1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוגש נגד הנאשמים כתב אישום מתוקן והם הודו בעובדותיו, שאלה הם עיקריהן -

 

2

            הנאשמים הם חברים ובינם לבין ש.כ. יליד 1983 (להלן: "המתלונן") היתה היכרות מוקדמת לאירוע המתואר להלן.

 

בזמנים הרלוונטיים המתלונן עבד כאופה במאפיית "X" באילת (להלן: "המאפיה"). מספר ימים לפני ה- 20.12.18 המתלונן לווה מהאשמים סך של 700 ₪ והבטיח להחזיר להם את הכסף לאחר קבלת מקדמה ממקום עבודתו. בשלב מסוים הנאשמים ביקשו מהמתלונן להחזיר להם את הכסף ובתאריך 19.12.18 המתלונן שלח לנאשם 2 הודעה בה הבטיח להחזיר לו את הכסף בהקדם והציע לו להגיע למחרת למאפייה על מנת להסדיר את החזרת החוב. מאוחר יותר, הנאשמים התקשרו למתלונן ושאלו אותו מתי ישיב להם את הכסף והוא ענה להם שיחזיר את הכסף בבוקר למחרת. למחרת, הנאשם 2 התקשר אל המתלונן מספר פעמים החל מהשעה 05:00, אך לא השיגו. בעקבות זאת, הנאשמים החליטו להגיע למאפייה ולדרוש מהמתלונן את כספם בכח ובאיומים. בהמשך, הנאשמים הגיעו למאפייה כשהנאשם 1 מצויד בחפץ חד והנאשם 2 מצויד בבלון גז מדמיע. המתלונן הבחין בהם וניגש לעברם, אך כשראה שהנאשם 1 מחזיק חפץ חד, רץ חזרה לתוך המאפיה. הנאשמים רצו אחריו, ובמאפיה, הנאשם 1 הניף את החפץ החד לעבר המתלונן. המתלונן נעמד מאחורי עגלת לחמים והדף אותה לעבר הנאשמים. בשלב זה הנאשם 2 התיז לעבר המתלונן גז מדמיע אשר פגע בו ובעובדת נוספת. במהלך הדברים כאמור, הנאשמים דרשו מהמתלונן את כספם והוא ביקש מהם להפסיק את מעשיהם. מיד לאחר מכן המתלונן ניגש לקופה הוציא ממנה את כל שטרות הכסף שהיו בה ומסר אותם לנאשם 1. בהמשך, המתלונן אמר לנאשם 2 שהוא עשה את טעות חייו, ודחף את הנאשמים, ואז הנאשם 1 הניף את החפץ החד ופצע באמצעותו את המתלונן פציעה עמוקה ברגלו השמאלית.

           

בשל השימוש בכח המתואר, המתלונן מסר לנאשמים סך של 700 ₪ מקופת המאפייה והם נמלטו מהמקום.

 

המתלונן פונה לטיפול רפואי בבית חולים - שם נמצא כי הוא סובל מחתך עמוק בירכו, אשר נתפר; והוא סבל כאבים חזקים ברגלו, צלע, וסבל מקשיי שינה וחששות. בנוסף, נגרם למאפייה נזק כספי.

 

הנאשם 1 הודה גם, שבתאריך 20.12.18 בסמוך לשעה 06:00, שוטר הגיע למקום בו הוא שהה, שאל אותו לפרטיו וביקש ממנו להמתין במקום עד שיצא מהניידת ויגש אליו. והנאשם נמלט מהמקום. ושבאותו מעמד הוא החזיק ברכב שהיה בשימושו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 7.2 וסם מסוג קנאביס במשקל 5.1 גרם, לשימושו העצמי.

 

3

הנאשם 2 הודה שבתאריך 20.12.18 בשעת בוקר הוא החזיק בדירתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.12 גרם ובאנג- שהוא כלי לצריכת הסם. הכל לצורך שימושו העצמי.

 

2.         על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות, כאמור, הם הורשעו בעבירה של סחיטה בכח, לפי סעף 427(א) סיפא בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ו- 382(א) בחוק העונשין. הנאשם 1 הורשע גם בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 ו- 335 (א)(1) ו-(2) בחוק העונשין; בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 בחוק העונשין; ובעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- 7(ג) סיפא בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

 

והנאשם 2 הורשע גם בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- 7(ג) סיפא בפקודת הסמים; ובעבירה של החזקת כלים, לפי סעיף 10 סיפא בפקודת הסמים.

 

3.         בדיון היום, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם 1, 9 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בעבודת שירות; להפעיל מאסר על תנאי בן 3 חודשים בחופף; ולחייבו בתשלום פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪. ולהטיל על הנאשם 2, 6 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בעבודת שירות; להפעיל מאסר על תנאי בן 6 חודשים בחופף; ולחייבו בתשלום פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. וכן, להטיל על כל אחד מהנאשמים מאסר על תנאי ולהעמיד כל אחד מהם במבחן למשך שנה.

 

4.         התביעה עתרה לכבד את הסדר הטיעון. ציינה, כי אירוע העבירה התרחש בדצמבר 2018; הנאשמים שהו במעצר כחודשיים; ומאז שחרורם ממעצר הם משולבים בהליך טיפולי בשירות המבחן. הנאשם 2 שולב בקהילה טיפולית סגורה וסיים את הטיפול בה בהצלחה מרובה. שירות המבחן הגיש תסקירים מעקביים על הנאשמים, וכיום הוא ממליץ להטיל עליהם שירות לתועלת הציבור. הוסיפה, שהנאשמים הודו במיוחס להם, לקחו אחריות על מעשיהם, חסכו זמן שיפוטי, ונראה כי הם נרתמו לטיפול ונתרמו ממנו. וציינה שההסדר הוא על דעת המתלונן, שהעדיף שלא להעיד בבית המשפט.

 

4

5.         ב"כ הנאשם 1 הצטרף לדברי התביעה וביקש לכבד את המלצת הצדדים לעונש. טען, כי הנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי, נרתם לו ונתרם ממנו ואף ביקש מיוזמתו להמשיך בטיפול פרטני ובמסירת בדיקות לגילוי סם גם לאחר סיום הטיפול הפורמלי. הוא עבר כברת דרך משמעותית. מבין את השלכות מעשיו. והעונש המוצע שומר על יחס מתאים בין שיקולי השיקום לשיקולי הגמול.

 

            הנאשם 1 הביע צער על מעשיו. ביקש סליחה מהמתלונן. ושיתף כי כיום עובד בפיצריה ואמור להתחיל בעבודה בבית חולים "סורוקה" שתאפשר לו לבצע עבודות שירות.

 

6.         ב"כ הנאשם 2 ציין את הודאת הנאשם ואת חסכון הזמן השיפוטי. ציין שהנאשם שוחרר ממעצרו לקהילה הטיפולית "רוח במדבר" ועבר שם כברת דרך משמעותית. למרות הקשיים שעלו בדרך הוא התמיד בתהליך, סיים את הטיפול והפך לאזרח מועיל. ציין את היתרון החברתי בשיקום עבריינים וטען שהנאשם הוכיח במעשים שהשתקם. שירות המבחן הגיש עליו תסקיר חיובי והמליץ על של"צ, ואולם ההגנה הסכימה לעמדת התביעה שיש מקום להטיל גם ענישה ממשית. טען שהעונש המוצע מאזן בין כלל האינטרסים של הענישה וביקש לאמצו.

 

            הנאשם 2 הביע צער וחרטה על מעשיו. שיתף כי עבר הליך שיקומי והוא מתמיד בו וכי הוא אמור להמשיך בשיחות טיפוליות.

 

7.       המעשים שביצעו הנאשמים, חמורים. גביית חוב באיומים ובכוח הינה מעשה פסול מיסודו. באירוע המרכזי, הנאשמים פעלו במשותף, איימו על המתלונן ורדפו אחריו בנסיבות המטילות אימה, והנאשם 1 פצע את המתלונן וגרם לו חתך עמוק בירך. מעשה כזה עלול לגרום לפגיעה ברקמות, בגידים ובשרירים ולהביא לאיבוד דם מסוכן. למתלונן נגרמה פגיעה גופנית משמעותית והוא סבל מטראומה גם לאחר האירוע.

לכל אחד מהנאשמים עבר פלילי בתחום הסמים והנאשם 2 נשא מאסר של שנה.

את עבירות הסמים שלהם כאן הם ביצעו כאשר תלוי ועומד נגדם מאסר על תנאי.

 

העונש הראוי למעשיהם, ברגיל, הוא מאסר בפועל לתקופה משמעותית.

 

           מנגד, שני הנאשמים צעירים והם עברו הליכים טיפוליים משמעותיים. שירות המבחן ציין כי הנאשמים נגמלו מהשימוש בסם, רכשו כלים להתמודדות במצבי קונפליקט ולחץ, והם מודעים לדפוסיהם המכשילים. שירות המבחן התרשם לטובה מהתהליך שעברו הנאשמים והמליץ לחייבם בביצוע שירות לתועלת הציבור.

 

5

           נוכח נתונים מיוחדים אלה, הקו המעדיף את שיקום הנאשמים על פני ענישתם במידת החומרה הראויה להם, לו הסכימה התביעה, ראוי בעיני.

 

8.       הנאשם 1 נדון ביום 03.07.18 בת"פ 40684-10-15 של בית משפט השלום באר-שבע, בין היתר, לשלושה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור כל עבירה על פי פקודת הסמים. אין חולק כי עבירת הסמים בה הוא הורשע בתיק זה מפעילה את המאסר על תנאי.

          

           הנאשם 2 נדון ביום 20.02.18 בת"פ 40684-10-15 הנ"ל, בין היתר, להארכת מאסר על תנאי בן ששה חודשים שהוטל עליו בהליך קודם, למשך שנתיים נוספות, שלא יעבור עבירת סמים מסוג עוון. אין חולק כי עבירות הסמים בהן הורשע הנאשם בתיק זה מפעילות את המאסר על תנאי.

 

9.         הממונה על עבודות השירות חיווה דעתו כי הנאשמים כשירים לבצע עבודות שירות ואף מצא להם כאלה.

 

10.       כאמור, העונשים המוצעים, ובמיוחד ההצעה שהמאסרים על תנאי שהופעלו יהיו בחופף למאסר בעבודות שירות שיוטל על הנאשמים, מקלים מאוד עם הנאשמים. אולם בבחירה בין שליחת הנאשמים למאסר למתן הזדמנות להם להתמיד בדרך הישר, יש לבחור במקרה זה באפשרות השניה. יש לקוות שהנאשמים אכן ינצלו את ההזדמנות הניתנת להם.

 

 

 

 

 

11.       סוף דבר, אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

הנאשם 1

א.        תשעה חודשי מאסר בפועל. הנאשם ישא את המאסר בעבודות שירות. על הנאשם להתייצב ביום 16.11.20 עד השעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס, ליד כלא באר- שבע, להתחלת עבודת השירות.

ב.         אני מפעיל את המאסר על תנאי בן שלושת החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 40684-10-15 . הנאשם ישא את תקופות המאסר בחופף.

ג.         9 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

6

ד.         פיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪. סכום הפיצוי ישולם מתוך כספי הפיקדון שהפקיד הנאשם בתיק המעצר.

ה.        צו מבחן למשך שנה.

 

הנאשם 2

א.        ששה חודשי מאסר בפועל. הנאשם ישא את המאסר בעבודות שירות. על הנאשם להתייצב ביום 11.11.20 עד השעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס, ליד כלא באר- שבע, להתחלת עבודת השירות.

ב.         אני מפעיל את המאסר על תנאי בן ששת החודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 40684-10-15 . הנאשם ישא את תקופות המאסר בחופף.

ג.         9 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

ד.         פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. סכום הפיצוי ישולם מתוך כספי הפיקדון שהפקיד הנאשם בתיק המעצר.

ה.        צו מבחן למשך שנה.

 

12.       המזכירות תעביר את גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום .

 

 

ניתן היום, ג' תמוז תש"פ, 25 יוני 2020, בנוכחות הצדדים.