1

 

 

 

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הלנת תושב הרשות הפלסטינאית אשר שהה בישראל שלא כדין, בניגוד 12א(א), לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

 

2.     על פי עובדות כתב האישום 23.7.15 ובמשך כ- 10 ימים שקדמו לכך, הלין הנאשם תושב הרשות הפלסטינאית אשר לא היה בידו אישור שהיה כדין.

 

הסדר הטיעון

 

3.     ביום 11.1.17 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה בכתב האישום, יורשע ויופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. סוכם כי הצדדים ישובו להידבר לאחר קבלת תסקיר. ב"כ הנאשם ביקש ששירות המבחן יבחן את שאלת ביטול ההרשעה.

בסופו של יום הצדדים טענו לעונש ללא הסכמה עונשית.

 

תסקירי שירות המבחן

4.     בתסקירים מיום 15.6.17 ו- 25.2.18 ציין שירות המבחן כי הנאשם זומן לשירות המבחן אך לא התייצב ולא יצר קשר. בתסקיר מיום 10.6.18 ציין שירות המבחן כי הנאשם בן 26, בוגר 11 שנות לימוד, הפסיק לימודיו על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. לדברי הנאשם עבד באיזור נמל אשדוד ולכן שכר דירה באשדוד, שם התגורר עם חברו ועם השב"ח אשר עבד עימם. לדבריו השב"ח ביקש ללון אצלו מספר ימים, הוא סבר שהשב"ח מתגורר ברהט ולכן לא בדק באופן יסודי. לא קיבל תמורה בעבור הלנת השב"ח.

2

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לקבל אחריות מלאה על התנהלותו, נוקט עמדה פסיבית בחייו, ללא תכנון עתידו, מתקשה לשמור על יציבות תעסוקתית וקיים קושי בגיבוש עצמי. עם זאת שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי עבריינות מושרשים ומעוניין לנהל את חייו באופן נורמטיבי. שירות המבחן המליץ על ענישה חינוכית בדמות צו של"צ לצד מאסר מותנה. שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול ההרשעה.

בתסקיר מיום 13.8.18 חזר שירות המבחן על המלצותיו.

 

טיעוני הצדדים

5.     ב"כ המאשימה הגישה את הרשעתו המאוחרת של הנאשם בגין עבירת זיוף סימני רכב, הפנתה לחומרת העבירה כפי שנלמדת מעובדות כתב האישום, לערך המוגן שנפגע, טענה כי מידת הפגיעה בערך המוגן היא משמעותית, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 1-6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן ועתרה להטיל על הנאשם מאסר ברף הבינוני של המתחם וענישה נלווית.

 

6.     ב"כ הנאשם ביקש לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם, לדבריו העבירה בוצעה מתוך "עצימת עיניים", הנאשם הצהיר במעמד הדיון כי מעוניין לצרף תיק זה לתיק המאוחר יותר בגינו נדון למאסר, אך התיק לא צורף מסיבה שאינה ידועה לו. ב"כ הנאשם הפנה להמלצתו העונשית של שירות המבחן, הפנה לכך שאותה עת הנאשם היה נעדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם ביקש כי גם אם בית המשפט לא ימצא הצדקה לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם, ביקש כי אם יוטל מאסר - שירוצה בחופף למאסר אותו מרצה עתה.

 

7.     הנאשם ביקש שלא לגזור עליו מאסר, ציין שעובד כדי לסייע למשפחתו והבטיח לא לחזור שוב על המעשה.

 

דיון

8.     הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירה של הלנת שוהה בלתי חוקי הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

 

על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל).

 

9.     מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות תיק זה אינה ברף הגבוה, בפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור, עם זאת פוטנציאל הפגיעה אינו מבוטל.

 

10.            באשר לנסיבות ביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהנאשם הלין את השב"ח במשך כ- 10 ימים. אין אינדיקציה בכתב האישום למקום בו הלין השב"ח, אין אינדיקציה לכך ששולמה תמורה בעד ההלנה. העבירה לא בוצעה בתחכום ואין אינדיקציה לתכנון מוקדם. נתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה כפי שתוארו על ידי הנאשם בפני שירות המבחן, אם כי נסיבות אלו לא הוצגו בפני בית המשפט בשלב הראיות או הטיעונים לעונש ולפיכך לא מצאתי ליתן משקל לנתונים אלו.

 

3

11.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:

 

·        רע"פ 3140/07 מוסא נ' מדינת ישראל, העסקת והלנת שב"ח - 95 ימי מאסר בפועל, ערעור במחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ע"פ (ב"ש) 35070-10-12 ביטון נ' מדינת ישראל , הלנת שב"ח - בימ"ש מחוזי קיבל הערעור וביטל הרשעת הנאשמת.

·        עפ"ג 8146-03-09 (מרכז) מדינת ישראל נ' יורם קדמי (העסקת והלנת 2 שב"חים, בית משפט קמא גזר מע"ת וקנס, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וגזר בנוסף 30 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות.

·        ת"פ (אשקלון) 38472-07-16 מדינת ישראל נ' מאזן אבו תורכי (הלנת 2 שב"חים - 3 חודשי מאסר ויום וענישה נלווית);

·        ת"פ (נתניה) 18026-11-15 מדינת ישראל נ' ארביב, (הלנת שב"ח - מע"ת וענישה נלווית);

·        ת"פ (כ"ס) 29067-07-15 מדינת ישראל נ' מבמ (הלנת שב"ח והכשלת שוטר- הארכת מע"ת וענישה נלווית);

·        ת"פ (קג"ת) 36732-03-15 מדינת ישראל נ' סלומון (הלנת והעסקת שב"ח - ללא הרשעה)

·        ת"פ (כ"ס) 14556-12-14 מדינת ישראל נ' עאדל עאמר (העסקת והלנת 3 שב"חים במשך 5 ימים - מע"ת +של"צ+קנס);

·        ת"פ (י-ם) 8887-11-14 מדינת ישראל נ' מרקה (הלנת 2 שב"חים למשך מספר ימים - מע"ת וענישה נלווית);

·        ת"פ (י-ם) 261-11-14 מדינת ישראל נ' קלדרון (העסקת 3 שב"חים והלנת 5 שב"חים- 2 חודשי מאסר בע"ש וענישה נלווית);

·        ת"פ (י-ם) 33498-12-12 מדינת ישראל נ' שראונה (3 אישומים של הלנת שב"ח - מע"ת +של"צ);

·        ת"פ(כ"ס) 46762-10-10 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא (הלנת שב"ח והעסקת 2 שב"חים- 3 ח' ע"ש וענישה נלווית);

·        ת"פ (כ"ס) 46364-02-10 מדינת ישראל נ'דקה (העסקת והלנת שב"ח- 2 ח' ע"ש וענישה נלווית);

·        ת"פ (פתח-תקוה) 6690-10-09 - מדינת ישראל נ' אהוס עזונה- (העסקת והלנת שב"ח - 45 ימי מאסר בע"ש וענישה נלווית);

·        ת"פ (כ"ס) 2476-09 מדינת ישראל נ' שלום (עסקת והלנת שב"ח- 5 ח' ע"ש וענישה נלווית);

·        ת"פ(כ"ס) 2204-07 מדינת ישראל נ' קדרי שיבי (העסקת והלנת שב"ח- מע"ת וענישה נלווית).

 

12.            לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות שבפני, שכוללות הלנת שב"ח יחיד למשך כ- 10 ימים, ללא אינדיקציה לקבלת תמורה בעד ההלנה, נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

13.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

4

·        זקפתי לזכותו את היותו נעדר הרשעות קודמות, עם זאת לנאשם הרשעה מאוחרת בגין עבירת זיוף סימני רכב בגינה נדון לאחרונה ל- 6 חודשי מאסר.

·        לקחתי בחשבון את נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, הגם שמהתסקיר עולה כי נטילת האחריות היא חלקית ומצמצמת.

·        לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם היה מעוניין לצרף תיק זה לתיקו האחר אך מסיבה שאינה ברורה התיק לא צורף.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן ובטיעוני ההגנה.

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית של שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר מותנה לצד ענישה חינוכית בדמות של"צ.

·        לקחתי בחשבון כי חלפו למעלה מ- 3 שנים ממועד ביצוע העבירה, עם זאת בתקופה זו כאמור עבר הנאשם עבירה נוספת.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

 

14.            לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, בשים לב שהנאשם חזר לבצע עבירה נוספת (הגם שעבירה שונה במהותה) ובשים לב שלא ניתן לשלב ענישה חינוכית לאור העובדה שהנאשם שפוט בתיק אחר, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם מעט מעל הרף התחתון של המתחם. עם זאת, לאור מכלול הנסיבות, מצאתי הצדקה להורות כי המאסר ירוצה בחופף למאסר אותו מרצה עתה.

 

15.            באשר לקנס: הנאשם ביצע העבירה בטרם נכנס לתוקפו התיקון לחוק המחייב לגזור בגין עבירה זו קנס שלא יפחת מ- 5000 ₪. לאור האמור, לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הכלכלי כפי שנלמד מהתסקיר והעובדה שמרצה עתה עונש מאסר, מצאתי הצדקה להתחשב בגובה הקנס.

 

16.            אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    15 ימי מאסר בפועל. המאסר ירוצה בחופף למאסר אותו מרצה עתה.

 

ב.     3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל התשי"ב 1952.

 

ג.       קנס כספי בסך של 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתשלום אחד לא יאוחר מיום 1.1.19 . אי תשלום במועד יגרור תוספת ריבית והצמדה כחוק.

 

ד.   הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק הכניסה לישראל והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ככל שיש מוצגים - יושמדו. זכות ערעור כחוק.

ככל שיש פיקדון, - יקוזז הקנס מתוך הפיקדון והיתרה תושב לנאשם, זאת בכפוף לכך שאין עיקולים על הפקדון.

5

ניתן היום, 11.11.18 ג כסלו תשע"ט במעמד הצדדים.