החלטה זאת ניתנת בבקשתו של נאשם 2 לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ) מיום 7.12.2022 (להלן: הבקשה), אליה הצטרפו נאשמת 3 ונאשמים 5-8 (להלן יחדיו: הנאשמים). בבקשה הובהר כי אוחדו בה "כל הבקשות לעיון בחומרי חקירה שנאספו בפרשת עמק איילון - לרבות בקשה שהוגשה ביום 2.11.22 לקבלת הודעות וצרופותיהן".

כמפורט בפרוטוקולי הדיונים מהימים 22.12.2022 וב- 29.1.2023 המבוקש בבקשה הכתובה שהוגשה צומצם, וכיום נותר להכריע ביחס למסמכים מבוקשים מתוך נספח ב' לבקשה הנוגעים לנטען בחלק השני לסעיף א' לה, ושתי הדוגמאות הנטענות המפורטות בו (להלן: המסמכים המבוקשים).

בנוסף, נותר להכריע בבקשה נוספת שהגישו ב"כ נאשם 2 לפי סעיף 108 לחסד"פ, מיום 26.1.2023, במסגרתה ביקשו לקבל ממשרד התחבורה "התכתבות, תקשורת או מסמך שהוחלף בין הגורמים הרלוונטים במשרד התחבורה אל מול היצרן (פורד) הנוגעים להליך הייבוא המקביל של חברת עמק איילון ולהליך השימוע שנפתח נגד היצרן (פורד)" (בקשר לבקשה זו, וויתרו הנאשמים על המבוקש בפסקה השלישית לעמ' 1 לבקשה בדיון ביום 29.1.2023).

החלטתי זו ניתנת לאחר שעיינתי במסמכים המבוקשים מתוך חומרי החקירה שנאספו בתיק בעניין עמק איילון אותם העמידה המאשימה לעיוני (להלן: המסמכים המבוקשים), ובבקשה לקבלת המסמכים ממשרד התחבורה מיום 26.1.2023 על צרופותיה.

רקע ותמצית טיעוני הצדדים

1.                     כתב האישום נגד הנאשמים מייחס להם עבירות מרמה, זיוף, מס והלבנת הון, כל אחד כפי חלקו הנטען. חלק מהנאשמים מואשמים, בין היתר, במרמה כלפיי משרד התחבורה בקשר לפעילותם ליבוא מקביל של רכבים. כנטען בכתב האישום, בבסיס האישומים הרלבנטיים צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב (תיקון), תשל"ט - 1975 (להלן: הצו), שתוקן בשנת 2010, ואפשר לראשונה למי שיעמוד בתנאים שנקבעו בו לייבא כלי רכב, באופן מסחרי, ביבוא מקביל. בתמצית, נטען בכתב האישום בין היתר, שחלק מהנאשמים עשו שימוש בהסכמים כוזבים הנחזים להיות מול סוכן מורשה כהגדרתו בצו, והציגו מצג שווא למשרד התחבורה אודות עמידה בתנאי הצו במטרה לקבל היתר יבואן מקביל. זאת בעוד שבפועל לא נקשרו העסקאות המפורטות באותם הסכמים ולא התגבשו עסקאות כלשהן בין הצדדים. כן נטען כי בהמשך לכך קיבלו מי מהנאשמים במרמה בנסיבות מחמירות ממשרד התחבורה היתרי יבואן מקביל ורישיונות ליבוא דגמי רכב עבור נאשמות 1 ו-8. נטען כי בניגוד למצג אותו הציגו, בפועל, פעלו הנאשמים לרכוש כלי רכב מספקים שונים בארה"ב, והבריחו אותם לישראל תוך הצגת מצג שווא לפיו סופקו כלי הרכב מהסוכן המורשה, וכן כי ביצעו עבירות נוספות כנטען בכתב האישום.

2.                     בקשת הנאשמים היא כאמור לקבלת המסמכים המבוקשים מתיק החקירה בעניין עמק איילון המפורטים בנספח ב' לבקשה, לאחר שעיינו ברשימת תוכן התיק/חומרי החקירה מהתיק בעניין עמק איילון, וכן לקבלת מסמכים ממשרד התחבורה.

3.                     אזכיר כי בשלב מוקדם יותר של ההליך נטען כי כלל חומרי החקירה בתיק החקירה בעניין עמק איילון הם בגדר חומרי חקירה בתיק הנדון. מבלי להתעלם מקיומו של ממשק בין תיקי החקירה, מכך שחלק מפעולות החקירה בתיק עמק איילון בוצעו במשותף עם התיק הנדון, ומכך שהחקירות נחקרו על ידי צח"מ משותף והוגדרו כך בבקשות משותפות לצווים, ולמרות שחלק מהעדים הם עדים משותפים לשני התיקים - מהנימוקים המפורטים בהחלטתי מיום 6.10.2022 - לא קיבלתי טענה גורפת זו.

גם בגוף הבקשה הנוכחית ציינו ב"כ נאשם 2 כי עמדתם היא שחומר החקירה בתיק בעניין עמק איילון הוא "חומר חקירה מובהק לחלוטין שהיה על המאשימה לכלול בחומרי החקירה כאן". בדיון ביום 22.12.2022 הובהר כי מבוקש שהבקשה תידון לפי סעיף 108 לחסד"פ והצדדים התחייבו שלא תעלה טענה לפיה יש לדחות את הבקשה רק מהטעם שהיה על הנאשמים להגישה לפי סעיף 74 לחסד"פ.

הצדדים הסכימו ביניהם כי אבחן האם המסמכים המבוקשים הם חומרי חקירה בתיק הנדון, אותם יש להעמידם לעיון ההגנה לפי סעיף 74 לחסד"פ, וככל שהתשובה לכך תהא שלילית, האם נכון וניתן להעבירם להגנה לפי סעיף 108 לחסד"פ. הוסכם כשבמידת הצורך תתבקש עמדת עמק איילון טרם החלטה.

4.                     להשלמת התמונה יצוין כי לדברי ב"כ המאשימה, תיק החקירה בעניין עמק איילון נמצא בעת הזאת בבחינת הפרקליטות, מבוצעות בו השלמות חקירה, וטרם התקבלה החלטה בעניינו. בנסיבות אלה הסכימו הנאשמים להשהות טענותיהם לאכיפה בררנית כנימוק לקבלת מסמכים מבוקשים לפי סעיף 108 לחסד"פ (ראו פרוטוקול 22.12.2022).

5.                     הכותרת הרלבנטית בבקשה מושא החלטה זו (תחת סעיף א' לבקשה) היא כדלקמן: "ד(ב) היתר לאילון מוטורס לייבוא רכבים מאירופה בעוד שהסוכן המורשה הוא סוכן מורשה אמריקאי". לאחר קיומם של דיונים ובחינה נוספת על ידי הצדדים, אלה הם המסמכים המבוקשים מתוך התיק בעניין עמק איילון על פי סימונם בנספח ב' לבקשה לגביהם נדרשת הכרעתי:

ביחס ל"דוגמא הראשונה" (כהגדרת הנאשמים): מסמכים אשר סומנו 17,21,30 וכן 7,9,10,14,22,29. ביחס ל"דוגמא השנייה" (כהגדרתם): מסמכים אשר סומנו 2,24 10,11,12,13,14,15,16,17,18,19,20,21,22,23,25,26,27,28,29,35,36,38,40,41,42,43,48,49,50 (חלקם של המסמכים מהווים כפולות של אחרים).

6.                     בבקשתם, הפנו הנאשמים להרחבת הטיעון בבקשה ראשונה שהגישו ביום 2.11.2022. לטענתם, המסמכים המבוקשים רלבנטיים להצגת הפער בין פרשנות המאשימה את הצו ואופן יישום הוראותיו, לבין עמדת הרגולטור, משרד התחבורה, ומשכך רלבנטיים ויכולים להועיל להגנת הנאשמים. לטענתם, קיימות שתי דוגמאות להתנהלות משרד התחבורה בקשר לייבוא המקביל מול עמק איילון המוכיחות את האמור. הראשונה נוגעת להתנהלות משרד התחבורה בקשר לעמק איילון ולרכישת רכבים מספק אירופאי בסלובניה על אף שהסוכן המורשה הוא אמריקאי (בלו ספרינגס). השנייה, נוגעת להתנהלות משרד התחבורה בקשר לעמק איילון ולרכישה של רכבי פורד מספקים אירופאים שונים בעוד שהסוכן המורשה הוא אמריקאי (בלו ספרינגס).

7.                     לטענתם, מחומר החקירה עולה שעמק איילון השתמשה בספקים אירופאים רבים ב"שרשרת הרכישה" מהספק המורשה האמריקאי אשר הוצג למשרד התחבורה, כך שעמק איילון "על דעתו של משרד התחבורה בלי שירגיש מרומה בסיפור הזה, רכשה רכבים משרשרת רכישה מסוימת, קנתה רכבים או קיבלה אותם מדילרים שונים, כאשר הסוכן המורשה לצורך המצב היה אחר מאלה" (עמ' 77 ש' 3-5 לפרוטוקול). נטען שבחומר החקירה בעניין עמק איילון מסמכים רלבנטיים רבים בנוגע לספקים האירופאים ולהתכתבויות בין משרד התחבורה ליצרן ולסוכן המורשה האמריקאי (בלו ספרינגס) ויש והורות על קבלתם לתיק, וכי עולה מהחומר שבידי הנאשמים כי נושא רכישה מאירופה באמצעות סוכן אמריקאי הוצג למשרד התחבורה.

8.                     לטענת המאשימה יש לדחות את בקשת הנאשמים, שהיא בקשה ספקולטיבית, ואין להורות על העברת המסמכים המבוקשים שאינם רלבנטיים לעניינם של הנאשמים ואין בהם פוטנציאל לסייע בהגנתם. נטען כי בקשת הנאשמים נסמכת על שתי הנחות מוצא שגויות. האחת, שהנאשמים פעלו באותו אופן שפעלה עמק איילון - ואלה אינם פני הדברים. בהקשר זה אף נטען כי "מבנה הרכישה" הנטען על ידי הנאשמים אינו ברור. ועוד נטען כי הנחת המוצא השגויה השנייה הנטענת היא כי משרד התחבורה ידע והסכים שעמק איילון תייבא רכבים מאירופה כאשר האישור שקיבלה הוא לסוכן מורשה אמריקאי. בהקשר זה הודגש כי עניינה של עמק איילון נמצא בחקירה ובחינה, כשהגורם שהתריע בפני הרשויות על האופן בו פועלת עמק איילון (וגם ביחס לנאשמים בעניינו) הוא משרד התחבורה עצמו, שלא היה מודע בזמן אמת למעשי המרמה בהם חשודה עמק איילון כיום. נטען כי אילו היה סבור משרד התחבורה שהתנהלות עמק איילון כשרה, לא היה פונה לרשויות החקירה.

דיון והכרעה

9.                     המבחנים להיותו של חומר בגדר "חומר חקירה" פורטו בהחלטותיי הקודמות (ראו החלטותיי מיום 23.8.2022 ומיום 6.10.2023). כאמור, בהחלטה מיום 23.8.2022 ומהנימוקים המפורטים בה קבעתי כי על אף הממשק הקיים בין התיק הנדון לתיק החקירה בעניין עמק איילון, אין מקום לקביעה אוטומטית לפיה כלל החומר שנאסף בתיק החקירה בעניין עמק איילון הוא בגדר חומר חקירה בעניינו. בהחלטתי מיום 6.10.2023 ועל יסוד נימוקיה, אף לא מצאתי כי הודעות נחקרים שהתבקשו מתוך תיק עמק איילון הן בגדר "חומר חקירה", למעט אחת.

10.                 גם את המסמכים המבוקשים בחנתי בהתאם לכללים הנורמטיביים שפורטו בהחלטותיי הקודמות בקשר להגדרת "חומר חקירה" - זאת נוכח בקשת הצדדים כי אבחן ראשית האם המסמכים המבוקשים הם בגדר חומר חקירה אותו יש להעמיד לעיון ההגנה לפי סעיף 74 לחסד"פ.

11.                 בעת בחינת המסמכים המבוקשים שקלתי את כלל טענות הנאשמים, ואף עיינתי בעובדות כתב האישום הרלבנטיות ובתשובת הנאשמים לכתב האישום - אך לא מצאתי כי המדובר ב"חומר החקירה" בתיק דנן. מעיון במסמכים המבוקשים עולה כי אלה נוגעים לחשודים אחרים ואף לעניינים אחרים שאינם דומים לנטען כנגד הנאשמים - חרף טענות הסנגורים לדמיון בכל הנוגע ל"מבנה" או "שרשרת רכישה". מסקנתי היא כי באופן ברור, המסמכים המבוקשים אינם חומרים הנוגעים לליבת המחלוקת, אינם בגדר חומר "הנוגע לאישום" נגד הנאשמים ואין בהם "מידע ראייתי אשר יכול - במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם ראיות אחרות - לאשש את סיפור האשמה המסופר בכתב האישום או את האפשרות שהנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו". משכך אין המדובר בחומר שלנאשמים זכות סיטונית לקבלו מכוח סעיף 74 לחסד"פ. (ראו הקביעות בבש"פ 1378/20 זגורי נ' מדינת ישראל (7.4.2020) (להלן: עניין זגורי).

12.                 מעיון מדוקדק במסמכים עולה שכפי שטענה המאשימה, אין במסמכים המבוקשים אף כדי לקדם את טענת ההגנה על יסודה התבקשו לפי סעיף 108 לחסד"פ. קרי, טענה לפיה עמק איילון "על דעתו של משרד התחבורה בלי שירגיש מרומה בסיפור הזה, רכשה רכבים משרשרת רכישה מסוימת, קנתה רכבים או קיבלה אותם מדילרים שונים, כאשר הסוכן המורשה לצורך המצב היה אחר מאלה". לבד מהעובדה מהמסמכים המבוקשים עולה כאמור התנהלות שונה מזו המיוחסת לנאשמים בכתב האישום - אף לא עולה מהמסמכים המבוקשים ידיעת משרד התחבורה אודות רכישה באמצעות "שרשרת רכישה" על ידי עמק איילון, במסגרתה הרכבים אינם נרכשים מהסוכן המורשה אלא מאחרים.

13.                 כשאלה הן מסקנותיי ומשלא מצאתי שיש במסמכים המבוקשים כדי להועיל לנאשמים בהגנתם, הרי שגם אין מקום להורות על העברת המסמכים המבוקשים מכוח סעיף 108 לחסד"פ (עניין זגורי).

14.                 יש לזכור כי אפילו מקום בו נמצא כי יש במסמכים מבוקשים כדי להועיל לנאשמים בהגנתם, בעת בחינה האם להעבירם לפי סעיף 108 לחסד"פ, יש לתת את הדעת גם לפגיעה שעלולה להיגרם מכך בזכויותיהם של צדדי ג', ולאזן בין זכויות אלה לחשיבות המסמכים עבור ההגנה. במקרה דנן, משלא שוכנעתי כאמור שיש במסמכים המבוקשים כדי להועיל להגנת הנאשמים ומצאתי שהרלבנטיות שלהם לעניינו רחוקה עד מאוד - העברתם ללא סיבה מוצדקת אף תביא לפגיעה שאינה נדרשת ואינה מידתית בזכויות עמק איילון ובזכויותיהם של חשודים ומעורבים נוספים בתיק חקירה זה. עוד יש לזכור ולתת את הדעת לכך שכפי שציינה המאשימה, המסמכים המבוקשים הם חומרי חקירה שנאספו במסגרת החקירה הפלילית נגד עמק איילון שעודנה מתנהלת בהשלמות חקירה.

15.                 אשר למסמכים המבוקשים בבקשה מיום 26.1.203 מאת משרד התחבורה, לפי סעיף 108 לחסד"פ, שהוא ההליך הרלבנטי לבחינה משהמדובר בחומר שנטען שמצוי בידי משרד התחבורה שכלל אינו קשור לנאשמים: בבקשה ביקשו הנאשמים כל התכתבות, תקשורת או מסמך שהוחלפו בין הגורמים הרלבנטיים במשרד התחבורה לבין היצרן פורד, הנוגעים להליך הייבוא המקביל של עמק איילון ולהליך השימוע שנפתח נגד היצרן פורד.

16.                 על יסוד הנימוקים שלעיל, הרלבנטיים גם בקשר לבקשה זו, לאחר שעיינתי במסמכים המבוקשים מהתיק בעניין עמק איילון כאמור, הנוגעים גם לחברת פורד, וכן בכתבות שצורפו כנספח לבקשה ושקלתי את טענות הנאשמים - מסקנתי היא שהנאשמים לא הניחו מסד ראייתי כנדרש לכך שהמסמכים המבוקשים עשויים להועיל להגנת הנאשמים או לקדם את הטענות שבפיהם, באופן המצדיק קבלתם מאת משרד התחבורה.

17.                 בנסיבות אלה אף אינני מוצאת צורך בבחינת המסמכים המבוקשים טרם הכרעה. באופן ברור ואף על יסוד החומר מתוך תיק החקירה בעניין עמק איילון הקשור ליצרן פורד, מסקנתי היא כי היעתרות לבקשה תביא לפגיעה שאינה מידתית ואינה נדרשת בזכויות חברת פורד ועמק איילון.

18.                 סוף דבר, בקשות הנאשמים אשר נדונו לעיל נדחות מהנימוקים אשר פורטו לעיל. המסמכים המבוקשים שהועמדו לעיוני יושבו לב"כ מאשימה בדיון ביום 13.3.2023.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשפ"ג, 16 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.