1

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

2.      על פי הנטען בכתב האישום, ביום 8.12.2019 בסמוך לשעה 17:30 בכביש בין עירוני, כביש מספר 60, על רק ויכוח על שימשו בדרך ותאונת דרכים, גרם הנאשם נזק לרכוש במזיד לרכבו של מר פארס אבו סנינה. על פי כתב האישום, בעת שעצרו השניים את רכבם בצד הכביש, הנאשם ניגש למתלונן לבקש את הפרטים האישיים ופרטי הביטוח, ובהמשך חבט ברכבו של המתלונן וכתוצאה מכך נשבר החלון הקדמי ימני של הרכב.

2

3.      המחלוקת הטעונה הכרעה במקרה דנן, נוגעת בשאלה האם בנסיבות המקרה קיימת הצדקה להורות על ביטול ההרשעה והעדפת רכיבי ענישה שיקומיים. מחד עמדת המאשימה הגורסת, כי יש להרשיע את הנאשם במקרה זה, נוכח קיומו של תיק תלוי ועומד נגדו בגין עבירת אלימות. הוסף, כי קיימת חשיבות בהרשעת הנאשם גם נוכח אופי עיסוקו, כנהג רכב ציבורי, בבחינת גורם מרתיע להתנהגות דומה בעתיד. עוד צוין, כי התרשמות שרות המבחן הינה מנאשם המבטא חוסר שליטה וקשיי התמודדות העלולים להביאו להתנהגות אלימה בעתיד. בנסיבות אלו עותרת המאשימה להטלת מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף 60 שעות, ופיצוי למתלונן. מנגד עותרת ההגנה לאמץ את עמדת שרות המבחן במלואה. על פיה, התרשמות שרות המבחן מהנאשם הינה חיובית. הוסף, כי זוהי מעידה יחידה, ושרות המבחן אף מצביע על אפשרות לנזק שייגרם לנאשם, ככל ויורשע בדין.

      דיון:

4.      לצורך הכרעה בסוגיה זו יש להביא בחשבון את הנתונים הבאים:

        א.        הנאשם הינו בחור צעיר כבן 27. במועד ביצוע העבירה היה הנאשם כבן 24. בהקשר זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה המנחה ישנו מקום להתחשב בגילו הצעיר של נאשם בעת גזירת העונש. (ראו: ע"פ 6961/17 אבו אלקיעאן נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.3.18).

         ב.         הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו. הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה והיחידה בפלילים. מאז ביצוע העבירה חלפו למעלה משלוש שנים.

          ג.         המדובר אומנם באירוע שהתרחש על רקע ויכוח של שימוש בדרך ותאונת דרכים, שאין להקל בכך ראש. בהתאם לכתב האישום ניגש הנאשם לרכבו של המתלונן לקחת את פרטיו לאחר התאונה, ולאחר מכן חבט בשמשת הרכב. בשרות המבחן ציין הנאשם כי הוא מביע צער וחרטה על מעשיו, ונקט במעשה עקב כך שהמתלונן סגר את החלון ועלב בו. הנאשם ציין, כי חווה פגיעה משום התנהגותו של המתלונן, ובתגובה אינסטינקטיבית חבט בידו בחלון, וכתוצאה מכך נשבר החלון.

         ד.         להתרשמות שרות המבחן קיים פער רב בין התנהלותו של הנאשם משך השנים, הרקע הנורמטיבי ממנו בא, לבין מעורבותו זו בפלילים. שרות המבחן מציין, כי ביצוע העבירה הינה התפרצות אימפולסיבית על רקע תחושה של פגיעה בכבודו העצמי, ונתון זה מהווה גורם סיכון. ואולם, להתרשמותם הנאשם הינו אדם שומר חוק, בעל מערכת ערכים נורמטיבית, אשר גדל במשפחה מטיבה ומתפקדת, והוא בעל יכולות לניהול אורח חיים תקין ומוצלח. בנוסף, ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע, וחידד בפניו גבולות של אסור ומותר.

         ה.        במקרה דנן, המלצת שירות המבחן הינה לסיום ההליך באי-הרשעה, נוכח העובדה, כי הרשעה עלולה לפגוע באופן קונקרטי בסיכויי התפתחותו והתקדמותו המקצועית של הנאשם, ובהמשך עבודתו כנהג רכב ציבורי. לכך עלולה להיות השלכה קשה עליו ועל בני משפחתו כאשר הוא מהווה עבורם מקור פרנסה יחיד.

          ו.          בענייננו, ומבלי להקל ראש בנסיבות האירוע, המדובר בעבירה שגרמה לנזק רכושי. אף בהתאם לפסיקה הנוהגת בעבירה זו, ניתן לקבוע כי ניתן לסיים את ההליך באי-הרשעה. מבחינת האינטרס הציבורי, הרי שאין המדובר ברף חומרה של עבירה אשר יש בו כדי למנוע אפשרות לסיום ההליך באי-הרשעה, ואף מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים מעלה כי על-פי רוב מוטלים על נאשמים עונשים צופי פני עתיד, ולעתים צו של"צ בהיקף מצומצם ו/או קנס כספי.

3

5.      ממכלול הטעמים שהובאו לעיל, ראיתי לאמץ את עמדת ההגנה ולהורות על סיום הליך באי-הרשעה, זאת לצד צו של"צ בהיקף נרחב יותר, וחתימה על התחייבות.

6.      אשר על-כן, הנני מורה כדלקמן:

א.    הרשעת הנאשם בדין מבוטלת, וההליך מסתיים באי-הרשעה, תוך קביעה שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ב.      צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות. שירות המבחן מתבקש להגיש תכנית של"צ לאישור בית-המשפט עד ליום 4.12.2022.

ג.       התחייבות בסך 3500 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע בכתב האישום המתוקן וזאת למשך שנה מהיום. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.

ד.      פיצוי למתלונן בסך 500 ₪ אשר יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.1.2023.

7.      מזכירות בית המשפט תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ג, 28 ספטמבר 2022, במעמד הנוכחים.