ת"פ 60308/05/21 – מדינת ישראל נגד אחמד עוידה
ת"פ 60308-05-21 מדינת ישראל נ' עוידה(עציר)
|
|
1
|
|
||
|
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשם |
אחמד עוידה |
||
בא-כוח המאשימה: עו"ד קובי מושקוביץ' (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))
בא-כוח הנאשם: עו"ד מוחמד מחמוד
גזר דין
|
1. הכרעת הדין: הנאשם, יליד 24.2.1999 (כבן 23), הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון ובהתאם לכך הורשע ביום 22.12.2021 בעבירת התפרעות, לפי סעיף 152 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), בארבע עבירות חבלה במזיד לרכב ממניע גזעני, לפי סעיפים 413ה ו-144ו בחוק ובעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, לפי סעיפים 382(א), 379 ו-144ו בחוק.
2. הסדר הטיעון: במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי על הנאשם יושת מאסר בפועל למשך שניים-עשר חודש ומאסר מותנה כפי שיקבע בית המשפט. כן הוסכם כי הצדדים יטענו בנושא פיצוי הנפגעים ובעניין שיעור הפיצוי.
3. עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם: על-פי כתב האישום, החל מיום 13.4.2021 ובמהלך חודש הרמדאן האחרון, התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, אירועי תקיפות אזרחים ואנשי כוחות הביטחון על רקע לאומני וגזעני. זאת בין השאר, בדרך של התפרעויות, תקיפות אלימות ויידוי אבנים וחפצים אל עבר אנשים בעלי חזות יהודית ואנשי כוחות הביטחון וכלפי כלי רכב בעלי סממנים כי הם בבעלות יהודית. מאז יום 10.5.2021, לאחר ירי רקטות מסיבי אל עבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצע 'שומר החומות', אשר במהלכו נמשכו הפרות סדר אלו.
ביום 10.5.2021, מועד שבו חל 'יום ירושלים', סמוך לשעה 20:00, התרחשה התפרעות אלימה ברחוב המפקד וברחוב נעמי בשכונת אבו תור בירושלים, אשר החלה לאחר ששוטרים אשר פיזרו קטטה בין ערבים ליהודים שהתרחשה סמוך למקום, הדפו את משתתפי הקטטה הערבים לכיוון שכונת אבו טור. כתוצאה מפעילות השוטרים, התקהלו במקום עשרות צעירים ממוצא ערבי, אשר צעקו, קיללו, יידו אבנים וירו זיקוקים אל עבר השוטרים. לאחר מכן, אותם מתפרעים, שחלקם היו רעולי פנים וחלקם אחזו מקלות עץ, ברחו מהשוטרים, נכנסו אל שכונת אבו תור, צעדו ברחוב נעמי וברחובות הסמוכים, קראו קריאות על רצונם לנקום ביהודים, יידו אבנים אל עבר דירות שזיהו כי הן בבעלות יהודים, וגרמו נזק לרכוש התושבים היהודים ואף ניסו לפגוע ביהודים אך בשל מוצאם.
2
הנאשם השתתף בהתפרעות המתוארת וצעד עם אלו שצעדו ברחוב נעמי. באמצעות מוט עץ גדול שאחז בידו, ניפץ הנאשם את השמשות האחוריות של ארבע מכוניות שחנו במקום ואף אדם נוסף שהיה לצדו ואשר זהותו לא ידועה, שבר שמשת רכב נוסף. ארבע המכוניות שבהן פגע הנאשם הן: רכב מסוג מאזדה 3 (מ"ר 8136968), בבעלות מ"ב; רכב מסוג מאזדה 2 (מ"ר 30075301), בבעלות ש"ג; רכב מסוג אופל קורסה (מ"ר 8286453), בבעלות מי"ב; רכב מסוג טויוטה (מ"ר 2832461), בבעלות י"ע.
במהלך ההתפרעות המתוארת, הבחין הנאשם בא"י שהלך ברחוב, התקרב אליו באופן מאיים בעודו אוחז במוט ואמר לא"י בערבית להתרחק. לאחר שא"י השיב בעברית, הבין הנאשם כי מדובר ביהודי והתנפל עליו עם מתפרעים נוספים כדי לנסות לתפוס אותו ולפגוע בו. אחד המתפרעים דחף את א"י בחזהו, אך א"י שלף אקדח, שהרתיע את הנאשם ואת המתפרעים האחרים, וברח בריצה מהמקום.
כתוצאה ממעשי ההתפרעות המתוארים, נגרם נזק רב לרכוש פרטי וציבורי בשכונת אבו-טור. בכלל זה, אחת-עשרה מכוניות פרטיות ניזוקו, לתושבי השכונה נגרמה תחושת פחד וחרדה וא"י נחבל ברגלו.
4. הראיות לעונש: המאשימה הגישה הצהרת נפגע עבירה מטעם א"י, בצירוף מסמכים רפואיים (ת/62). בהצהרת נפגע העבירה תיאר א"י כי במועד האירוע, הוא הלך מביתו ברחוב נעמי לכיוון רכבו ובדרכו הותקף בידי פורעים רבים ובהם הנאשם. עוד הוסיף, כי אותם פורעים איימו עליו וכשנוכחו לראות כי מדובר ביהודי, החלו לתקוף אותו ולבעוט בו. לדבריו, הוא חש סכנת חיים אך למזלו, נשא עמו נשק והספיק לשלוף אותו ובכך להרתיע את הפורעים. עוד טען, כי הוא נכה צהל הסובל מפגיעה ברגלו וכי הריצה הסבה לו כאבים. בעניין השפעת האירוע עליו הוסיף, כי גרם לו לחרדות רבות ולקשיים וכי אף נאלץ לעזוב את הדירה שבה גר ולעבור לגור בבית הוריו.
להצהרת הנפגע צורפו המסמכים הבאים: פנייה לפסיכיאטר בקופת חולים מיום 18.6.2021 ומיום 23.6.2021 (כחודש וחצי לאחר האירוע); פנייה לאורתופד מיום 15.6.2021 ומיום 16.6.2021 (מעל חודש לאחר האירוע).
5. טענות המאשימה בעניין העונש: בא-כוח המאשימה הסביר כי העונש שעליו הוסכם נבע מקושי ראייתי שעלה בתיק ובין השאר, קשיים בזיהוי. עם זאת הדגיש, כי אין מדובר בעונש אשר משקף את עמדתה העונשית של המאשימה בעניין העבירות שבהן הורשע הנאשם. עוד הוסיף, כי נשקלה גם העובדה שאין לחובת הנאשם הרשעות קודמות.
בעניין הפיצויים טען בא-כוח המאשימה, כי יש לשקול את השפעת האירוע על הנפגע, כי דובר באירוע בעל השפעה ניכרת עליו שאף הותיר בו חותם. בעניין ארבע המכוניות ששמשותיהן נופצו הוסיף, כי מס רכוש פיצה את בעלי המכוניות על נזקיהם וכי למיטב הידיעה, לא נגרם להם חסרון כיס. עם זאת טען, כי מן הראוי לפצות אף אותם על עוגמת הנפש שנגרמה להם, למצער פיצוי סמלי.
3
6. טענות ההגנה בעניין העונש: בא-כוח הנאשם ביקש לכבד את הסדר הטיעון. בעניין העונש המוסכם הוסיף, כי אף יש לשקול את העובדה שהנאשם בן למשפחה מכובדת, נעדר הרשעות קודמות וכי למרות כפירתו בתחילה, הוא הודה עוד קודם לשמיעת הראיות. בעניין תקופת המאסר המוסכמת טען, כי אינה קצרה וכי יש בה כדי להשיג את תכלית ההרתעה.
בעניין הצהרת נפגע העבירה והמסמכים הרפואיים שצירף טען בא-כוח הנאשם, כי יש לתת את הדעת לכך שמדובר בתיעוד מביקורים אצל רופאים כחודש וחצי לאחר האירוע. אמנם מתוך התחשבות בנפגע, לא ביקש להזמינו להיחקר על הצהרתו, אך יש לתת את הדעת לכך שעל-פי המסמכים, בפועל לא נגרמו לו פגיעות ממשיות וכי אין ראייה על קשר סיבתי בין האירוע לבין המסמכים הרפואיים. בעניין המכוניות שניזוקו טען, כי לא נגרם להן נזק משמעותי ומכל מקום, מס רכוש פיצה את בעלי המכוניות על נזקיהן.
לנוכח האמור ביקש כי הסדר הטיעון יכובד, כי הנאשם לא יחויב בתשלום פיצוי או לחלופין, כי הפיצוי יועמד על סכום נמוך ככל הניתן.
7. גזר הדין ונימוקיו: אמנם הנאשם הורשע בעבירות חמורות יחסית, אשר נעברו ממניע גזעני, אולם ניתן משקל גם לכך שמדובר בנאשם צעיר כבן 23, נעדר הרשעות קודמות, אשר הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. כן ניתן משקל לנימוקי המאשימה ובהם הקושי הראייתי הנטען. לנוכח שיקולים אלו, מצאתי כי העונש שעליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון הולם את העבירות שבהן הורשע הנאשם ועל כן החלטתי לכבדו.
אשר לפיצוי הנפגע, א"י, הרי שיש לזכור כי ככלל, הפיצוי הוא בעיקרו "אקט סמלי-חינוכי-ערכי ואינו מהווה פיצוי ממשי" (ע"פ 11178/04 פלוני נ' מדינת ישראל (1.9.2005), כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקה א(5)). כך גם כידוע, מדובר בפיצוי אשר "אינו ממצה את הסעדים האזרחיים העשויים לעמוד לנפגע" (רע"פ 9727/05 פלוני נ' מדינת ישראל (8.8.2007), כבוד הנשיאה ד' ביניש, פסקה 21). בנסיבות אלו ובהיעדר ראיות התומכות בנזקים שעל-פי הנטען נגרמו לנפגע, מעבר לדבריו שלו, ראיתי לנכון להעמיד את הפיצוי לנפגע על סכום נמוך.
אף הפיצוי לארבעת בעלי המכוניות שניזוקו יהיה נמוך. אמנם כנטען, לא נגרם להם חסרון כיס, אולם נראה כי ראוי לפצות אותם בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם ואף בשל ההיבט החינוכי-ערכי, המצדיק כי מי שהסב נזק רכוש מכוון, יפצה את הניזוק, גם אם בסכום סמלי.
8. על הנאשם יושתו אפוא, העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך שניים-עשר חודש בניכוי תקופות מעצרו, כלהלן: מיום 12.5.2021 עד יום 12.7.2021 ומיום 22.12.2021 עד מועד מתן גזר הדין. במקרה של סתירה בין מועדים אלו לבין רישומי שב"ס, ימי המעצר ינוכו לפי רישומי שב"ס.
4
ב. מאסר מותנה למשך ארבעה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור או עבירה ממניע גזעני.
ג. מאסר מותנה למשך חודשיים. הנאשם יישא עונש זה אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת אלימות או עבירת רכוש מסוג עוון, או ניסיון לעבור עבירה כאמור או עבירת התפרעות.
ד. פיצויים לנפגעים כלהלן: לנפגע א"י סך 1,500 ₪ ולכל אחד מארבעת בעלי המכוניות שניזוקו (כמפורט לעיל), פיצוי בסך 500 ₪ (סך הכול 3,500 ₪). הנאשם רשאי לשלם זאת בעשרה תשלומים שווים ובלבד שהתשלום האחרון ישולם עד יום 31.10.2022.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.
ניתן היום, כ"ה בטבת התשפ"ב, 29 בדצמבר 2021, במעמד הנאשם ובאי-כוח הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.
תמר בר-אשר, שופטת |
