ת"פ 58450/10/15 – מדינת ישראל נגד חיים שמריהו חסקינד
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
לפני כב' השופט רפי כרמל
|
ת"פ 58450-10-15 |
1
המאשימה |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
|
נגד
|
|
הנאשם |
חיים שמריהו חסקינד ע"י ב"כ עו"ד דוד ברהום
|
גזר דין |
2
1. הנאשם
הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף
2. הנאשם הנו כבן 29, ובעברו שתי הרשעות קדומות, ישנות יחסית, עיקרן עבירות אלימות ורכוש וכן חמש הרשעות בתחום התעבורה, האחרונה ביניהן לפני כשנה.
3. במסגרת הראיות לעונש, העיד שלומי יפרח, אשר המכונית בה נהג הנאשם פגעה במכוניתו, עת עמד מר יפרח בצומת, כאשר הרמזור הראה אדום. לדבריו, החבטה ברכבו הייתה עזה, רכבו נדחף אל הרכב שלפניו, הוא פונה לבית חולים לקבלת טיפול, היה כחודש וחצי בביתו בחופשת מחלה ונגרמה לו פגיעה בכתף ממנה הוא סובל מכאבים עד היום.
3
באת כוח המאשימה הדגישה בטיעוניה את החומרה של עבירת ההפקרה. הנאשם גרם לאנשים אחרים להיפגע כתוצאה מנהיגתו הפרועה, חלף זאת נטש את המקום ונמנע ממתן עזרה לנפגעים. לעניין נסיבות ביצוע העבירה, המאשימה לא התכחשה לכך שלא מדובר באירוע מתוכנן אלא באירוע ספונטני, אך נטען כי היו לנאשם הזדמנויות לא מעטות לקטוע את רצף האירועים, אולם הוא בחר להמשיך בנהיגתו הפרועה ולחולל את יתר האירועים, על אף שיכול היה לחדול מכך. באה הפנייה לנזק שנגרם למעורבים האחרים. לעניין מתחם העונש הראוי, המאשימה טענה למתחם הולם הנע בין 4 - 7 שנות מאסר ובאה הפנייה לפסיקה התומכת במתחם זה. לגבי עונשו של הנאשם, נטען כי יש לקבוע את העונש בשליש התחתון של המתחם, להורות על מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה, פסילה מותנית ופיצוי.
מנגד, הסנגור טען כי חל עיקרון הענישה האישית ויש להביא בחשבון את הנסיבות המיוחדות של הנאשם ושל נסיבות המעשה. נטען כי לא מדובר במעשה שתוכנן מראש. הודגש כי הנאשם עצר בשלב הראשון, לפני הרמזור האדום, ורק לאחר מכן באה נהיגה פרועה שהסתיימה בתאונה. הנזק שנגרם בעיקרו הוא נזק רכושי. נטען כי העבירה העיקרית הנה של סיכון חיי אדם ולא העבירה של ההפקרה, שכן לא התקיימו היסודות הבולטים של עבירת ההפקרה, ובכל מקרה אם התקיימו, התקיימו ברף הנמוך. לטענת הסנגור, מתחם העונש הראוי הנו החל מעונש מאסר בעבודות שירות עד עונש מאסר לשנה וחצי. הסנגור הפנה לפסיקה התומכת בכך. עוד נטען, לעניין הפיצוי, כי מדובר בתאונת דרכים, הנפגעים מפוצים במסגרת הביטוחית ואם ייפסק פיצוי, אמור להיפסק פיצוי סימלי. נטען כי יש מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. מדובר בבחור צעיר שעברו הפלילי דל, כיום הוא איש עבודה, מנהל אורח חיים נורמטיבי, היה תקופה ארוכה במעצר בית, רישיון הנהיגה נפסל מאז יום 30/11/15 בגין תיק זה, ויש להביא בחשבון תקופה זו. הנאשם עומד להתחתן בעוד חודשיים והוא עלה על פסים נורמטיביים.
דיון
4
4. הערכים
המוגנים בהם פגע הנאשם הנם שלום הציבור ובטחונו. אין מדובר בפגיעה פוטנציאלית
בערכים אלה, אלא בפגיעה של ממש, שכן האירוע הסתיים בתאונה שגרמה לנזק ולנפגעים. הנאשם
הוסיף חטא על פשע ונמלט מהמקום, שעה שהתעלם מהפגיעות אותן גרם לאחרים, נמנע
מלהושיט עזרה וביקש להציל את עורו. האירוע, יש לזכור, החל בכך שהנאשם עקף רכב תוך
חציית פס לבן, עבירה חמורה לכשעצמה. התאונה נגרמה, כזכור, עקב הימלטות הנאשם
מהשוטרים שדלקו אחריו. מעשיו של הנאשם מגלים היעדר יראה מאימת הדין. יצוין כי אף שמסלול
נסיעת הנאשם היה קצר יחסית, הוא טמן בחובו סכנה רבה, הן להולכי הרגל שחצו מעבר
חציה ונאלצו לנוס מפני פראות נסיעתו של הנאשם והן, כאמור, לאור התאונה שהתרחשה
בהמשך. מדובר בהתנהלות כוללת המגלה כי העובר אותה אינו מגלה כבוד לסביבתו ולסובבים
אותו, והיה מוכן לסכן אחרים, בכל מחיר כמעט, על מנת לחסוך לעצמו דו"ח הנוגע
לחציית קו הפרדה לבן. העבירות בהן הורשע הן עבירות חמורות, כאשר הענישה הקבועה
ב
מתחם העונש ההולם בגין מעשיו של הנאשם הנו שנתיים ועד שש שנות מאסר. נקודות הזכות העומדת לנאשם אינן רבות: מדובר בבחור צעיר שהצליח לצבור הרשעות הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי. יחד עם זאת נראה כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי עובד בעבודה מסודרת ועומד להינשא בזמן הקרוב. העונש שיש לגזור על הנאשם אמור להיחתך מהנתונים המפורטים לעיל, כאשר אין להתעלם מרכיב ההרתעה, הן הרתעת הנאשם והן הרתעת הרבים.
5. לפיכך אני גוזר על הנאשם כלהלן:
א. מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשים בניכוי ימי מעצרו.
ב. פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 3 שנים. תחילת הפסילה מיום שחרור הנאשם ממאסר. הבאתי בחשבון, לעניין פריט זה כי הנאשם מצוי בפסילה מיום 30/11/15.
ג. מאסר מותנה לתקופה של 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
ד. פיצוי למתלונן שלומי יפרח בסך 5,000 ₪. הפיצוי
ישולם עד ליום 30/6/17. הבאתי בחשבון לעניין פריט זה כי מדובר בתאונת דרכים ש
זכות ערעור לבית משפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ז, 20 אפריל 2017, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.
5
|
רפי כרמל, שופט |
