1

1.            ביום 11.2.20 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הודה חאלד עבאס (להלן: "הנאשם") בעובדות כתב אישום מתוקן שסומן בש/1 (להלן: "כתב האישום"), והורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+ (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק") ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

2.            על פי הסדר הטיעון, הוסכם בין ב"כ הצדדים כי על הנאשם ייגזר עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, וכן יופעל עונש מאסר מותנה של 4 חודשים מהליך קודם - כך שחודשיים ירוצו בחופף וחודשיים במצטבר.

3.            כמו כן הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי לגבי עונש המאסר המותנה והקנס.

עובדות כתב האישום

4.            במועד הרלוונטי לכתב האישום, התגוררו הנאשם ואימו בבניין ברח' ברזילי בחיפה. הנאשם התגורר עם אשתו בדירה בקומה הראשונה (להלן: "הדירה"), ואימו של הנאשם התגוררה יחד עם שתי חברותיה בדירה בקומה השנייה (להלן: "דירת האם").

2

5.            על פי עובדות כתב האישום ביום 23.10.19, סמוך לשעה 12:30, החזיק הנאשם בדירת האם סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 206.75 גרם נטו (להלן: "הסמים"), בתוך גרב שהחביא בארון בגדים, וזאת שלא לצריכה עצמית ושלא כדין.

6.            עוד תואר כי בזמן שהנאשם שהה בדירה, הוא החזיק בתוך קופסת מסטיקים סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.9 גרם נטו (להלן: "הסמים הנוספים") וזאת שלא לצריכתו העצמית ושלא כדין.

7.            באותו מועד הגיעו שוטרים לדירה על מנת לערוך בה חיפוש על פי צו. משהבחין הנאשם בשוטרים, השליך את קופסת המסטיקים שבה היו הסמים האמורים מחלון הדירה, בכוונה להפריע לשוטרים בשעה שהם ממלאים את תפקידם כחוק או להכשילם בכך, ובכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

8.            לאור האמור לעיל, הורשע הנאשם כי החזיק בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 210.65 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית, וכן עשה דבר בכוונה להפריע או להכשיל שוטרים ובכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.

ראיות לעונש

9.            המאשימה הגישה גיליון הרשעות פליליות של הנאשם (ס/1), ממנו עולה כי לחובת הנאשם 9 הרשעות בעבירות אלימות, רכוש וסמים.

10.         כמו כן הגישה המאשימה הכרעת דין וגזר דין שניתן בעניינו של הנאשם ביום 13.1.2019 בת"פ 43134-06-18 בבית משפט השלום בחיפה (ס/2), בו הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר מותנה למשך שנתיים, והתנאי הוא כי לא יעבור בתקופת התנאי, עבירות של זילות בית המשפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

טיעוני הצדדים לעונש

11.         הצדדים הגיעו, כאמור, להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והוסכם כי יושת עליו עונש של 32 חודשי מאסר בפועל וכן יופעל עונש מאסר מותנה, חלקו במצטבר וחלקו בחופף, סך הכול ייגזר עונש מאסר של 34 חודשים.

12.         המאשימה בטיעוניה מסרה כי הנאשם היה עצור מיום 23.10.19 ועד ליום 3.11.19 ומיום 19.11.19 עד היום במסגרת החלטה למעצרו עד תום ההליכים.

3

13.         המאשימה טענה כי הצדדים הגיעו להסכמה על עונש מוסכם בשל קשיים ראייתיים והגבלות מודיעיניות, ועל כן סבורה המאשימה כי יש לאמץ את ההסדר.

14.         עוד עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר מותנה לתקופה ארוכה וקנס משמעותי אשר יתאימו לחומרת המעשים.

15.         ב"כ הנאשם עתר אף הוא לכיבוד הסדר הטיעון, בהדגישו כי הנאשם נטל אחריות והודה בכתב אישום מתוקן, חרף הקשיים הראייתיים והמגבלות המודיעיניות.

16.         בתום טיעוני הצדדים אמר הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו.

דיון והכרעה

17.         בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, מיום 5.8.2013).

18.         הערך החברתי המוגן שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם הוא שמירה על חייהם ובריאותם של אזרחי המדינה, וכן שמירה על הסדר החברתי. מידת הפגיעה בערך המוגן בענייננו היא משמעותית נוכח הכמות הגדולה של סם בה החזיק הנאשם ובהתחשב בסוגו.

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.6.2010):

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד" (שם, בפסקה 10, וראו גם, ע"פ 3477/12 מרזוק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.6.2012); ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.1.2013); ע"פ 810/11 בורגרקר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.5.2011))".

4

19.         באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, יש להדגיש כי העבירות מושא ההליך עניינן בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל של כ-210 גרם.

הנזק הצפוי מביצוע העבירה הוא רב, שעה ששימוש בסמים מסוכנים פוגע בכל חלקה טובה בחברה, במיוחד שעסקינן בסם אשר פגיעתו במשתמשים גדולה ומשמעותית.

עוד אציין כי הנאשם לא השכיל להימנע מביצוע העבירה, גם כאשר השוטרים הגיעו לביתו, עת ביצע עבירות נוספות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט, בעודו משליך מחלון הדירה את קופסת המסטיקים בה היו הסמים הנוספים.

יודגש כי בעבירה של הפרעה לשוטר העונש המרבי הקבוע בחוק הוא מאסר של 3 שנים, ולא פחות משבועיים ימים, ולגביה הביעו בתי המשפט לא אחת את עמדתם, לפיה יש להחמיר בעונשם של אלה המבצעים עבירות מסוג זה, שכן על בתי המשפט החובה להעביר לציבור מסר ברור וחד משמעי, כי מעשים מעין אלה כלפי אנשי אכיפת החוק ייענו בתגובה הולמת.

20.         מסקירת הפסיקה בעבירות בהן הורשע הנאשם, דומה כי קיימת קשת רחבה של עונשים, כאשר במקרים הדנים בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין, שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נע טווח העונש ההולם בין שלוש שנות מאסר ובין חמש שנות מאסר (ראה לעניין זה ע"פ 4592/15 אשר פדידה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.2.2016) פסקה כה; ע"פ 8820/14 זהר שחר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.5.2015).

21.         בנסיבות אלה דומה כי העונש שהוסכם בין הצדדים חורג ממתחם העונש ההולם, במיוחד לאור כמות הסם וסוגו, בראי הרשעותיו של הנאשם.

22.         יחד עם זאת, מצאתי שלא לסטות מהסדר הטיעון, לאור ההלכה הפסוקה לפיה ככלל על בית-המשפט לאשר ולכבד הסדרי טיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרים אלו (ראו, למשל, ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002)).

על פי הפסיקה, הנטייה היא לכבד הסדרי טיעון במידה והם עומדים במבחן האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי שבהטלת עונש ההולם את נסיבות העבירה, ובין טובת ההנאה לה זוכה הנאשם בהסדר, על רקע קשיים ראייתיים והצורך בחשיפת מידעים מודיעיניים.

"ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון... בית המשפט ישווה לנגד עיניו, בין היתר, את המגמה העקרונית לעידוד הסדרי טיעון" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577).

וכן:

5

"...סטיה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה... בבוא בית המשפט קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך בניהול הליך מלא בעניינו..." (ע"פ 7757/11 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 13.02.13).

23.         אשר על כן, אני סבורה כי את הסדר הטיעון המוצע יש לכבד, כשלנגד עינינו קשיים ראייתיים בהוכחת כתב האישום, כפי שהצהירה המאשימה.

24.         לכך יש להוסיף את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולמנות לקולא את הודאתו של הנאשם, שניתנה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי יקר, ואת לקיחת האחריות על ידו והבעת חרטה על מעשיו.

25.         אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.           32 חודשי מאסר בפועל.

ב.           אני מורה על הפעלת המאסר המותנה למשך 4 חודשים מת"פ
43134-06-18 של בית משפט השלום בחיפה, מיום 13.1.2019, באופן בו חודשיים יופעלו במצטבר, וחודשיים יופעלו בחופף.

סך הכול ירצה הנאשם 34 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 23.10.19 ועד יום 3.11.19, ומיום 19.11.19 ועד היום

ג.            אני משיתה על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים, לבל יעבור במשך 3 שנים עבירות סמים מסוג פשע.

ד.           אני משיתה על הנאשם מאסר על תנאי של 9 חודשים, לבל יעבור במשך 3 שנים עבירות סמים מסוג עוון.

ה.           אני משיתה על הנאשם קנס כספי בסך של 25,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם עד ליום 25.4.2021.

26.         אני מורה כי הסמים שנתפסו יושמדו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ט ניסן תש"פ, 23 אפריל 2020.