ת"פ 7776/08/19 – מדינת ישראל נגד פלוני,אסצ'אלאו לקאו
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
ת"פ 7776-08-19 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר) ואח'
|
|
1
לפני כבוד השופט דניאל פיש
המאשימה |
מדינת ישראל |
נגד
|
|
הנאשמים |
פלוני אסצ'אלאו לקאו (עציר) |
בשם המאשימה: עו"ד אדם סרי
בשם הנאשם 1: עו"ד מור עטייה
בשם הנאשם 2: עו"ד יאיר נדשי
גזר דין |
1. הנאשמים הודו במסגרת הסדר שלא כלל הסדר אודות העונש, בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא, לפי סעיף 333 + 335(א)(1) + (2) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (3 עבירות).
2
2. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 21.7.19 החל משעות הערב המאוחרות, שהו שני הנאשמים בקרבת "פונדק החוף" ובסמוך לחצות ישבו עם אחרים מסביב לשולחן סמוך למקום ושתו משקאות אלכוהול. בשעה 22:30 הגיעו המתלוננים למקום, אב ובנו וחבר של הבן, וישבו בשולחן סמוך לשולחן שבו ישבו הנאשמים ואחרים. במהלך שהותם במקום המתלוננים שתו משקאות אלכוהול. לא הייתה היכרות מוקדמת בין שתי הקבוצות. בסמוך לשעה 00:15 ניגש אחד הנאשמים לשולחן המתלוננים, ביקש לקבל סיגריה, ולאחר שאלה סירבו לבקשתו אמר למתלוננים "אתם רוצים בעיות" והחל ויכוח בינו לבינם. הגיע נאשם נוסף לשולחן המתלוננים ושני הנאשמים התעמתו איתם ותקפו אותם באמצעות בקבוקי זכוכית שבורים. בהמשך, תקפו את הבן בכך שדקרו אותו תוך גרימת חתך שגרם לדימום רב. במקביל, תקפו בצוותא חדא את החבר בכך שהיכו בראשו בבקבוק זכוכית שבור ובמקביל תקפו בצוותא חדא את האב בכך שהיכו בראשו בבקבוק זכוכית שבור ובעטו במפשעתו. בעקבות המתואר החלו המתלוננים להימלט מהמקום בעוד הנאשמים רודפים אחריהם. הנאשמים רדפו אחרי האב, השיגו אותו והמשיכו לתקוף אותו בצוותא חדא תוך שהם נושאים בקבוקי זכוכית שבורים, באגרופים ובעיטות. גם לאחר שנפל על הקרקע ובעודו שוכב שם, המשיכו לבעוט ולהכות בו באזור הראש עד שאיבד הכרתו. בשלב זה, נמלטו הנאשמים מן המקום והאב הובל משם כשהוא מונשם ומורדם בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, שם אושפז משך כ-3 שבועות. לאב נגרם דימום מוחי תוך חדרי, דם בקרן אוקסיפיטיאלית של חדר ליטרלי ימני, הימטומות תת עוריות פריאורביטאליות מימין באזור הלחי וכן טמפורלי ומאחורי הפרכסת מימין פריאוטואקסיפיטאלי שמאלי, סימני חבלה בראש עם הימטומה בקרקפת פריאטלית משמאל והיה רושם לשבר בעצמות האף מימין. האב נזקק, בין היתר, לניתוח ולהכנסת נקז מוחי תוך חדרי. לבן נגרם חתך באמה פרוקסימלית מעל אזור אקסטנסורי כ-8 ס"מ מעוקל. החתך מערב עור, תת עור, פציה ושריר. בוצעה אקספולרציה שטיפות לחך, תפרים וכן שני תפרים הומסטטיים והוא נזקק לטיפול בסד גבס. לחבר נגרמו שריטות שטחיות חודרות בלבד עד 2 ס"מ בגב שעברו חיטוי, שפשוף במותן שמאל וחתך בקרקפת מעל אוזן שמאל שטופל כירורגית.
טיעוני המדינה לעניין העונש:
3. הוזכרו העונשים המרביים בגין עבירה של חבלה חמורה - 7 שנים וכפל מאסר בגין חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, דהיינו 14 שנה. המאשימה עתרה למתחם ענישה שבין 6-9 שנות מאסר ולעונשים נלווים.
4. נטען שהערכים החברתיים שנפגעו היו חיי אדם, שלום הציבור ושלוות נפשם של האזרחים וזכות האדם לשלמות גופו.
5. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המדינה ייחסה חומרה מיוחדת לכך שחלק מהעבירות בוצעו בנשק קר, קרי; בקבוקי זכוכית שבורים, לביצוע בצוותא, רדיפה אחרי המתלוננים גם לאחר שאלה ניסו לברוח ולאי הושטת עזרה ובריחה מהזירה בעוד הם השאירו את הקורבן מתבוסס בדמו. נטען לפציעה ברמה גבוהה של האב ולפגיעה ברמה בינונית-נמוכה בשני האחרים.
6. נטען שהרקע של שימוש באלכוהול מהווה נסיבה מעצימת מסוכנות ושמדובר באירוע של אלימות סתמית ללא מניע.
7. המדינה אזכרה את המקרים הבאים:
3
- ע"פ 6971/13 עמרן נ' מדינת ישראל (23.9.14); שם נקבע מתחם ענישה שבין 18 - 48 חודשי מאסר בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לפשע. המערערים תקפו את המתלונן בסכינים ואגרופים, וגרמו לו לנקב במעי הדק. הוטלו עונשים שבין 34 - 43 חודשי מאסר. הערעורים נדחו.
- ע"פ 8381/17 מדינת ישראל נ' איכילוב (24.4.18); נגרמו למתלונן חבלות חמורות כתוצאה מדקירה בעין וחתכים בפנים. המערער שהיה בעל עבר פלילי הודה ונקבע מתחם שבין 18-40 חודשי מאסר ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל שהוחמרו בערעור ל-34 חודשי מאסר.
- ע"פ 4631/13 מדינת ישראל נ' מוסא כרים (25.2.14); המערערים תקפו את המתלונן במקלות, אגרופים ובעיטות וגרמו לו חבלה חמורה בראשו ובגבו. נקבע מתחם ענישה שבין 18-60 חודשי מאסר ונגזרו עונשים שבין 28 ו-40 חודשי מאסר. הערעור נדחה.
- ע"פ 935/14 איגור אוסטרוביץ נ' מדינת ישראל (30.11.14); נגרמה למתלונן חבלה חמורה בנסיבות מחמירות מאחר שעל רקע שתיית אלכוהול המערער דקר אותו ביד, בכתף ובשכם. המערער הודה, ניתן תסקיר שלילי והיה בעל עבר פלילי. נקבע מתחם ענישה שבין 3.5 עד 5 שנות מאסר והוטלו 50 חודשי מאסר בפועל. בערעור לא הייתה התערבות בתוצאה.
8. המדינה טענה שהפסיקה שהובאה מתייחסת לאירועים פחות חמורים וטענה שיש ללמוד מכך מקל וחומר.
9. נטען שיש לגזור את עונשו של נאשם 1 ברף העליון של המתחם או קרוב אליו. הוזכר עברו הפלילי של הנאשם ושניתן לגביו תסקיר שלילי ושנטל אחריות פורמלית בלבד. הוזכר עוד שלא הצליח בתכנית שיקום שאליה נשלח בתקופת המעצר במסגרת היחידה לתחלואה כפולה.
10. ביחס לנאשם 2 התבקש לגזור את עונשו ברף הבינוני-גבוה של המתחם. המדינה הפנתה לתסקיר בעניינו. כמו כן הפנתה המדינה לתסקיר נפגע העבירה שנערך לאב שהצביע על נזקים נפשיים ופיזיים קשים ומתמשכים.
טיעוני נאשם 1 לעניין העונש:
11. הסנגור טען שכל המקרים שאוזכרו על ידי המדינה היו שונים מהמקרה דנן בכך שהיה בהם תכנון מוקדם או היכרות מוקדמת לעומת המקרה דנן בו מדובר באירוע ספונטני.
4
12. נטען שבמקרה דנן מדובר בסכסוך ספונטני והצטיידות בנשק מאולתר שהיה בסביבה ואירוע בלתי צפוי. נטען עוד שמדובר בנסיבות לקולא לעומת המקרים שאוזכרו על ידי המדינה.
13. נטען שהמתחם שמתאים במקרה דנן נע בין 9-30 חודשי מאסר לפי המקרים שאוזכרו על ידי הסנגור.
14. ביחס לחלקו היחסי של נאשם 1, נטען שאומנם חלקו שווה אך אי אפשר לדעת מי גרם לאיזה נזק שכל אחד אף הוא גרם לנזק פחות מהנזק השלם. נטען עוד שפוטנציאל הנזק היה פחות גבוה כאשר לא מדובר ברבים מול יחיד ולגבי הנזק שנגרם בפועל הוזכר שרק אחד מן המתלוננים סבל מנזק קשה.
15. באשר לנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, הוזכר עברו הפסיכיאטרי.
16. באשר לעונש בתוך המתחם הוזכר שמדובר בנאשם שעצור תקופה ארוכה ושנוטל אחריות באופן מלא והודה בביצוע העבירה.
17. הסנגור אזכר הפסיקה שלהלן:
ת"פ 14198-05-19 מדינת ישראל נ' דניאל גולא (25.10.20); שם הורשע נאשם בגין גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות כאשר לאחר חלופי דברים וקללות היכה את המתלונן בעוצמה בפניו עם בקבוק בירה מזכוכית והמתלונן נחתך במצחו ובעינו השמאלית וראייתו נפגעה והוא נזקק לטיפול רפואי ממושך. נקבע מתחם ענישה שבין 9 - 30 חודשי מאסר והוטלו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12); שם המערער תקף יחד עם אחר שני מתלוננים בשני אירועים שונים באמצעות מכת בקבוק בראשו של אחד המתלוננים, באגרופיו ותוך שימוש בחפץ כלשהו מספר פעמים בעוד שאחד המתלוננים שכוב על הרצפה חבול וחסר אונים. בקשת רשות הערעור נדחתה ונותר העונש שהוטל של 11 חודשי מאסר.
5
עפ"ג 45636-06-13 מדינת ישראל נ' עמרם טל (30.6.13); המערער תקף את המתלונן בכך שחבט פעמיים בראשו באמצעות בקבוק עד שהבקבוק נשבר על ראשו, ובהמשך הטיח את הבקבוק השבור בפניו של המתלונן וגרם לו חתך עמוק באורך 10 ס"מ. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוחמרו בערעור ל-16 חודשי מאסר. נקבע מתחם שבין 9-24 חודשי מאסר.
ת"פ 59749-10-10 מדינת ישראל נ' ג'בארין (11.4.11); בין הנאשמים למתלוננים היה קיים סכסוך. הנאשמים תקפו את אחד המתלוננים, בין היתר, בכך שהיכו אותו בעינו והיכו בראשו וגרמו לו לחבלות חמורות לרבות איבוד עינו. הודגש שהנאשמים הגיעו מצוידים מראש בנשקים וכי לא מדובר באירוע ספונטני. הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל.
טיעוני נאשם 2 לעניין העונש:
18. הסנגור טען שההליך נמשך מעבר לצורך, בין היתר, בשל כך שמלוא חומר החקירה נמסר להגנה 8 חודשים לאחר הגשת כתב האישום ושעיכוב זה לא הוסבר ושעניין זה עולה עד כדי עינוי דין לנאשם.
19. נטען שהערכים החברתיים שנפגעו היו שמירה על זכותו של האדם וביטחונו לשלמות גופו ושהפגיעה הייתה ברמה גבוהה.
20. באשר למדיניות הענישה נטען לקשת רחבה של עונשים בהתאם לנסיבות קונקרטיות ונסיבותיו האישיות של העושה. עם זאת נטען שמהפסיקה עולה שבמקרים דומים ואף חמורים יותר הוטלו עונשים של מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
21. בין היתר אוזכרו:
ע"פ 8319/14 מדינת ישראל נ' אבידור מלול (30.3.15); שם בעקבות סכסוך בין הנאשם לבין אחיו של המתלונן הגיעו הנאשמים לביתו של המתלונן, היכו אותו ולאחר הצטרפות נאשם נוסף ולאחר שהמתלונן התמוטט על הקרקע, גררו אותו והמשיכו להכות אותו בכל חלקי גופו לרבות בראשו. נגזרו על שניים מהנאשמים 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועל השלישי 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בערעור הוחמר העונש ל-8 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.
6
ת"פ 8038-06 מולוקן שלמה אקלה נ' מדינת ישראל (22.11.06); שם הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בעת שהנאשם שתה אלכוהול בקיוסק התפתח ויכוח בינו לבין המתלונן שגם הוא שתה אלכוהול והנאשם נטל אבן גדולה והיכה אותו בפניו של המתלונן שאיבד את הכרתו והובהל לבית החולים עם שברים רבים בפניו. נגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
ת"פ 76/08 מדינת ישראל נ' דניס ברזינסקי (8.1.09); יוחסו לנאשם עבירות לפי סעיף 380 וסעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. באותו מקרה הנאשם הגיע עם חברים לחוף בכנרת ובמהלך הערב והלילה שתו. בעקבות קטטה שהתפתחה הנאשם קם ונטל בקבוק זכוכית ושבר אותו על ראש אחד מחבריו ולאחר מכן היכה חבר אחר באמצעות הבקבוק השבור וגרם לו לחתכים עמוקים שהצריכו ניתוח, בין היתר, להוצאת רסיסי זכוכית מעינו. הושתו עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ערעור על קולת העונש נדחה.
ת"פ 45159-05-19 מדינת ישראל נ' אבו שהואן (17.12.19); שם הורשע אחד הנאשמים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובאיומים, כאשר היכה מתלונן קטין, נשך אותו באוזנו השמאלית ותלש חלק מאוזנו. נקבע מתחם שבין 8 - 24 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
22. הסנגור ביקש להדגיש שהעבירה בוצעה תחת השפעת אלכוהול ונטען שיש ליתן משקל לקולא ליכולת המוגבלת של הנאשם להבין את אשר עשה. כמו כן נטען שיש להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם ונטען שלא התקיים תכנון וכי מדובר באירוע ספונטני והודגש שהנאשם לא נשא נשק עת שהגיע לבלות במקום.
23. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הודגש גילו הצעיר של הנאשם ונסיבותיו האישיות המורכבות ונטען שהמעצר הממושך מהווה פגיעה חמורה בנאשם ובמשפחתו.
24. הוזכר שהנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, כמו כן הודגש שהנאשם היה נעדר עבר פלילי קודם. הוספו טענות בנוגע לתקופת המעצר הארוכה והשלכות התפשטות נגיף הקורונה.
7
25. נטען שבמקרה זה בקשר לנאשם 2 יש להעדיף שיקולי שיקום על פני שיקולי ענישה ונטען שבניגוד להמלצת שירות המבחן ראוי לשלב את הנאשם בהליך טיפולי במסגרת קהילה טיפולית שלא במסגרת מעצר.
עמדת הנאשמים:
26. נאשם 1 ביקש סליחה מהמתלוננים שנכחו באולם. הוא טען שאינו עבריין באופיו ושמעד וביקש להתחשב בו.
27. נאשם 2 ביקש סליחה מהמתלוננים והזכיר שהיה תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירה וטען שהתקדם הרבה מאז.
התסקירים:
28. לנאשם 1 נערך תסקיר מבחן בו מתואר שהוא בן 27, רווק ללא ילדים, יליד אתיופיה שעלה בשנת 1990 בהיותו בן 6 ומאובחן כמתמודד עם סכיזופרניה וכן עם הפרעה נפשית והתנהגותית הנגרמת משימוש באלכוהול. הוא מוכר למערכת הבריאות. אושפז בעבר כ-10 פעמים לפרקי זמן שבין מספר ימים לשבועיים. הוא למד בפנימייה החל מכיתה ד', התחבר עם חברה שולית והסתבך בפלילים שכתוצאה מכך נשלח בצו בית משפט למעון "מצפה ים" בהרצליה המיועד לנוער עובר חוק, שם שהה כשנה וחצי. במסגרת זאת השלים 11 שנות לימוד וכשהסתיים הצו הטיפולי בגין 17 חזר להתגורר בבית אמו בחיפה ועבד בעבודות מזדמנות. לא גויס על רקע עברו הפלילי ומצבו הנפשי. לאורך השנים טופל במעלה כרמל בטירת הכרמל ואובחן כסובל מדיכאון ומחרדות. בשגרת חייו הוא מובטל וממעט בקשרים חברתיים.
לגבי העבירה, נטל אחריות פורמלית כאשר ייחס את התנהגותו בעיקר לשכרות הקשה בה היה שרוי בעת האירוע. הוא התקשה לזכור את פרטי האירוע אך הביע צער על בחירתו לצרוך אלכוהול שלדבריו השפיעה לרעה על התנהגותו והביע צער על שגרם למתלוננים.
שירות המבחן התרשם שהפגין אמפתיה כלפי המתלונן. תואר בנוסף ניסיון לשיקום בתיק המעצר שלא צלח ושהוא עזב את המסגרת אליה נשלח כיוון שסבר שלא יצליח להשלים הליך הטיפול והעדיף לשהות בתנאי המעצר. הוא סירב להשתתף בקבוצות טיפוליות שהוצעו לו במהלך המעצר.
8
הערכת הסיכון קבעה כי קיים סיכון גבוה מאוד להישנות התנהגות עוברת חוק ברמת חומרה גבוהה. הוערכה לצד פרוגנוזה נמוכה לשינוי וטיפול, ולא ניתנה המלצה טיפולית אולם בשל הנזקקות לטיפול הומלץ שאם תוטל תקופת מאסר יש לשוב ולבחון אפשרות שילובו בהליכי טיפול במסגרת שב"ס.
29. נאשם 2 בן 22, יליד אתיופיה, רווק, מתגורר עם הוריו. עבד בשטיפת כלים בטכניון ביום מעצרו. עלה לישראל בהיותו בן שנה יחד עם משפחתו. סיים 11 שנות לימוד ועבר בין מסגרות לימודיות רבות בעקבות קשיים לימודיים והתנהגותיים. בכיתה ח' עבר ללמוד בפנימייה ועזב בכיתה י'. לא סיים תיכון והופנה לפרויקט "הילה" של היחידה לקידום נוער. בהמשך, גויס לצבא במסגרת פרויקט "מקא"ם" אך לאחר 8 חודשים שוחרר. בתקופה זו החל בצריכה אינטנסיבית של סמים אך אחרי חודשיים הפסיק והמשיך עם צריכת אלכוהול בלבד. הוא הביע רצון בפני שירות המבחן להמשיך הליך שיקום בקהילה טיפולית "מלכישוע" אך החלופה לא הומלצה על ידי שירות המבחן במסגרת הליך המעצר. במסגרת מעצרו השתתף בתכנית טיפולית לגמילה וסיים אותה בהצלחה ותיאר שתכנן להמשיך את הטיפול במסגרת קהילה טיפולית לגמילה מסמים לאחר שישתחרר. הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע אכזבה וצער כלפי עצמו ומשפחתו וביטא אמפתיה כלפי המתלוננים. את ביצוע העבירות הסביר על רקע תקופה ממושכת בה היה במצב נפשי ירוד וצריכת אלכוהול גבוהה. גם הוא לא זכר את האירוע לפרטיו בשל מצב השכרות בו היה נתון, אך חזר והדגיש שזו אשמתו שהגיע למצב זה. הוא תיאר שזו הפעם הראשונה שאיבד שליטה והגיע למעשי אלימות כה חמורים. הוא תיאר גם שהחליט במהלך המעצר לערוך שינוי בחייו ועל כן הצטרף לתכנית טיפולית במהלך מעצרו.
הוערך סיכון ברמת חומרה בינונית בהעדר טיפול לעניין ההתמכרות. לא ניתנה המלצה לאופק שיקומי מחוץ לכלא בשלב זה, אך הומלץ על ניצול תקופת שהותו במסגרת שב"ס לעריכת שיקום לגמילה מאלכוהול וסמים.
תסקיר נפגע העבירה:
9
30. לאב הנפגע נערך תסקיר אודות נזקיו, צוין שהוא כבן 46, שקודם לפגיעתו עבד והשתלב בתחום בניית במות לאירועים. האב לא הצליח בעקבות הפגיעה לחזור לעבודה זו ונותר ללא עבודה ומתקיים מקצבת נכות. הוא לא זכר את האירוע כפי הנראה בעקבות הפגיעה הקשה בו. צוין שבעת שחרורו מבית החולים באוגוסט 2019, סבל מתסמינים נוירולוגיים שונים ושוחרר עם המלצה לשחרור טיפול ומעקב. על פי המסמכים הרפואיים עולה שהוא מטופל עדיין על רקע תלונות של ירידה בזיכרון, בלבול וחולשה וקושי בשווי משקל. הוא סובל גם מתסמינים פסיכולוגיים.
עורכת התסקיר התרשמה שהתקיפה גרמה לשבר עמוק בחייו, קשיים פיזיים וקשיים נפשיים מרובים. הומלץ בין יתר רכיבי הענישה, להטיל פיצוי משמעותי לטובתו.
דיון:
31. הנאשמים שוהים במעצר מיום 22.7.19 כאשר נאשם 1 שהה בחלופה מוסדית בין 11.11.20 ל-19.1.20 ואז נעצר מחדש.
32. עברו הפלילי של נאשם 1: לחובת הנאשם 1 שלוש עבירות של גניבה, בריחה ממשמרת חוקית, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין ואיומים וחבלה של עבריין מזוין, פציעה, 3 עבירות של רכוש ואלימות שהראשונה מהן בוצעה כשהיה קטין והתיישנה.
33. רמת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הייתה קשה, וזאת לאור הנזקים שנגרמו למתלוננים. יצוין שמדובר באירוע ספונטני, שלא כלל רכיב של תכנון. חלקו היחסי של כל נאשם היה שווה ובעניין זה שניהם אחראים לכל הנזקים. הנזק שנגרם בפועל מביצוע העבירה היה קשה, כפי שתואר בתסקיר נפגע העבירה ובכתב האישום המתוקן. הסיבות שהביאו את הנאשמים לביצוע העבירה היו זניחות, אם בכלל אפשר לטעון שהיו סיבות לכך. יכולתם של הנאשמים להבין את אשר עשו והפסול במעשיהם נפגעה כפי הנראה על ידי השתייה שהם צרכו ואולם הובהר שאין בכך כדי להוות גורם לקולא או סייג לאחריות.
34. באשר למדיניות הענישה יצוינו גם המקרים הבאים:
- ע"פ 6484/14 תלחמי נ' מדינת ישראל (6.12.15); שם הורשע המערער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין כך שהטיח לעבר ראשו של מתלונן מוט מתכת עם קצוות מושחזים. המתלונן נחבל בידו ונזקק לניתוח. נגזרו עליו 21 חודשי מאסר ונקבע מתחם שבין 15 ל-48 חודשי מאסר. הערעור נדחה.
10
- ת"פ 33758-11-17 מדינת ישראל נ' מוחמד אג'באריה (28.6.18); נאשם דקר מתלונן ללא היכרות מוקדמת כאשר המתלונן פונה במצב קשה עם פצעים, דקירה בחזה גב עליון. נקבע מתחם שבין 24-48 חודשי מאסר בפועל.
- ת"פ 25342-07-15 מדינת ישראל נ' פלוני (21.12.16); נאשם דקר את המתלונן בחזהו ובידו לאחר שניסה להרגיע ויכוח של הנאשם עם אחר. למתלונן נגרם חתך עמוק מהכתף לזרוע וחתך של 10 ס"מ בבית החזה. נקבע מתחם ענישה שבין 20-40 חודשי מאסר.
35. עוד יצוין שהנזקים שנגרמו למתלונן במקרה זה חמורים יותר מהמקרים שלעיל ויש לקבוע שמתחם הענישה ההולם נמצא בין 30 - 60 חודשי מאסר.
36. באשר לענישה בתוך המתחם, מדובר בשני נאשמים ללא עבר פלילי משמעותי או לפחות ללא עבר פלילי שמעיד על קפיצת מדרגה כפי שאירע במקרה זה. כל אחד מהנאשמים גדל בתנאים מורכבים ונאשם 1 סובל מתחלואה כפולה. כמו כן יש לציין לחיוב את העובדה שנאשם 2 עשה צעדים משמעותיים לגמילה מהתמכרותו מאלכוהול במסגרת תקופת המעצר. שני הנאשמים קיבלו אחריות מלאה על מעשיהם וביטאו אמפתיה וצער כלפי המתלוננים.
37. כמו כן, יש להתחשב בתקופת המעצר הארוכה כאשר אני מקבל את עמדת הסנגור שהמדינה התעכבה בהעברת חומרי החקירה במשך חודשים ארוכים.
38. מכל האמור הנני מטיל על הנאשמים עונשים כדלקמן:
- 48 חודשי מאסר בפועל שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרם שצוינה לעיל;
- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לאחר שחרורם, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשמים יבצעו עבירות אלימות מסוג פשע;
- פיצוי בסך 25,000 ₪ שישולם על ידי כל אחד מהנאשמים למתלונן יבגני, עד ליום 1.6.22.
זכות ערעור תוך 45 הודעה לנאשמים.
ניתן היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
