1

 

 

 

 

 

רקע

 

1.         ביום 29.01.2018, הורשע הנאשם לאחר שמיעת הוכחות בעבירת איום, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). מטרת האיום היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

 

2.         ביום 27.10.2014, הנאשם שלח ממחשב האישי שלו כאשר שהה בביתו, דואר אלקטרוני דרך אתר אינטרנט של משרד ראש הממשלה, איום במטרה להפחיד או להקניט את ראש הממשלה.

2

 

            האיום בדואר אלקטרוני לא הובא לעיון ראש הממשלה, אלא הועבר ע"ח מר מרק זלטקיס, ראש תחום המודיעין במשרד ראש הממשלה.

 

3.         כתב אישום הוגש בחלוף שנתיים, ביום 16.11.16. כאמור, הכרעת הדין ניתנה ביום 29.01.2018. בעקבות הרשעתה נאשם, הוזמן תסקיר שירות המבחן. במעמד טיעונים לעונש, עמדת המאשימה היא הטלת מאסר בפועל כנגד עמדת הסנגור היא לאמץ המלצת שירות המבחן, כמפורט כלהלן.

 

 

 

 

 

תסקיר שירות מבחן

 

4.         ביום 08.07.2018, הוגש תסקיר שירות מבחן. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 25, רווק ואינו עובד. הוא חי אורח חיים חרדי ושייך לחסידות ברסלב.

 

אביו של הנאשם סובל מהפרעה נפשית ומוכר כנכה בביטוח לאומי. אמו של הנאשם, למעשה עובדת כמטפלת בביתה.

 

במהלך השנים היה ברקע חוסר יציבות משפחתית. הנאשם נודד פרק זמן עם אביו, לארה"ב ודרום אפריקה. הנאשם עבר בפרק זמן לא מבוטל משבר ביחס לזהותו ואורך החיים שלו. בתקופה לפני ביצוע העבירה הנאשם הזניח את החיים כחרדי. בטרם ביצוע העבירה, הנאשם, לדבריו, (גם במהלך עדותו בביהמ"ש), היה שרוי במשבר נפשי. הוא לא יצא מהבית 6 חודשים.

לנאשם שתי הרשעות כפי שעולה מרישום הפלילי: האחת בשנת 2009 מעשה מרמה, זיוף ונהיגה ללא רישיון, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הוטלו עליו 5 חודש מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 60 יום. בשנת 2012 הורשע הנאשם בגין החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ונידון למאסר בדרך של עבודות שירות למשך חודש.

 

שירות המבחן מפנה לטיפולו של הנאשם במסגרת שרות מבחן לנוער, שם ניסיונות לטפל בנאשם לא צלחו.

 

3

לדעת שירות המבחן, מעצרו האחרון של הנאשם במקרה זה, היווה קביעת גבול ברור והמחיש לנאשם המחיר שמשלם עקב התנהגותו. בעקבות המעצר האחרון, הנאשם התחיל לגלות יותר הבנה ביחס למצבו.

 

5.         שירות המבחן מפרט בעיות הנאשם בהבנת מצבו באופן קוהרנטי, ברור ועקבי. חסר לנאשם יכולת וכלים להסביר את מעשיו ומניעיו.

 

בהערכת גורמי סיכוי וסיכון ביחס לנאשם, שרות המבחן מפנה לקושי הנאשם בוויסות דחפים ועמידה בגבולות חיצוניים. קיים אצל הנאשם שאיפה ל יציבות, אולם מתקשה לתפקד באופן יציב והינו בעל גבולות פורצים.

 

לאחר פירוט מכלול הבעיות באישיות הנאשם שירות המבחן קבע, נוכח הצגת הנאשם בפסאדה חיובית, וקושי הנאשם לראות בחלקים בעייתיים באישיותו, לדעת שירות המבחן "גורמי סיכון" להישנות בהתנהגות עבריינית פוגענית.

 

עם זאת, שירות המבחן מפנה לחלוף הזמן (קרוב ל-4 שני), מאז ביצוע העבירה ועד היום במתן גזר דין. במהלך מעל 4 שנים, הנאשם נמנע מביצוע העבירות נוספות. קיימת היום אצל הנאשם שאיפה של ממש לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין.

 

למרות טענת הנאשם שאין צורך בקביעת טיפול סביב מצבו הרגשי, ממליץ שירות המבחן הטלת עונש הכולל, צו מבחן למשך שנה על מנת לאפשר שילוב הנאשם במסגרת טיפולית, מאסר על תנאי ושל"צ בהיקף מצומצם.

 

6.         בחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 15.10.2018, הנאשם נמצא כשיר לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שרות, כאשר המקום המומלץ הוא ישיבת הכותל ברובע היהודי בירושלים.

 

טענות הצדדים

 

7.         המאשימה מפנה לעברו של הנאשם בשתי הרשעות נידון למאסר בפועל בשנת 2009 וריצה 5 חודשי מאסר בפועל. בשנת 2012 חודש מאסר בעבודות שירות.

 

4

8.         מדובר בעבירה חמורה של איום על ראש הממשלה. לדברי המאשימה לא ניתן להתעלם מאירועים הקשים בהיסטוריה במדינת ישראל ובכלל. לא ניתן לדעת כמה קצר הבאת האיום לפעולה מעשית.

 

9.         המאשימה טוענת למתחם עונש הולם בין 8 - 18 חודשי מאסר בפועל. העמדה העונש של המאשימה היא 8 חודשי מאסר בפועל נוכח גורמי הסיכון, העולים מהתסקיר ועברו של הנאשם. בנוסף, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

הסניגור

 

10.       הסניגור ממליץ לאמץ המלצות שירות המבחן. הוא מפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, העדר עבירות נוספות חרטת הנאשם על מעשיו. הנאשם לעולם לא הכחיש מעשיו, אלא טען באמצעות סנגורו המלומד כי לא מדובר בעבירת איום.

 

11.       ב"כ הנאשם מפנה למספר פסקי דין בעבירת איום:

 

            א.        2402/09 - גזר הדין היה 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות ע"ס 2,000 ₪.

 

ב.         22021-12-12 - מדובר בהתקוטטות בין נאשם ומתלונן. מדובר בנאשם בן 70, כאשר בפן האישי היו מספר נסיבות מקלות בענייניו. הוטלו על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך של 2,500 ₪.

 

ג.         ת.פ. (ק"ג) 37766-12-12 - מדובר בנאשם אשר הודה במספר עבירות, ביניהן איום. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר לפיו יוטל על הנאשם מאסר מותנה והתחייבות.

 

ד.         ת"פ 45285-05-14 - הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון. עלה כי במהלך הזמנת חוות דעת פסיכיאטרית, עקב נסיבותיו האישיות של הנאשם וחוות הדעת, הוטל על הנאשם קנס בסך של 200 ₪, צו מבחן וחידוש עונש המאסר התנאי תלוי ועומד מגזר דין אחר.

 

ה.        ת"פ 30247-06-14 - מדובר בהסדר טיעון והסכמה לאי הרשעה. ביהמ"ש כיבד את ההסדר.

 

5

ו.         ת"פ 19534-08-14 - מדובר בנאשם אשר עבד בתחום גביית חובות מטעם רשות האכיפה והגבייה. האיום היה דרך טלפון. ביהמ"ש החליט לאחר התרשמות חיובית מהנאשם ומשיקולי שיקום הנאשם לפי ס' 340(א) לחוק, האריך מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס בסך של 250 ₪.

 

ז.         ת"פ 48313-05-15 - מדובר בהסדר טיעון. הוטל עונש מאסר על תנאי והתחייבות.

 

ח.        ת"פ 46630-06-15 - מדובר בנאשם בן 41, נשוי ואב לילדה בת 11. הנאשם היה בהליך גירושין. ביהמ"ש הטיל מאסר על תנאי של 6 חודשים, התחייבות ושל"צ של 200 שעות.

 

12.       יש לציין כי ב"כ הנאשם לא ציין האם הוגש ערעור בחס לפסקי הדין שהציג. מומלץ בכל הפניה לפסיקה בערכאה הדיונית לוודא שלא היה הליך ערעור אשר שינה את התוצאות.

 

 

 

 

 

קביעת מתחם עונש הולם

 

13.       בקביעת מתחם עונש הולם, העיקרון המנחה הוא קיום יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמה של הנאשם. על ביהמ"ש להתחשב ערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

            במקרה דנן לא מדובר באיום שגרתי. מחד מדובר באיום כנגד ראש ממשלת ישראל מכהן ומאידך האיום הנשלח בדואר אלקטרוני למשרד ראש הממשלה, כאשר הסבירות הידועה היא מעובדי המשרד יקבלו את הדואר האלקטרוני.

 

6

עצם העברת איום כנגד ראש הממשלה, משקף תופעה הקיימת היום נוכח נגישות למדיה חברתית ואמצעי דואר אלקטרוני המאפשר לכל אדם לתת דרור למחשבותיו, לפעמים ללא רסן והתחשבות על השכלות האמירה. קיים היום מסע חברתי כנגד התופעה. עם זאת, קיים וויכוח האם מדובר בהגבלת חופש הדיבור וההתבטאות. במקרה של איום מדובר במעשה פסול ועל אחת כמה וכמה כנגד איש ציבור ובפרט ראש הממשלה נוכח רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

 

מטרת האיום על ראש הממשלה מהווה מעשה בדרגה מעל איום שגרתי, לעומת כפי הפסיקה שהוגשה ע"י הסניגור.

 

תרבות הדיבור מחייבת הכוונה בכל דרך שניתן בין בדרך חקיקה או בדרך פסקי דין.

 

זכור לנו מצב שהתקיים בזמנו בעת רצח ראש ממשלת ישראל. מותב זה גדל בתקופת ריבוי מעשי רצח פוליטי כגון:

 

א.        רצח נשיא ארה"ב קנדי.

ב.         רצח אחיו של הנשיא, רוברט קנדי.

ג.         רצח מרטין לוטר קינג

ד.         ניסון לרצח ג'ורג' וולס מועמד לנשיאות ארה"ב.

ו.         ניסיון לרצח נשיא ארה"ב, ג'רלד פורד.

ז.         ניסיון לרצח הנשיא רייגן.

ח.        רצח מלקום X

 

כל אירוע של אלימות פוגע בתחושת בטחון איש ציבור ומביא לרגישות יתר ביחס לכל אמירה המתפרשת כאיום.

 

15.       למרות כל האמור, יש לשים כל אירוע בפרופורציה הנדרשת ביחס לרצינות האיום ואופן שנעשה , לכן יש לבחון את נסיבות מעשה הנאשם:

 

א.        לא היה תכנון של ממש לפני שליחת הדואר האלקטרוני. מדובר בעריכת "מייל" ושליחה בלחיצת כפתור.

ב.         הנאשם כמובן נושא מלוא האחריות למעשיו, אולם לדידי לא ברור בכמה הבין את הנזק הצפוי להיגרם מביצוע העבירה.

ג.         למעשה, לא נגרם נזק עקב המייל. אין ראיות שראש הממשלה היה ער ל            מייל, או צוות אבטחה, אשר נאלץ לשנות אופי הבטחת ראש הממשלה.

ד.         לטעמי הנאשם כן הבין את משמעות מעשה האיום ללא קשר להעדר הבנה ברורה באזה נזק יגרם כתוצאת מעשיו. היתה לו שליטה להימנע מכך.

7

ה.        לנאשם בעת ביצוע העבירה היה שרוי במצוקה נפשית ונוסח האיום מצביע על תסכול וכעס. יש לזכור כי הנאשם התבודד בחדר בבית הוריו 6 חודשים, דבר אשר מצביע על מצוקה נפשית של ממש.

 

16.       עמדת המאשימה היא שמתחם עונש הולם חל מ-8 חודשים לא מקובל עלי. אומנם, מדובר באיום על ראש הממשלה ויש לשקול את הסיכון, ידוע בכל איום ואיום קיימת אפשרות לביצועו, זה לא המקרה.

 

            בקביעת המתחם, אין להתעלם מעברו של הנאשם עם שתי הרשעות, כאשר באחת מהן מדובר בהחזקת נשק אגרופן או סכין ובעבר בגין עבירה אחרת נגזר מאסר בפועל של 5 חודשים.

בסופו של יום, יש לקבוע מתחם עונש הולם בין של"צ ועד 8 חודשי מאסר.

 

17.       בקביעת העונש בתיק המתחם ולאחר עיון בתסקיר ושמיעת הוכחות בתיק, ניתן לקבוע כלהלן:

 

א.        חרף ריצוי עונש מאסר בפועל בעבר, היום בהיות הנאשם בן 25 הוא התחיל להבין שיש להתמודד עם בעיות הקיימות בתוכו.

            ב.         אמנם, הנאשם ניהל הוכחות, אולם לא התנער מעצם המעשה.

            ג.         חלפו קרוב ל-4 שנים מיום האירוע מושא כתב האישום.

ד.         קיימות נסיבות קשות ביחס לסביבה שגדל בה, בין בשאלות תפקוד אביו, משבר זהות של הנאשם ביחס לאורח החיים.

 

18.       חלוף הזמן מהווה גורם חשוב בקביעת עונש במקרה של הנאשם. חלפו שנתיים בטרם הגשת כתב האישום. אז חלפו עוד שתנים עד מתן גזר הדין. ברור כדי להטיל עונש מרתיע וראוי, חייבת להיות זיקה בין הטלת עונש והמעשה עצמו כל עוד שמתמשך חלוף הזמן, קיים דילול משמעות העונש על הנאשם. חל שינוי באורח חייו של הנאשם. הנאשם עשה תפנית לכיוון חיובי ואז על ביהמ"ש לשקול לפי 40ד(א) לחוק העונשין השלכות העונש על דרך החיובית שהתחיל הנאשם.

 

במקרה של נאשם זה, בעיני שירות המבחן לראשונה נראה להתחלה של ממש של הפנמה מצד הנאשם על הצורך להתמודד עם הסתירות הפנימיות מבחינה נפשית ובחירתו באורח חיים חרדי לאחר שנדד בין מקום מגוריו בארץ ובחו"ל לבין ניהול אורח חיים חרדי או לאו.

 

8

19.       שקלתי את הטלת עונש המאסר בפועל בעבודת שירות נוכח העובדה שהנאשם כבר ריצה 5 חודשי מאסר בפועל ללא עבודות שירות. לא ידוע למותב זה נסיבות גזר הדין. אולם, מאז חלפו כ- 9 שנים. נכון שבין גזר הדין בשנת 2009 וביצוע העבירה בשנת 2014 חלפו 5 שנים, אולם נראה בעיני כי לנאשם היתה תסיסה אישית פרק זמן ממושך, הכל בשילוב העדר כלים של ממש לממש את האיום או לוודא שהאיום יגיע לעין ראש הממשלה עצמו. אין בכך לגרוע מתגובת אנשי בטחונו של ראש הממשלה לוודא שאין ממש באיום. בסופו של יום מדובר באיום דרך מחשב נייד מתוך חדר הנאשם מתוך חדר הנאשם בבית הוריו והנאשם נרתע באותה עת לצאת מביתו.

 

20.       לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, נחה דעתי, נוכח הצהרת הסניגור, והמסגרת המוצעת ע"י הממונה על עבודות השרות, שיש להעדיף מאסר בפועל בריצוי של עבודות שרות בפרק זמן קצר יחסית על פי של"צ. יש לציין שהמסגרת המוצעת ע"י ממונה על עבודות השרות יותר מתאימה לנאשם מאשר של"צ שמתפרס ל-300 שעות במהלך שנה.

 

21.       לאור האמור מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        7 חודשי מאסר, אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור עבירת איום או כל עבירת אלימות וגם החזקת נשק, כגון סכין כל היתר, למשך 3 שנים. כמו כן, החזקת נשק כגון: אגרופן, סכין או כל ירי בניגוד לחוק.

 

ב.         60 ימי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות, בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השרות מיום 15.10.2018.

 

על הנאשם להתייצב בהתאם להוראות הממונה על עבודות השרות. תחילת מועד ריצוי העונש יהא ביום 19.11.2018. על הנאשם להתייצב לקליטה והצבה במועד תחילת עבודות השרות במשרדי הממונה על עבודות שרות בשעה 08:00 ביחידת עבודות שרות, מפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שרות באר-שבע.

 

ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה או מועד תחילת הריצוי, הדבר ייעשה ע"י הממונה על עבודות השרות ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

 

ג.         קנס בסך של 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. תשלום הקנס ישולם עד ליום 01.02.2019.

 

9

מורה על קיזוז הקנס מתוך סכום הפקדון אשר הופקד ע"י הנאשם בניכוי עיקולים אם קיימים.

 

ד.         5 ימי מאסר בפועל בניכוי 5 ימי מעצרו של הנאשם מיום 31.10.2014 עד 04.11.2014, כאשר הנאשם ריצה 5 ימים כאמור.

 

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ט, 15 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.