ת"פ 62309/05/21 – מדינת ישראל נגד עמיד חאסקיה
1
לפני: כבוד השופט גיא אבנון
המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות תביעות מרכז - שלוחת נתניה
נ ג ד
הנאשם: עמיד חאסקיה
בשם המאשימה: אלמוג בן חמו ועו"ד חן זערור
בשם הנאשם: עו"ד ראפת נאשף ועו"ד אחמד עיראקי
גזר דין
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל); העסקת תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל. מכתב האישום עולה כי ביום 12.4.21 הסיע הנאשם תושב אזור נעדר היתר כניסה או שהייה בישראל בשם דאוד רביע, וכי העסיקו במהלך יומיים כנגד שכר בסך 400 ₪ ליום עבודה. בקשתו של הנאשם להפנותו לקבלת תסקיר מבחן נדחתה, ומנגד מצאתי להפנותו לממונה על עבודות שירות, אשר מצא את הנאשם מתאים לריצוי עונשו בדרך זו.
טיעוני הצדדים לעונש
2. ב"כ המאשימה עמדה על נסיבות ביצוע העבירה - הסעת שוהה בלתי חוקי לצורך העסקתו, כפי שאכן נעשה במהלך יומיים, על פגיעת מעשיו של הנאשם בערכים המוגנים, הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע מתחם ענישה בין 9-3 חודשי מאסר. הנאשם בן 48, נעדר הרשעות קודמות, הודה במיוחס לו וקיבל אחריות על מעשיו. היא ביקשה לדחות את טענת ההגנה לביטול הרשעה, הן בשל אופי העבירה וחומרתה, והן בהיעדר ראיות לנזק מוחשי. סופו של דיון ביקשה להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, ולגזור עליו 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס.
2
בפתח הדיון שבו ב"כ הנאשם על בקשתם להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מבחן, ובהתאם להחלטה שניתנה המשיכו בטיעוניהם לעונש. הם עמדו על נסיבותיו של הנאשם, גילו, מהלך חייו הנורמטיבי, נשוי, אב לשלושה, בנו הבכור סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א, מטפל בהוריו הקשישים. הנאשם הקים במו ידיו נגריה ממנה הוא מתפרנס ומקיים לבדו את בני משפחתו. תחילה ביקשה ההגנה לשכנע כי יש מקום לבטל את ההרשעה, אך סופו של דיון מיקדה טיעוניה במתחם העונש הראוי לשיטתה - החל ממאסר על-תנאי, ובעתירתה להימנע מעונש מאסר בפועל - אף לא בעבודות שירות, על מנת שלא לפגוע בעיסוקו של הנאשם ובפרנסתו. הוצג דו"ח רווח והפסד (ענ/1), ממנו עולה כי הנאשם סיים את שנת המס 2021 בהפסד של כ-237,000 ₪, נתון שיש בו להעצים את החשש מפני המשך פגיעה כלכלית בנאשם. בהקשר למתחם עמדו על כך שהשוהה הבלתי חוקי יצא פטור מכתב אישום, ומאוחר יותר אף קיבל היתר כניסה לישראל (הוגש מסמך לאחר הדיון), ומכאן שלא נשקף ממנו סיכון בטחוני.
הנאשם קיבל אחריות על מעשיו, וסיפר שכאדם שומר חוק הודה כבר בחקירתו במשטרה. הוא הביע חרטה, תיאר בקצרה את נסיבותיו האישיות, והדגיש כי יכבד את החלטת בית המשפט.
דיון
מדיניות הענישה
3. בחינת מדיניות הענישה בעבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים והעסקתם מלמדת כי מתחמי הענישה נעים בטווח צר למדי, כזה המעיד על צורך בלתי מתפשר לעמוד על הרשעה ולהחמיר בענישה. לבחינת מדיניות הענישה ראו פסקי הדין שלהלן (בשינויים המתאימים - הנסיבות בחלק מפסקי הדין חמורות מאלו שבעניינו של הנאשם):
רע"פ 2057/19 פתחי מרזוק נ' מדינת ישראל (21.03.2019). המבקש הורשע בהסעתם והעסקתם של חמישה שוהים בלתי חוקיים, כך ששלושה מהם הועסקו לתקופה בת חודש; אחד הועסק לתקופה בת חודשיים; והאחרון הועסק לתקופה בת שבועיים. כמו כן, הסיע המבקש את השוהים הבלתי חוקיים בכל יום ממחסום אל ריחאן ועד למקום שבו העסיקם בחריש. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל, וגזר את דינו של המבקש לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות לצד מאסר על תנאי. ערעור המדינה התקבל, ובית משפט המחוזי החמיר בעונש ל- 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים. בקשת הרשות לערער נדחתה.
3
רע"פ 818/13 מחמוד אבו חאמד נ' מדינת ישראל (03.04.2013). המבקש הורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי למשך יום אחד, ובית משפט השלום גזר את דינו ל-3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 10,000 ש"ח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת הרשות לערער.
רע"פ 5862/11 אדאם שוואהנה נ' מדינת ישראל (11.08.2011). המבקש הורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי והוטלו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי לצד קנס בסך 2,000 ₪. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, זאת בהיעדר נסיבות מיוחדות המאפשרות להימנע מהטלת מאסר בפועל על מי שהורשע בעבירות לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, במיוחד לאור תקופת ההעסקה שנמשכה מספר ימים. בית משפט המחוזי הוסיף לעונשו של המבקש 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בקשת הרשות לערער נדחתה.
רע"פ 756/10 מדין קמאל מרעי נ' מדינת ישראל (31.01.2010). במהלך פרקי זמן בין חודש למספר חודשים, העסיקו המבקש ואדם נוסף, ארבעה שוהים בלתי חוקיים בעבודות בניין. בית משפט השלום גזר את עונשם ל-5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור: "שהייתם של תושבי שטחים בלתי מורשים מהווה סיכון ביטחוני לציבור כולו ואין להקל ראש במעשיו של המבקש, אשר העסיק 4 שוהים בלתי חוקיים, במשך תקופות מתמשכות בין חודש למספר חודשים, בהעדיפו שיקולים כלכליים ותוך התעלמות מהסיכון הביטחוני שהם מהווים לציבור".
רע"פ 9301/09 סאלח מוחמד מחאג'נה נ' מדינת ישראל (19.11.2009). המבקש הורשע בעבירה של העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים לתקופה של כארבעה חודשים. בית משפט השלום גזר את עונשו ל-7 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ₪ והתחייבות. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, ובית משפט המחוזי החמיר בעונשו של המבקש לארבעה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000. בקשת הרשות לערער נדחתה.
ע"פ (מחוזי נצרת) 31465-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף יוסף (13.12.2016). התקבל ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום לבטל הרשעתו של אדם בן 62, איש חינוך בעברו, אשר הסיע והעסיק חמישה שוהים בלתי חוקיים משך שלושה ימים.
4
עפ"ג (מחוזי מרכז) 4640-03-11 מדינת ישראל נ' שוואהנה (1.8.11). התקבל ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב (6 חודשי מע"ת וקנס בסך 5,000 ₪) אשר הורשע בהעסקת שוהה בלתי חוקי למשך 5 ימים במסעדה שבבעלותו. נקבע כי נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות מצבו הרפואי של בנו, אינם מצדיקים הימנעות מהטלת מאסר בדרך של עבודות שירות. משכך ומבלי למצות את הדין נדון המשיב לרצות 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, ללא שינוי ברכיבי הענישה האחרים.
עפ"ג (מחוזי מרכז) 6162-02-10 יחזקאל גרוסמן נ' מדינת ישראל (18.04.2010). המבקש הורשע בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים, ועונשו נגזר ל-4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לצד 4 חודשי מאסר על תנאי. ערעורו (שנסב על עצם הרשעתו) נדחה.
מתחם העונש הראוי
4. המתחם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. הסעתם והעסקתם של תושבים זרים שאין בידיהם אישור שהייה ועבודה בישראל, עלולה לסכן באופן ממשי את שלומו של הציבור וביטחונו, ומהווה פגיעה בזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה ולהגן על אזרחיה. הטענה כי לאחר האירוע קיבל השוהה הבלתי חוקי היתר כניסה לישראל, אין בה כדי להקהות מחומרת מעשיו של הנאשם, שהכשיר בהתנהגותו אפשרות לסיכון ביטחונו של הציבור.
לזכותו של הנאשם - מדובר באירוע קצר מועד - העסקתו של שוהה בלתי חוקי במשך יומיים, והסעתו בהמשך לכך. מנגד, מדובר, לכאורה, במעשה מתוכנן שבוצע ממניע כלכלי, תוך התעלמות מהוראות החוק ומהסיכון שנשקף לציבור. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, ולאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין 45 ימי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 4 חודשי מאסר בפועל.
גזירת העונש המתאים לנאשם
5
5. אין חולק על כך שיש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה. נתוניו חיוביים, הוא נעדר הרשעות קודמות, אדם עובד, בעל משפחה, הקים עסק, מתפרנס בכבוד ודואג לבני משפחתו. מנגד, לא הובאו נימוקים המצדיקים לחרוג לקולה ממתחם הענישה, ובהיעדר טעמים מיוחדים יושת קנס שלא יפחת מהסכום המזערי שנקבע בסעיף 12ב2(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. המאשימה לא עתרה לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם - בפועל או על-תנאי, ומשכך ייפקד רכיב עונשי זה מגזר הדין.
אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 45 ימי מאסר בפועל.
המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במרכז יום לקשיש "ג'פרי לידר" ברחוב תל חי 4 כפר סבא, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 7.3.22. הנאשם יתייצב ביום 2.5.22 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.
הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
ב. חודשיים מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת הסעה, הלנה או העסקה של שוהה בלתי חוקי.
ג. קנס בסך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.5.22 ובכל 10 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ט אדר ב' תשפ"ב, 22 מרץ 2022, במעמד הצדדים.
המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.
