כתב האישום

1.      הנאשם הודה בביצוע 4 עבירות של הטרדה טלפונית, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 וב-3 עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      מהאישום הראשון עולה, כי ביום 9.12.2016 איים הנאשם על מר א"ש שיפגע בו, ישבור את רגליו, יזיין אותו ויחתוך לו איברי גוף שונים תוך שהוא מקלל אותו. זאת עשה גם לאחר שהמתלונן אמר לו שהקליט את השיחה והוא מתכוון להתלונן במשטרה. אז אמר לו הנאשם כי הוא "דומרני".

3.      מהאישום השני עולה, ביום 29.12.2016 התקשר הנאשם לצ"ש, בעל מספר עסקים, אמר לו שהוא יודע שהוא יודע היכן הוא עובד ודרש ממנו לשלם לו כספים בהיות הנאשם "חייל של דומרני", שאם לא כן, ישבור למתלונן ידיים ורגליים ויזיין אותו.

4.      מהאישום השלישי עולה, בימים 25.12.2016 ו-26.12.2016 התקשר הנאשם פעמים רבות לר"ה, ואיים עליו כי הוא "חייל של דומרני", בניסיון לגרום לפיטוריו של עובד, כך שהנאשם יכול לעבוד במקומו. בנוסף איים הנאשם כי יאלץ את המתלונן להלוות לו כספים וקילל אותו.

5.      מהאישום הרביעי עולה, כי בין הימים 21.12.2016 - 25.12.2016 וביום 29.12.2016 התקשר הנאשם למעלה מ-15 פעמים ביום ובלילה ממספר חסום לטלפון של אל"ס תוך שהוא משמיע קולות משונים.

6.      מהאישום החמישי עולה, כי בתאריכים 29.12.2016 עד 31.12.2016 הטריד הנאשם עשרות פעמים את א"ש, אישר עסקים, הן בשיחות טלפון והן במסרונים, על רקע דרישה לכאורה לגבות חובות מא"ש. ההטרדות לוו בקללות מכוערות ובאיום מצד הנאשם כי יזיין את המתלונן, וכי הוא יודע שיש למתלונן אשה ושני ילדים.

הסדר הטיעון

7.      הצדדים הציגו הסדר לפיו, בהינתן תסקיר חיובי מאת שירות המבחן, תעתור המאשימה לכל היותר למאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה מרבית של 4 חודשים, כשהסניגור חופשי בטיעוניו. כמו כן הוסכם על הטלת פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל נפגע עבירה, קנס, התחייבות ומאסר על-תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים בכל עבירת אלימות או רכוש. הוסכם, כי ככל שיתקבל משירות המבחן תסקיר שלילי, הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעונש. יצוין, כי נוכח תסקירים חיוביים שהוגשו, הודיעה המאשימה ביום 19.1.2022 כי היא מסכימה לבטל את הפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות, ולאחר קבלת תסקירים משלימים "הצדדים ישובו לשוחח".

תסקירי שירות המבחן

8.      שירות המבחן הגיש חמישה תסקירים בעניינו של הנאשם, בין היתר בשל הצורך לעקוב אחר הנאשם במסגרת תוכנית טיפולית בה השתלב. מהתסקירים עולה כי הנאשם כבן 24, רווק ומתגורר בבית הוריו. עקב מעברים תכופים בשנות ילדותו בשל שירות אביו בצבא קבע, החליף הנאשם מסגרות חינוך רבות, ואולם החל מנעוריו הדרדר מצבו, והוא אף הוצא מהבית במסגרת צו נזקקות והושם במסגרת חוץ ביתית, פתרון שלא החזיק מעמד זמן רב. בסופו של יום נפלט ממסגרות הלימודים בגיל מוקדם יחסית, וחבר לחברה שולית, אז גם ביצע עבירות בהיותו נער. הנאשם יצא לשוק העבודה, ובהמשך שירת שירות צבאי קצר והשתחרר עקב חוסר התאמה. במסגרת ההליך הנוכחי התרשם שירות המבחן, כי הנאשם מבין את הפסול שבמעשיו אך לא העמיק בנסיבותיהם. הוא התחרט על המעשים וקיבל עליהם אחריות וסיפר כי ביצע אותם מתוך שעמום, לאחר שטלפון מיד שניה שקנה, קיבל שיחות רבות מגורמים עסקיים, והוא ביצע את העבירות תחילה כדי לגרום להפסקת השיחות, ולאחר מכן, מתוך הנאה ותחושת הישג וערך עצמי. מכל מקום, שירות המבחן היפנה את הנאשם לטיפול פרטני וכן לתוכנית ית"ד כדי לקדמו, כאשר הנאשם נעזר בתוכנית אך בשל עזיבת העו"סית אליה נקשר מבחינה טיפולית, ההפניה מיצתה את עצמה, אם כי בחודש נובמבר השנה שב וחידש את הקשר עם גורם טיפולי חדש בתוכנית. שירות המבחן עמד על הקושי של הנאשם לתת אמון בגורמים הטיפוליים. בפן התעסוקתי הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית והציג על כך מסמכים. כמו כן הוא לומד זו שנה שנייה במכללה למינהל במסלול הנדסאות חשמל. הוגש מכתב מהעו"ס בתוכנית ית"ד לפיה עולה כי הנאשם משתף פעולה ומביע רצון להשתקם, אם כי מצוי בשלב ראשוני של התהליך. שירות המבחן המליץ על הטלת של"ץ בהיקף 200 שעות לביצוע בגן הבוטני בירושלים, פיצוי, התחייבות וצו מבחן, לצד ביטול הרשעת הנאשם, נוכח התיישנות עברו הפלילי (מהיותו נער) והחשש שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בסיכוי תהליכי השיקום בהם הוא מצוי.

ראיות וטיעונים לעונש

9.      בעברו של הנאשם שלושה רישומים פליליים מבית המשפט לנוער. האחרונה משנת 2017 (עבירות איומים והפרעה לשוטר מיולי 2016), תיק שהסתיים בהרשעה, מאסר מותנה וקנס, אחרת משנת 2016 בהתייחס לעבירות גניבה מהשנים 2014 - 2015, והראשונה משנת 2013 בגין עבירות התפרצות וגניבה מהשנים 2010 - 2011. כל העבירות התיישנו בשנת 2021 אך לא נמחקו.

10.  ב"כ המאשימה סברה, כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר, וכי העמדה שהובעה לכתחילה, המגבילה את המאשימה ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות, היא עמדה מקילה, אך סבירה בנסיבות העניין, ולתוצאה זו עתרה תוך שהתנגדה נחרצות לביטול הרשעת הנאשם נוכח מכלול הנסיבות. הסניגורים מנגד סברו, כי נוכח הודעת המאשימה שבה ביטלה את הפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות, אין מקום לדרוש את העונש האמור, ויש לאמץ את המלצת שירות המבחן, בדגש על ביטול ההרשעה. יצוין, כי הסניגורים צירפו לעתירתם לביטול הרשעה את "נוהל רישום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באגף בכיר לאסדרת עיסוקים" (הנוהל), ממנו עולה כי לוועדת ההסמכה יש סמכות שלא לאשר רישומו של הנדסאי במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, בין היתר בשל קיומה של הרשעה "בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת ההסכמה, להירשם במרשם" (סעיף 4.1.4 לנוהל).

קביעת מתחם העונש ההולם

11.  בעת גזירת הדין, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, הנגזר מן הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, וכן ממדיניות הענישה הנוהגת. גם כאשר מוצג הסדר טיעון, יש לבחון את סבירותו על פי הקריטריונים שנקבעו בתיקון 113 לחוק העונשין. ראו בהקשר זה: ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מ"י (מיום 28.5.2017).

12.  הערכים המוגנים - עבירות של הטרדה ואיומים נועדו לפגוע בתחושת הביטחון של הפרט, בכבודו ובאוטונומיה שלו. בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית.

13.  נסיבות ביצוע העבירות - לחומרה, ביצוען של העבירות באופן מתמשך לאורך כחודש כלפי חמישה מתלוננים נפרדים, תוך ביזויים בקללות מכוערות והטרדתם עשרות פעמים והשמעת איומים מפחידים ובזויים. העובדה שהנאשם רכש טלפון יד שניה אליו קיבל שיחות מרובות מגורמים שונים, אותם בסופו של דבר הטריד כדי להפסיק את השיחות, משקפת מחשבה ילדותית ולא בשלה ביחס לדרך פתרון הבעיה בה נתקל. היא אינה מהווה צידוק למעשים, ההיפך מכך, אך יש בה ללמד על הלוך רוחו של הנאשם, שהיה בעת ביצוע המעשים כבן 18 ו-5 חודשים, דהיינו חצה באותם ימים את גבול הקטינות לבגירות. יש בכך משמעות בכל הנוגע לשיקול הדעת הלקוי שהפעיל הנאשם, האופייני לעתים קרובות, לצעירים בגיל האמור. בפועל הנאשם גרם נזק למתלוננים בכך שהטריד אותם, כילה את זמנם לריק והפחיד אותם. פוטנציאל הנזק נמוך בנסיבות העניין.

14.  מדיניות הענישה הנוהגת - מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלו מגוונת מאוד.

א.    רע"פ 1940/16 פולק נ' מ"י (מיום 14.3.2016) - הנאשם הטריד פעמים רבות מתלוננות שונות, לחובתו היו מאסרים מותנים והתסקיר בעניינו היה שלילי. מהותית, נוכח טיב המעשים, נקבע כי בנסיבות של הטרדות מאיימות חוזרות ונשנות יש לקבוע מתחם שבין 6 ל-20 חודשי מאסר, ולהטרדה מאיימת בודדת יש מקום לקבוע מתחם שבין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר. הוטל על הנאשם עונש של 14 חודשי מאסר לו התוספו עונשים מותנים.

ב.      רע"פ 1524/22 כהן נ' מ"י (מיום 8.3.2022) - מקרה קל ממקרנו בו הטריד הנאשם ואיים פעמיים. הוא נדון למאסר מותנה.

15.  מתחם העונש ההולם - נדמה, אפוא, כי עמדת המאשימה מתאימה בנסיבות העניין, ויש לקבוע מתחם המתחיל בחודש מאסר ומסתיים ב-10 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

16.  הנאשם צעיר לימים, כבן 23, ורק בשנתיים האחרונות החל לעלות על מסלול משמעותי של עבודה ולימודים, ובחר ללמוד הנדסאות חשמל, לימודים בהם מצוי בשלב מתקדם. נסיבות חייו של הנאשם היו מורכבות עד כה, ורק בשנים האחרונות הוא עלה על פסים שיקומיים מבלי שביצע עבירות, השתלב בשוק העבודה, וכאמור נמצא בעיצומם של לימודים. תסקירי שירות המבחן חיוביים בעיקרם, ולמרות קושי מסוים מול תוכנית ית"ד, הנאשם שב וחידש את הקשר לאחרונה עם גורמי הטיפול בתוכנית, תוך ששמר על רצף תמידי בקשר עם שירות המבחן, ללא קשר לתוכנית ית"ד. הוא קיבל בפועל אחריות למעשים, ומאז אותם אירועים (בשנת 2016) לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים. לחובתו עברו הפלילי בעבירות ממין העניין אם כי מדובר ברישום שהתיישן ובעבירות שהאחרונה שבהם בוצעה עוד בהיותו קטין, חודשים ספורים לפני ביצוע העבירות שלפניי. קיים, אפוא, רכיב משמעותי של חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות ללא פתיחת תיקים חדשים.

המיקום במתחם והחריגה ממנו מטעמי שיקום

17.  סברתי, שככל שלא היו מתקיימים טעמי שיקום, היה מקום להטיל על הנאשם את העונש לו עתרה המאשימה, המצוי באמצע מתחם העונש. אלא שסברתי שיש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום.

ראשית, הנאשם חדל מלבצע מעשים פליליים מאז המעשים שלפניי, דהיינו, לפני חמש שנים. זוהי תקופה משמעותית המדברת בעד עצמה.

שנית, הנאשם ביצע את המעשים שעה שאך חצה את סף הבגירות, בצמידות יחסית למעשה העבירה האחרון (איומים והפרעה לשוטר) בגינו הורשע בהיותו נער. לטעמי, הדבר מלמד, במיוחד נוכח נסיבות ביצוע העבירה, על התנהגות ילדותית ובלתי בשלה, הגם שאין להמעיט מחומרתה, אך יש לראותה בהקשר נסיבות חייו של הנאשם. לכן, יש לראות את התיק הנוכחי מנקודת מבט זו.

שלישית, מעשיו הפליליים הקודמים התיישנו לאחר שנעברו בתקופת היותו נער, ומאז לא נפתחו תיקים חדשים כאמור.

רביעית, הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן (עם עליות ומורדות), והתמונה הכוללת היא חיובית. יש לתת מקום משמעותי ליציבות הנאשם בעבודה ולהיותו סטודנט שנה ב' במסלול שבסופו של דבר, ידרוש רישום במרשם מקצועי המותנה בהיעדר הרשעות או בהרשעות המאפשרות את הרישום.

נוכח זאת, יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן על כל חלקיה.

שאלת ביטול ההרשעה

18.  יש לבחון שני תנאים בעת שקילת אפשרות של ביטול הרשעה: הראשון, טיב המעשה בנסיבותיו המאפשר זאת מבלי לוותר על שיקולי ענישה אחרים; השני, הוכחת נזק קונקרטי ובלתי מידתי שייגרם בנסיבות העניין.

19.  אשר לתנאי הראשון, לטעמי, אם מביטים על המקרה, שאינו מן הקלים, בנקודת הזמן שבו בוצע - דהיינו כאשר הנאשם חצה את רף הקטינות וביצע את המעשה מתוך חוסר שיקול דעת - כי אז ניתן להבין שלמרות כיעורם של המעשים והישנותם, דובר באיומים מכוערים אך ריקים מתוכן, שלא עמד מאחוריהם דבר מלבד חוסר בשלות והיעדר הבנה לחומרת המעשים, כפי שקורה פעמים רבות אצל בגירים-צעירים. לכן בנסיבות הספציפיות, ניתן לוותר על הרשעה. מלבד זאת, ההרשעות הקודמות התיישנו, ונוכח אי ביצוע עבירות במהלך תקופה ארוכה של 5 שנים, יש לתת לכך משקל רב.

20.  אשר לתנאי השני, סברתי כי הנאשם הוכיח אפשרות ממשית שייגרם לו נזק מעצם הותרת ההרשעה על כנה, באופן שיכשיל את יכולתו להשלים את לימודיו וקבלת ההכרה כהנדסאי. הפניתי לעיל לנוהל, המתייחס מפורשות כשיקול משיקולי הוועדה, לקיומן או היעדרן של הרשעות קודמות. בענייננו, הותרת ההרשעה על כנה, תחזיר את הנאשם אחורה לתקופת היותו קטין מבצע עבירות, בעוד שבפועל, אותן הרשעות נמחקו, ובמהלך תקופה של חמש שנים לא ביצע עבירות. משמעות הדבר היא שמאמציו והישגיו של הנאשם בחמש השנים האחרונות ירדו לטימיון, וסיכויי שמירת הישגיו במסגרת השיקום ייפגעו. לטעמי אין זו תוצאה ראויה ורצויה, הן בשל האינטרס הפרטי של הנאשם, והן בשל האינטרס של החברה, לראות בתקנת השבים ולעודדם להשתלב בחברה כפרטים מועילים.

21.  נוכח האמור, אני מורה על ביטול ההרשעה.

גזירת הדין

22.  לכן, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    של"ץ בהיקף 400 שעות שיבוצע בפיקוח שירות המבחן על-פי התוכנית שהכין שירות המבחן בגן הבוטני בירושלים, לא לפני 19.2.2023;

ב.      פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים (5 במספר), עדי תביעה: 9, 10, 12, 13 ו-17. הפיצוי ישולם עד 1.3.2023;

ג.       התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור עבירה של הטרדה או איומים בתוך שנה מהיום;

ד.      צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום, בפיקוח שירות המבחן.

תשומת לב לכך שאי ביצוע צו המבחן או צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתם ולגזירת העונש מחדש, לרבות הרשעה מחדש והטלת מאסר בפועל.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

תשלומים ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול, וככל שקיימת יתרת זכות ולא קיים עיקול, ניתן להשיב ההפקדה למפקידים.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ג, 01 ינואר 2023, במעמד הצדדים.