ת"פ 56949/06/18 – מדינת ישראל נגד עמוס פוזיילוב,חברת יהלומי אלול בע"מ
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 56949-06-18 מדינת ישראל נ' פוזיילוב ואח' |
|
1
לפני כבוד השופט שאול אבינור
|
||
המאשימה: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אורנה גלבשטיין פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה)
|
|
|
נגד
|
|
הנאשמים: |
1. עמוס פוזיילוב 2. חברת יהלומי אלול בע"מ שניהם ע"י ב"כ עו"ד דרור מתתיהו
|
|
גזר דין |
1.
הנאשמים
הורשעו לפניי, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות בגין קבלת חשבוניות כוזבות, עבירות
שאותן ביצעו בניגוד להוראות
א. רקע כללי:
(1) כתב האישום:
2
2. בעובדות כתב האישום נטען, בתמצית הדברים, כלהלן:
· נאשם 1 (להלן - הנאשם) עסק בסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת-גן, באמצעות נאשמת 2 (להלן - הנאשמת), החל משנת 1982 ולרבות בשנת 2011 (התקופה הרלוואנטית לכתב האישום). באותה תקופה שימש הנאשם כמנהל פעיל בנאשמת והחזיק ב-50% מהון מניותיה.
· הנאשמים היו חייבים בניהול ספרי החשבונות ובדיווח בהתאם לדינים ולהוראות המיוחדים החלים על עוסקים בענף היהלומים.
· בשנת 2011 רכשו הנאשמים יהלומים מיהלומנים שונים. בגין עסקאות אלה קיבלו הנאשמים - באמצעות עסק למתן שירותי מטבע במתחם הבורסה ליהלומים, אותו ניהלו מנחם מגן ודורון אלעד - חשבוניות כוזבות של יהלומנים אחרים בסך כולל של 1,042,305 דולר (3,981,605 ₪). בפועל, הנאשמים לא ביצעו עסקאות עם היהלומנים שנתנו את החשבוניות אלא רכשו את היהלומים, המתוארים בחשבוניות, מיהלומנים אחרים.
· הנאשמים כללו את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
3.
על
רקע עובדות נטענות אלה הואשמו הנאשמים, בכתב האישום, בעבירה של הכנה וקיום של
פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות אחרות בכוונה להתחמק ממס, לפי הוראות
סעיף
(2) הסדר הטיעון:
4. בד בבד עם הגשת כתב האישום הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. הסדר הטיעון הוגש בכתב וצוין בו כי הוא כפוף "להסרת המחדל האזרחי להנחת דעתו של פקיד שומה גוש דן או מי מטעמו".
5. עיקריו של הסדר הטיעון הם כלהלן:
· הנאשמים יודו בעובדות כתב האישום.
3
· הצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים, שניתן לשאתו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס כספי בשיעור של 400,000 ₪.
· הצדדים יעתרו במשותף להשית על הנאשמת קנס כספי בסך של 100,000 ₪.
(3) ההודאה וההרשעה:
6. הנאשם הודה לפניי בעובדות כתב האישום, בשמו ובשם הנאשמת, ועל יסוד הודיה זו הורשעו שני הנאשמים בעבירות שבהן הם הואשמו בכתב האישום (ר' בפרוטוקול, עמ' 2). לבקשת הצדדים הורתי לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר לערוך חוות דעת בעניינו של הנאשם, בה הוא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.
ב. הראיות לקביעת העונש ועיקר טיעוני ב"כ הצדדים:
(1) עיקר טיעוני ב"כ המאשימה:
7. המאשימה לא הגישה ראיות לקביעת העונש. ב"כ המאשימה תיארה בטיעוניה את הרקע לכתב האישום, אשר מהווה חלק מפרשה רחבת היקף שבמסגרתה נחשפו עבירות מס והלבנת הון בבורסה ליהלומים ועד עתה הוגשו במסגרתה 25 כתבי אישום.
יש לציין כי כמה וכמה מכתבי אישום אלה הוגשו בבית משפט זה, כאשר מקרה דומה למדי בנסיבותיו נדון לפניי במסגרת ת.פ. 38477-07-17 מדינת ישראל נ' משיח ואח' (גזר דין מיום 30.10.17. להלן - עניין משיח).
8. ב"כ המאשימה נימקה את הסדר הטיעון המקל - בהשוואה לרמת הענישה לה טוענת המאשימה כאשר מדובר בסכומי עבירה דומים - בכמה וכמה נימוקים: ראשית, הודאת הנאשמים בעובדות, עוד בטרם הגשת כתב האישום. שנית, העובדה שמדובר במקרה זה בחשבוניות "זרות", כאשר הנאשמים הוכיחו למאשימה במסמכים שמאחורי החשבוניות אמנם עמדו עסקאות אמת. שלישית, הסרה מלאה של המחדלים. רביעית, החיסכון הרב בזמן שיפוטי, בפרט נוכח היקפו העצום של חומר החקירה. חמישית, ההסכמה על ענישה כספית בסכום כולל גבוה, של חצי מיליון ₪. ושישית, עברו הנקי של הנאשם ונסיבותיו האישיות.
9. בנסיבות אלה, ובהתחשב במדיניות הפסיקה לגבי הסדרי טיעון דומים, עתרה ב"כ המאשימה לכיבוד הסכמות הצדדים ולגזירת עונשם של הנאשמים בהתאם להסכמות אלה.
4
(2) עיקר טיעוני ב"כ הנאשמים:
10. ב"כ הנאשמים הצטרף לטיעוני ב"כ המאשימה בעתירתה לכיבוד הסכמות הצדדים והתמקד, בטיעוניו, בפירוט נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם.
11. הנאשם, יליד שנת 1955, הוא בן למשפחה שהיא חלוצה בתחום ענף היהלומים בישראל, עוד מלפני הקמת המדינה, אשר עסקיה שימשו ומשמשים מקור פרנסה למאות עובדים. הנאשם עצמו חבר בבורסת היהלומים, מזה למעלה מארבעים שנה, ומילא בה תפקידים שונים (ר' גם ס/2).
12. בנוסף, הנאשם - כמו גם משפחתו - תרמו לקהילה ולטובת הכלל בדרכים רבות ומגוונות. כך, למשל, נמנה הנאשם עם התורמים לקרן "אבוקה" המעניקה מלגות לצעירים מעוטי יכולת ונוער בסיכון ומסייעת להם להשתלב בחברה (ר' גם ס/3).
13. הנאשמים נפלו קורבן לעבירות כלכליות חמורות ("עוקץ"), בשנת 2015, ובעקבות כך נאלצו להתמודד עם חובות בהיקף עצום ועסקיה של הנאשמת קרסו-למעשה (מסמכי הנהלת החשבונות, כתימוכין, הוגשו וסומנו ס/4). לטענת ב"כ הנאשמים, לצורך החזר החובות מימשה הנאשמת את כל רכושה ואף ביתו של הנאשם עומד כעת למכירה. קריסת הנאשמת השפיעה, כך לדברי ב"כ הנאשמים, לא רק על מצבו הכלכלי של הנאשם אלא אף על מצבו הבריאותי (ר' האישור הרפואי ס/1).
14. באשר לנסיבות ביצוע העבירות הדגיש ב"כ הנאשמים את נסיבות הקולה: ההיקף הקטן של עבירות המס ביחס למחזור הפעילות של הנאשמת; העובדה כי המדובר בעבירות מס בלבד, להבדיל ממעורבים אחרים בפרשה שהואשמו בעבירות של הלבנת הון; וחלוף הזמן המשמעותי. יתר על כן, הנאשמים הסדירו את סוגיית השומה האזרחית - עניין שאף הוא ארך זמן לא מבוטל - והסירו את כל מחדליהם במלואם. עוד הדגיש ב"כ הנאשמים כי רק בשנת 2013, לאחר הפרשה מושא כתב האישום, השתנתה כל ההתנהלות בבורסת היהלומים באמצעות "פתקי קנייה" ונקבעו לגביה כללים חדשים. לכן, אין מקום להחמיר עם הנאשמים, אשר פעלו במסגרת ההתנהלות הקודמת.
15. ב"כ הנאשמים הצטרף לנימוקי ב"כ המאשימה באשר לטעמי ההסדר, תוך הדגשת השלכת-הרוחב של הודיית הנאשמים על סיום ההליכים המשפטיים הקשורים בשומה האזרחית. עוד הדגיש כי הנאשמים למדו את לקחם המר מפרשה זו והפנימו את חומרתה, ועל כן אין כל סיכוי כי ישובו חלילה לביצוע עבירות.
5
16. לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, הצטרף לדברי הסניגור. הנאשם הדגיש כי הנאשמים למדו והפנימו את טעויותיהם ותיקנו את כל הדרוש תיקון על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד; והכל תוך תשלום מחיר כבד על מעשיהם.
ג. דיון והכרעה:
17. כפי שצוין כבר לעיל, העניין דנא דומה למדי לעניין משיח, שבו נדונה בהרחבה שאלת סבירותו של הסדר טיעון בנסיבות דומות. גם שם, כמו כאן, לא טענו ב"כ הצדדים למתחם העונש ההולם, ונקבע כי כאשר סבירות ההסדר ברורה על פניה אין צורך להיזקק לקביעת מתחם העונש ההולם (ר' שם, בפסקה 15 לגזר הדין ואילך).
18. אכן, הסדר הטיעון שלפניי הוא הסדר מקל למדיי, וזאת בהתחשב בסכומי העבירות המדוברים ובעתירות המאשימה-עצמה כאשר מדובר בסכומים דומים. עם זאת, בהתחשב בטיעוני ב"כ המאשימה לפניי, כמו גם בחלקם של הנאשמים במכלול הפרשה וביחס בינם לבין הנאשמים הנוספים שהובאו לדין במסגרתה, המסקנה היא שמדובר בהסדר טיעון המצוי בגדר הסביר. בנסיבות אלה חובת בית המשפט היא לכבד את ההסדר, וכך אני קובע.
19. אשר על כן אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1:
(א) 6 חודשי מאסר בפועל.
הנאשם יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 31.10.18.
על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 19.2.19 עד השעה 08:00.
מובהר בזה לנאשם כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.
(ב)
מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שנתיים
מהיום, עבירה לפי הוראות סעיף
(ג) קנס בסך של 400,000 ₪, או שישה חודשי מאסר תמורתו.
6
הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 17.1.19. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.
נאשמת 2:
קנס בסך של 100,000 ₪. הקנס ישולם עד ליום 17.1.19.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.
