1

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד נוח רחאל

מטעם הנאשם: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד איתי פרג'ון

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון חלקי בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג לפי סעיף 382ג לחוק העונשין, ותקיפה סתם של בת זוג עבירה לפי סעיף 382ב' לחוק העונשין.

נסיבות ביצוע העבירה מפורטות בכתב האישום המתוקן, בקצרה אציין כי הנאשם והמתלוננת גרושים אולם להם ילדים משותפים, והם מתגוררים בטבריה. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, במספר אירועים נפרדים ובמועדים שונים, תקף הנאשם את המתלוננת כאשר באחד האירועים בהיותה במקלחת אחז בפניה, באירוע אחר במהלך וויכוח בין השניים אחז הנאשם בצווארון הבגד אותו לבשה וברגליה והרימה באוויר, דחף אותה וצעק כי יעזוב אותה, ורק לאחר מכן הרפה את אחיזתו מן המתלוננת. באירוע נוסף תקף הנאשם את המתלוננת באופן שדחף אותה בחוזקה ובכך גרם לה לחבלות, דהיינו המטומות בחזה, בכתף ימין ובגב התחתון.

2

הצדדים טענו טיעון פתוח לעניין העונש לאחר שלא הגיעו להסכמה בשאלה מהו העונש הראוי לנאשם.

בא כוח המאשימה הדגיש את חומרת העבירות, את מעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת, את העובדה כי מדובר בעבירות המלמדות על תופעה חמורה שיש להילחם בה באמצעות ענישה מרתיעה, כפי שנפסק על ידי בתי המשפט עד כה. לכן, לטענת בא כוח המאשימה מתחם הענישה הראוי בנסיבות העניין הינו החל ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ובנסיבות העניין הוא עתר לגזור על הנאשם עונש מאסר בקצהו העליון של מתחם זה בצירוף מאסר מותנה מרתיע.

הסנגור הדגיש כי מדובר בנאשם אשר אין לחובתו הרשעות קודמות, האירועים המתוארים בכתב האישום המתוקן אינם מאפיינים את מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת, כמו כן הפנה הסנגור לתסקיר המפורט ובו נסיבותיו האישיות של הנאשם, התייחסותו לביצוע העבירה, נטילת האחריות וכן המלצת שירות המבחן לכך שהנאשם יימצא בתקופה שלאחר גזר הדין במבחן במהלכה ימשיך בהליך טיפולי בו החל.

לעיוני הוגשה תעודה רפואית וכן תמונה המתעדת חבלה בבטנה של המתלוננת.

תסקיר שירות המבחן מפרט כאמור את נסיבות חייו של הנאשם, מתאר את המסגרת המשפחתית ומציין כי לנאשם אין הרשעות קודמות ולטענתו מדובר באירוע חריג אשר לא התרחש בעבר במהלך שנות הנישואין בינו לבין המתלוננת. באשר לעבירות נשוא תיק זה ולהתנהגותו האלימה, נטה הנאשם למזער ממשמעות מעשיו, אך לקח אחריות על התוקפנות והאלימות כלפי בת הזוג ותיאר אותה כדחיפות ללא כוונה לפגוע במתלוננת. שירות המבחן ציין כי הנאשם נטה להשליך את האחריות להתנהגותו התוקפנית והאלימה על המתלוננת עצמה.

באשר להערכת הסיכון, שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם ללא דפוסי התנהגות עבריינים או דפוסי אלימות מוחצנים. הנאשם משתדל להציג תמונה חיובית אודות מצבו ותפקודו, נטה למזער התנהגויות אלימות בקשר בינו ל בין זוגתו, וההתרשמות של שירות המבחן היא מאדם הצובר בתוכו כעס רב ומנסה להדחיק את רגשותיו, אדם המתקשה להתבונן בעולמו הפנימי ולהתחבר לחלקים התוקפניים שלו. עם זאת, הנאשם גילה אחריות והבנה לחלקו בהתדרדרות היחסים הזוגיים, ומדיווח מאת המתלוננת עלה, כי הנאשם לא נקט באלימות כלפיה בעבר.

3

שירות המבחן מעריך כי ההליך הפלילי מעורר אצל הנאשם חרדה ובושה, ויש בכך כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו כלפי בת זוגו.

שירות המבחן ערך שיחות עם עו"ס המטפלת בנאשם במסגרת טיפולית לגמילה מסמי רחוב ובסופו של דבר המליץ על צו מבחן למשך 18 חודשים, בתקופה זו יחויב הנאשם להמשיך בהליך הטיפולי במרכז מאמץ בטבריה בפיקוח שירות המבחן, לרבות שיחות פרטניות עם העו"ס.

דיון והכרעה:

העיקרון המנחה בענישה לפי תיקון 113 הינו עיקרון ההלימה. במקרה שבפניי מדובר באלימות במסגרת המשפחתית בכך פגע הנאשם בערכים מוגנים משמעותיים, לרבות בזכות המתלוננת להגנה על גופה וכבודה, וכן פגע בתא המשפחתי עצמו.

באשר לרמת הענישה המקובלת, הרי בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו, אך למרבה הצער מדובר בתופעה רחבה המחייבת ענישה מחמירה והולמת כדי לנסות לצמצם את מימדיה ככל שניתן.

לעניין זה ראה גם:

א.        ע"פ 368/08 מדינת ישראל נגד חאלד עכריה (פורסם במאגר נבו)- נדון ל- 8 חודשים במאסר     בפועל.

ב.         רע"פ 4140/10 פלוני נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.9.10 )- נדון ל- 10 חודשי מאסר            בפועל ומאסר על תנאי.

ג.         רע"פ 1826/11 סולומון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.3.11), (עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג ואיומים)- נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

ד.         רע"פ 1826/11 סולומון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.3.11), הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש (כנגד בת זוג) ואיומים- נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה       חודשי מאסר על תנאי.

ה.        רע"פ 5986/09 אבו האדיר נ' מדינת ישראל - נדון ל 8 חודשי מאסר בפועל שנגזר על הנאשם     בעקבות הרשעתו בעבירות תקיפת בת-זוג ואיומים.

4

בע"פ 669/12 עמיאל נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 19.4.12) - עמד בית המשפט העליון על סלידת החברה מעבירות שכאלה וציין כי קשה לקבל מצב שבו במאה ה- 21 עדיין רווחת תופעת האלימות במשפחה, במיוחד אלימות כלפי בת זוג במהלכה נוהג הגבר באישה כרכושו, ולעיתים אף כחפץ.

סבורני כי מתחם הענישה ההולם את נסיבות העניין הינו החל ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר מותנה מרתיע ובנסיבות מסוימות ומתאימות אף רכיבים כספיים, לרבות פיצוי למתלוננת.

באשר לנסיבות הקשורות לעבירה עצמה, אפנה לנזק שנגרם למתלוננת. מדובר אמנם בהמטומות במקומות שונים בגופה, אך לא ניתן להקל ראש אף בכך. גופה של האישה אינו חפץ או כלי משחק כאשר אדם יכול לעשות בו שימוש כרצונו, אף אם הדבר נעשה במהלך וויכוח בין בני זוג או בשעת כעס. מן הראוי כי גברים יכבשו את כעסם ולא יפליאו מכותיהם בנשותיהם, כך שיגרמו להם לחבלות ולאחר מכן יחל מחול שדים אשר במהלכו תתלונן האישה, ייעצר הבעל, יובא לבית משפט ואז לאחר תקופת מעצר תבקש האישה לשחררו מתוך רחמים ולא מתוך דאגה לשלמות גופה או שלמות משפחתה.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, אין ספק כי עונש מאסר למי שזו הרשעתו הראשונה הינו עונש קשה הפוגע בו ובבני משפחתו. לקחתי בחשבון אף את הודאת הנאשם ונטילת האחריות על מעשיו, וזאת בהסתייגות מסוימת נוכח דבריו בשירות המבחן, שם ניסה למזער את נסיבות המעשים ואת חלקו, ולהשליך את חומרת המעשים על המתלוננת.

הטענות של הסנגור באשר לעובדה כי אם הייתה חלופת מעצר מתאימה, הנאשם היה משוחרר ממעצר והתמונה הייתה משתנה הינה טענה נכונה ויש לתת לה משקל משמעותי וכך אעשה, עם זאת, בשלב זה עליי לגזור את העונש בהתאם לחומרת העבירות והמעשים ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות עברו הנקי של הנאשם ודברי המתלוננת בפניי, אשר יש לקחתם בחשבון בכל זאת, על אף שלמרבה הצער הם נשמעים כמעט בכל התיקים הללו, כך שלעיתים נדרש בית משפט להטיל בהם ספק באשר למידת אמיתותם.

5

בסופו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובהתאם לרמת הענישה המקובלת, בהתחשב בהודאת הנאשם ובעברו הנקי, אך מבלי להתעלם מן החבלות ומן העובדה כי לא מדובר באירוע חד פעמי אלא במספר אירועים אשר אירעו בתקופה קצרה יחסית אך הסתיימו רק בעקבות מעצרו של הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו, 27.11.15.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים והתנאי הוא כי במשך שנתיים החל מהיום לא יעבור את אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר א' תשע"ו, 23/02/2016 במעמד הנוכחים.