1

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם הנני מרשיע אותו בכניסה לישראל שלא כדין בהתאם להוראת סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ז, 18/04/2017 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכניסה לישראל שלא כדין מיום 24.03.17.

2

ב"כ המאשימה במסגרת טיעוניו לעונש הפנה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם כאשר עיקר טיעוניו כיוון להחמרה המתבקשת נוכח המצב הביטחוני וכן נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם הכולל הרשעות במגוון עבירות לרבות עבירות רכוש, עבירות לפי חוק הכניסה לישראל ועבירות נלוות נוספות.

ב"כ הנאשם מנגד סבור כי גם אם לנאשם עבר פלילי הרי שכל עבירות הרכוש בוצעו לפני למעלה מעשור והרשעותיו האחרונות הינן בגין כניסות לישראל שלא כדין לצד עבירות שהינן חלק מהפמנולוגיה השב"חית ולא עבירות פליליות העומדות בפני עצמן. מעבר לכך הפנה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם בכללן היותו אב ל7 ילדים. חלקם סובלים מחולאים שונים. הנאשם היה בהליכים של הוצאת אישור כניסה כדין אולם טרם התקבלה החלטה בנושא. בשל כל אלה סבור ב"כ הנאשם כי ניתן להסתפק בתקופת התנאי היינו 3 חודשים ולא מעבר לכך. הנאשם מצדו הביע צער על מעשיו, ציין כי נכנס להתפרנס וכי זו לא תהיה הפעם האחרונה שייכנס ללא אישור.

דיון והכרעה:

בעבירת הכניסה לישראל פגע הנאשם בזכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה וכן בזכותה להסדיר את מדיניות שוק העבודה באמצעות מתן היתרי שהייה. כך גם יש בעבירות אלו משום הכבדה על רשויות אכיפת החוק וכוחות הביטחון אשר נדרשים להשקיע משאבים לא מבוטלים על מנת לטפל בתופעה, גם במקרים בהם מדובר בשב"חים שנכנסים לצרכי פרנסה. לא אחת נקבע כי אין להתעלם מהעובדה כי בעבירת הכניסה לישראל שלא כחוק טמון גם סיכון פוטנציאלי לביטחון אזרחי ותושבי מדינת ישראל. בהקשר לכך ראה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מ"י (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה".

כידוע, נקבע בעניין אלהרוש כי מקום שבו הכניסה לישראל מבוצעת לצרכי פרנסה, ללא עבירות נלוות, על ידי נאשם נעדר עבר פלילי, מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי ועד לחמישה חודשי מאסר בפועל, אשר יכללו את תקופת התנאי. לצד האמור, וגם כן בעניין אלהרוש (ובהמשך לפסיקה קודמת) הכיר ביהמ"ש בכך שמצב בטחוני עשוי להשפיע על העונש שייגזר על הנאשם:

3

"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון".

על רקע האמור לעיל, אין פליאה אפוא כי בתי המשפט מצאו לנכון להחמיר ואף בצורה ניכרת בעונשם של שוהים בלתי חוקיים, וזאת נוכח גל הטרור ו"אינתיפאדת הסכינים" שפקדה את המדינה החל מחודש אוקטובר 2015. הגם שחלק מהמותבים השונים נחלקו ביחס לשאלה האם יש מקום לקבוע מתחם עונש הולם חדש או להחמיר בגדרי מתחם העונש שנקבע באלהרוש, בפועל, רמת הענישה הועלתה כך שבגין כניסה יחידה הושתו עונשי מאסר בפועל שהגיעו לכדי חודש ויותר. ביחס לכך, ראה בין היתר: עפ"ג 62917-10-15, בעפ"ג 46537-10-15, עפ"ג 63731-10-15, עפ"ג 62917-10-15, וכן עפ"ג 57021-10-15 .

לגופם של דברים בזהירות המתבקשת, המצב הביטחוני אכן השתפר. יחד עם זאת, אין לומר כי שיפור זה מצדיק איון רכיב שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים בעבירת השב"ח עד כי יש לשוב ולקבוע מתחם עונש הולם שתחילתו עונש צופה פני עתיד בלבד.

אכן, אף מבלי להזדקק לנתונים מוסמכים ישנה הפחתה במספר הפיגועים שהמדינה חוותה בחודשים האחרונים אל מול אלו שנמדדו בחודשים אוקטובר - דצמבר 2015. יחד עם זאת, הבחינה אינה יחסית, אלא אבסולוטית ולדאבוננו, אין לומר כי הארץ תשקוט 40 שנה והשלום שב למחוזותינו. קיומם של עשרות פיגועים מידי חודש, אפילו מרביתם בשטחי הקו הירוק , הוא זה הרלוונטי והוא זה המלמד על מוטיבציה קיימת לפגוע בבטחון המדינה (בין אם זו מבוצעת בשטחי הקו הירוק ובין אם זולגת אל מעבר אליו). ואפילו ישנה הפחתה במספר הפיגועים יש ודווקא המדיניות המחמירה וההכבדה של רשויות אכיפת החוק מאז גל הטרור כלפי תופעת השב"חים, היא זו שהביאה לצמצום זה.

4

יתר על כן, כפי שצוטט לעיל, את עבירת השב"ח יש לבחון לא רק על רקע המצב הבטחוני, אלא יכול והענישה תשתנה גם מאזור לאזור. בענייננו, וכידיעה שיפוטית, הרי שגדר ההפרדה לא קיימת בדרום הר חברון בגזרה המכונת "הג'ימבה/רמאדין", דבר אשר מקל את הכניסה של השוהים הבלתי חוקיים לאזור יתיר בואכה באר שבע. הדברים אמורים כלפי מבקשי פרנסה, אך גם כלפי כאלו המבקשים לפגוע בבטחון המדינה. בהקשר לכך, ראה בין היתר ת"פ 17554-12-15 שנדון בפני מותב זה שבו מבצע הפיגוע בעיר קרית גת עבר דרך גזרה זו ובדומה, ראה ת"פ 35945-07-16 שבו נדון עניינו של מי שהעביר את המחבלים שביצעו את הפיגוע בשרונה שמתגוררים ביאטה, גם כן דרך גזרת יתיר. העדרה של גדר מביא לכך שתושבי איו"ש מדרימים עד לאזור הג'ימבה, חוצים הגבול ובהמשך מצפינים אל ייעדם.

לא למיותר לציין כי הלכת אלהרוש, ובאופן חריג, לקחה כחלק ממתחם העונש ההולם, העדר עבר פלילי דבר שעל דרך הכלל מקומו בגדרי המתחם. הדברים אמורים מתוך כך שלנאשם שבפני כפי שיפורט עבר פלילי עשיר, דבר אשר מלכתחילה מוציאו מגדר אותם נאשמים שהלכת אלהרוש כיוונה אליהם.

מכל המקובץ לעיל הנני לקבוע מתחם עונש הולם שתחילתו חודש מאסר בפועל ותקרתו 9 חודשים הכוללים את המאסר המותנה וזאת בגין כניסה יחידה ללא עבירות נלוות לצורכי פרנסה.

בקביעת עונשו של הנאשמים בגדרי המתחם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו שיש בה משום חיסכון בזמן שיפוט ייקר. עוד תילקח בחשבון במשורה מצוקתו הכלכלית וכן מצבו הבריאותי שלו ושל בני משפחתו. המדובר בתושב השטחים נעדר מעטפת תומכת ובשל כך מאסר ומעצרו קשים אף יותר מאשר על דרך הכלל.

מנגד ולחומרא יש לתת משקל נכבד לעברו הפלילי העשיר הכולל 9 הרשעות קודמות במגוון עבירות החל משנת 1996 ואילך. המדובר במי שתחילה חטא בעבירות רכוש אגב כניסתו לישראל שלא כדין וריצה בגין כך עונשי מאסר ממושכים. ביחס לכך ראה הרשעה מספר 6, 7, 8 שעניינן עבירות של פריצה לדירת מגורים, התחזות לאדם אחר, החזקת כלי פריצה ועבירות נלוות. אכן מדובר בעבירות ישנות ועל כן, לו בכך היה מתמצה עברו הפלילי של הנאשם, יש להניח שמשקלן לא היה מכריע.

ודוק, מאז הנאשם חוטא בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין ועבירות מבית דין צבאי תוך ביצוע עבירות נלוות. בהקשר לכך ראה בין היתר, הרשעתו, משנת 2011 בגין כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר, הרשעה משנת 2013 בגין הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, הרשעה משנת 2014 בגין עבירות של זיוף מסמך והפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

5

ביתר שאת, יש ליתן הדעת להרשעתו האחרונה של הנאשם אך לפני כ-6 חודשים במסגרת ת.פ. 24050-06-16 בגין כניסה לישראל שלא כדין ושימוש במסמך מזויף אז כהיום הנאשם במסגרת טיעוניו לעונש ביקש את התחשבות בית המשפט. ציין כי למד את הלקח, הוא חולה ולא יוכל לבוא עוד לעבוד בישראל בשל בעיית כליות. בית המשפט התחשב התחשבות מפליגה בטיעונים אלו והסתפק בתקופת ימי מעצרו שהגיע לכדי 15 ימים בלבד לצד מאסר מותנה בן 3 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו. עוד יצוין כי התחייבות שהוטלה על הנאשם על סך 5,000 ש"ח לא נחתמה. האמור לעיל, מחייב מתן משקל רב לשיקולי הרתעת היחיד בהצטרף לכל הנתונים שפורטו לעיל הקשורים להרתעת הרבים.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        3 חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 24.03.17.

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים מת.פ. 2450-06-16 כך שחודשיים ממנו יהיו במצטבר לעונש המאסר כאמור בסעיף א לעיל וחודש בחופף. סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 5 חודשים מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו.

ג.         2,000 ₪ קנס או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.05.17.

ד.         3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ז, 18/04/2017 במעמד הנוכחים.