גובה ההתחייבות יעמוד על סך של 14,400 ₪. אם הנאשמים לא יחתמו על ההתחייבות הם יקנסו בקנס נוסף בשיעור של 10,000 ₪ כל אחד.

9.         סופו של דבר, הנאשם ישלם קנס בשיעור של 58,800 ₪ ב - 60 תשלומים שווים של 980 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ישולם עד ליום 2.6.19 ובכל 2 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ייפרע במועד, יעמוד מלוא הסכום לפירעון מיידי.

הנאשמת תשלם קנס בשיעור של 28,800 ₪ ב-60 תשלומים שווים של 480 ₪ כל אחד. את התשלום הראשון תשלם עד ליום 2.6.19 ובכל 2 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ייפרע במועד, יעמוד מלוא הסכום לפירעון מיידי.

כל אחד מהנאשמים יחתום על כתב התחייבות להימנע מהעבירות בהן הורשע בתיק זה בסך של 14,400 ₪. אם הנאשמים לא יחתמו על ההתחייבות עד ליום 20.5.19 הם יקנסו בקנס נוסף בשיעור של 10,000 ₪ כל אחד.

10.       הנאשמים מופנים למזכירות בית הדין לקבלת שוברי תשלום וחתימה על התחייבות.

11.       זכות ערעור כדין.

12.       לבקשת הצדדים מהיום גזר הדין ישלח אליהם בדואר רשום וכן באמצעות הפקסימיליה.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ט, 14 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.