1

בפניי בקשת הנאשם להשבת דרכונו.

יאמר תחילה, כי הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של הסגת גבול, תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש, ושלוש עבירות איומים, שבוצעו כולן בחודש נובמבר 2020.

עוד יאמר, כי בהתאם לכתב האישום המתוקן, הנאשם הוא אזרח מולדובה, אשר שהה בישראל במועדים הרלוונטים לכתב האישום כשהוא מחזיק באשרת שהייה שתוקפה פג ביום 31.12.20.

לבקשת הנאשם נידחו הטיעונים לעונש לשם קבלת תסקיר שירות המבחן, והדיון קבוע בענין זה לחודש יוני 2021.

ביום 12.1.21 הגיש הנאשם את הבקשה הנוכחית, להשבת דרכונו, שכן לטענתו לצורך המשך השהייה בישראל יש להאריך את אשרת השהייה, ולשם כך הוא זקוק לדרכונו.

הנאשם הבהיר כי הוא מסכים כי חלף החזקת המדינה בדרכון, יוצא כנגדו צו לעיכוב יציאתו מהארץ.

2

המאשימה מתנגדת לבקשה, ויאמר כבר עתה כי בבקשה התקיימו שני דיונים על מנת לעמוד על העובדות הנדרשות בכל הנוגע לשחרור דרכונו של אזרח זר, וחרף זאת לא הציג אף לא אחד מהצדדים את מלוא העובדות הרלוונטיות באופן מספק.

בדיון שהתקיים ביום 18.1.21, טען ב"כ הנאשם כי מלבד הצורך בהשבת הדרכון לשם הארכת אישור השהייה בישראל, הנאשם זקוק לדרכונו גם על מנת למשוך את כספי המשכורת שלו מבנק הדואר וכן על מנת להעביר את הכסף למשפחתו בחו"ל.

כן נטען כי הנאשם מועסק כיום על ידי חברת כח אדם בשם "ונדה" וכי מחברת הבניה נמסר שעל מנת להאריך את תוקף השהיה, אוספת החברה את הדרכונים מהעובדים ומדביקה עליהם את אשרת השהייה.

עוד נטען, כי הדרכון מהווה למעשה אמצעי זיהוי יחיד עבור הנאשם.

המאשימה טענה מנגד כי למיטב ידיעתה לא מושבים לאזרחים זרים דרכוניהם ככל שהם מבצעים עבירות.

בסיום הדיון קבעתי כי הדיון ידחה על מנת שהמאשימה תבחן שוב את עמדתה, וכן תבהיר כיצד לשיטתה אמור אזרח זר להציג אשרת שהייה בישראל, לצד קבלת כספים והעברתם, ככל שיוותר הדרכון מופקד.

בדיון העוקב שהתקיים ביום 23.1.21, הציג ב"כ הנאשם מסמכים שונים. במסמך שנכתב על ידי חברת כח האדם "ונדה", נכתב כי ללא הדרכון לא ניתן יהא להנפיק את אשרת השהיה, וכן כי הדרכון מהווה תעודה מזהה יחידה של הנאשם בישראל. כן הוצגו מסמכים מאת בנק הדואר - הן מסניף באר שבע והן ממדריך הדואר הנמצא באינטרנט, מהם עולה כי כדי למשוך כספים חובה להציג תעודה מזהה - תעודת זהות, דרכון או רשיון נהיגה.

עוד הציג ב"כ הנאשם, באשר לסכומים אותם יכול הנאשם להפקיד כערובה לקבלת הדרכון, הודעות סמס מהן עולה לכאורה מה גובה משכורות הנאשם, וכן היפנה ב"כ הנאשם להחלטה בתיק בו הואשם נאשם אחר בביצוע עבירות מין, וחרף זאת הושב לו דרכונו, מהטעמים הנטענים בפניי.

3

המאשימה טענה מנגד, כי ברשות ההגירה רשום הנאשם כמועסק על ידי חברת העסקה אחרת, שאינה "ונדה". כן נטען כי הארכת השהייה נעשית בתקופת הקורונה באופן ממוחשב, ללא צורך בהתייצבות וללא צורך בדרכון.

כמבואר לעיל - טעוני הצדדים נעשו ככלל ללא אסמכתאות מספקות, ובאופן המקשה על מתן ההחלטה.

בבוא בית המשפט לשקול השבת דרכון לאזרח זר, עליו לאזן מחד בין הרצון לאפשר לנאשם להמשיך לחיות את חייו בתחומי המדינה תוך מתן אפשרות לנאשם לשהות במדינה כדין, וכן לאפשר לו לקבל את משכורתו ולהעבירה למשפחתו הנמצאת מחוץ לתחומי המדינה. מנגד, על בית המשפט לוודא כי הנאשם אכן יישאר בתחומי המדינה ולא יעזבנה, שעה שהמאשימה עותרת להשית עליו מאסר ממש, וההליך הפלילי עודו מתנהל בעניינו.

משנבחנו טענות הצדדים, דומה כי חרף טענת המאשימה, נמצא כי במקרים הולמים מושבים לנאשמים זרים דרכוניהם, על מנת שיוכלו להתנייד במדינה ולהציג אישור שהייה כדין באמצעותם, כמו גם למשוך ככספים ולהעבירם.

זאת, תוך הבטחת התייצבות הנאשם להמשך משפטו באמצעות ערובות הולמות. בסוגיה זו יוזכר כי כל שהוצג בפניי בכל הנוגע לשכרו של הנאשם הינם מסרונים, אשר אין בהם כדי ללמד על גובה משכורתו של הנאשם לאשורה.

בנסיבות אלו, אני מורה כי דרכונו של הנאשם יושב לו בתנאים הבאים:

1.      מוצא כנגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לסיום ההליך המשפטי בעניינו, לרבות הליכי ערעור.

2.      הנאשם יפקיד 10,000 ₪ במזומן.

3.      תחתם ערבות צד ג' על ידי אזרח ישראל, בגובה 10,000 ₪.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"א, 31 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.

4