1

 

לפניי בקשת הנאשם לביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק, בהתאם לסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ") וכן בקשה להמצאת מסמכים.

 

כתב אישום ורקע:

1.       כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של שימוש אסור במקרקעין לפי סעיף 243(ד) ביחד עם 243(ו')(1)(3)(4)(5) וסעיף 245(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן - "החוק").

 

על פי האמור בכתב האישום, הנאשם מחזיק בחלקה 1, בגוש 3866 צפונית לגדרה ודרומית למושב בית אלעזרי, סמוך לצומת תל נוף נ.צ. 1279750/638089 (להלן: "המקרקעין") שיעודה הינו חקלאי/נוף כפרי פתוח, בהתאם לתכנית החלה עליה. השימושים המותרים על פי התכנית החלה הינם עיבוד חקלאי ושטחים פתוחים טבעיים.

2

בשנת 1999, או בסמוך לכך, קיבל הנאשם היתר בניה מהוועדה המקומית לבניית מבנה בשטח של 900 מ"ר במקרקעין לשימוש כמבנה חקלאי למיון, אריזה וגידולים חקלאיים. במועד לא ידוע נבנה מבנה קשיח בשטח של כ- 960 מ"ר במקרקעין. מאז 21.01.19 לפחות עשה הנאשם שימוש במבנה כחנות למכירת פירות וירקות באמצעות אחרים ומאז 19.12.19 עושה הנאשם את השימוש הנ"ל בעצמו. במעשים אלה נטען, כי הנאשם עושה שימוש אסור במקרקעין, ששווים בייעוד חקלאי הוא כ- 2,570,000 ₪ ועל רקע השימוש האסור כחנות, שווים נאמד בסך של כ- 9,410,000 ₪.

 

2.       טרם תשובתו לכתב האישום העלה הנאשם מספר טענות וכל אחת מהן תידון בנפרד.

 

דיון והכרעה

א.    אי מסירת גרסה טרם הגשת כתב האישום

3.       לטענת הנאשם כתב האישום הוגש מבלי שהתאפשר לו למסור גרסה, זאת בניגוד להנחיית מחלקת ייעוץ וחקיקה מיום 26.12.12 ובתמיכה לכך הפנה לפסיקה בה בוטל כתב האישום בגין אי חקירת הנאשם טרם הגשת כתב האישום.

 

4.       המאשימה טענה, כי הנאשם והחברה בבעלותו זומנו מספר פעמים למסירת גרסה אך הנאשם נמנע מלהתייצב. גם הבן, רז קירשנר זומן מספר פעמים אולם נמנע מלהתייצב ובתמיכה לטענותיה הפנתה לאסמכתאות רלוונטיות.

 

לגופם של דברים נטען, כי בתאריך 21.01.19 פגש המפקח בבית העסק את רז קירשנר שהציג עצמו כ"אחד מבעלי העסק", באותו מעמד הודבקה על המבנה בכניסה לחנות אזהרה לפני נקיטת הליכים על כך שמדובר בעבירה על חוק התכנון והבניה. בתאריך 24.01.19 הגיע מפקח מטעמה ומסר לרז קירשנר הזמנה לחקירה לתאריך 30.01.19 עבור הנאשם, החברה בבעלותו (משק קירשנר בע"מ) ולרז קירשנר עצמו. רז קירשנר סירב לקבל את המסירה וביקש שהמפקח יניח את הזימון על רכבו וכך עשה המפקח. בתאריך 29.01.19 נשלחה בקשה מטעמו של הנאשם לדחיית מועד החקירה עקב זימון לניתוח. בתאריך 10.03.19 נערך ביקור נוסף של המפקח בבית העסק. המפקח מסר לרז קירשנר זימון לחקירה לתאריך 13.03.19 לנאשם, לחברה בבעלותו ולרז קירשנר עצמו. רז קיבל את הזימון אך סרב לחתום עליו; ב- 03.04.19 הגיע מפקח לביתו של הנאשם כדי למסור לו ולחברה שבבעלותו התראה לפני הטלת קנס מינהלי, על פי ההתראה הוזמן הנאשם להעביר מידע אודות התנהלותו, אלא שגם להתראה זו נמנע הנאשם מלהגיב. בתאריך 19.05.19 נמסרה בבית העסק לבנו של הנאשם, עבור הנאשם והחברה בבעלותו הודעה על הטלת קנס מינהלי. רז קיבל את ההודעה אך סירב לחתום. הנאשם לא ביקש לבטל את הקנס והגיש בקשה להישפט. רז קירשנר זומן גם בספטמבר ונובמבר 2019 אך לא התייצב לחקירה. לתגובה צורפו המסמכים.

 

3

5.       בתשובתו ציין הנאשם, כי רז קירשנר הוא הבעלים והמנהל מזה למעלה משנתיים וחצי בעוד הנאשם איננו בעל הזכויות בנכס ואיננו מנהל את שיווק התוצרת החקלאית. רז קירשנר הוא אמנם בנו של הנאשם, אולם לא מתגורר עימו וכל דחייה של הזמנה לחקירה בוצעה על-ידי רז קירשנר מבלי לערב ומבלי ליידע את אביו, הנאשם.

 

6.       מסירת גרסה על ידי חשוד בשלב החקירה היא חלק מהותי מחובותיה של הרשות לשמוע את מי שעלול להיפגע מהחלטותיה בטרם קבלת החלטה בעניינו, חובה המתגברת כאשר מדובר ברשות חוקרת הנדרשת לבירור גרסת החשוד. זאת, בין היתר, נוכח המשמעות הרבה וההשלכות כבדות המשקל שיש להעמדת אדם לדין פלילי על כל תחומי חייו וזכותו של חשוד בפלילים שכל טענותיו ייחקרו כנדרש (ראו רע"פ 1030/05 ברקו נ' מדינת ישראל (03.02.05) וע"פ (חיפה) 1584/04 אלמרין נ' מדינת ישראל (03.02.05)). חובה זו נובעת גם מחובתה של הרשות לחתור לחקר האמת ולגבות את מלוא הראיות בתיק, לא רק אלו התומכות בהרשעת הנאשם.

 

7.       בהתאם לאסמכתאות שצירפה המאשימה לתגובתה ניתן ללמוד, כי הנאשם זומן כדין למסירת גרסה אך לא התייצב:

א.    בתאריך 24.01.19 נמסרה, על ידי מפקח המאשימה, הזמנה לחקירה באזהרה בחשד לביצוע עבירות על פי החוק לתאריך 30.01.19. ההזמנה יועדה לנאשם, לחברת "משה קירשנר בע"מ ולרז קירשנר. נרשם על גבי ההזמנה "סרב לקבל, ביקש שנניח את הזימון על האוטו שלו או שנדביק בבית שלו. ההזמנה הונחה על שמשת הרכב תחת המגב השמאלי בשעה 10:25".

 

ב.    בתאריך 10.03.19 נמסרה לרז קירשנר הזמנה לחקירה בנוסח זהה. ההזמנה יועדה לנאשם, לחברת "משה קירשנר בע"מ ולרז קירשנר. נרשם על גבי ההזמנה "נמסר לרז קירשנר במקום".

 

ג.     בתאריך 02.04.19 נמסרו לרז קירשנר התראות לפני הטלת קנס מינהלי קצוב בגין עבירות תכנון ובניה. ההתראות יועדו ל"משק קירשנר בע"מ" והנאשם. על גבי התראה נרשם "ככל שברשותך היתר בניה או היתר לשימוש, הינך מתבקש להודיע על כך בהקדם ובכתב לח"מ ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, על פי פרטי ההתקשרות מטה, על מנת שמיידע זה יישקל, יחד עם נתונים נוספים, במסגרת קבלת החלטה בעניין נקיטת פעולות אכיפה בעניין, לרבות הטלת קנס מינהלי". ההתראה נמסרה לרז קירשנר ונרשם עליה, כי זה "סרב לחתום".

 

4

ד.    על פי מזכר של המפקח מיום 26.05.19 הוא ביקר במשק קירשנר ביום 19.05.19 בשעה 12:05 בכדי למסור ברירת קנס לנאשם ולחברת "משק קירשנר בע"מ". בזמן הביקור הוא פגש ברז קירשנר ואחד ממנהלי העסק. המפקח מסר לרז קירשנר קנסות מנהליים עבור הנאשם ו"משק קירשנר בע"מ, אך סירב לחתום על אישור המסירה ולכן המפקח רשם "סירב לחתום". העתקי הקנסות צורפו. על פי סעיף ה' בהודעת הקנס ניתנת אפשרות לפנות למאשימה בבקשה מנומקת לביטול הקנס ולהפנות למסמכים רלוונטיים.

 

ה.    בתאריך 23.10.19 שלח רז קירשנר בקשה לדחיית החקירה מחמת בדיקה רפואית. על פי מזכר מתאריך 06.11.19, בתאריך 05.11.19 נשלחה לרז קירשנר ולחברת קירשנר בע"מ הזמנה לחקירה נוספת.

 

8.       עולה מהמקובץ, כי כלל ההזמנות שיועדו לנאשם נמסרו לבנו, רז קירשנר. לטענת הנאשם בנו לא מסר לו כל זימון ולכן הוא לא התייצב למסירת גרסה. עסקינן בטענה המצריכה בירור עובדתי לבירור טענת הנאשם, כי בנו לא מסר לו את הזימונים וההתראות ולכן דין הבקשה להידחות בשלב זה והיא תתברר במסגרת שמיעת הראיות בתיק.

 

ב. הנאשם אינו בעל הזכויות במקרקעין

9.       על פי הנטען בבקשה ישנו פגם בכתב האישום, שכן הנאשם "אינו מהווה גורם בעל זכויות או מנהל בירקניה" מזה כשנתיים. הזכויות במקרקעין הועברו לבנו, מר רז קירשנר, כך שלנאשם אין קשר להפעלת הירקניה.

 

10.    סעיף 243 לחוק מאפשר להאשים בעבירה של עבודה/שימוש אסור במקרקעין כל אחד מהמנויים בסעיף.

 

11.    לבקשה צורפו "הסכם מתנה- מגרש" וכן אישור לרישום בפנקס המקרקעין מיום 2.1.19 בדבר העברת המקרקעין מהנאשם לבנו רז קירשנר.

 

12.    לטענת המאשימה למרות המכירה הנ"ל, הנאשם המשיך לפעול הן בתחום התכנוני כדי להכשיר את השימוש במקרקעין והן בהפעלת חנות הירקות והפירות במבנה שבמקרקעין אף לאחר מכירתם לבנו.

5

עוד טענה המאשימה, כי היותו של אדם בעלים או בעל זכויות אחרות במקרקעין אינה תנאי להגשת כתב אישום נגדו בעבירות המבוצעות על ידו במקרקעין, וכי מהראיות עולה שהעסק התנהל כל פעם תחת שם אחר, וכי הקלות בה המשק עובר מבן משפחה אחד למשנהו נועדה להקשות על הליכי האכיפה ולהקנות לנאשם זמן נוסף השאת רווחים מהחנות.

 

13.    לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הרי שלא ניתן להכריע בדבר זיקתו של הנאשם לשימוש המבוצע במקרקעין בטרם שמיעת ראיות הצדדים ולכן דין הטענה להידחות בשלב זה.

 

ג. בקשה לאחד את הדיון בתיק זה עם הבקשה לצו הפסקה שיפוטי בב"נ 11876-04-21

14.    הנאשם עתר לאחד הדיון בכתב אישום זה עם ההליך בבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי במסגרת בב"נ 11876-04-21 לבל יתייתר הדיון בכתב האישום בשל סגירת העסק בצו הפסקה שיפוטי שהושת, ככל שיושת במסגרת הליך הבב"נ. מתן צו בהליך האחר בעוד ישנה אפשרות שהנאשם יזוכה בהליך זה תיצור תוצאה בלתי נסבלת לנאשם ופגיעה קשה ולכן יש לאחד את הדיון בשני ההליכים.

 

15.    המאשימה התנגדה לבקשה משום שהדיון בתיק הבב"נ הסתיים ומשום שבקשה לצו הפסקה שיפוטי ניתן להגיש גם מבלי לנקוט בהליך אכיפה כלשהו נוסף.

 

16.    לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים דעתי כדעת המאשימה, הן ברמה העקרונית והן ברמה הפרקטית.

 

17.    הליך של צו הפסקה שיפוטי אינו הליך המותנה בנקיטת הליכים נוספים, אך אין מניעה לקיומם של הליכים נוספים בגין אותו עניין. מדובר בצו שיפוטי שמטרתו מניעתית ולא עונשית, ותכליתו להביא להפסקת השימוש, מוקדם ככל הניתן בעוד הגשת כתב האישום, תכליתה רחבה יותר והיא מניעתית ועונשית.

 

איני מסכימה עם המסקנה אותה גוזר ב"כ הנאשם מהפסיקה אליה הפנה.

בקשת הנאשם לאחד בין ההליכים תביא לריקון מכל תוכן את יכולתה של המאשימה לפעול באמצעות כלי אכיפה נוסף, מהיר ויעיל והוא צו הפסקה שיפוטי. אכן ייתכן מצב בו יינתן צו הפסקה שיפוטי אך בית המשפט ימצא לנכון לזכות את הנאשם במסגרת כתב אישום שיתנהל באותו עניין, וזאת בשים לב לרף הראייתי השונה הנדרש לכל אחד מהליכים אלה. קיומה של אפשרות לתוצאה שונה בהליכים השונים, כשלעצמה אין בה לכבול את ידי המאשימה או בית המשפט ממתן צו הפסקה שיפוטי, אף אם הוגש כתב אישום באותו עניין. בשים לב לרף הראייתי השונה הנדרש בכל אחד מההליכים אין כל טעם בשמיעתם יחדיו.

 

בעניינו של הנאשם, הראיות בבקשה לצו הפסקה שיפוטית נשמעו מכבר וטרם ניתנה החלטתי בעוד בתיק זה ההליך מצוי בראשיתו.

6

 

נוכח כל האמור הבקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים נדחית.

 

ד. הגנה מן הצדק - טענה לאכיפה בררנית והתנכלות אישית

18.    על פי הנטען בבקשה, הנאשם אוחז בהיתר כדין למבנה מושא כתב האישום. מנגד, באזור הקרוב למבנה מושא כתב האישום ישנן הפרות בניה ושימושים חורגים בהיקפים גדולים מההיתרים שניתנו אולם המאשימה נמנעת מלפעול כנגד האחרים. עוד נטען, כי המאשימה מתעמרת בנאשם בשל תמיכת בני משפחתו ביריבו של ראש הרשות המקומית.

 

19.    ב"כ המאשימה ביקשה לדחות הטענה שכן זו הועלתה מכבר במסגרת בע"א 66647-01-20 מועצה מקומית גדרה נ' רז קירשנר ואח'. בעניין זה דעתי כדעת ב"כ המאשימה. הטענות בדבר אכיפה בררנית נבחנו מכבר והוכרעו בהחלטתי מיום 27.05.21 (סעיפים 17-20) ולא מצאתי לשוב ולדון באותה הטענה. אין בכך למנוע מהנאשם להביא ראשית ראיה, שאז תיבחן הבקשה, אך משלא הוצגה ראשית ראיה לנטען ודחיתי מכבר הבקשה לגבי העסקים המצויים בסמיכות, דין הבקשה להידחות.

 

20.    אשר לטענה בדבר התנכלות מצד הרשות בשל עניין הקשור בראש הרשות, חזקת התקינות המנהלית עומדת לרשות, כך שעל הנאשם הטוען אחרת להביא ראיות להפרכת חזקה זו.

 

21.    אשר לבקשה לזימונו של ראש המועצה להעיד בתיק, הבקשה תבחן בנפרד בהתאם לכללים בדבר זימונם של עובדי ציבור כגון רלוונטיות עדותו למחלוקת בתיק וכו'.

 

ה. בקשה לקבלת מסמכים

22.    לטענת הנאשם כתב האישום הוגש על פי בקשתו להישפט חלף תשלום קנס מנהלי. משכך יש רלוונטיות לשאלה האם הוטלו קנסות מנהליים על אחרים הפועלים בסמיכות למקרקעין מושא כתב האישום וזאת כדי להוכיח קיומה של אכיפה בררנית. הנאשם הפנה לשימושים אסורים המבוצעים בקרקע חקלאית סמוכה בציון מספר הגושים. פניותיו למאשימה לברר האם בוצעה אכיפה באותם מקרקעין לא נענתה.

 

23.    בנסיבות אלה עתר הנאשם לקבל את המסמכים הבאים לצורך ביסוס הטענה לאכיפה בררנית:

7

א.  פירוט מדיניות האכיפה המעודכנת של הוועדה המקומית וזאת על פי הנחיית היועמ"ש 4.1002 בנושא - "הצורך בקביעת מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה בתחום העונשין - הכללים החלים על הקביעה וההפעלה של המדיניות".

ב.  העתקי דוחות שנתיים על פעולות הוועדה המקומית ו/או מחלקת האכיפה של המאשימה לפי סעיף 48ו' לחוק לשנים 2019 - 2020.

ג.   העתקי "סקר עבירות בניה" אשר ביצעה הועדה המקומית, ככל שביצעה לפי סעיף 254 טו' לחוק.

ד.  העתקי דיווחים על פעולות אכיפה אשר ביצעה הוועדה המקומית, ככל שבוצעו, במהלך השנים 2019 - 2021, לפי סעיף 254 טז' לחוק.

 

24.    המאשימה לא התייחסה לבקשה לקבל את המסמכים המפורטים, למעט טענה כללית בנוגע לכך שהטענה לאכיפה בררנית נדונה ונדחתה.

25.    בבקשה שהוגשה על ידי הנאשם בקשר לחומרים לעיל ניתנה ביום 21.10.20 החלטת כב' השופטת גלט לפיה "לעניין נתוני האכיפה במקרקעין הסמוכים- נראה כי נערכה הבדיקה ונמסרו הנתונים". ביום 27.10.21 השמיע ב"כ הנאשם טיעוניו בעניין החומרים המבוקשים ולאחר מכן קבעה השופטת גלט, כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת על מנת להורות לתביעה למסור את הנתונים המבוקשים, וכי ככל שיניח ב"כ הנאשם תשתית שכזו תישקל הבקשה בעתיד.

 

26.    לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי להיעתר לבקשה רק לגבי האמור סעיף א' לעיל. האמור בסעיף זה לא נתבקש קודם לכן על ידי ב"כ הנאשם ועל כן, ככל שיש מדיניות אכיפה יש להעבירה לידי ב"כ הנאשם עד למועד הדיון.

 

27.    לגבי הבקשות בסעיפים ב'-ד' דינן להידחות.

לגבי האמור בסעיפים ב'-ג', מכח הוראות החוק יש חובת פרסום באתר האינטרנט של הרשות ולא ברור האם נתונים אלה אינם מופיעים שם. לכאורה מדובר במידע הפתוח לציבור ואין צורך לקבלו דווקא באמצעות המאשימה או בהחלטה שיפוטית.

 

אשר לאמור בסעיף ד' עסקינן בסקר המבוצע אחת לחמש שנים ולכן לא ברור על בסיס איזה מידע ניתן לשקול את הבקשה, כשלכאורה טרם בוצע סקר שכזה.

 

סוף דבר

28.    הבקשה לביטול כתב האישום נדחית. הבקשה לקבלת מסמכים מתקבלת באופן חלקי כאמור בסעיף 26 לעיל.

8

 

29.    הנאשם יהיה ערוך למתן מענה לכתב האישום במועד הדיון הקבוע.

 

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

 

 

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ב, 26 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.