1

בפניי בקשה לדחיית הדיון הקבוע בתיק זה להוכחות למחר - 22.7.2020.

מדובר בתיק שכתב האישום בו הוגש בחודש ינואר 2020 ומאז מצוי הנאשם 1 במעצר מאחורי סורג ובריח ואילו הנאשם 2 נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני. בתיק נשמעו מרבית עדי התביעה. הישיבה האחרונה התקיימה בפניי אתמול (20.7.2020) והישיבה הבאה קבועה, כאמור, למחר (22.7.2020) ובה אמורים להישמע אחרוני עדי התביעה.

בסוף הישיבה של אתמול בקש הסנגור לדחות את הדיון הקבוע ליום 22.7.2020 מחמת כך שאינו חש בטוב והוא סובל מחום גבוה וכן בשל העובדה שטרם נמסרה לו תעודת חיסיון חתומה. ב"כ המאשימה השיב כי הוא מניח שקיימת תעודת חיסיון אך בשל מגבלת הקורונה נבצר ממנו להיכנס למשרד ולבדוק קיומה בפועל. נאמר כי מדובר בתיק שכתב האישום בו הוגש בחודש ינואר ולכן הנחת המוצא היא שעניין תעודת החיסיון טופל. בהחלטה שניתנה באותו מעמד הוריתי לפרקליט לבדוק קיומה של תעודת חיסיון חתומה ולהודיע על כך להגנה עוד באותו יום.

2

אשר לטעמים הבריאותיים שהעלה הסנגור עוה"ד עאדל דבאח, הרי שבהמשך לאותו דיון הוריתי לו להודיע מידית באם הוא אכן סובל מחום גבוה. זאת, בשים לב לכך שמשמר בתי המשפט עורך בדיקות לכל באי ההיכל, עם כניסתם, על מנת לוודא כי אינם סובלים מחום גבוה. ליתר ביטחון התבקש ב"כ הנאשם להודיע אם הוא אכן סובל מחום גבוה שאז יהא צורך לדווח על כך למשרד הבריאות מחשש להפצת נגיף הקורונה בקרב באי בית המשפט. זמן קצר לאחר אותה החלטה, הודיע ב"כ הנאשם כי אינו סובל מחום גבוה וכי הוא אמר את הדברים לאחר שהוא "הרגיש חם" ולכן סבר בטעות כי הוא סובל מחום. יש להצר על התנהלות זו. בימים אלה בהם מגפת הקורונה משתוללת ועקומת הנדבקים היומית עולה באופן תלול, אין מקום לומר דברים מעין אלה בהבל פה. מצופה מכלל הציבור, וביתר שאת מעורכי הדין לנקוט זהירות רבה ולגלות אחריות מרבית בטרם העלאת טענה מסוג זה. ראוי היה שעו"ד עאדל דבאח יבדוק היטב את מצבו הרפואי בטרם יעמוד מול בית המשפט ויצהיר דברים שאינם מדויקים.

עד כאן מה שהיה. עתה אעבור למה שעתיד להיות.

בהודעת ב"כ המאשימה המונחת כעת בפניי, ובגדרה בקשה לדחיית הדיון הקבוע למחר, נאמר כי תעודת החיסיון לא נחתמה כנראה עקב תקלה או שגגה וכי המאשימה פועלת לסיים את הטיפול בחתימה, אך לא יעלה בידה לעשות כן עד לישיבת ההוכחות הקבועה למחר. לפיכך, עותרים הצדדים

במשותף לבטל את ישיבת ההוכחות.

יש להצר על התנהלות זו של שני הצדדים. לא ברור כיצד זה נעלמה מעיני המאשימה העובדה שתעודת החיסיון בתיק לא נחתמה. בנסיבות, ראוי לקיים בירור ממצה בנוגע למקור התקלה על מנת שזו לא תישנה בעתיד. במקביל, לא ברור מדוע זה לא התריע הסנגור, בשלב מוקדם יותר, על כך שלא הומצאה לידו תעודת חיסיון חתומה וכי יש בכך כדי לסכל חקירתם של מי מעדי התביעה. לנאשמים אינטרס ראשון במעלה לסיים את ההליך מוקדם ככל הניתן ושומה היה על סנגורם לעמוד על המשמר על מנת להגשים אינטרס זה.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט ברע"פ 7014/12 מדינת ישראל נ' שאהין (11.10.2012) בציינו:

3

דומה כי תעודות החיסיון הפכו לעקב אכילס של ההליך הפלילי, כפי שעולה מבקשות רבות המוגשות במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, מהם ניתן ללמוד על כך ששמיעת התיק מתעכבת עד להסדרת נושא החיסיון. מימדי הפשיעה בישראל של היום אינם כבימים עברו, ולכך סיבות וטעמים שונים שלא זה המקום להרחיב בהם. גם ההליך הפלילי שינה את פניו ברבות הימים והפך למסורבל וארוך (ראו יצחק עמית "על הצורך בשינוי בהליך הפלילי" הסניגור 83 (2/2004))....  אולם לא תמיד הדבר הכרחי, ולעיתים מזומנות ניתן גם ניתן להמשיך ולהתקדם בבירור ההליך העיקרי גם מבלי למצות עד תום הליכים אלה (ראו החלטתי בבש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 24.2.2010) (להלן: עניין פלוני). ספציפית בנושא החיסיון, נזכיר כי נקודת המוצא - כל עוד לא יוכח חלילה אחרת - כי חזקה על התביעה שלא תעלים ראיות שיכולות להועיל להגנת הנאשם. לאחר מסננת ראשונה זו, באה ביקורתו של בית המשפט במסגרת עתירה לגילוי ראיה. אין בפני נתונים סטטיסטיים, אך דומני כי לא אחטא אם אומר כי חלק הארי של העתירות לגילוי ראיה חסויה נדחה על ידי בית המשפט. אך גם במקרים בהם בית המשפט נעתר לבקשה לגילוי ראיה, במלואה או בחלקה, מתברר פעמים רבות כי אין בראיה החסויה כדי להועיל להגנתו של הנאשם. מה עוד, שלעיתים מקבל הנאשם מלכתחילה תמצית או תיאור כללי (פרפרזה) של החומר החסוי בעטיו הוצאה התעודה. נוסיף לכך, שפעמים רבות הראיות החסויות המבוססות על מידע מודיעיני הן בבחינת עושר השמור לרעת הנאשם (עניין פלוני בפסקה 21).

רוצה לומר, כי פעמים רבות מתברר בסוף הדרך, שהחומר נותר בחשכת החיסיון, או שהתועלת השולית של החומר החסוי שנחשף בפני הנאשם היא קטנה. לאור זאת, אני סבור כי לא רק שאין חובה לעכב את ההליך העיקרי עד להסדרה סופית ומוחלטת של נושא החיסיון - כפי שעולה גם מסעיף 44(ב) לפקודת הראיות הנוקט לשון "רשאי בית המשפט" - אלא רצוי שלא לעשות כן, אלא להמשיך ככל שניתן בבירור ההליך. הדבר עולה בקנה אחד לא רק עם אינטרס הציבור בניהול מהיר ויעיל של ההליך, אלא גם עם האינטרס של הנאשם עצמו כי המשפט יסתיים בהקדם ככל שניתן". (ההדגשה אינה במקור - א.ט).

4

באם נשוב לענייננו, וכפי שציינתי בפתח הדברים, בישיבה הקבועה למחר אמורים להישמע אחרוני עדי התביעה. לצערי, יומני אינו מאפשר קביעת דיון חליפי במועד קרוב, בין היתר מפאת העומס שנוצר בשל דחיית דיונים בחודשים מרץ ואפריל בשל מגפת הקורונה ונוכח פגרת הקיץ הקרבה.

לפיכך, אני מורה כי ישיבת ההוכחות הקבועה למחר תתקיים כסדרה. המאשימה תדאג להמציא תעודת חיסיון חתומה לא יאוחר מ- 10 ימים לפני מועד הישיבה העוקבת שתיוחד לשמיעת פרשת ההגנה. ככל שיבקש הסנגור להשלים חקירתם של מי מעדי התביעה בעקבות קבלת תעודת החיסיון, אתיר לו לעשות כן.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.