1

לפניי תביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו, המתייחס לדירת מגורים בת חמישה חדרים ברחוב הגנים 6 (דירה מס' 8) רמת השרון, הידועה כגוש 6414 חלקה 150 תת-חלקה 8 (להלן: "המושכר").

התובעים טוענים, כי הנתבעת מחזיקה במושכר מכוח הסכם השכירות שנכרת ביום 31.5.2019, אך החל מחודש ספטמבר 2021 - חדלה מתשלום דמי השכירות. לטענת התובעים, את תשלומי ועד הבית חדלה הנתבעת לשלם עוד קודם לכן.

הנתבעת הגישה כתב הגנה, ובו היא מודה כי אינה משלמת את דמי השכירות, טוענת כי:

"הנתבעת לא עובדת אין לה כל מקור פרנסה אחר למעט סכום המזונות שנכנס וע"י הגרוש של הנתבעת והשכר הדירה ששולם [כך במקור - ע"י]"

אך טוענת כי בהסכם הגירושים שלה נקבע, כי בן זוגה לשעבר נדרש לשלם את דמי השכירות, אך בשל מחלוקת ביניהם חדל מכך, ועל כן: "כך פועל יוצא אין לנתבע[ת] יכולת לשלם את שכר הדירה" (סעיף 10 לכתב ההגנה).

ביום 30.6.2022 הוריתי לנתבעת לבהיר מדוע לא יינתן פסק דין לפינוי, בהתחשב בעובדה כי היא עצמה טוענת כי אין בידה מקור כספי לתשלום דמי השכירות. עד למועד שנקבע למסירת הודעה - לא נמסרה הודעה.

2

העובדה שלנתבעת אין כסף לשלם את דמי השכירות, והסיבה לכך אינה משנה - די בה כדי לקבוע כי יש לקבל את התביעה ולהורות על פינויה מן המושכר, ועל השבת המושכר לחזקת התובעים. הנתבעת התחייבה לשלם דמי שכירות, ומאחר שאין מחלוקת כי היא אינה עושה כן מזה תקופה ארוכה (מחודש ספטמבר 2021), הרי היא מפרה את הסכם השכירות הפרה יסודית, ששוללת את זכותה להחזיק במושכר.

בשולי הדברים אציין, כי ספק בעיניי אם מי שאינו יכול לשלם דמי שכירות חייב להתגורר דווקא בדירה בת חמישה חדרים ברמת השרון, ובדמי שכירות של 10,000 ₪, אולם מכל מקום, משהוברר כי לנתבעת אין כל הגנה מפני התביעה, דין התביעה להתקבל.

הנתבעת תפנה את המושכר, כהגדרתו לעיל, ותמסור את החזקה בו, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לה או למי מטעמה, לא יאוחר מיום 15.8.2022.

מאחר שלא התקיים דיון, תישא הנתבעת בהוצאות ההליך בשיעור מופחת של 1,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 5,500 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, בהעדר הצדדים.