1

 

 

 

 

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו, עבירה בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

 

על פי עובדות כתב האישום הנאשם עבד כנהג מיכלית בחברת גז "יגל". בתאריכים 29.12.15 ו- 8.1.2016 גנב הנאשם גז וסולר מהמשאית בה נהג אצל מעבידו בכך שהגיע עם רכבו הפרטי מצויד ב- 4 מיכלי גז וסולר ריקים, ובאמצעות צינור מילא את המיכלים הריקים בגז וסולר מתוך המשאית. שווי הגניבה ביום 29.12.15 עלה על 1000 ₪. שווי הגניבה ביום 8.1.16 מוערך בסך של כ- 10,000 ₪.

 

הסדר הטיעון

2

2.     ביום 3.12.2017 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום, יורשע בו, ישלח לשרות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה תגביל עצמה לענישה של 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי וההגנה תטען חופשי לרבות לביטול ההרשעה.

 

תסקיר שירות המבחן

3.     בתסקיר מיום 6.5.18 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם כבן 47, נשוי ואב לשני ילדים. סיים 12 שנות לימוד ולימודי חשמלאי מוסמך בארץ מוצאו. עלה לישראל בשנת 1993. הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירה והביע צער וחרטה. לדבריו חש מנוצל ומקופח במקום עבודתו וכשבוע לפני ביצוע העבירה הגיש מכתב התפטרות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל עמדות ותפיסות פרו חברתיות אך לעיתים פועל מתוך פזיזות ודחף רגעי, ובעל קשיים בקבלת סמכות והתמודדות עם גבולות ברורים. שירות המבחן התרשם כי הסיכון להישנות עבירות נמוך והמליץ על העמדת הנאשם במבחן למשך שנה לצורך שילובו בטיפול קבוצתי לעוברי חוק בתחום המרמה וכן הטלת של"צ והתחייבות כספית.

בשל החשש כי הרשעתו עלולה לפגוע בהמשך העסקתו כנהג מוביל חומרים מסוכנים, המליץ שירות המבחן לבטל הרשעתו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

4.     ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעבירה חמורה במיוחד בעבירות הרכוש, הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ולכך שהפגיעה בערכים היא משמעותית. לדבריה מתחם העונש ההולם נע בין 6 עד 12 חודשי מאסר בפועל, הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, ובהתאם להסדר שהוצג עתרה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי.

 

5.     ב"כ הנאשם ביקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהורות על ביטול ההרשעה, הפנה להלכת כתב, טען כי נסיבות ביצוע העבירה הן ברף חומרה תחתון, עקב הפרשה לא שולמה לנאשם משכורתו בסך 13,000 ולא שולמו לו פיצויים. לדבריו הנאשם אינו צעיר, נעדר הסתבכויות קודמות, חזר לעבוד אצל מעסיקו הקודם. לקח אחריות מלאה, הביע חרטה על מעשיו, עוסק כ- 15 שנה כמוביל חומרים מסוכנים. הוגש מכתב ממעסיקו שאם יורשע לא יורשה להיכנס למתקנים ולא יוכל להיות מועסק בהובלת חומרים מסוכנים. כן ציין קצין הבטיחות כי הנאשם נהג מקצועי ונאמן, ובכל תקופת עבודתו לא גרם לנזקים ולא התקבלו תלונות. ב"כ הנאשם הפנה למצב הכלכלי הקשה של הורי הנאשם, עקב מחלת אביו.

3

 

6.     הנאשם ביקש לומר דברים. הנאשם הביע צער וחרטה על ביצוע העבירה. לדבריו לא עשה מזה עסק לא יחזור על מעשיו ויקבל כל עונש שיגזר עליו. ציין כי אם יורשע הוא יאבד את מקום עבודתו.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

7.     הגם שבכתב האישום מתוארות שתי גניבות בשני מועדים שונים, מדובר במסכת עבריינית אחת, ויקבע בגינה מתחם עונש הולם אחד. יצויין כי גם המאשימה יחסה בכתב האישום עבירה אחת של גניבה ממעביד.

 

8.     ראו בעניין זה דברי כב' הש' ברק ארז בע"פ 4910/13 ‏אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל:

 

"בעיקרו של דבר, התשובה לשאלה מהם גדרי ה"אירוע" תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד. המובן שיינתן למונח "קשר הדוק" יתפתח ממקרה למקרה ואין צורך לקבוע אותו באופן קשיח כבר כעת. עם זאת, ניתן לומר כי ברגיל קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה (אך מבלי שפרמטרים אלה ימצו את מבחני העזר האפשריים לבחינת עוצמתו של הקשר בין העבירות)".

 

9.     הערך המוגן הנפגע בעבירה של גניבה ממעביד הוא הגנה על רכושו של אדם והגנה על אמון מעביד בעובדו.

 

10.מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו וגנב ממעבידו בשתי הזדמנויות שונות סולר וגז בשווי של אלפי שקלים.

 

4

11.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה: נתתי דעתי לכך שהיה תכנון מוקדם לביצוע העבירה, הנאשם הגיע עם רכבו הפרטי אל המקום בו חנתה משאית מעבידו, כשהוא מצוייד בצינור ובמיכלי גז וסולר ריקים, זאת כדי לממש את התכנון לשאוב מהמשאית גז וסולר. העבירה לא בוצעה בתחכום. נתתי דעתי לכך שהעבירה בוצעה תוך ניצול האמון שניתן בנאשם באופן שניגש אל המשאית בה עבד ואשר היה לו גישה חופשית אליה. נתתי דעתי לכך כי הגניבה היתה בשני מועדים שונים בפער של 10 ימים, כי בפעם הראשונה גנב גז וסולר בסך העולה על 1000 ₪ ובפעם השניה בסך של כ- 10,000 ₪. נתתי דעתי לדברי הנאשם כי העבירה בוצעה על רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלעו הוריו, ועל רקע תחושות קיפוח ומצוקה לאור דברי הנאשם כי המעביד לא עמד בתנאי השכר שהובטחו לו.

 

12.         באשר לשיקולי הענישה בעבירה של גניבה בידי עובד ראו ע"פ 3587/12 דדון נגד מדינת ישראל, שם דובר בעובדת שגנבה כספים ממעבידה:

 

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שיש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות אישיות, במסגרת שיקולי הענישה בעבירות "כלכליות" אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי הציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנציאליים כי "הסיכון גובר על הסיכוי".

 

ראו גם דבריו של בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 72220/04‏ ‏מדינת ישראל נ' כהנים מרדכי:

 

"אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט אמצעי הגנה מרביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים "מן החוץ" - אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד "מבפנים", שבתוקף תפקידו ומכוח האימון שהמעביד רוחש לו - יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה".

 

13.בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ראו למשל:

·        רע"פ 5540/15 גאוי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.8.15) - 8 חודשי מאסר (עובדתמשקבית גנבההמבקשת גנבה פנקסישיקיםוהשתמשהבמרמהב- 71 שיקים. רכשה מוצרים ושירותים בסךכוללשל 105,506 ₪).

·        רע"פ 1960/15 ברוקס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.3.15)- 8 חודשי מאסר (עובד בחברת לאחזקת מבנים קיבל 191 פעמים תשלומים בסכומים שונים מדיירים, הנפיק חשבוניות פיקטיביות וגנב ממעבידו סך כולל של 75,334 ₪).

·        רע"פ 8360/11 שפיגלר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.11.11) - 24 חודשי מאסר (כמנהלת כספים בסניף בטל"א גנבה 363,567 ₪ מכספי בטל"א).

·        רע"פ 3153/10 שבתשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.4.10) - 8 חודשי מאסר -(עובד במפעל תכשיטים כמלטש גנב בשלוש הזדמנויות שונות ממעבידו תכשיטי זהב בסכום כולל של 2,000 דולר)

·        רע"פ 2709/10 אבו עייש נ' מדינת ישראל (13.4.2010) 5 חודשי מאסר בעבודות שירות (רוקח בקופת חולים כללית גנב בהזדמנות אחת, תרופות ומכרן לאחר בתמורה לסכום של 3,704 ₪ ובהזדמנות שנייה, גנב 50 תרופות בשווי של כ- 4,666 ₪ והעבירן לבן משפחתו)

5

·        עפ"ג (י-ם) 6567-03-15 כיוורק קריקוריאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.8.15) - מאסר על תנאי ו- 220 שעות של"צ (עובד בנק הדואר זייף בשתי הזדמנויות חתימות של 2 לקוחות וגנב מחשבונם סכום כולל של 3800 ₪. כמו כן גנב מקופת הבנק 520 דולר).

·        ע"פ (חיפה) 59265-01-15 מדינת ישראל נ' אבו רוקן (פורסם בנבו, 16.4.15) - 16 חודשי מאסר (כולל הפעלת מאסר על תנאי של 10 חודשים (עוזרת בית גנבה רכוש בשווי של 137,100 ש"ח שכלל תכשיטים וכסף מזומן.

·        ע"פ (ת"א) 20466-10-14 אילטוב נ' מדינת ישראל - 4 ח' ע"ש (פורסם בנבו, 25.2.15), (קופאי בסופר גנב ממעבידו בסך של 10,000 ₪. על ידי ביצוע החזרים של מוצרים לחנות ונטילת הכסף).

·                                ע"פ (י-ם) 9725-02-14 קורסיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.3.14), 50 ימי מאסר בעבודות שירות (פקידה בלשכת הסחר גנבה ממעבידה סך של 66,499 ₪ שהתקבל מלקוחות).

·        עפ"ג (י-ם) 11681-02-14 חביב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.3.14) - 14 חודשי מאסר(נהגמשאיתבחברת הובלות גנב עשרותפעמיםחומריבנייןשבבעלותמעסיקתו בשווי של 150,000 ₪).

·        עפ"ג (חיפה) 40674-04-13 מדינת ישראל נ' קטש ואח' (פורסם בנבו, 11.7.13) - מאסר על תנאי ו- 400 שעות של"צ (עובד מפעל בטחוני גנב מהמפעל , במהלך עבודתו, גרגרי זהב שנפלטו בעת היצור, בשווי כולל של 190,000 ₪).

·        ע"פ (מח' י-ם) 4384-09-12 שולם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.1.13) - מאסר על תנאי - (הנאשם קיבל עבור החברה בה עבד סכומי כסף בשלוש הזדמנויות, עבור הזמנת סחורה בסכום כולל של כ- 2,500 ש"ח, ולקח אותם אל כיסו).

·        עפ"ג (ב"ש) 6704-09 בלוסטוצקי נ' פרקליטות מחוז דרום-פלילי (פורסם בנבו, 1.3.10) - 4 חודשי מאסר בעבודות שירות (קופאי בבנק גנב מקופת הבנק סכומי כסף שונים המסתכמים לסך של 35,000 ₪).

·        עפ"ג (מרכז) 3452-04-15 טמירוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.15), נדחה ערעורה של הנאשמת אשר נדונה ל- 45 ימי מאסר בעבודות שירות (עובדת משק בית גנבה טלפון סלולרי השייך למתלוננת. ועשתה בו שימוש בסך כולל של 5,233 ₪. הנאשמת צירפה תיק נוסף של גניבת כסף מזומן בסך 4,400 ₪ ממעבידה).

·        ראו גם: ת"פ (רמלה) 65993-11-15 מדינת ישראל נ' דבח (פורסם בנבו, 3.11.16);ת"פ (רמלה) 6716-08-14 מדינת ישראל נ' ברוך (פורסם בנבו, 18.1.16), ת"פ (רמלה) 20266-09-13 מדינת ישראל נ' לוי; ת"פ (קג"ת) 25346-09-13 מדינת ישראל נ' מגניה דרכון;ת"פ (קג"ת) 57719-11-12 מדינת ישראל נ' דויטאשוילי (פורסם בנבו, 3.9.13); ת"פ(אילת)44417-07-12 מדינת ישראל נ' פדידה (פורסם בנבו, 4.2.15),ת"פ (נתניה) 4965-02-12 מדינת ישראל נ' שושן (פורסם בנבו, 6.2.13); ת"פ (חיפה) 31410-06-11 מדינת ישראל נ' דויד (פורסם בנבו, 14.9.11); ת"פ (ת"א) 2805-04-11 מדינת ישראל נ' דוידוב (פורסם בנבו, 28.11.11); ת"פ (רמלה) 55418-10-10 מדינת ישראל נ' גל (פורסם בנבו, 7.12.14); ת"פ (י-ם) 23813-09-10 מדינת ישראל נ' גובראן (פורסם בנבו, 16.1.12); ת"פ (ת"א) 31945-01-10 מדינת ישראל נ' גבר (פורסם בנבו, 8.9.11); ת"פ (עכו) 7635-07-08 מדינת ישראל נ' קריחלי (פורסם בנבו, 5.10.10).

 

ראו מקרים בהם ההליך הסתיים ללא הרשעה:

·        ת"פ (כ"ס) 32248-08-12מדינת ישראל נ' עזרא (פורסם בנבו, 13.11.13), אי הרשעה ושל"צ (מנהל משמרת בבורגר ראנץ' גנב במשך חודשיים 4,000 ₪ מקופות סניפי המעביד).

·        ת"פ (ראשל"צ) 55165-02-16 מדינת ישראל נ' רייס (טרם פורסם, 18.6.17), אי הרשעה, של"צ, צו מבחן. (דיילת כרטוס שפוטרה עקב אי סדרים, הסיגה גבול, נכנסה למשרדי החברה בה עבדה וגנבה מהכספת, באמצעות מפתח שהיה ברשותה 790 ₪, 100 יורו ו-100 דולר).

6

·        ת"פ (ק"ג) 13457-02-14 מדינת ישראל נ' חלפסקי (טרם פורסם, 30.3.15), הנאשם גנב ממעבידו 6 מכלי סולר המכילים סולר בשווי של 600 ₪, נדון במסגרת הסדר לצו של"צ ללא הרשעה.

·        ת"פ (כ"ס) 37358-09-15 מדינת ישראל נ' אבו ראס ואח' (פורסם בנבו, 30.4.17), בוטלה הרשעתן של שתי הנאשמות, הוטל עליהן צו של"צ ופיצוי (הנאשמות שהינן עובדות בשופר סל גנבו בצוותא מוצרים בשווי 2,796 ₪, בכך שרכשו סלסלה מלאה מוצרים ורק את חלקם העבירו בקופה, אחת הנאשמות עבדה כקופאית.

·        ת"פ (ק"ג) 45818-03-12 מדינת ישראל נ' אברמוביץ ואח' (14.7.15), 5 נאשמים שהועסקו כנהגים בחברת משאיות, קשרו קשר לגנוב דלק ממעבידם וביצעו ריבוי עבירות של גניבת דלק מהמעביד בסכום כולל משוער של למעלה מ- 50,000 ₪. נדונו לצו של"צ והתחייבות, ללא הרשעה.

 

למקרים נוספים שהסתיימו ללא הרשעה, ראו גם: ת"פ (רחובות) 1054/03 מדינת ישראל נ' גמליאל (1.4.04); ת"פ (נצרת) 2805/06 מדינת ישראל נ' סרלקר (8.3.09); ת"פ (י-ם) 1913/07 מדינת ישראל נ' אלמקייס (2.2.10); ת"פ (ק"ג) 666/07 מדינת ישראל נ' טל (22.7.09); ת"פ (ת"א) 7210/08 מדינת ישראל נ' שרעבי (8.11.09); ת"פ (אשדוד) 353/08 מדינת ישראל נ' ביטון (8.1.10); ת"פ (י-ם) 1756/09 מדינת ישראל נ' חלפה (15.7.12); ת"פ (דימונה) 47524-11-10 מדינת ישראל נ' בורינסקו (22.3.12); ת"פ (קג"ת) 46092-10-15 מדינת ישראל נ' בורודצ'וק (31.12.17).

 

14.לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבותיו נע ממאסר מותנה ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל.

ביטול ההרשעה

15.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

 

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשמת האינדיבידואלית לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשמת. בפרשת כתב ציין כב' השופט ש' לוין את שיקולי השיקום, המנחים בדרך כלל את שרות המבחן להמליץ על עונשים ללא הרשעה, ואלה הם:

 

7

"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הנסיבות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. שיקולים אלה, בלי שיהיו ממצים, מקובלים עליי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה".

 

16.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן בנסיבותיו של הנאשם לוותר על הרשעתו בדין.

 

17.נסיבות ביצוע העבירות אינן קלות כלל, אין מדובר במעידה חד פעמית או רגעית, אלא בעבירה מתוכננת, אשר בוצעה פעמיים.

 

18.הנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע כי הרשעה תפגע פגיעה קשה בשיקומו. כאמור, הנאשם לא עבר הליך שיקום, אלא עתיד להשתלב בקבוצה טיפולית, המיועדת לעוברי חוק בתחום המרמה.

 

19.אין מדובר בנאשם שהינו בגיר צעיר, אלא נאשם שהוא בן 47 (יליד 1971)

 

20.שקלתי אם הנזק שיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו מצדיק ביטול ההרשעה. כאמור, הנאשם הציג מסמך ממעבידו לפיו אם יהיה לנאשם רישום פלילי הוא לא יורשה להיכנס כנהג למתקנים ולכן לא יוכל להעסיקו בהובלת חומרים מסוכנים. לא מצאתי די במכתב זה כדי להצדיק ביטול ההרשעה בנסיבות שבפני. ראשית לא שוכנעתי כי הרשעה תמנע מהנאשם כל אפשרות להוביל חומרים מסוכנים. שנית, גם אם חלילה הרשעה תפגע ביכולתו של הנאשם לבצע הובלות מסוימות, הרי שעדיין יוכל לשמש כנהג ולבצע הובלות למתקנים שאינם דורשים העדר רישום פלילי, או הובלות של חומרים שאינם מסוכנים. ממכתבו של המעסיק עולה כי הנאשם מוכר להם מזה 10 שנים והם מרוצים מעבודתו. לא נטען על ידי המעסיק כי הרשעה תביא לפיטוריו.

 

לאור כל האמור, וגם אם יגרם לנאשם נזק כתוצאה מהרשעתו, ויהיה בהרשעה כדי לפגוע במידה כזו אחרת באפשרות העסקתו כנהג, לא שוכנעתי שעוצמת הפגיעה של ההרשעה היא בלתי נסבלת עד כדי כך שקיימת הצדקה לבטלה.

8

 

21.אמנם שירות המבחן המליץ לבטל הרשעת הנאשם, עם זאת, על אף ההערכה הרבה לעבודתם של הגורמים המקצועיים, תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו.

 

ברע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי:

 

"הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן, ששיקוליו אינם זהים, בהכרח, לשיקולי בית המשפט, שהם רחבים ומקיפים יותר. נפסק, לא אחת, כי על בית המשפט היושב על המדוכה לתת דעתו לשיקולים הכוללים של ההליך הפלילי, וביניהם לעניינים ששירות מבחן אינו מופקד עליהם...."

(ראו גם ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל; רע"פ 8344/15 מחאמיד נ' מדינת ישראל; רע"פ 2208/16 גוהר נ' מדינת ישראל.

22.לפיכך, ובאזני בין כל השיקולים שעל הפרק בפרשה שבפני, אני קובעת כי הרשעתו של הנאשם תישאר בעינה.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם.

 

23.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לזכותו, את היותו נעדר הרשעות קודמות.

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם, את דבריו כי יכול וכתוצאה מההרשעה תוגבל יכולת התעסוקה שלו.

·        לקחתי בחשבון את דברי ב"כ הנאשם כי לאחר ביצוע העבירה לא שולמה לנאשם משכורתו ואף לא שולמו לו פיצויים (כאמור, טיעונים שלא הוכחו במסמכים בכתב).

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהוצגו בתסקיר ובטיעוני ההגנה.

·        לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם יכול להיתרם מהליך טיפולי וכי הסיכון להישנות עבירות נמוך. לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (כשנתיים וחצי).

 

9

24.לאור כל המפורט לעיל, לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם. כן מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

עונשו של הנאשם

25.לאור האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 220 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במחלקה לגני ילדים בעיריית אשדוד בתחום של עבודה כללית בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

 

ב.         קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם בתשלום אחד לא יאוחר מיום 10.6.19

 

ג.         פיצוי בסך 10,000 ₪ לחברת "יגל"

            הפיצוי ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.8.18

            כל תשלום ייזקף ראשית על חשבון הפיצוי.

 

ד.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירת רכוש והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ה.        מאסר על תנאי למשך 3 חודשים שלא יעבור כל עבירת רכוש למשך 3 שנים מהיום.

 

10

ו.         הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

 

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן.

מוצגים יושמדו בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ח, 25 יוני 2018, בהעדר הצדדים.