1

בפניי בקשה שהוגשה לעיון בית המשפט היום, 10.9.20 לדחות ריצוי עונש מאסר בפועל שהוטל על הנאשם ביום 3.6.20 וזאת חרף העובדה כי הנאשם צווה להתייצב לריצוי מאסרו ביום 6.9.20.

לאחר עיון בבקשת ב"כ הנאשם ותגובת המאשימה מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה וזאת מהטעמים הבאים :

ראשית, הנאשם בחר לעשות דין לעצמו, לא התייצב לריצוי עונש המאסר במועד ובכך אף עבר לכאורה עבירה של הפרת הוראה חוקית. בשעה שהנאשם אינו בא בניקיון כפיים ותוך ביצועה לכאורה של עבירה פלילית מן הראוי כי בית המשפט לא יושיט ידו לנאשם בבקשתו זו.

2

שנית, הצדק עם ב"כ המאשימה כי טענות הנאשם בגין מצבו הרפואי הועלו בישיבת יום 3.6.20, נשקלו במסגרת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ולא מצאתי כי בבקשה שבפניי נסיבות חדשות שיש בהם כדי להצדיק קבלתה של הבקשה שבפניי. זאת ועוד, בית המשפט התחשב בטענות הנאשם במעמד תיקון גזר הדין והורה על דחיית מועד התייצבות הנאשם למאסר בשלושה חודשים.

שלישית, שב"ס מעמיד לרשות האסירים שבאחריותו מערך רפואי מספק ולא השתכנעתי כי מאסר הנאשם בעת הזו ולתקופה מצומצמת יחסית, תותירו ללא מענה רפואי או כי תחמיר מצבו הרפואי ולמיותר לציין כי הבקשה אף לא נתמכה בתיעוד רפואי מתאים ובחוות דעת בנושא.

לאור כל האמור לעיל הבקשה לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר נדחית ועל הנאשם להתייצב באופן מידי לריצוי עונשו.

המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לעיון הצדדים ושב"ס.

ב"כ הנאשם יעביר תוכן החלטה זו לידיעת הנאשם.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.