ת"פ 59289/05/17 – מדינת ישראל נגד דמיטרי טרטיאקוב (עציר) – בהעדר
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
ת"פ 59289-05-17 מדינת ישראל נ' טרטיאקוב(עציר)
|
|
20 יולי 2017 |
1
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
דמיטרי טרטיאקוב (עציר) - בהעדר ע"י ב"כ עוה"ד אלכס גאוסקין
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
מבוא
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של
החזקת סם שלא לצריכה עצמית בהתאם להוראת סעיף
במענה לכתב האישום כפר הנאשם במיוחס לו כאשר לטענתו לא החזיק בכלל בסמים. בהמשך למענה לכתב האישום ויתר ב"כ הנאשם על שמיעתם של כל עדי התביעה למעט ע.ת. 2 השוטרת בת-אל דבש, אשר הבחינה על פי עדותה בנאשם משליך שקית שבתוכה נמצאו השקיות החשודות ככאלה המכילות סם מסוכן.
2
פרשת התביעה (שבפועל כללה שמיעת השוטרת בלבד) ופרשת ההגנה (שבפועל כללה את שמיעת הנאשם בלבד), נסובו כולן סביב השאלה העובדתית האם הנאשם אכן אחז בשקית שבתוכה נמצא החומר החשוד כסם או שמה מדובר בשקית שהייתה במקום ובטעות מיוחסת לנאשם. בסיכומיה התייחסה המאשימה אך ורק כאמור למחלוקת העובדתית עיינו האם הנאשם הוא זה שהחזיק בסמים ואם לאו.
ההגנה בסיכומיה העלתה לראשונה מספר טיעונים חלקם משפטיים וחלקם עובדתיים אולם לענייננו יש ליתן הדעת לטענה החדשה לפיה החומר מסוג amb - fub "כלל אינו מופיע בפקודה בכל צורה שהיא. די באמור לעיל על מנת להורות על זיכויו של הנאשם מכל אשמה".
עיון ב
ב"כ המאשימה מנגד, סבור כי לאור המענה
שנמסר ברי כי לא הייתה מחלוקת בדבר היות החומר סם ולו הדבר היה נטען במענה או אז
יכולה הייתה המאשימה ללבן הדבר מול המעבדה לזיהוי חומרים. עוד נטען כי נוכח חומרת
המעשים יש מקום לעשות שימוש בהוראת סעיף 167 ולמצער לאפשר למאשימה להביא ראיותיה
בנוגע לכך. כידוע המענה המפורט לכתב האישום נועד לצמצם את ניהול התיק אך ורק לאותן
נקודות שנויות במחלוקת הדורשות בירור. לכך יש חשיבות רבה ולא בכדי טרם שמיעת
הראיות נערך דיון שכל תכליתו בירור הנדון לרבות צמצום רשימת עדי התביעה, הכל
במסגרת סעיף
דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, נדרשתי לסיכומיהם
וכן יתר הנתונים הכרוכים בעניין, סבורני כי יש לאפשר למאשימה להביא ראיות נוספות
בנוגע לטיב החומר וזאת בין אם במסגרת סעיף
3
כאמור במענה לכתב האישום נמסר כי "הנאשם, לטענתו, לא החזיק בכלל בסמים". הואיל ומדובר בפרוטוקול ללא ניקוד, ניתן לפרש זאת הן ביחס להחזקת הסמים (בְסמים) והן ביחס לטיב החומר (בַסָמים). בין כך ובין כך ברי כי למעט התייחסות זו אותה פירשה המאשימה כהסכמה לכך שמדובר בסמים סוגיה זו כלל לא מצאה ביטוי במהלך ניהול ההוכחות עד אשר הועלתה לראשונה בסיכומי ההגנה.
פשיטא של דברים כי מקום בו לראשונה עולה טענה
רק בשלב הסיכומים, טענה שחותרת תחת הסכמה שניתנה בפתח ההליך יש מקום לאפשר שמיעתן
של ראיות ביחס לסוגיה שבמחלוקת שכן בהסתמך על אותה הסכמה נמנעה המאשימה מלהעיד את
העדים הרלוונטיים. בסיטואציה שכזו דן סעיף
טיעון שכזה אינו חף מקשיים שכן אין המדובר בסיטואציה שבה המאשימה ויתרה על הגשת ראיה בשים לב לזירת המחלוקת אלא סיטואציה שבה כל הראיות הוגשו בהסכמה. במצב דברים שכזה, בצדק נטען ע"י ההגנה כי חומר החקירה מראשיתו לא ביסס את המפורט בכתב האישום.
לא מצאתי בטיעון חלופי זה לשנות את מסקנתי
זאת מכמה טעמים . ראשית, גם האמור בסיכומי ההגנה לפיו חומר מסוג AMB - FUB כלל אינו מופיע בפקודה בשום צורה שהיא, אינו מדויק. המדובר בראשי תיבות
המסמלים חומרים רבים המופיעים ב
indole-3-carboxylate
(כז3) אף.יו.בי-פי.בי 22 FUB-PB22
quinolin-8-yl-1-(4-fluorobenzyl)-1H-indole-3-carboxylate
4יב. אמ.אמ.בי-2201 MMB-2201
Methyl (1-(5-fluoropentyl)-1H-indole-3-carbonyl)-L-valinate
ידוע גם בשם: Syn: I-AMB, AMB-PICA
(נא) 5 אף-איי.אם.בי.
(טו2) פובימינה FUBIMINA
(1-(5-fluoropentyl)-1H-benzo[d]imidazol-2-yl) (naphthalen-1-yl)methanone
4
(לט) איי. די. בי. פובינקה ADB-FUBINACA
N-(1-amino-3,3-dimethyl-1-oxobutan-2-yl)-1-(4-fluorobenzyl)-1H-indazole-3- carboxamide
(הדגשות לא במקור ד.ב.ט).
לכאורה די בכך שהחומר המסוכן יכיל אחד מבין
הסמים המסוכנים AMB או FUB על מנת שכל החומר יחשב כסם.
כך גם יושם הלב כי
יתר על כן, אין המדובר בביצוע פעולה פיזית של בדיקת החומר מחדש במעבדה אלא למעשה פעולה טכנית ביותר הנוגעת לבירור האם חומר זה נכלל בפקודה ואם לאו בשים לב לאפשרות כי נגזרות של אותו חומר יהוו גם כן סם מסוכן.
בהקשר לכך ראה ערעור פלילי 915-80 קניר נ' מדינת ישראל, שבו נדונה אפשרות הגשת תע"צ בסוף הסיכומים. בית המשפט העליון קובע כי: "המגמה הברורה בפסקי הדין של בית המשפט העליון היא למנוע עיוות דין העלול להיגרם לנאשם או לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של העבריין עקב משגה של התובע, המגמה היא לא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות."
אכן בפסק דין זה לפי טענת ההגנה קבע בית
המשפט העליון ככל ששמיעת הראיות מתקדמת או אז יש לצמצם את הסמכות להתיר הבאת ראיות
בניגוד לסדרי הדין. בענייננו סוברני כי יש לאפשר זאת הן לנוכח המענה אשר כאמור
הינו אמביוולנטי, הן נוכח הופעת צירוף חלק מהחומרים ב
5
להשלמת התמונה, אין אלא לחזור
לדברים שנאמרו בערעור הפלילי הראשון שנדון בבית המשפט הישראלי בעניין סילבסטר
ע"פ 1/48 "אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה
את
לאור האמור, קובע לתזכורת ליום 27.07.17 בשעה 16:00. במעמד הדיון תודיע המאשימה אם היא מעוניינת להשלים ראיותיה ביחס לטיב החומר בהתאם לאמור בית המשפט יקבע את המשך תכנית המשפט האם שמיעת ראיות או סיכומים על בסיס השלמת הראיות.
ככל שהמאשימה תבקש להציג ראיות נוספות במועד 27.07.17 יהיה עליה להגיש זאת לב"כ הנאשם עד ליום 25.07.17.
הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.
ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ז, 20/07/2017 במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה , שופט |
