1.       הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בגין עבירות התפרעות ואלימות שאירעו במהלך מבצע 'שומר חומות'.

 

2.       כנטען באישום הראשון בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 10.5.21, בשעה 21:30 או בסמוך לכך, ליד מסגד "העומרי" בלוד, נכח הנאשם בהתקהלות שעד מהרה הפכה להתפרעות אלימה. במהלך ההתפרעות הורדו על ידי מתפרעים דגל ישראל ודגל עיריית לוד ותחתם הונחו דגל פלסטין ושלט הנושא כיתוב "אין אלוהים מלבד האל, ומוחמד שליח האל", עוד הובערו צמיגים ויודו אבנים לעבר ניידת משטרה שחנתה במקום. בהמשך, הגיעו כוחות משטרה לאזור ההתקהלות על מנת להשיב את הסדר הציבורי. באותו מועד, כחלק מההתפרעות ובמסגרתה, יידה הנאשם מספר אבנים לעבר כוחות המשטרה, שהיו במרחק של כ-30 מטרים ממנו. בעקבות מעשי המתפרעים, נאלצו כוחות המשטרה לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות.

 

בהמשך, רעול פנים שזהותו אינה ידועה, קרא למתפרעים להגיע לכיכר הסמוכה - "כיכר השוטר", באומרו שיש יהודים לידה שקוראים קריאות גנאי נגד הערבים ומקללים. הנאשם וחלק מן המתפרעים הנוספים הגיעו לכיכר השוטר, שם, יידה הנאשם אבנים לכיוון היהודים שעמדו בסמוך לכיכר, שהיו במרחק של כ-20 עד 30 מטרים ממנו. מיד לאחר מכן, חזרו הנאשם והמתפרעים הנוספים למסגד שם הבחין בהסלמה במעשי המתפרעים. אז, חזרו הנאשם וכ-25 מתפרעים נוספים לכיכר השוטר פעם נוספת והמשיכו ליידות אבנים רבות לכיוון היהודים. חלק מהמתפרעים הציתו רכב שחנה סמוך תוך צעקות 'אללה אכבר'. אותה עת, שניים מהיהודים יידו אבנים חזרה כלפי המתפרעים והנאשם. בהמשך, נאלץ כוח משטרה לעשות שימוש בירי גומי שפגע ברגלו של הנאשם, בעקבות הפגיעה שב לביתו.

 

בגין מעשיו באישום הראשון הורשע בעבירות של ניסיון תקיפה בצוותא חדא ממניע גזעני לפי סעיפים 379 יחד עם סעיף 382(א) יחד עם סעיף 144ו לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-החוק); התפרעות לפי סעיף 152 לחוק; ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 274(1)(2) ו-(3) בצירוף סעיף 25 לחוק.

 

על פי עובדות האישום השני, במהלך האירועים המתוארים באישום הראשון, נורה למוות מוסא חסונה ז"ל. ביום 11.5.21 בשעה 15:00 התקיימה הלווייתו. בתהלוכת הלוויה נכחו הנאשם ורבים אחרים. במהלכה, הורידו המשתתפים דגלי ישראל שהונפו במקום, ירו זיקוקים, הבעירו צמיגים ופחי אשפה, חסמו כבישים והכו ברכב שנקלע למקום. עקב כך, הגיעו כוחות משטרה למקום. באותו מועד, כחלק מההתפרעות יידה הנאשם מספר אבנים לעבר כוחות המשטרה.

 

בגין מעשיו באישום השני הורשע בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 274(1)(2) ו-(3) בצירוף סעיף 25 לחוק; התפרעות לפי סעיף 152 לחוק.

 

3.       ביום 2.3.22 הציגו הצדדים הסדר טיעון דיוני, פרי הליך גישור שנוהל בפני כב' השופט טרסי, במסגרתו הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ומפאת גילו הופנה לתסקיר חובה של שירות המבחן. עוד הוסכם, שהמאשימה תעתור לעונש ראוי בן 14 חודשי מאסר וענישה נלווית, ההגנה חופשית בטיעוניה. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, ביקשה ההגנה להפנות את הנאשם לממונה לבחינת כשירותו לביצוע עבודות שירות, לא התקבלה חוות דעת סופית ולא מצאתי, נוכח תוצאת גזר הדין, לדחות את הדיון לצורך קבלתה.

 

תסקיר שירות המבחן

4.       על פי התסקיר (6.11.22) הנאשם בן 21, נשוי ואב לשני פעוטות. סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית. במקביל ללימודיו החל לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ובשנתיים האחרונות עובד במפעל נגרות. תיאר כי מגיל צעיר נחשף לסביבה שולית ולגורמים עברייניים, ונגישות רבה בסביבתו לנשק וסמים, שניים מאחיו אף נפצעו מירי. לאורך השנים הקפיד הנאשם לשמור מרחק מגורמים שוליים ובחר להינשא ולהקים משפחה בגיל צעיר.

בהתייחסו לעבירות- מסר כי, הגיע למוקד ההתקהלות לאחר שראה שאנשים שמכיר נפגעים על ידי אזרחים יהודים וכוחות המשטרה. עוד תיאר כי במהלך ההתפרעויות אדם שמכיר נהרג מירי של יהודים חמושים ובן דודו נפגע, וחווה קושי בעיבוד האירועים. הנאשם שלל הזדהות עם ארגוני התנגדות או קבוצות אידיאולוגיות קיצוניות, והוא אינו רואה עצמו כאדם אלים. לצד זאת, חשיפתו מקרוב לאירועים האלימים שהתרחשו באותה תקופה גרמה לו לתחושות פחד, חוסר ביטחון, חוסר אונים, עצב וכאב, שהובילו אותו לפעול מתוך סערת רגשות. עוד הוסיף כי בסמוך להשתתפותו בהפגנה צרך סמים מסוג גראס, דבר שייתכן והשפיע על שיקול דעתו. הנאשם הביע חרטה על התנהלותו ושירות המבחן התרשם כי המעצר מהווה עבורו גורם מרתיע. במסגרת הליך המעצר שולב הנאשם בקבוצות טיפול לעצורי בית. הנאשם הודה שהחל מגיל 17 נהג לצרוך סמים מסוג גראס באופן אינטנסיבי ויומיומי, ונגמל מיוזמתו ובכוחות עצמו, בדיקות שתן שמסר העידו על ניקיונו מסמים.

 

נוכח התרשמות מנתוניו החיוביים לרבות גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי והיעדר דפוסים אנטי סוציאליים ואלימים מושרשים, בא שירות המבחן בהמלצה להסתפק בעבודות שירות וצו מבחן.

 

תמצית הטיעונים לעונש

5.       המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד שירי, עמדה על הנסיבות בהן בוצעו העבירות, בעיצומו של מבצע 'שומר חומות', ימים חריגים וקיצוניים בהם שררו התפרעויות והפרות סדר חריגות בכל חלקי הארץ, בעיקר בערים מעורבות, כשמתפרעים פעלו כנגד כוחות הביטחון וכנגד אזרחים. לדבריה, מעשי הפורעים חמורים, חותרים תחת מרקם החיים המשותפים במדינת ישראל ופוגעים בחוסן הלאומי, ולכן ביקשה ליתן משקל בגזירת העונש לרחשי התקופה בה בוצעו העבירות. לטענתה, הנאשם לא נקלע למוקדי ההתקהלויות במקרה, הוא נטל חלק פעיל ומשמעותי בהתפרעויות ויידה אבנים. המאשימה סבורה כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות ביצוע העבירות נע בין 36-12 חודשי מאסר בפועל. באשר למיקום הנאשם במתחם, המאשימה מכירה בנתוניו הטובים ולשיטתה אלו נסיבות שברגיל אמורות למקמו בתחתית המתחם, אך בצד זאת, בשל אופי העבירות ושיקולי הרתעת היחיד ובעיקר הרבים, עותרת להשית עליו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

 

המאשימה הגישה אסופת פסיקה לתמיכה בעתירתה העונשית.

 

6.       ב"כ הנאשם, עו"ד אוזן, לא חלק על חומרת העבירות אך ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן להסתפק בענישה בדרך של עבודות שירות.לדבריו, יש ליתן את הדעת לרוח התקופה והמתיחות ששררה בארץ באותם ימים, וכי הנאשם היה חלק מקבוצה גדולה של מאות מתפרעים וחלקו ביחס להמון לא היה משמעותי. המהומות אירעו בסמוך לביתו, והנאשם, בחוסר שיקול דעת, נגרר ונטל בהן חלק. עוד סבור כי רף עבירותיו נמוך - הנאשם יידה אבנים ממרחק רב ולא נגרמו נזק לנפש או לרכוש. עוד נטען, שיש להתחשב בכך שהנאשם נפצע בעצמו כתוצאה מירי גומי מצד כוחות המשטרה. ב"כ הנאשם סבור שיש לקבוע מתחם מתון יותר מזה שעתרה לו המאשימה, המתחיל בעבודות שירות ועד שנת מאסר אחת, ולמיקום הנאשם בתחתיתו.

 

7.       הנאשם בדברו האחרון הצר על התנהגותו, הבהיר שלא מחזיק בעמדות לאומניות גזעניות, שהמעשים בוצעו בימים חריגים בארץ ושלא הייתה לו כוונה לפגוע באף אדם.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

8.       על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

 

9.       מבצע צבאי 'שומר חומות' ואירועי האלימות התרחשו בעקבותיו הרעידו את הארץ. במוקדים שונים, ובפרט בעיר לוד, התרחשו אירועי אלימות רבים בין ערבים, יהודים וכוחות הביטחון על רקע לאומני גזעני, שכללו התפרעויות, הצתת כלי רכב, השלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון ומכוניות נוסעות, הבערת צמיגים וחסימת כבישים. במהלך ההתפרעויות, נורה למוות מוסא חסונה ז"ל, אירוע שהעלה את עוצמת הלהבות והוביל להסלמת הפרות הסדר שהתרחשו בעיר.

 

10.   הסיכון הנובע ממעשי התפרעות והפרות סדר על רקע לאומני לציבור כולו, עצום. מדובר במעשים שעלולים להביא לפגיעה בחפים מפשע וגלומה בהם פגיעה קשה בערכים המוגנים של שמירה על שלומו וביטחונו של הציבור, בסדר הציבורי וסדרי שלטון ומשפט: "במציאות הישראלית יש בביצוע עבירות על רקע אידיאולוגי המביאות להעמקת האיבה בין קבוצות שונות של האוכלוסיה משום ערעור על סדרי המשטר הדמוקרטי" (ע"פ 8469/99 אסכין נ' מדינת ישראל (1.1.2001)).

 

בית המשפט עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות של התפרעות המונית ועל הסכנה הכרוכה בהן לחיי אדם ולרכוש, ובכללם אנשי המשטרה וכחות הבטחון. עוד נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תבטא את סלידת החברה ממעשים אלו תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד, פסקה 8 (24.02.2022) (להלן:"עניין אסוואד); ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל (3.05.2020);ע"פ 6216/19 דארי נ'מדינת ישראל (24.5.20)).

 

11.   הדבר נכון ביתר שאת, מקום שמעשים אלו מבוצעים ממניע לאומני-גזעני. באשר לחומרתן המיוחדת אמר המחוקק את דברו בתיקון לחוק העונשין, באמצעות הוספת סימן א'2 שכותרתו "עבירות שנאה", ותחתיו סעיף 144ו' הקובע כי ביצוע עבירות ממניע גזעני, מהווה נסיבה מחמירה שבכוחה להכפיל את עונשו של מבצע העבירה או למאסר של 10 שנים, העונש הקל מביניהם. בשים לב לחומרה היתרה שמייחס המחוקק למעשים שבוצעו על רקע גזעני, מורה הפסיקה כי יש ליתן משקל בכורה לשיקולי הגנה על הציבור ובטחונו ושיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות ושיקולי שיקום (ע"פ 3793/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 45, (3.5.2020)).

 

בנסיבות המקרה דנן מתאימות קביעותיו של כב' השופט פוגלמן בעניין אסוואד:

 

"כאשר מדובר בעבירות אשר מבוצעות ממניע גזעני, באיזון בין שיקולים אלה לבין שיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור, יש לתת משקל מוגבר לשיקולים האחרונים. יש מקום ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן שבו נעברו העבירות, במהלכו הייתה האוכלוסיה האזרחית נתונה למתקפה של אלפי רקטות, כפי שמתואר בכתב האישום המתוקן, ובמקביל התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות, שכלל תקיפת כוחות הביטחון, כמו גם תקיפת אזרחים יהודים וערבים. גם בכך יש להקרין גם על אפיוני החומרה של ההתפרעות והעבירות האחרות שבוצעו ממניע של גזענות" (שם, פסקה 10).

12.   בענייננו, הנאשם נטל חלק בפרעות שהתרחשו בעיר לוד, בשני מועדים, יום אחר יום, יחד עם עשרות פורעים אחרים, חלקם רעולי פנים, והשתתף בשלושה אירועי יידוי אבנים ממרחק לעבר כוחות המשטרה ואזרחים יהודים. הנאשם הורשע במעורבות בשני אירועי הפרות סדר, שהתרחשו בסמיכות של זמן ומקום ונושאות אופי זהה, ויש לראות בהם אירוע אחד, שבגינו ייקבע מתחם ענישה כולל (סעיף 40יג' לחוק), כך גם סבורה המאשימה. למעשיו לא קדמו תכנון והכנה, הפרות הסדר אירעו בסמוך לביתו והשתתפותו בהן הייתה ספונטנית.

 

13.   נסיבות אירועי האישום הראשון מתארות מצב של אובדן שליטה, יידוי אבנים הדדי של ערבים ביהודים ולהפך, התפרעות רבת משתתפים במספר מוקדים, הבערת צמיגים ופחי אשפה, הצתת רכב, יידוי אבנים, חסימת כבישים והורדת דגלי ישראל. המעשים הקשים שבוצעו בליל האישום הראשון, כמו גם פציעתו במהלך ניסיון לפזר את ההתפרעות, לא הרתיעו את הנאשם מלהמשיך להשתתף באירועי אלימות גם ביום שלמחרת, במהלכם המשיך במעשי יידוי אבנים. בצד זאת, בחינה כירורגית של חומרת מעשיו מלמדת כי היא פחותה מזו של יתר הפורעים האלימים, חלקם רעולי פנים, שהבעירו צמיגים ופחי אשפה, חסמו כבישים, הציתו רכב, הכו ברכב שנקלע למקום וירו זיקוקים.

 

14.   מעשיו של הנאשם וחבריו בוצעו בעיצומם של ימי מבצע "שומר חומות", כל כולם מלמדים על כוונת הפורעים לזרוע פחד ואימה, להשליט אי סדר ולפגוע ביהודים על בסיס מוצאם. אף אם אקבל את טענתו כי ביצע את המעשים על רקע סערות רגשות בה היה נתון ואינו מחזיק בעמדות אידיאולוגיות גזעניות, השתתפותו בהתפרעות המונית, כשהוא מודע היטב לטיבה, מניעיה ומטרתה, מהווה אקט של הסכמה והזדהות והיה בהם כדי לחזק ולעודד את חבריו הפורעים, חומרת מעשיו אינה נקבעת אך על פי תרומתם הישירה לאירוע, אלא בראיה רחבה יותר, "בעבירת המונים, כפי שהייתה במקרה זה, נוכחותו של כל אחד מההמון מסייעת בידי אלו שמבצעים את העבירות בפועל" (ע"פ 807/99 מדינת ישראל נ' עזיזיאן (8.12.99); ע"פ 10423/07 מדינת ישראל נ' סיטרין, 11.6.2008)

 

15.   בחינת מידת פגיעת מעשי הנאשם בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי היא ברף הבינוני. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שהשתתף במספר התפרעויות במהלכן יידה אבנים כלפי יהודים וכוחות ביטחון ולרקע לביצוע המעשים. אתן משקל מסויםלחלקו היחסי של הנאשם, שלא היה מהיוזמים והמסיתים שעמדו מאחורי ההתפרעויות ואף לא הדומיננטי שבמתפרעים, ולכך שהשתתפותו הייתה ספונטנית, האירועים ארעו סמוך לביתו, ולסערת הרגשות שבה היה נתון.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

16.  פסיקת בית משפט מורה על החמרה בענישה בגין עבירות של התפרעות המונים הנובעות ממניע גזעני, הדברים נכונים ביתר שאת היות שהעבירות בוצעו בעיצומה של תקופה מתוחה ונפיצה במיוחד, "התפרעויות של המונים בכלל ועל רקע לאומני בפרט, צריכות לזכות לתגובה עונשית קשה וכואבת, יהיה מוצאם של המתפרעים אשר יהיה. כך נוהגת מדינת חוק, וכך זכאים לצפות כל הבאים בשעריו של בית המשפט" (ע"פ 2285/05 מדינת ישראל נ' חמד, (5.12.2005); ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה, פסקה 10 (6.3.2022)).

 

עיון בפסיקה מהתקופה האחרונה הנוגעת לעבירות שבוצעו על רקע מבצע "שומר חומות", מלמד על מגמת החמרה עיקבית ומתמשכת:

 

בעניין דארי נדחה ערעור של מערער שהורשע בעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר, המערער יידה מספר אבנים לעבר כוחות הביטחון ממרחק של 40 מטרים. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24-10 חודשי מאסר. הנאשם, בן 19 במועד ביצוע העבירות, נדון למאסר בן 15 חודשים ובנוסף הפעלה במצטבר של שלושה חודשי מאסר על תנאי, סך הכל מאסר בן 18 חודשים;

 

בע"פ 3253/19 אבו חומוס נ' מדינת ישראל (24.6.2020) נדחה ערעור מערער שהורשע בעבירות של מעשה רשלנות בחומר נפיץ, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. המערער יידה לעבר שוטרים לפחות ארבע אבנים, היה שותף לירי זיקוקים לעברם ויידה בקבוק תבערה. נקבע מתחם הענישה הנע בין 25-9 חודשי מאסר. המערער, נעדר עבר פלילי, נדון למאסר בן 12 חודשים;

 

בע"פ 4324/16 נגאר נ' מדינת ישראל (31.7.2016) נדחה ערעור המערער שהורשע בעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות ויידוי אבן לעבר כלי תחבורה. במסגרת האישום הראשון יידה המערער אבנים לעבר שוטרים כשהוא רעול פנים, כאשר יתר המתפרעים חסמו את הכביש והשליכו אבנים ובקבוקי תבערה. בגין אישום זה נקבע מתחם ענישה הנע בין 30-12 חודשי מאסר. במסגרת האישום השני יידה אבנים לעבר רכבי כוחות הביטחון. בגין אישום זה נקבע מתחם ענישה הנע בין 45-20 חודשי מאסר. המערער, צעיר ללא עבר פלילי, תסקיר שירות המבחן בעניינו שלישי ומצא כי קיים סיכוי בינוני גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד, נדון למאסר בן 28 חודשים;

 

ברע"פ 4770/18 הדרה נ' מדינת ישראל (12.7.2018) נדחתה בקשת רשות ערעור בה נדון עניינו של המבקש שהורשע בעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. המבקש יידה אבן ממרחק של כ-50 מטרים לעבר שוטר בתפקיד. המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, נקבע מתחם ענישה הנע בין 18-7 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 10 חודשים;

 

בעפ"ג (מח' חיפה) 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי (9.5.2022) התקבל ערעור המדינה בעניינו של משיב שהורשע בשלוש עבירות התפרעות ושלוש עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. המשיב נטל חלק במספר מוקדי התפרעות, בהם יידה אבנים לעבר שוטרים. בהתפרעויות שבהן השתתף המשיב נזרקו אבנים נוספות על שוטרים, גם באמצעות רוגטקות, נחסם כביש באמצעות עצים שהונחו והוצתו, והוצתה דלת כניסה למלון. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי העמיד עונשו על 14 חודשי מאסר חלף 8 חודשים שהשית עליו בית משפט השלום;

 

בעפ"ג (מח' חיפה) 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א (9.5.2022) התקבל ערעור המדינה בעניינו של משיב שהורשע בעבירות של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. המשיב נטל חלק בהתפרעות, ובעודו רעול פנים יידה אבנים לעבר שוטרים ממרחק של כ-20 מטרים. חלק מהאבנים פגעו בניידת משטרה. בהמשך נאבק, קילל, ירק ואיים על שוטרים שניסו לעצור אותו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24-8 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי העמיד עונשו על 16 חודשי מאסר חלף 8 חודשים שהשית עליו בית משפט השלום;

 

בעפ"ג (מח' י-ם) 30191-02-15 מדינת ישראל נ' אמג'ד אגרוף (31.3.2015) התקבל ערעור המדינה בעניינו של משיב שהורשע בעבירות התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. המשיב השתתף בהתפרעות בהר הבית, חרף צו מנהלי שאסר עליו להגיע למתחם, ובמהלכה יידה מספר רב של אבנים לעבר כוחות המשטרה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10-4 חודשים, והעמיד עונשו על 8 חודשים, והפעיל מאסר על תנאי בן 3 חודשים כך שתקופת מאסרו תהא 11 חודשים. בית המשפט המחוזי סבר שמתחם הענישה המתאים לעבירות בהן הורשע נע בין 18-7 חודשים, והחמיר עונשו כך שיעמוד על 14 חודשים, כולל הפעלת המאסר המותנה;

 

בת"פ (מח' י-ם) 10961-06-21 מדינת ישראל נ' נסאר (30.1.22) הורשע נאשם בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. הנאשם יידה 4 אבנים לעבר כוחות המשטרה ממרחק של 15-20 מטרים, האבנים נפלו במרחק של כ- 10 מ' מכוחות המשטרה. נקבע מתחם הנע בין 20-10 חודשי מאסר. נדון למאסר בן 10 חודשים;

 

 

בת"פ (מח' י-ם) 30233-11-15 מדינת ישראל נ' עליאן (14.3.16) הורשע הנאשם בעבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטרים בנסיות מחמירות בצוותא, עת השתתף בהתפרעות כאשר חלק מהמתפרעים היו רעולי פנים, יידו אבנים, ירו זיקוקים והשליכו בקבוקי תבערה. הנאשם יידה אבנים בצוותא עם אחרים. נקבע מתחם ענישה הנע בין 18-6 חודשי מאסר. הנאשם, בן 20 ללא עבר פלילי, נסיבות משפחתיות מורכבות, נדון למאסר בן 7 חודשים.

 

בת"פ (מח' י-ם) 40118-06-21 מדינת ישראל נ' ראזם (5.1.22) נדון נאשם בגין עבירות חמורות יותר מענייננו הכוללות יידוי בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. הנאשם השתתף בשני אירועי התפרעות במהלך מבצע שומר חומות, והורשע בעבירות של ניסיון הצתה; החזקת נשק; הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם הנע בין 40-20 חודשי מאסר. הנאשם, בן 19, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 25 חודשים;

 

17.   המאשימה הגישה אסופת פסיקה בנסיבות שונות של התפרעויות. כך למשל התפרעות שנסיבותיה מתאפיינות בחומרה מיוחדת נוכח תוצאותיה, בע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.2.22) ההתפרעות בה היה מעורב המשיב כללה זריעת הרס רב במלון בעכו, הפורעים שברו וניפצו ריהוט וציוד, ולבסוף הציתו אותו וכתוצאה מהשריפה נגרם מותו של אחד מאורחי המלון. בית המשפט העליון קבע כי לאירוע חומרה מיוחדת הנובעת בין היתר מעוצמתו ומתוצאתו הטראגית, עוד ניתן משקל לכך שבוצעו ממניע גזעני, ועל אף חלקו המצומצם באירוע, הוחמר עונשו של המשיב, צעיר ללא עבר פלילי, כך שיעמוד על 22 חודשים חלף 12 שהשית עליו בית המשפט המחוזי.

 

בפסיקה נוספת נדונו נאשמים, בעלי עבר פלילי, שהשתתפו בהתפרעויות שבסופן נגרם נזק ממשי וכבד לרכוש,: בת"פ (מח' י-ם) 35388-07-21 מדינת ישראל נ' הדרה (8.6.22) השתתף הנאשם בהתפרעות כנגד שני מתלוננים יהודים בירושלים, במסגרתה קבוצה המונה כ-10-15 מתפרעים יידו אבנים לעברם. הפורעים היכו ברכב המתלוננים באמצעות מקלות ולום ברזל וירו זיקוקים לעברו. הנאשם יידה לעבר הרכב שתי אבנים שפגעו בו. כתוצאה ממעשיו וממעשי האחרים נגרם נזק לרכב. נקבע מתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר, והנאשם, בעל עבר פלילי בעבירות דומות שריצה מאסר בפועל, נדון למאסר בן 21 חודשים; בעפ"ג (מח' חיפה) 21997-03-22 מדינת ישראל נ' מאדי (14.7.22) התקבל ערעור המדינה בעניינו של נאשם שהורשע ביידוי כחמש אבנים לעבר שוטרים בצוותא עם מתפרעים נוספים. בהמשך, הגיע למחסן הנמצא בבעלות יהודי, ויחד עם אחרים זרעו בו הרס, הוציאו שקי תבלינים ושפכו תכולתם, שברו חפצים והציתו את המחסן שנשרף כליל. בזמן ביצוע העבירות היה נתון בתנאים מגבילים, בגין הליך משפטי מקביל שהתנהל נגדו בעבירות של ניסיון הצתה והפרעה לשוטר. הנאשם נדון למאסר בן 14 חודשים, שירוצה במצטבר למאסר בן 12 חודשים שהושת עליו בתיק הנוסף. בית המשפט המחוזי החמיר עונשו והעמידו על 24 חודשי מאסר.

 

18.   קביעת מתחם העונש ההולם - לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, והעונש הראוי אליו עתרה המאשימה, תוך מתן משקל לכך שהנאשם הורשע בביצוע מעשי האישום הראשון ממניע גזעני, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 30-12 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

19.   הנאשם בחור צעיר ונעדר עבר פלילי, גדל במשפחה קשת יום והחל מתקופת ילדותו נחשף לסביבה עבריינית, לנשק ולסמים. חרף זאת, סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, כשבמקביל ללימודיו עבד באופן רציף כדי לסייע לפרנסת משפחתו. על אף גילו הצעיר, הנאשם עובד מזה כשנתיים בעבודה מסודרת, נשוי ואב לשניים, וניכר כי בזכות משפחתו חש ביטחון ויציבות. בנוסף, דואג לפרנסת משפחת אחיו המרצה מאסר. הנאשם היה עצור לראשונה בחייו במסגרת הליך זה כשלושה חודשים ולאחר מכן היה נתון תקופה במעצר בתנאי איזוק. תסקירו חיובי ומלמד על נאשם המביע חרטה ותובנה לחומרת מעשיו,כך גם התרשמתי אני במעמד הדיון. מהתסקיר עולה כי השתתפותו בהתפרעויות לוותה בסערת רגשות מצדו שנבעה ממותו של מוסא חסונה, אותו הכיר, ומפגיעה בבן דודו במהלך האירועים. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו מחזיק בעמדות אידיאולוגיות גזעניות, וכי השתתפותו בהתפרעויות נעשתה בלהט הרגע, בחוסר שיקול דעת וקשורה קשר הדוק לפגיעות בגוף ובנפש של חבריו, ולמיקום הפרעות, סמוך לביתו, נתון שהפך את השתתפותו לנגישה וקלה. עוד על פי התסקיר חווה הנאשם את המעצר כאירוע משמעותי ומטלטל, ולאור המוטיבציה הטיפולית שמביע המליץ על ענישה שיקומית של עבודות שירות.

 

20.   המלצת שירות המבחן אינה מתיישבת עם מדיניות הענישה הנהוגה הדנה את הפורעים למאסרים של ממש, תוך מתן מעמד בכורה לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים. עוד לא שוכנעתי כי לנאשם נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום, גם בהינתן המלצה חיובית של שירות המבחן. המלצה זו, כידוע, אינה מחייבת את בית המשפט וביכולתו לסטות ממנה מטעמים מוצדקים (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 10 (18.7.22)).

 

21.   לאחר שבחנתי את כלל השיקולים מצאתי למקמו ברף התחתון של המתחם. נתוניו טובים והסיכון שיחזור על מעשיו אינו גבוה. באשר לגובה הקנס, אתחשב במצבו המשפחתי ובכך שמפרנס שתי משפחות.

סוף דבר

22.   אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 18.8.21-12.5.21.

ב.      מאסר על תנאי בן 8 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירות בהן הורשע 3 שנים מיום שחרורו.

ג.       קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים החל מיום 1.2.23.

ד.      הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 5.2.23 עד השעה 10:00 בבית מעצר "הדרים". לצורך הבטחת התייצבותו יעמדו הערבויות שהופקדו בהליך המעצר, צו עיכוב יציאה מהארץ יוותר על כנו.

 

עותק מהחלטתי יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ג, 18 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.