1

1.     לפניי בקשה לחישוב תקופת פסילתו של המבקש מלהחזיק רישיון נהיגה כך שהיא תימנה החל ממועד שחרורו בפועל, לאחר שקיבל הקלה על ידי ועדת שליש ושוחרר ביום 13.11.2016, וזאת אף שעל פי גזר הדין היה אמור לשהות בכלא עד יום 8.1.2018.

2.     ביום 23.6.2014 הורשע המערער, יחד עם אחר, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - על-פי ס' 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - על-פי ס' 275 לחוק העונשין; עבירה בנשק לפי ס' 144(ב) לחוק העונשין + ס' 29 לחוק העונשין; ועבירה בנשק לפי ס' 144(א) לחוק העונשין + ס' 29 לחוק העונשין.

3.     בגזר הדין מיום 3.12.2014 הושתו על המבקש העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל (החל מיום מעצרו ביום 8.1.2014); מאסרים על תנאי כמפורט בגזר הדין; חילוט הרכב באמצעותו בוצעה העבירה לטובת אוצר המדינה; ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 18 חודשים מיום שחרורו ממאסרו. בגזר הדין הודגש כי תקופת הפסילה תחל מניינה רק לאחר הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט.

2

4.     על פי האמור בבקשה, סיים המבקש את ריצוי מאסרו ביום 13.11.2016 לאחר ניכוי של 1/3 מהעונש שהושת עליו. המבקש לא צירף לבקשתו אישור מטעם שירות בתי הסוהר אודות תקופת מאסרו וכן לא צירף אישור כי רישיונו הופקד במזכירות בית משפט כנדרש בגזר הדין. בבקשה שבפניי עותר המבקש כי תקופת הפסילה תחשב לו החל ממועד שחרורו בפועל לאחר ניכוי עונשו ולא בהתאם למועד שהיה אמור להשתחרר מהכלא כפי שנקבע בגזר הדין. בתצהירו שצורף לבקשה טען המבקש כי לא נהג במשך 3 שנים מיום שחרורו.

5.     המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי המבקש לא צירף אישור על הפקדת רישיון נהיגה במשרד התחבורה, וכי הסמכות לדון במבוקש בבקשה זו נתונה לרשות הרישוי.

6.     לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, ויש ממש בטענות המשיבה.

7.     על פי פסיקת בית המשפט העליון סוגיית חישוב תקופת פסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט הפלילי שסיים תפקידו בגזר הדין כאשר כנגד החלטת רשות הרישוי ניתן להגיש עתירה מנהלית. על כן יפנה המבקש לרשות הרישוי לחישוב תקופת הפסילה.

8.     כמו כן פקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ותקנותיה קובעת הוראות בעניין מועד כניסתה לתוקף של פסילת רישיון הנהיגה ומורה על ביצוע פעולות המתחייבות מן הפסילה. כך על פי הוראות סעיף 42(א) לפקודת התעבורה, המועד הקובע לצורך חישוב תקופת פסילה שהושתה, הינו מיום גזר הדין, זאת "אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". הוראה זו סויגה בהמשכו של הסעיף, עת נקבע כי בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במניין "התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה" וכן "תקופה שבה נשא בעל הרישיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור" (ס"ק (ג)(1) -(ג)(2)).

9.     אם כן מרוץ פסילת רישיון הנהיגה יחל רק לאחר שהמבקש הפקיד את רישיונו כנדרש. בענייננו, המבקש לא המציא כל אישור לפיו הפקיד את רישונו בסמוך למועד גזר הדין או לאחר מכן, ודי בכך כדי לדחות בקשתו. כמו כן על המבקש להפנות בקשתו למשרד הרישוי וזה יערוך את חישוב תקופת הפסילה כנדרש גם על פי הוראות פסק הדין שניתן בעניינו של המבקש.

10.  המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ב, 09 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.