1

כללי

1.      נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס לנאשם 1 עשר עבירות של קבלת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ולנאשם 2 - ארבע עבירות של תיווך בשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין.

2.      בתיק התקיימו לפני מספר דיונים, ואף התבקשו דחיות של הדיונים לצורך ניהול משא ומתן בין הצדדים, עד שבדיון שהתקיים ביום 10.8.20 הודיע נציג המאשימה כי הוא מבקש להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי מטעמים של חוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום לדון בעבירות שבהן מואשמים הנאשמים.

3.      ניתנה לצדדים אפשרות לטעון טענותיהם בכתב.

2

המאשימה חזרה על עמדתה תוך שהדגישה כי העונש הקבוע לצידן של העבירות שבהן מואשמים הנאשמים הוא עשר שנות מאסר, ולפיכך הסמכות לדון בהן נתונה לבית המשפט המחוזי. המאשימה ביקשה להורות על העברת התיק לבית המשפט המחוזי, בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

ב"כ הנאשם 1 התנגד לבקשה ונסמך על הוראות סעיף 51(א)(1)(א) לחוק בתי המשפט והנחיית פרקליט המדינה 1.6 בנושא.

ב"כ הנאשם 2 הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, תוך שציין כי על פי החוק והנחיית פרקליט המדינה בנושא, מלכתחילה הייתה הצדקה להעמיד את הנאשם 2 לדין בבית משפט השלום, ועל כן לשיטתו יש להורות על מחיקת כתב האישום ביחס לשני הנאשמים כדי לאפשר הגשת כתב אישום לבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

4.      העונש הקבוע לצידה של עבירת לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין שבה מואשם הנאשם 1 הוא עשר שנות מאסר. עונש זה נקבע בתיקון תש"ע לחוק העונשין שהתקבל בשנת 2010 ואשר החמיר בעונש שנקבע לצידה של עבירת לקיחת השוחד, אשר עמד קודם לכן על שבע שנות מאסר (תיקון 103 לחוק העונשין, ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.10 עמ' 325).

העונש הקבוע לצידה של עבירת התיווך בשוחד לפי סעיף 295(א) שבה מואשם הנאשם 2 הוא העונש שנקבע לצידה של עבירת לקיחת השוחד, ולפיכך גם עונשו של המתווך בשוחד הוחמר במסגרת אותו תיקון.

5.      סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט, הקובע את סמכותו של בית משפט השלום מורה כדלקמן:

"51. הסמכות

(א)בית משפט שלום ידון באלה:

(1)   

(א)עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42(א)(8), למעט עבירות המנויות בחלק א' של התוספת השנייה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החלט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

3

(ב)  עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8) אם החלט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.

..."

6.      חלק ב' של התוספת השנייה לחוק בתי המשפט כולל עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים בלבד, ומובן כי חריג זה אינו חל במקרה דנן.

7.      סעיף 42ב(א)(8) לחוק בתי המשפט מתייחס לאישום על עבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968, או עבירות לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995, או עבירה לפי חוק ההשקעות המשותפות בנאמנות, התשנ"ד- 1994. מובן כי גם אלה אינם רלבנטיים לענייננו.

8.      מן האמור עולה, כי הנאשמים מואשמים בעבירות שהעונש הקבוע לצדן עולה על שבע שנות מאסר, ואינן נמנות על החריגים המאפשרים שפיטה עליהן בבית משפט השלום.

9.      ב"כ הנאשם 2 מבקש להסתמך על הסיפא לסעיף 51(א)(1)(א) לחוק בתי המשפט, ואולם האמור שם מתייחס למקרים בהם לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון בעבירות, אך פרקליט המחוז רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע כי כתב האישום יוגש בכל זאת לבית המשפט המחוזי. הוראת חוק זו אינה מאפשר לפרקליט המחוז לקבוע כי עבירה המצויה בסמכות בית המשפט המחוזי תידון בבית משפט השלום.

10.  בניגוד לאמור בתגובת ב"כ הנאשם 2, סעיף 2 להנחיית פרקליט המדינה 1.6 מתייחס לעבירת תיווך בשוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין, ולא לעבירת תיווך בשוחד לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, שבה מואשם הנאשם. מכל מקום, הנחיית פרקליט המדינה אינה יכולה לשנות את האמור בחוק.

11.  מן האמור עולה, כי הסמכות לדון בעבירות שבהן מואשמים הנאשמים נתונה לבית המשפט המחוזי ואינה נתונה לבית משפט השלום. לפיכך, ולאור הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט, אני מורה על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים.

12.  הדיון שנקבע לפני ליום 12.10.20 יבוטל.

4

13.  המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תש"פ, 31 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.