1

מבוא

1.         בהכרעת דין מיום 2.10.17, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של גניבת רכב בצוותא חדא, לפי סעיף 413ב(ב) יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

לפי כתב האישום המתוקן, במהלך הלילה שבין יום 11.1.17 ויום 12.1.17, נפרץ ביתה של המתלוננת במושב כפר אביב, ונגנבו ממנו שני רכבים מסוג יונדאי ומסוג סיטרואן. למחרת, ביום 12.1.17, בשעות הבוקר, איתרו חברת פוינטר ומשטרת ישראל את הרכב מסוג יונדאי, כשהוא חונה ברחוב הורד 9 בבני עייש. בצהרי אותו היום הגיע הנאשם לרכב, כשברשותו מפתח הרכב, נכנס אליו, הניעו והחל בנסיעה עד שהמשטרה עצרהו.

2.     הסדר הטיעון לא כלל הסכמה עונשית. בעניינו של הנאשם קיימת חובת תסקיר בהיותו צעיר, בן פחות מ-21 שנים.

תסקיר שירות המבחן

2

3.            שירות המבחן, בתסקירו מיום 8.4.18, ציין כי הנאשם בן 20, רווק, מתגורר עם משפחתו בעטרות, סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת ביר זית, ועובד כשליח ברשת מזון מהיר. הנאשם נעדר עבר פלילי, ואין בעניינו תיקים פתוחים. הנאשם שלל שימוש באלכוהול ובסמים מסיבות דתיות, ובבדיקה שנערכה לנאשם, לא נמצאו שרידי סם. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם נטה לצמצם מחומרת מעשיו ולטשטש קיומו של מניע עברייני, תוך שהסביר מעשיו ברצון תמים לסייע לאחר שביקש להעביר הרכב, מבלי שידע שהוא גנוב. מכאן העריך שירות המבחן, כי הנאשם אינו בשל דיו להליך טיפולי. לאור זאת, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. עם זאת, לאור גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, והתרשמות שירות המבחן כי די בהליך המעצר והמשפט כגורמים מרתיעים, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים למתלונן.

4.            מחוות דעת הממונה מיום 5.7.18, עולה כי הנאשם נמצא מתאים לעבודות שירות.

טענות הצדדים

5.            בטיעוניה לעונש, טענה באת כוח התביעה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של שמירה על קניינו ורכושו של האדם. לטענתה, העבירות אינן ברף חומרה תחתון, כפי שעולה ממדיניות הענישה.

6.            עוד טענה, כי לאור נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר לתקופה של 24 חודשים, לצד ענישה נלווית.

7.            עוד הוסיפה באת כוח התביעה את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם צעיר, הודה במיוחס לו ונעדר עבר פלילי; בבדיקת שתן שנערכו לנאשם לא נמצאו שרידי סם. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם את חומרת מעשיו והוא נתון להשפעת אחרים. שירות המבחן גם העריך כי הנאשם לא מתאים לטיפול. מכאן טענה, כי המלצת שירות המבחן לסיים ההליך בצו שירות לתועלת הציבור אינה הולמת את מכלול הנסיבות ויש בה חריגה ממתחם העונש ההולם ללא כל הליך שיקומי והצדקה.

8.            מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש מרתיע בחלקו התחתון של המתחם הכולל מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.

9.            בא כוח הנאשם טען, כי מתחם העונש ההולם לו עתרה התביעה אינו מבוסס בפסיקה, ויש לקבוע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות.

3

10.        עוד ציין בא כוח הנאשם את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם צעיר בן 20, הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; הנאשם נעדר עבר פלילי והוא בן למשפחה נורמטיבית; הנאשם לומד באוניברסיטת ביר זית; מתסקיר שירות המבחן עולות נסיבות חייו של הנאשם; לא נמצאו שרידי סם בבדיקות שנערכו לו; מכאן, כי הסתבכותו של הנאשם היא חריגה לאורח חייו הנורמטיבי; הנאשם היה נתון כשבועיים במעצר ולאחר מכן היה במעצר בית מלא משך תקופה ארוכה; לאחר ששירות המבחן שקל את מכלול הנסיבות, המליץ להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

11.        מכאן עתר בא כוח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולחלופין, להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות.

12.        הנאשם בדברו האחרון אמר כי החל ללמוד ולעבוד וכי לא חזר לבצע עבירות פליליות.

דיון והכרעה

13.        בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

14.     כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של שמירה על קניינו ורכושו של האדם. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית. הנאשם גנב רכב בצוותא חדא. אולם, בה בעת חלקו בגניבה לא היה גדול ומרכזי ותרומתו התמצתה בכך שנכנס לרכב החונה, לאחר שנגנב מבית המתלוננת, כשברשותו מפתח הרכב, נכנס אליו, הניעו והחל בנסיעה עד שהמשטרה עצרהו.

15.     על מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה של גניבת רכב בצוותא חדא, בנסיבות דומות, וביחס לנאשם שחלקו בגניבה לא היה גדול, ניתן ללמוד מהפסיקה הבאה:

-           רע"פ 9963-16 ליברטי נ' מדינת ישראל (22.12.16): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גניבת רכב. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 8 חודשים, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את הבקשה להרשות ערעור שהגיש הנאשם;

-           עפ"ג (ת"א) 37710-05-16 מדינת ישראל נ' אזגילה (14.9.16): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גניבת רכב. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 15 חודשים, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את תקופת המאסר ל-8 חודשים;

-           עפ"ג (י-ם) 57089-03-14 מחפוז נ' מדינת ישראל (2.7.14): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גניבת רכב. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם;

4

-           ת"פ (רח') 57248-06-16 מדינת ישראל נ' אלאעסם (25.6.18): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גניבת רכב. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית;

-           ת"פ (ק"ג) 30989-11-15 מדינת ישראל נ' עזרא (8.6.17): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של גניבת רכב. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים, בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

16.        לאור האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם את העבירה בנסיבות העניין, נע בין מאסר לתקופה קצרה, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

17.        בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

הנאשם צעיר, בן 20, הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק; הנאשם היה נתון כשבועיים במעצר ולאחר מכן היה במעצר בית מלא משך תקופה ארוכה; מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הסתבכותו של הנאשם חריגה ביחס לאורח חייו הנורמטיבי. בבדיקה שנערכה לנאשם, לא נמצאו שרידי סם. בה בעת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם את חומרת מעשיו והוא נתון להשפעת אחרים. שירות המבחן גם העריך כי הנאשם לא מתאים לטיפול. עם זאת, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור.

18.        מכאן, כי מכלול הנסיבות עומדות לזכותו של הנאשם, למעט אי שילובו של הנאשם בהליך טיפולי. בה בעת, המלצת שירות המבחן לסיים ההליך בצו שירות לתועלת הציבור חורגת ממתחם העונש ההולם ללא כל הצדקה, ומבלי שהנאשם עבר הליך שיקומי כלשהו. מכאן, כי יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בחלקו התחתון של המתחם, אולם לא בתחתית המתחם והוא כולל מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.

19.        לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 5.7.18, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

20.        לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.            מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 5.7.18 וזאת בניכוי ימי מעצרו מיום 12.1.17 ועד 17.1.17. מובהר בזאת לנאשם כי כל חריגה מהוראות הממונה עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל;

את עבודות השירות יחל ביום 6.9.18.

ב.             מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת רכוש, לפי חוק העונשין;

5

ג.              הנאשם ישלם קנס בסכום של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם ב-5 תשלומים שווים החל מיום 1.10.18, וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

ד.             הנאשם ישלם לעדת תביעה 1 פיצויים בסכום של 1,000 ₪. את הפיצויים ישלם בשני תשלומים, הראשון לא יאוחר מיום 1.8.18, והשני לא יאוחר מיום 1.9.18.

הפיצויים והקנס יקוזזו מההפקדה במ"י 30769-01-17, בכפוף לכל דין.

בהעדר הפקדה - ישולמו בתשלומים כאמור לעיל.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, במעמד הצדדים.