1

כתב האישום וההסדר:

ביום 19.10.15 הגיעו הצדדים להסדר לפיו, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע ונשלח לעריכת תסקיר שירות המבחן ולקבלת חוו"ד ממונה בטרם הטיעונים לעונש. עמדת המאשימה לעונש של ארבעה חודשי עבודות שירות, קנס 3,000 ₪ ומאסר על תנאי ופסילה בפועל. הסנגור יטען באופן חופשי.

נוכח הודאת הנאשם, הורשע הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן- בעבירה של הסעה של תושב זר השוהה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.

ע"פ עובדות כתב האישום המתוקן, בין ה- 20.07.12-09.09.12 הסיע הנאשם ברכבו 11 תושבי האזור ממעבר טול כרם למקום עבודתם בכפר שמריהו, מדי יום, עד שנתפס ביום 09.09.12 כשתושבי האזור ברכבו.

תסקיר שירות מבחן:

2

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן, אשר ממנו עולה כי הנאשם בן כ-51, נשוי ואב לשלושה ילדים סטודנטים, עובד מזה כחמש שנים בנהג הסעות בחברת שופרסל. ממכתב המלצה שהציג ממעסיקו עולה כי מדובר בעובד חרוץ ומוערך, אך יחד עם זאת אם יאלץ להיעדר מעבודתו עקב ההליך המשפטי, יאלץ המעסיק לפטרו. מהאבחון עולה כי מדובר באדם שביצוע העבירה אינו מאפיין את התנהלותו ומהלך חייו. כיום מודע לפסול בהתנהגותו ולחובתו לבדוק את נוסעיו, מביע חרטה ובושה בגין מעורבותו בפלילים. הנאשם מקבל אחריות לביצוע העבירה, ומביע נכונות לבצע עבודות שירות כעונש. המלצת שירות המבחן הינה להטיל על הנאשם עונש של"צ בהיקף של כ-250 שעות, אשר יבוצע במסגרת "העמותה למען נזקקים" בטירת הכרמל.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה. התסקיר החיובי ונוכח המצב במדינה, התביעה מבקשת לכבד את ההסדר ברף אותו הציגה במסגרת הסדר הטיעון.

ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לכך שמדובר בתסקיר חיובי. ב"כ הנאשם טען כי קיים קושי ראייתי בתיק הנאשם. בעבר ראה אישורים של חלק מהאנשים אותם הסיע. הנאשם חסך בזמן שיפוטי, הנאשם מפרנס יחיד למשפחה לו 3 ילדים. וב"כ הנאשם ביקש שלא להטיל על הנאשם עבודות שרות. כיוון שביצוע עבודות שרות יביא לפיטוריו מהעבודה. וביקש להסתפק בהמלצת שרות המבחן.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שמדובר בעבירה משנת 2012.

הנאשם הביע צער על מעשיו.

דיון והכרעה:

מדיניות הענישה בעבירות של הסעה, העסקה והלנה של תושבי האזור נקבעה ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 12.2.06, (להלן: הלכת אבו סאלם). אומנם פסק הדין ניתן לפני תיקון מספר 13, אך הדברים שנאמרו שם הינם טובים ונכונים גם למקרה שבפני, כאשר אני לוקח בחשבון את ההחמרה בעונש המקסימאלי, עקב קיומה של נסיבה מחמירה בדמות מספר מוסעים שעולה על שישה. בהלכת אבו סאלם כבוד השופט חשין עמד על כללי הענישה המנחים בעבירות מעין אלה, וזאת בשל התופעה של פערים משמעותיים בענישה בין בתי המשפט השונים. נביא את תמצית הכללים כפי שנקבעו בפסק הדין:

3

א.       להלכה שנקבעה ברע"פ 5198/01 טלעת חטיב נ' מדינת ישראל פ"ד נו(1) 769, יש שתי אונות (להלן: הלכת חטיב). האונה האחת היא שעבירה לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952, היא עבירה חמורה וכי העונש הראוי לה הוא עונש מאסר בפועל. האונה השניה, נסובה על החריג, היינו אותן נסיבות "יוצאות מגדר הרגיל" העשויות לשלול הטלתו של עונש מאסר. שתי האונות כפופות לעיקרון היסוד בדיני העונשין, קרי כי ענישה בפלילים לעולם ענישה אינדיבידואלית היא (פסקה 9 להלכת אבו סאלם);

ב.       מדיניות הענישה הראויה בעבירות לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, נוטה לעבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אלא שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו האישיות של כל מקרה ומקרה והעונש שיושת על עבריין חייב להלום את נסיבותיו של המקרה ושל העבריין הספציפי (פסקה 10 להלכת אבו סאלם);

ג.         מדיניות הענישה המחמירה עדיין תקפה. יחד עם זאת, ניתן גם לחשוב על מקרים מתאימים שבהם ניתן לשרת את האינטרס הציבורי בעונשים שאינם דווקא של מאסר בפועל, אלא תמהיל של אמצעים אחרים כגון קנס כספי משמעותי, התחייבות כספית, מאסר על תנאי, שלילת רישיון נהיגה ותפיסה וחילוט של רכב שבו בוצעה עבירת ההסעה שלא כדין (פסקאות 13-11 להלכת אבו סאלם);

יש ליישם את ההלכה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. יש לתת ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין, בהן גילו, מצב בריאותו ומצבו המשפחתי. משקל רב יש ליתן לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין ובייחוד יש להתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור (פסקה 14 להלכת אבו סאלם).

מדיניותהענישההמקובלת והנוהגתבעבירהשל הסעהוהעסקתשוההבישראלשלאכדין, הינהמגוונתונעהביןמאסרעלתנאילביןמאסרבפועללתקופהשל מספר חודשי מאסר ראה רע"פ 9301/09מחארג'הנ'מדינתישראל (19.11.09);רע"פ756/10 מרעינ'מדינתישראל (31.01.10); ת"פ (פ"ת) 27853-08-10מדינתישראלנ'בדווי (17.02.13); ת"פ(פ"ת) 22206-03-11 מדינתישראלנ'ארזי (03.07.13); ת"פ (אשדוד) 58288-09-11 מדינתישראלנ'פרנקל (27.05.13 ); ת"פ (רחובות) 24051-08-12 מדינתישראלנ' יואלעדי (17.09.14). קיימים גם חריגים של אי הרשעה ראה ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינתישראלנ' יוסףעטאללה (31.03.14); ת"פ (רמ) 18089-03-10 מדינתישראלנ' אסמאעילאלעמורי (12.07.12) (המדינה לא הגישה ערעורים על החלטות אלו).

4

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם גזירת הדין את מתחם העונש ההולם, תוך התחשבות בעיקרון המנחה בענישה, שהוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם. בין סוג ומידת העונש המוטל עליו, מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. בהינתן הפרמטרים הבאים ובהתחשב בכך שהנאשם הורשע בעבירה של הסעת שב"ח סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין הארוע הוא מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ועד שמונה עשרה חודשי מאסר.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כימדוברבאדםמתפקד, שביצועהעבירהאיננומאפייןאתהתנהלותו בדרךכללומהלךחייו.

בהינתן המתחם האמור, יש לגזור את עונשו של הנאשם תוך שקילת המתחם ותוך התחשבות בנסיבות המשליכות על קביעת העונש המתאים, כאשר בענייננו יש ליתן משקל להלימה בגזירת העונש לביצוע העבירה ע"י הנאשם; נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה; מידת הפגיעה בערך המוגן; גילו של הנאשם; הנסיבות עליהן עמדה ההגנה בטיעוניה; הודאתו המצביעה על נטילת אחריות; היותו נעדר עבר פלילי.

בית המשפט התלבט האם יש מקום לכבד את ההסדר בין הצדדים. מדובר בעבירה חמורה מאד כאשר לפי סעיף 12 א (ג) (א1) (ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. קובע כי מדובר בנסיבות מחמירות שעה ש"(ב)            הוסעו ברכב שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;"

אף שהנאשם לא הורשע בכך ובית המשפט ליתן משקל לכך בעונשו של הנאשם הרי שבית המשפט אינו יכול להתעלם כי במקרה הנוכחי מדובר בהסעה של 11 שוהים בלתי חוקיים. בנסיבות אלו יש לראות בהסדר המוצע מקל עד מאד עם הנאשם. בית המשפט כאמור התלבט האם יש מקום לכבד את ההסדר נוכח העובדה כי הוא ברף התחתון של מתחם הענישה בהתחשב בחומרת המעשים. יחד עם זאת נוכח האמור בתסקיר העובדה כי מדובר בהתנהגות חריגה של הנאשם ויחידה בית המשפט יכבד את ההסדר ברף הגבוה שלו.

לאחר ששמעתי את הצדדים בהתחשב בטיעוניהם, בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

        א.        אני דן את הנאשם למאסר בדרך של עבודות שירות, למשך ארבעה חודשים, אני מטיל על הנאשם ביצוען של העבודות המפורטות בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, עלֿֿפי הוראות סעיף 51 ב(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

5

הנאשם יבצע את עבודות השירות בציימס כפר סבא המוביל 6 א. התעשיה כפר סבא. וזאת במשך חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה ביום בערבי חג וחוה"מ יועסק כנהוג במקום העבודה, וגם אם לא עבד באותו יום, בין אם מסיבותיו ובין אם משום שהמקום סגור, יחויב ביום עבודה מלא.

תחילתן של ביצוע העבודות ביום 19.05.16,שעה 08:00 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי רס"ב צ'יקו בני טלפון 0506095444.

על הנאשם להתייצב לפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, ת"ד 81, רמלה (טל': 9787060ֿ08).

אני מודיע לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה.

ביתהמשפטמזהיר את הנאשם, כימדוברבתנאיהעסקהקפדנייםוכלחריגהמכלליםאלויש בהכדילהפסיקאתעבודותהשירותורצוייתרתהעונשבמאסרבפועל.

המזכירות תעביר הודעה על גזר הדין לממונה על עבודת השירות.

         ב.         אני דן את הנאשם למאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.

          ג.         הנאשם ישלם קנס בסך 3000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם בשלושה תשלומים החל מיום 1.6.16. ובכל ראשון לחודש.

אי תשלום שיעור משעורי הקנס יעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

         ד.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים.

הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש תוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א, תוך 45 יום מהיום.

6

במידה וקיימים מוצגים הרי שהם יישמדו, יחולטו, יושבו לבעליהם על פי שיקול הדעת של קצין החקירות.

ככלשהופקדפיקדוןבתיקעל-ידיהנאשם, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה ישלהחזירולידיואולגורםאחרלפיבקשתהנאשם, בהיעדרמניעהעל-פידין.

הנאשם יפנה למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום קנס.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, במעמד הצדדים.