1

לפניי בקשה לביטול כתב האישום.

1.   כנגד המבקש, אדם פהמי ג'בארין, הוגש בתאריך 29.6.2015, כתב אישום המייחס לו עבירה שעניינה השטת כלי שיט בתוך תחום 300 מטרים מנקודת שפל המים, בניגוד לתקנה 68 (ב) לתקנות הנמלים (בטיחות בשיט), תשמ"ג-1982 (להלן:"תקנות הנמלים").

2.   על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 8.5.15, בסמוך לשעה 12:10, בחוף הדקל שבכנרת, השיט הנאשם אופנוע ים בתוך תחום 300 המטרים מהחוף עד כ - 15 מטרים מהחוף, במהירות העולה על 5 קשרים, תוך ביצוע סיבובים מסוכנים שלא לצורך.

3.         המבקש הגיש שתי בקשות לביטול כתב האישום, להלן עיקר טענותיו:

2

א.        לאחר ביצועה של העבירה הנטענת בכתב האישום, נחקר המבקש ובתום חקירתו נאמר לו על ידי נציג המשיבה כי התיק כנגדו ייסגר, ובהמשך אף נשלחה לו החלטת המשיבה לפיה הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. על כן, הגשת כתב האישום בניגוד להצהרת והתחייבות המשיבה כאמור סותרת סדרי מנהל תקינים ויש לבטלו, מטעמי הגנה מן הצדק.

ב.         תקנה 68(ב) לתקנות הנמלים הינה עבירה מנהלית ולכן, מכוח חוק העבירות המנהליות, היה על המשיבה לאפשר למבקש לשטוח טענותיו בפניה ולהסתפק במקרה זה בקנס מנהלי חלף נקיטת הליכים פליליים. עוד נטען בבקשה כי התובע אשר הגיש את כתב האישום, לא פירט את השיקולים לנקיטה בצעד זה חלף ההליך המנהלי, על אף חובת ההנמקה הקיימת בדין.

ג.         התובע לא צירף לכתב האישום אישור המעיד כי הוסמך להגיש כתב אישום זה, ואף נמנע מלהמציא למבקש את ההנחיות הפנימיות לפיהן ניתן להגיש כתב אישום בנסיבות מקרה זה. לכן דין כתב האישום להתבטל מחוסר סמכות להגשתו.

ד.         עובר להגשת כתב האישום הופרה זכות היידוע ולא נערך שימוע למבקש, ולכן אף מטעם זה דין כתב האישום להתבטל.

דיון והכרעה

4.         לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובתשובת המשיבה החלטתי לדחות את הבקשה.

באשר לשאלת הסמכות להגשת כתב האישום צירף ב"כ המשיבה, עו"ד ראמז חמדאן, אשר אף ניסח את כתב האישום וחתם עליו, כתב הסמכה מיום 22.2.2015, חתום על ידי עו"ד יהודה ויינשטיין היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, אין עסקינן בעבירה מסוג "פשע" ולכן זכות היידוע הקבועה בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 ובעקבותיה אף זכות השימוע, אינה חלה במקרה זה.

3

5.         המשיבה הוסיפה וטענה כי מעשיו של המבקש המתוארים בכתב האישום בוצעו בנסיבות מחמירות. על כן, לפי סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, מוקנית לתובע סמכות להגיש בגינה כתב אישום, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת קנס, טענה אשר לא נטענה במקרה זה על ידי המבקש. אף לפי הנחיות היועמ"ש מס' 4.3041 מיום 29.6.2011 נאמר כי על אף שדרך המלך הינה הטלת קנס מנהלי בשל ביצוע עבירה מנהלית לפי חוק העבירות המנהליות, הרי אין הדבר מעניק "זכות" קנויה לכך לעובר העבירה, ובנסיבות המצדיקות זאת רשאי תובע מוסמך להגיש כתב אישום כנגד עבריין אשר עבר עבירה מנהלית. המשיבה טענה בתגובתה כי בחרה לעשות כן בשל שורה של נסיבות מחמירות במעשיו של המבקש, כמפורט בכתב האישום. עסקינן בפררוגטיבה של המשיבה להחליט כיצד לנהוג בכל מקרה נתון ולא מצאתי עילה בשלב זה של ההליך, בטרם שמיעת הראיות, להתערב בהחלטתה או לפקפק בטענתה לפיה נערכה תרשומת פנימית, עובר להגשת כתב האישום, בה פורטו השיקולים והנסיבות המחמירות אשר הצדיקו הגשת כתב אישום במקרה זה.

6.         אף את טענותיו של המבקש בכל הנוגע להתנהלות המשיבה בהגישה כתב אישום, על אף החלטה קודמת לסגור את התיק בעניינו הנני דוחה בשלב זה. מתשובת המשיבה עולה בבירור כי עסקינן, לכאורה, בשני אירועים ושתי עבירות שונות אותן ביצע המבקש באותו יום, בפרקי זמן סמוכים אך שונים. בעוד העבירה אותה ביצע הנאשם כ- 20 דקות לאחר העבירה המתוארת בכתב האישום נבחנה והוחלט על ידי משרד התחבורה שלא להגיש בגינה כתב אישום, בגין העבירה נשוא כתב האישום הוחלט להגיש כתב אישום. סבורני כי בשלב מקדמי זה של ההליך, בטרם הוצגו לעיוני ראיות כלשהן, לא ניתן לבחון טענה זו ולכן סבורני כי יש לדחות אף טענה זו של המבקש בהיעדר בסיס או תשתית ראייתית לכך או לקיומה של טענת הגנה מן הצדק או אכיפה בררנית.

7.         לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום. המבקש יתייצב לדיון הקבוע ליום 6.3.2016 למתן תשובה מפורטת לכתב האישום. על אף העיכוב החל בהליך לנוכח בקשותיו השונות של המבקש, לא מצאתי כי חרג ממיצוי זכויותיו הדיוניות ולכן הנני נמנע מלחייבו בהוצאות.

מזכירות בית המשפט תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.