1

 

 

כתב האישום והסדר הטיעון

 

הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירה של ריבוי נישואין, בניגוד לסעיף 176 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

 

בהתאם לעובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, בשנת 2003 נישא לגב' ש"א (להלן: "האשה הראשונה").

 

במועד שאינו ידוע למאשימה, עת היה נשוי לאשה הראשונה, פנה הנאשם לגב' ס"א (להלן: "האשה השניה"), וביקש להינשא לה. האשה השניה מסרה הסכמתה וביום  xx.xx.17נערך טקס נישואין בין השניים, לפי הדין השרעי.

 

ביום 27.08.17, פנו הנאשם והאשה השניה לבית הדין השרעי בבאר שבע, בבקשה ליתן תוקף לנישואיהם.

 

ביום 30.08.17, נעתר בית הדין השרעי לבקשה, ואישרר את הנישואין.

 

תחילה, כפר הנאשם בכתב האישום והעלה טענה מקדמית, לפיה יש לבטל כתב האישום בשל הגנה מן הצדק וזאת לאור אכיפה בררנית, על כן, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

 

2

סמוך למועד שמיעת פרשת התביעה, ביקש הנאשם לחזור בו מכפירתו ולהודות בכתב האישום כפי שהוא.

ההגנה עתרה להפנות הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים לענין העונש, תוך בחינת שאלת הרשעתו בדין.

 

לאחר קבלת התסקיר, במועד שמיעת פרשת העונש, נדחה הדיון, מספר פעמים, בשל אי התייצבות הנאשם; בשל אילוצי ההגנה; בשל בקשת ההגנה להמתין לפסק דין בערעור בתיק בעל נסיבות דומות; ובשל המצב המיוחד שהוכרז בעטיה של מגפת covid-19.

 

ביום 23.11.20 נשמעה פרשת העונש ומכאן - גזר דין זה.

 

 

ראיות לעונש

 

מי מהצדדים לא הגיש ראיות לענין העונש.

 

 

הערכת שירות המבחן למבוגרים

 

בענינו של הנאשם הוגש תסקיר, המפרט את נסיבותיו האישיות, כבן 36, נשוי לשתי נשים ואב ל-6 ילדים, מתגורר בתל שבע, ועובד בחברת "X" בתחום פינוי פסולת מזה כ-13 שנים.

 

הנאשם עצמו בן למשפחה פוליגמית.

 

הנאשם אינו בעל מעורבות עבריינית או שולית אחרת.

 

הנאשם סיים 9 שנות לימוד. סיפר, כי נשר מלימודיו על רקע מצב כלכלי קשה של משפחתו והצורך לסייע בפרנסת המשפחה.

 

בגיל 21 נישא לאשתו הראשונה, חרף התנגדות משפחתו, ולהם חמישה ילדים משותפים.

3

 

הנאשם שיתף אודות מצבה הרפואי של אשתו הראשונה - סובלת משיתוק ברגליה עקב מחלת פוליו ומתניידת בכיסא גלגלים; מחלת כליות; כבד שומני; פגיעה בעמוד שדרה; אוסטאופורוזיס בברכיים. בשל כך גם - התנגדה המשפחה לנישואין מלכתחילה.

 

אשתו הראשונה של הנאשם ילדה את חמשת ילדיהם בניתוח קיסרי, ולאחר מכן נאסר עליה ללדת בשל חשש למצבה הבריאותי.

 

לדברי הנאשם, חלה החמרה במצבה הרפואי של אשתו הראשונה לצד הידרדרות בתפקודה, על כן, ביקש לשאת אישה נוספת.

 

לדבריו, נישא לאשה השניה לאחר קבלת הסכמה מצד האשה הראשונה.

 

אשתו הראשונה של הנאשם שוחחה עם שירות המבחן, סיפרה, כי נישואיו לאשתו השניה היו בהסכמתה ותיארה יחסים טובים עם האשה השניה.

 

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען, כי לא היה מודע לכך, שמדובר בעבירה על החוק שתביא לניהול הליכים משפטיים נגדו.

 

שירות המבחן התרשם, כי העבירה נעברה על רקע נורמות חברתיות שאינן באות בהלימה עם החוק ועל רקע מצוקה לאור מצבה הבריאותי הקשה של אשתו הראשונה.

 

שירות המבחן ציין, כי הנאשם הינו מפרנס יחיד של התא המשפחתי.

 

לנוכח הודאת הנאשם באשמה; תפקודו התקין, בסך הכל; ההתרשמות, כי ההליך הפלילי מהווה בעבורו גורם מרתיע - בא שירות המבחן בהמלצה על ענישה שיקומית, במסגרת צו של"צ, בהיקף של 200 שעות, תוך שציין, כי ענישה אחרת עלולה לחשוף את הנאשם לקשרים שוליים ולהעלות את הסיכון להתנהגות פורצת חוק בעתיד ולפיטוריו ממקום עבודתו מזה כ-13 שנים.

 

4

 

 

טענות הצדדים

 

התביעה הגישה טענותיה לעונש בכתב והשלימה אותן על-פה.

 

התביעה טענה לפגיעה בכבוד האדם; מעמד האישה; הסדר הציבורי ובריבונות המדינה כמדינה דמוקרטית המקדמת שוויון בין המינים.

 

התביעה הדגישה את השלכותיה החמורות של העבירה וביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ.

 

התביעה טענה, כי המדובר בעבירה, שנעברה לאחר תכנון מראש.

 

עוד הוסיפה התביעה, כי על הנאשם היה לדאוג לעזרה לאשתו הראשונה ולא להינשא לאשה שניה.

 

התביעה הדגישה החשיבות בהרתעת הרבים.

 

התביעה טענה למתחם ענישה, שינוע בין 8 עד 18 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו מאחורי סורג ובריח, בצירוף עונש מאסר מותנה וקנס.

 

בהעדר הרשעות קודמות - עתרה התביעה לענישה על הצד הנמוך של המתחם.

 

התביעה ביקשה שלא להימנע מהרשעת הנאשם.

 

ההגנה טענה, כי הנאשם נישא לאשתו הראשונה מתוך אהבה ולא ייחס משמעות לנכותה; דאג לה וטיפל בה במסירות ואהבה במשך שנים רבות.

 

5

לדברי ההגנה, העבירות אותן עבר הנאשם אינן סותרות את הדין השרעי, המאפשר נישואים לאשה נוספת.

 

ההגנה הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, היותו נעדר עבר פלילי, אב ל-6 ילדים ומפרנס יחיד וכן, לנסיבות האישיות של אשתו הראשונה, המצריכות את נוכחות הנאשם בבית.

 

ההגנה הדגישה, כי הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה כנה על מעשיו.

 

ההגנה עתרה לקבל המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו של"צ.

 

בדברו האחרון של הנאשם, ביקש להתחשב בו בעת גזירת דינו, ולייחס משקל לתלות של אשתו וילדיו הקטינים בו, בעיקר על רקע נכותן של אשתו ובתו.

 

 

דיון והכרעה

 

אין צורך להכביר מילים בנוגע להשלכותיה החמורות של העבירה, שענינה ריבוי נישואין.

 

מעבר לפגיעה בכבוד האשה ובאפשרות לקדם השוויון בין המינים - מהוות עבירות אלה, כר פורה לתופעות רבות של עוני; ניצול; עבריינות; ואם לא תטופל תופעה זו - עלול הדבר להסיג אחור מצבן של משפחות רבות, חלף קידום שילובן במסגרת החברה המודרנית.

 

ראו ניתוח מפורט של התופעה, של הלכותיה ושל שיקולי הענישה בגזר הדין ת.פ. 25462-04-18 מדינת ישראל נ' אבו סקיק (פורסם במאגרים - 2019) להלן: "פרשת אבו סקיק".

 

6

אשר למתחם הענישה - בגזר הדין בפרשת אבו סקיק, התייחס בית המשפט לחומרת התופעה ולהשלכותיה, אך מצא לקבוע, כי בטרם קביעת מתחם ענישה מחמיר, שייתן מענה לשיקולי הענישה, כפי שפורטו - ראוי לקבוע מתחם ביניים, למשך תקופה, לא ארוכה, במהלכה יינקטו אמצעים חינוכיים ופרסומיים, כך שיהיה בידי הציבור להפנים שינוי המדיניות של גורמי האכיפה. זאת, מאחר שעבירות אלה לא נאכפו, במחוז הדרום, למשך כשבעה עשורים, מאז קום מדינת ישראל.

 

אלא, בערעור שהוגש על גזר הדין (עפ"ג 26408-04-19 - פורסם במאגרים) דחה בית המשפט המחוזי עמדה זו והורה להחיל לאלתר, מתחם ענישה מחמיר, שינוע בין 7 - 18 חדשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית.

 

בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - נדחתה (רע"פ 664/11 - פורסם במאגרים).

 

עוד נקבע, כי עבירות מסוג זה אינן סובלות ענישה, שלא תהיה מאחורי סורג ובריח, וכך נפסק גם במקרים, בהם הוכחו לפני בית המשפט נסיבות חריגות ביותר. כך, ראו עפ"ג 10875-04-20 מדינת ישראל נ' אלעתמין (להלן: "פרשת אלעתמין"), שם על אף נסיבות חריגות (נסיבות בעלות מאפייני דמיון למקרה דנן), הוחמר עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, למאסר בפועל בין כתלי בית האסורים, אם גם לתקופה קצרה יותר, שחרגה מעט, לקולה, ממתחם הענישה.

 

כך שלעת הזו, המדובר בשדה חרוש, ובמקרה דנן - מתחם הענישה יועמד, במקרה זה, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי בפרשת אבו סקיק לעיל, בין 7 עד 18 חדשים מאסר בפועל.

 

 

קביעת הענישה הספציפית

 

אשר לקביעת הענישה הספציפית, על בית המשפט לשקול, את עברו של הנאשם; נסיבותיו האישיות והפרוגנוזה של גורמי ההערכה לגביו.

 

לחובת הנאשם, יש לזקוף את העובדה, כי המדובר בעבירה, אשר נעברה לאחר מחשבה ותכנון מוקדם.

 

לזכות הנאשם, היעדר הרשעות קודמות.

 

לזכות הנאשם, הודאתו באשמה ונטילת אחריות על מעשיו, תוך הבעת חרטה.

7

 

בניגוד למקרים אחרים - לא פנה הנאשם לשאת אישה נוספת מטעמים של הגדלת הכבוד והמעמד, אלא לאור נסיבות חריגות שעיקרן - מצבה הרפואי המתדרדר של האשה הראשונה. במצב כזה - לו היה מגרש האשה הראשונה, בסביבה התרבותית בה חי, היתה נותרת ללא כל מעגלי תמיכה.

בפני בית המשפט נפרסו נסיבות חייו של הנאשם ומצבה הרפואי הקשה של אשתו, וכן, התלות של ילדיו הקטינים ואשתו.

 

הפרוגנוזה החיובית מטעם שירות המבחן וכן נסיבותיו הקשות והחריגות של הנאשם במקרה דנן מצדיקות חריגה לקולה ממתחם הענישה (יצוין, כי לאחר תיקון מס' 113 משנת תשע"ב - 2012, הכיר המחוקק בפגיעה היקפית בבני משפחת הנאשם כשיקול במסגרת שיקולי הענישה. ראו סעיף 40יא(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977). שכן, כאמור, אשתו הראשונה של הנאשם משותקת - פרפלגית, ובנסיבות כאלה - אם ישהה תקופה ארוכה בין כתלי בית האסורים - עלולה המשפחה להיפגע באופן שאינו מידתי.

 

שקלול הגורמים דלעיל, מחייב חריגה לקולה ממתחם הענישה, לצד מאסר מותנה ועיצום כספי.

 

עם זאת, בהתאם למתווה שקבעה ערכאת הערעור בפרשת אלעתמין - לא יצא הנאשם פטור בלא עונש מאסר בין כתלי בית האסורים, כשהחריגה לקולה מהמתחם תתבטא במשך תקופת המאסר, שתצמצם ככל הניתן את הפגיעה במשפחה ובייחוד באשה הראשונה ובילדים הסמוכים על הנאשם ותלויים בו תלות מוחלטת.

 

סיכום

 

לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני הצדדים ושמע טענותיהם על פה; עיין בתסקיר שירות המבחן; עיין בפסיקה שהוגשה; גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

 

        א.        5 חודשי מאסר בפועל;

         ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו, שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, פרק ח' סימן ח';

8

          ג.         קנס בסך 5,000 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.02.20 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא יועבר אחד התשלומים במועד - תעמוד היתרה לפירעון מידי.

 

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו כעת.

 

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

 

הודעה זכות הערעור.

 

ניתנה היום, י"ג שבט תשפ"א, 26 ינואר 2021, במעמד הצדדים.