1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952, גניבת רכב לפי סעיף 413 בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין. נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא) לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961. נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970, וחבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין.

2.      על פי הנטען, בחלק הכללי שבכתב האישום, תמיר שלמה לנדנר (להלן: "המתלונן"), היה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום בעליו של רכב מסוג מזדה CX5 נושא לוחית רישוי: 99-937-54 (להלן: "הרכב").

3.      ביום שישי 17.12.2021 סמוך לשעה 10:00 החנה המתלונן את רכבו בחניה בקרבת ביתו שברחוב קוסטה ריקה 67 בירושלים.

4.      נכון למועדים המפורטים בכתב האישום, היה הנאשם תושב מחנה הפליטים דהיישה ביהודה ושומרון, ללא אישור כניסה לישראל, וללא רישיון נהיגה ישראלי.

5.      צוין, כי בליל 19.12.2021 בשעה שאינה ידועה למאשימה, נכנס הנאשם עם אחרים שזהותם אינה ידועה לתחומי מדינת ישראל, באמצעות רכב מסוג שברולט. בשעה 01:35 לערך, הגיעו הנאשם והאחרים למקום, כאשר בשלב זה יצאו הנאשם ואחד מהאחרים מרכב השברולט שנותר להמתין בקרבת מקום.

6.      הנאשם והאחר ניגשו לרכב, כאשר האחר ניפץ את אחד מחלונות הרכב, ובהמשך נכנסו לרכב. השניים פתחו את מכסה המנוע של הרכב באמצעות מכשיר המשמש לעקיפת מערכת התנעה של הרכב וחשיפת נתיכי הנעת הרכב, והניעו את הרכב.

7.      בהמשך, חזר האחר לרכב השברולט אשר נסע מהמקום, ואילו הנאשם נכנס לרכב והחל לנהוג בו. במקביל התקבל דיווח במוקד המשטרתי מחברת "פוינטר" על הנעת הרכב, וכוח שיטור הגיע למקום והבחין ברכב.

8.      השוטרת גלי זילברמן החלה בנסיעה אחרי הרכב בניידת משטרתית תוך שהיא מפעילה אורות כריזה. בשלב זה האיץ הנאשם את המהירות תוך שהוא נמלט מהניידת, לא מציית לתמרורים וחוצה צומת מרומזר במופע אור אדום. בהמשך, חלף עם הרכב על פני ניידת נוספת בה היה השוטר גולן בראשי, וכמעט התנגש בה.

9.      אז עלה הנאשם עם הרכב על תוואי עבודות הרכבת הקלה באזור, התנגש בעמוד והתהפך עם הרכב תוך שהוא גורם לרכב נזקים בשווי כולל של 68,850 ₪, ואשר הוביל להכרזת הרכב כאובדן גמור. בשלב זה נעצר הנאשם והוצא מהרכב.

10.  נוכח גילו של הנאשם הוגש בעניינו תסקיר מבחן, אביא מתוכנו בתמצית: הנאשם כבן 19, מתגורר עם משפחתו במחנה הפליטים דהיישה. בתסקיר פירוט אודות הרקע בו צמח הנאשם. לדברי הנאשם חווה ילדות תקינה, ותיאר עצמו כילד שקט שאוהב ללמוד, ואולם בכיתה ט' חלה אביו, ועל כן עזב את מסגרת החינוך, ועבד לפרנסת המשפחה.

11.  בהתייחס לעבירות אותן ביצע, ציין הנאשם, כי במקום בו שהה, שמעו אנשים אותם לא הכיר, על מצבו הכלכלי והציעו לו "עבודה" בגניבת רכב תמורת 1000 ₪. לדבריו בתחילה סירב, ואולם לאחר 3-4 פניות נוספות הסכים לקחת בכך חלק עקב מצבו הכלכלי. לדבריו, במהלך האירוע נמלט מהשוטרים עקב הוראה שקיבל מהאדם שהפעיל אותו, שאף איים עליו כי יפגע בו אם ייעצר או ייתפס. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

12.  הנאשם תיאר כעס וגינוי מצד הוריו על המעשים אותם ביצע, ואולם קיבל את תמיכת אחיו הגדול שמסר לו שיסייע לו.

13.  שרות המבחן עומד בתסקיר על גורמי הסיכון וכן גורמי הסיכוי, לרבות חרטה כנה ואמפטיה כלפי המתלונן. נוכח גילו הצעיר, חרטה ודפוסי אישיותו, המליץ שרות המבחן שלא יוטל על הנאשם מאסר ממושך, כדי למנוע חשיפה לחברה עבריינית, זאת לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. בנוסף הומלץ להורות לגורמי שב"ס להתאים לנאשם משקפי ראייה חדשים, נוכח הימצאותו במעצר כ-5 חודשים, ללא משקפיים כלל.

14.   המאשימה הפנתה בטיעוניה לנסיבות האירוע כמפורט בכתב האישום, וכן הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו. צוין, כי לבד מהעבירות הקשורות ברכב, ביצע הנאשם עבירות חמורות נוספות של מעשה פזיזות, וכן עבירה חמורה נוספת, של נהיגה ללא רישיון, בגינה נהוג לגזור עונשי מאסר. עוד הפנתה, לתכנון המוקדם, והתרשמות שרות המבחן- בכל הנוגע לגורמי הסיכון אשר צוינו בתסקיר.

15.  בהתייחס למתחם העונש ההולם, ביקשה המאשימה לקבוע טווח ענישה שבין 18 חודשים ועד 36 חודשים, ולהטיל על הנאשם 20 חודשים לצד ענישה נלווית.

16.  ההגנה הפנתה לגילו הצעיר של הנאשם, וכן הנסיבות אשר הביאו את הנאשם למעורבות פלילית, כעולה מתסקיר המבחן. על פיה, מעשה הנאשם מסתכם בהובלת הרכב בתמורה ל-1000 ₪. הוסף, כי הנאשם הודה ונטל אחריות, הפליל אחרים, ואולם כל יתר המעורבים שוחררו. הסנגור ביקש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט בתסקיר, לכך שטרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. בהתייחס למתחם העונש ההולם צוין, שככל והיה מדובר בתושב ישראל, ניתן היה לשקול להטיל עליו מאסר שירוצה על דרך עבודות השירות.

17.  הנאשם הביע צער על מעשיו, וכן ביקש את סליחתו של המתלונן.

18. מתחם העונש ההולם:

19.  הערך המוגן בבסיס עבירות הקשורות ברכב, נועד להגן על קורבן העבירה, הנפגע כלכלית מהמעשה ונפגעת תחושת ביטחונו האישי, וכן הגנה על הציבור הרחב מפני השלכות המעשה כלפי מבוטחים הנאלצים לשלם פרמיות גבוהות בשל ריבוי עבירות מסוג זה. בבחינת הערכים המוגנים בכל הנוגע לשלב השני, (ההימלטות מן השוטרים), הרי שהנאשם פגע בערכים הנוגעים בביטחון השוטרים ומשתמשי הדרך, הצביע במעשיו על זלזול ברשויות אכיפת החוק, והראה במעשיו אדישות לסיכון המשמעותי שמעשה.

20.  בחינת נסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן, מלמדת כי המדובר בעבירות הכוללות ממד של תכנון מוקדם, שבוצעו תוך כדי שיתוף פעולה בין אחרים שזהותם אינה ידועה לבין הנאשם, כאשר חלקו של הנאשם בקידום הפעולה העבריינית אינו מתמצה רק בהובלת הרכב. ראשית, כניסתו לישראל שלא כדין לצורך ביצוע עבירות רכוש, הצטיידות מבעוד מועד בכלי ייעודי לצורך הנעת הרכב, כניסה משותפת שלו ושל האחר לרכב -לאחר ניפוץ שמשת הרכב על ידי האחר, ובהמשך, פתיחת מכסה המנוע של הרכב, ובאמצעות מכשיר ייעודי מותאם לכך, עולה בידם להניע את הרכב. כאשר בשלב זה תפקידו של הנאשם להוביל את הרכב הגנוב מחוץ לתחומי ישראל.

21.  הנאשם הורשע גם בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, ונהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא), אשר יצרו סיכון משמעותי לביטחון ציבור משתמשי הדרך וביטחונם של השוטרים. הנאשם נמלט מהשוטרים, ואף שהם כרזו לו לעצור, הגביר את מהירות הנסיעה, תוך שהוא מתעלם מתמרורים וחוצה צומת מרומזר במופע אור אדום. בהמשך, כמעט פגע בניידת שהגיעה מולו, עלה על תוואי הרכבת הקלה, ונעצר רק לאחר שפגע בעמוד והתהפך עם הרכב הגנוב.

22.  בהתייחס למתחם העונש ההולם, ראו: ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נגד מדינת ישראל (29.12.2014), והפסיקה המובאת בו בפיסקה 10.

23.  בנסיבות אלו סבורני, כי מתחם העונש ההולם ביחס לאירוע דנן, גבוה יותר מהמתחם שהוזכר לעיל, שכן עליו לבטא את מסכת העובדות שבכתב-האישום המתוקן, בנסיבות בהן לעבירת השב"ח קשר הדוק לביצוע עבירות הקשורות ברכב, וכן העובדה כי, העבירה שעניינה נהיגה פוחזת, שלובה עם היותו של הנאשם בלתי מורשה (מעולם לא הוציא).

24.  בהתחשב בכל אלו, ראיתי לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ- 15 חודשי מאסר ועד 34 חודשים, לצד ענישה נלווית.

25. גזירת העונש המתאים לנאשם:

26.  בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם הינו בחור צעיר כבן 19 נעדר עבר פלילי. הנאשם נטל אחריות בבית המשפט על העבירות אותן ביצע, ושיתף פעולה בהליכי חקירה. עוד הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר המבחן, גורמי הסיכוי שפורטו בתסקיר, וכן המלצת גורמי המקצוע שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך, כדי למנוע ככל האפשר את חשיפתו לחברה עבריינית.

27.  נוכח טעמים אלו, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם ולגזור עליו את העונשים הבאים:

                                א.        15 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

                                 ב.         מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור כל עבירות רכוש מסוג פשע, או עבירה בניגוד לסעיף 338 לחוק העונשין.

                                  ג.         מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירות בניגוד לסעיפים 10 (א) ו/או 67 לפקודת התעבורה.

                                 ד.         פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 8 חודשים. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. הנאשם פטור מחובת הפקדה.

                                 ה.        פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר.

                                  ו.          פיצוי למתלונן על סך 2500 ₪. הפיצוי יופקד עד ליום 1.1.2023 במזכירות בית המשפט, ויועבר ישירות למתלונן על ידי המזכירות.

                                 ז.          שב"ס ידאג להתאים לנאשם משקפי ראייה, זאת בתוך 7 ימים מהיום, וכן ידווח לבית המשפט על הטיפול שניתן בעניין זה עד ליום 11.9.2022.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשב"ס ושרות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,  ח' אלול תשפ"ב, 04 ספטמבר 2022, במעמד המאשימה, הנאשם (ויעוד חזותי) וב"כ הנאשם.