1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו מיוחסות לו עבירות תקיפה ושיבוש מהלכי משפט. על פי כתב האישום, במהלך שירותו של הנאשם כשוטר הוא עצר אזרח בחשד לעבירה, תקף אותו בתחנת משטרה וגרם לו לחבלות, ולאחר מכן ערך דו"ח פעולה כוזב, כאילו אותו אזרח תקף אותו תחילה.

לפני בקשת הנאשם, לקבל חומר הנוגע להליכים משמעתיים שנערכו לשני שוטרים אשר היו עדים לארוע ונכללו ברשימת עדי התביעה. על פי הטענה, מדובר בחומר חקירה, אשר יש להעמידו לעיון הנאשם.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לשיטת המאשימה, השיקולים בהעברת החומר המבוקש דומים לשיקולים בהעברת גליון רישום פלילי של עד, ועל בית המשפט לאזן בין יכולתו של נאשם להתגונן ובין זכותם של עדים לשמירה על פרטיותם ושמם הטוב. המאשימה צרפה את החומר המבוקש לתגובתה.

שני הצדדים הסכימו כי החלטה תנתן על סמך הכתוב, ללא קיום דיון.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו לעיוני, ראיתי כי מדובר בחומר חקירה, אשר יש להעמידו לעיון הנאשם, זאת מכיוון שהמסמכים כוללים הסברים של שוטרים אשר לכאורה היו עדים לארוע, ביחס לאופן בו תעדו את הארוע, או מדוע נמנעו מלתעדו.

2

ההקבלה שבקשה המאשימה לערוך, בין החומר המבוקש ובין גיליון רישום פלילי של עד, אינה נכונה, שכן אין מדובר במידע כללי ביחס לעדים. החומר המבוקש נוגע במישרין להתנהלותם של העדים באירוע מושא האישום ולצעדים שננקטו כלפיהם בשל כך. אוסיף על כך, כי הפגיעה בפרטיותם של העדים אינה שיקול מרכזי בהקשר זה, שכן מדובר בהליך משמעתי, אשר עצם קיומו ידוע לנאשם. לצד זאת אבהיר, כי בטוחני שב"כ הנאשם יקפיד להזהר בשימוש בחומר.

לאור האמור למעלה, החומר יועמד לעיון ב"כ הנאשם. המאשימה יכולה לקחת את החומר מבית המשפט.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 יוני 2020, בהעדר הצדדים.