1

 

 

בשם המאשימה: עו"ד רינת לוי

בשם הנאשם: עו"ד יוני דדון

 

 

 

1.      הנאשם הודה במסגרת הסדר שלא כלל הסדר אודות העונש בעבירות כדלקמן: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); החזקת סכין או אגרופן לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 + 333 + 25 לחוק העונשין ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 + 334 לחוק העונשין.

 

2.      בכתב האישום המתוקן תואר שהנאשם מתגורר עם אמו בדירה בבניין בקרית אתא. המתלונן הוא הבעלים של מכולת הממוקמת בקומת קרקע באותו בניין, בצמוד לכניסה לבניין. בין המתלונן לנאשם קיימת היכרות מוקדמת על רקע קרבת מקום מגוריו של הנאשם למכולת.

 

2

3.      ביום 13.6.21 בשעה 11:43 הגיע המתלונן למכולת. באותה העת ישב הנאשם מחוץ למכולת אחרת בקרבת מקום. לאחר כמה דקות, ניגש המתלונן למכולת השכנה ודיבר עם הנוכחים במקום במשך כמה שניות וחזר למכולת שלו. מספר דקות לאחר מכן עזב הנאשם את המכולת השכנה. בסמוך לשעה 11:52 ניגש הנאשם למכולת בה שהה המתלונן כשהוא מצויד בסכין מטבח, נכנס כשהוא מחזיק את הסכין בידו, פנה למתלונן ואיים עליו באומרו "אני בא לרצוח אותך לגמור אותך היום". הנאשם התקרב אל המתלונן וניסה לדקור אותו בחזה באמצעות הסכין. המתלונן הדף את הנאשם באמצעות ידיו ונאבק עמו. במהלך המאבק המתלונן והנאשם נפלו על הרצפה וקמו מספר פעמים עד שלבסוף הנאשם קם בעוד המתלונן שרוע על הרצפה ומנסה להתרומם, אז נטל הנאשם בקבוק זכוכית של משקה וודקה שהיה מונח על דלפק המכולת, והטיח אותו בראשו של המתלונן. כתוצאה מכך הבקבוק נשבר, ושברי הזכוכית התפזרו במכולת והנאשם החזיק בידו את ראש הבקבוק השבור. בשלב זה עלה בידי המתלונן לתפוס בנאשם ולהחזיק בו והשניים נאבקו ונפלו שוב לרצפה. המאבק נמשך בעוד הנאשם מחזיק ביד אחת את הסכין ובשנייה את הבקבוק השבור. המתלונן המשיך להחזיק בנאשם עד שאפסו כוחותיו ואז דקר אותו הנאשם באמצעות הסכין וראש הבקבוק ברגל ימין וברגל שמאל. מיד לאחר מכן הנאשם קם ועזב את המקום. המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי.

 

4.      כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן פצע שטחי בחזה, חתך ברגל שמאל באורך כ-2 ס"מ, אספקט אחורי של השוק מעל סובכים אשר נסגר בתפרי ניילון וכן חתך ברגל ימין באורך כ-4 ס"מ באספקט אנטרולטרלי של שוק דיסטלי שנסגר בסיכות. כמו כן, צוין שלנאשם נגרמו פצעים באזור פריאטלי משמאל שנסגרו בסיכות לאחר חיטוי ושטיפה.

 

5.      במסגרת הטיעונים לעונש העידה אמו של הנאשם תיארה את המקרה וטענה שלנאשם היסטוריה פסיכיאטרית של דיכאון ושבשנה שלפני האירוע ללא ידיעתם לא נטל טיפול תרופתי שהיה עליו ליטול. היא טענה שהיא מטפלת בו ומחזיקה בו בביתה.

 

טיעוני המדינה:

 

6.      המדינה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם ובהמשך אף הגישה והודעה אליה צורפה כתב אישום והכרעת דין בתיק פלילי תלוי ועומד כנגד הנאשם בבית משפט השלום בקריות. צוין שהנאשם כבן 49 ולחובתו 6 הרשעות קודמות, כאשר הרשעתו האחרונה מיום 22.12.20 בגין החזקת סכין שלא כדין והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינה טרם ניתן גזר דין., וכן, 5 הרשעות שהתיישנו בעבירות איומים, אלימות והתפרעות שהאחרונה בהן משנת 2006.

 

7.      נטען שכתוצאה ממעשי הנאשם נפגעו הערכים המוגנים על ידי העבירות בהן הורשע של שלמות הגוף והגנה על החיים, שלום הציבור וביטחונו האישי ותחושת הביטחון של הפרט.

 

8.      נטען שמדובר במעשה שתוכנן מראש, כאשר הנאשם הגיע למכולת כשהוא מצויד בסכין והתקרב למתלונן ואיים עליו.

3

 

9.      המדינה חזרה ותיארה את הנזקים הגופניים שנגרמו למתלונן וטענה גם לפגיעה נפשית של תחושת השפלה, חוסר אונים וכאב.

 

10.  נטען שמדובר בהתנהגות מקוממת ובריונית שיש להתייחס אליה בצורה מחמירה.

 

11.  צוין שהנאשם אובחן כסובל ממחלה נפשית כרונית שכעת אינה פעילה ונקבע שהוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.

 

12.  באשר למדיניות הענישה הנוהגת אוזכרו המקרים הבאים:

 

-         ע"פ 379/15 אגינצ'ה לוי נ' מדינת ישראל (26.7.15); שם הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כאשר במהלך ויכוח הטיח בקבוק וודקה מלא בחלקו בפניו של המתלונן שהצריך ניתוח ואשפוז. למערער היו הרשעות קודמות בעבירות אלימות. נקבע מתחם שבין 24-48 חודשי מאסר, והוטלו 30 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

 

-         ע"פ 935/14 איגור אוסטרחוביץ נ' מדינת ישראל (30.11.14); המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכך שתקף את המתלונן באמצעות סכין מטבח וגרם לו לחתכים ביד ובכתף שמאל ובהמשך דקר אותו דקירה עמוקה בשכם. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. נקבע מתחם ענישה שנע בין 3.5-5 שנות מאסר ונגזרו 50 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

 

-         ע"פ 5153/13 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.14); שם היה מדובר באירוע תקיפה בצוותא שהתבצע באמצעות מקלות ואת חפירה. הנאשם העיקרי שהשתמש באת הורשע על פי הודאת בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. כתוצאה מהתקיפה הנפגע איבד את הכרתו ונגרמו לו שברים רבים. נקבע מתחם שבין שנתיים עד 4 שנות מאסר והוטלו על הנאשם 3 שנות מאסר. הערעור נדחה. נקבע כי אומנם מדובר בעונש ברף הגבוה של המתחם, בהתחשב בעובדה שמדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, אך נקבע שאין סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת.

 

4

-         ע"פ 4631/13 מדינת ישראל נ' מוסא כרים וזכי עראף (25.2.14); אירוע של תקיפה בצוותא עם מקלות במהלך חתונה על רקע תגרה בין מלצר לאורח. הנאשמים הורשעו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. לנפגע נגרמה חבלה חמורה בראש ובגבו והוא סבל מדימום מוחי ונזקק לאשפוז וניתוח. נקבע מתחם ענישה שבין שנה וחצי עד 5 שנות מאסר ונגזרו עונשים של 28 ו-40 חודשים (לנאשם השני היה עבר פלילי). ניתנו באותו מקרה תסקירים שליליים. הערעור נדחה.

 

13.  המדינה טענה למתחם ענישה הולם שבין 2.5 - 4.5 שנות מאסר בפועל.

 

14.  ביחס לנסיבות אישיות נטען שיש לזקוף את ההודאה לטובת הנאשם.

 

15.  נטען שלא מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה ממתחם הענישה.

 

16.  נטען שנוכח העובדה שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בביצוע עבירות יש למקם את עונשו במחצית העליונה של המתחם אליו עתרה. כמו כן התבקש להטיל מאסר על תנאי משמעותי ופיצוי לנפגע עבירה.

 

טיעוני הנאשם:

 

17.  הסנגור הדגיש את התיקון שנערך בכתב האישום מעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נטען שחומרת הפציעה, שלא הייתה רבה, צריכה להשליך על המתחם שייקבע והוזכר שהאירוע הסתיים כששני הצדדים פצועים.

 

18.  הוגשו מסמכים רפואיים ונטען שאין מחלוקת שבעבירות של חבלה חמורה יש לייחס משמעות לנזק טרם קביעת המתחם. לעניין הנזק הפנה הסנגור למסמכים רפואיים ביחס למתלונן ונטען שמדובר בפצעים שטחיים בלבד ותוארו גם פגיעות מהם סבל הנאשם עצמו. הוזכר עוד שמרבית הפציעות שנגרמו למתלונן היו בחלק התחתון של הגפיים ולא סיכנו את חייו.

 

19.  נטען שמדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן אשר לא ניתן להצביע על סיבה חיצונית להתרחשותו.

 

20.  לגבי מדינות הענישה אוזכרו המקרים הבאים:

 

5

-         ת"פ 60475-06-15 מדינת ישראל נ' אבי קניאס (3.11.16); שם בגין עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, בה נדקר המתלונן באמצעות מספריים בבית החזה ואושפז ל-3 ימים, בית המשפט קבע מתחם שבין 6 - 30 חודשי מאסר בפועל והטיל 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

 

-         ת"פ 11776-08-14 מדינת ישראל נ' גיל יפרח (14.9.16); שם הורשע נאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 + 333(א)(1) וכן תקיפה לפי סעיף 378 לחוק העונשין, בגין אירוע בו הנאשם זרק בקבוק אשר התפוצץ וכתוצאה מכך נשברו שני שניו הקדמיות ושפתו נחתה. צוין שהנאשם סובל מסכיזופרניה פרנואידית שנים רבות. בית המשפט קבע שהנאשם כשיר, אך שיש להתחשב במצבו הנפשי וקרבה לסייג של אי שפיות והטיל מאסר על תנאי בן חודשיים למשך 3 שנים ופיצוי למתלונן. נקבע שאלמלא הקרבה לסייג היה מקום לדון את הנאשם למספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

 

-         ת"פ 258-10-15 מדינת ישראל נ' מוחמד מוסטפא (12.1.16); שם הורשע נאשם בעבירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, בגין אירוע בו פצע הנאשם את המתלונן באמצעות כבל חשמלי בעינו בשל סכסוך על חניה. דובר בנאשם שריצה מאסר קודם של 10 חודשים בגין עבירות נשק. נקבע מתחם שבין 6 - 36 חודשי מאסר. ניתן תסקיר חיובי. הוטלו לבסוף 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

-         ת"פ 9525-03-21 מדינת ישראל נ' פלוני (27.10.21); בגין עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות במסגרתן הנאשם שהוא בן זוגה של המתלוננת תקף אותה באמצעות ידיו וגרם לה לפגיעות בגופה שהצריכו אשפוז של יממה. נקבע מתחם שבין 1 - 3 שנות מאסר. ניתן תסקיר חיובי בו הומלץ על צו מבחן ושל"צ. בסוף הוטל על הנאשם צו מבחן ושל"צ בהיקף של 200 שעות. יוער שמספר חודשים לפני האירוע בגינו הוגש כתב האישום עבר הנאשם אירוע טראומתי.

 

-         ת"פ 10536-04-13 מדינת ישראל נ' שגיא בן מאיר שטצצינה (25.11.13); שם הורשעו נאשמים בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שבעת בילוי במועדון הנאשמים תקפו את המתלונן באגרופים ובעיטות. למתלונן נגרמו שבר באף ובשן קדמית. נקבע מתחם ענישה שבין 6 חודשים עד לשנתיים מאסר בפועל ובעקבות תסקירים חיוביים הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

6

21.  נטען שבהליכים האמורים נקבע מתחם שמתחיל ב-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ונטען שגם בתיק דנן מתחם שמתחיל בעונש זה הוא מוצדק. נטען שיש לפסוק עונש בתחתית המתחם כאשר מדובר בנאשם שהודה בהזדמנות הראשונה אשר העבירה האחרונה שביצע הייתה בשנת 2005 והוא מעולם לא נידון לעונש מאסר בפועל.

 

22.  עוד נטען שלנאשם נסיבות חיים קשות, בין היתר צוין שאשתו התאבדה.

 

23.  הסנגור הוסיף וטען שהנאשם סובל ממחלות כרוניות לרבות סכיזופרניה, סכרת ועוד. נטען שברקע לאירוע עומדת אי נטילת תרופות להן זקוק הנאשם משך תקופה. הוגשו מסמכים מהשב"ס לפיהם כל תקופות המעצר הנאשם נוטל תרופות הרגעה לטיפול בסכיזופרניה. הוגשו סיכומי אשפוז מתקופות קודמות בחיי הנאשם לפיהם הוא אובחן כחולה בסכיזופרניה פראנואידית כרונית.

 

24.  הסנגור לא חלק על כך שהנאשם כשיר לעמוד לדין אך טען שיש להתחשב בכך שהוא סובל מהפרעות נפשיות כרוניות.

 

דברי הנאשם

 

25.  הנאשם עצמו ביקש סליחה ומחילה.

 

דיון:

 

26.  הנאשם עצור מיום 13.6.21.

 

27.  במקרה זה נפגעו הערכים המוגנים של שמירה על שלום הציבור ושלמות הגוף וביטחון הפרט.

 

28.  אקדים ואומר שעל אף שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין, קשה להבין את ביצוע העבירה אלא על רקע מחלת הנפש ממנה סובל הנאשם. מדובר באירוע בלתי מוסבר שלא היה לו רקע כלשהו היכול להיות מובן למסתכל מן הצד וכפי הנראה לא החל בעקבות מחלוקת כל שהיא בין הנאשם למתלונן. עם זאת, ברור שהיה תכנון קודם כלשהו כיוון שהנאשם הלך מן המקום בלי נשק קר וחזר עם סכין מטבח בידיו.

 

29.  חלקו היחסי של הנאשם היה מלא וכיוון שמדובר בשימוש בנשק קר היה צפוי להיגרם נזק גדול בהרבה מהנזק שנגרם בפועל, אם כי יש לציין שלא נגרמו נזקים פיזיים קשים.

7

 

30.  מכל האמור, לרבות הפסיקה וסעיפי האישום כפי שנוסחו בכתב האישום המתוקן, הגעתי למסקנה שמתחם הענישה בנסיבות העניין נמצא בין 9 -24 חודשי מאסר בפועל.

 

31.  באשר לפסיקת העונש בתוך המתחם, יש להתחשב בכך שהנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו. כמו כן, לחובתו עבר פלילי אך מדובר בעבר לא חמור לעומת העבירה הנוכחית. בנוסף, כפי שהוער לעיל, לא ניתן להתעלם מההקשר הנפשי האפשרי לביצוע המעשים.

 

32.  מכל האמור הגעתי למסקנה שיש להטיל על הנאשם ענישה כדלקמן:

 

-         10 חודשי מאסר בפועל, שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו שצוינה לעיל.

-         מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים שיחול במידה והנאשם יבצע עבירת אלימות.

-         פיצוי בסך 2,500 ₪ לטובת המתלונן לתשלום עד ליום 31.12.21.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ב, 01 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.