1

הרקע:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, במספר עבירות של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין תשס"ו- 2006, ובעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה תלוי ועומד כנגד הנאשם צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין. במסגרת צו הפיקוח הוטלו על הנאשם מגבלות שעניינן, בין היתר, איסור צריכת אלכוהול וסמים, חובת שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח וקיום מפגשים על פי דרישה. בנוסף, נאסר על הנאשם לשהות ביחידות עם קטינים ובמקומות כינוס ייחודיים לקטינים.

הנאשם הפר את צו הפיקוח ארבע פעמים, כדלהלן:

2

1.        ביום 13/8/2016, בעת שהנאשם שהה בבית הכנסת בקבר שמעון הצדיק בירושלים, הוא צעק ודיבר בקול רם, ומפיו נדף ריח חזק של אלכוהול. קצין פיקוח ביקש מהנאשם להתלוות אליו אל מחוץ לבית הכנסת, ושאל אותו האם שתה אלכוהול. הנאשם לא שיתף פעולה עם קצין הפיקוח, סירב לבדיקת אלכוהול וסמים והמשיך לצעוק ולקלל.

2.        בבדיקת סמים שנערכה לנאשם ביום 12/4/2016 על ידי קצין פיקוח, נמצא כי הנאשם השתמש בסמים.

3.        ביום 24/12/2014 עבד הנאשם בדוכן למכירת תיקים המיועדים לילדים, מבלי שקיבל לכך אישור.

4.        ביום 29/7/2013 נכח הנאשם במתחם קבר שמעון הצדיק בירושלים כשבסביבתו קטינים בני 14 - 15, ונישק את ראשו של אחד הקטינים.

בנוסף לאמור, ביום 13/8/2016 בסיום חקירתו של הנאשם במשטרה, איים הנאשם על שוטר בכך שאמר לו: "השופט מחר ייתן לי קנס וישחרר אותי, ואני ואתה נפגש פנים אל פנים בחוץ".

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש הקרוב ל-20 חודשי מאסר בפועל. לטענתה, מתחם העונש ההולם לכל אחת מהפרות צו הפיקוח נע בין מספר חודשי מאסר בפועל, לבין 18 חודשי מאסר בפועל, ומתחם העונש ההולם לכל מעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל, לבין 20 חודשי מאסר בפועל. המאשימה טענה כי העונש ההולם לנאשם מצוי בחלקו העליון של מתחם הענישה.

בטיעוניה לעונש פירטה המאשימה כי עבירות של הפרת צו פיקוח פוגעות בשלטון החוק, וטענה כי על מנת שהחוק יהיה אפקטיבי יש להרתיע מפני הפרתו.

המאשימה טענה עוד כי הנאשם הפר באופן סדרתי את צו הפיקוח, בחלק מהמקרים באופן בוטה. הנאשם לא הסתפק בכך, ובזמן שנחקר על ההפרות איים על שוטר.

3

המאשימה זקפה לטובתו של הנאשם את הודאתו במיוחס לו. עם זאת, בשל עברו הפלילי, הכולל בין היתר הרשעות בעבירות מין, ובשל הסיכון להישנות העבירה על ידי הנאשם שכבר הוכיח כי אינו מכבד את החלטות בית המשפט, ביקשה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של המתחם.

לעומתה ביקשה ההגנה להטיל על הנאשם עונש מאסר קצר בלבד.

הסנגורית הפנתה לכך שהנאשם הודה מיד במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר, ולכך שחלף זמן רב מאז ביצוען של חלק מהעבירות. לסברתה, חלק מהעבירות הינן טכניות בלבד, השימוש שעשה בסמים התרחש בביתו, והנשיקה שנתן לראשו של הקטין לא היתה בעלת אופי מיני, אלא כברכה בלבד. לטענתה, מתחם העונש ההולם לכל אחד ממעשי העבירה נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה.

אשר לעבירת האיומים טענה הסנגורית כי מדובר באיומים ברף הנמוך ביותר, וכי מתחם הענישה בגינה נע בין אי הרשעה לבין מאסר על תנאי.

הסנגורית ציינה כי מדובר בנאשם כבן 47, בודד, ללא משפחה אישית או מורחבת, הסובל מבעיות רפואיות כרוניות רבות. כן ציינה כי הנאשם שוהה תקופה ארוכה במעצר לא מלא, מבלי שהפר את תנאי השחרור.

הסנגורית לא התעלמה מעברו הפלילי המכביד של הנאשם. עם זאת טענה כי הנאשם שילם את המחיר בגין העבירות הקודמות, כי חלף זמן מאז ביצוען וכי אין נגדו מאסר על תנאי להפעלה.

הנאשם בדבריו לבית המשפט ביקש סליחה על מעשיו, והוסיף כי הלך לקבר שמעון הצדיק על מנת להתפלל, נחקר בעקבות תלונה שהוגשה נגד אחר, ואיים על השוטר לאחר שהשתיק אותו.

דיון ומסקנות:

שמו של חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין מלמד באופן ברור על הערכים החברתיים עליהם הוא נועד להגן. צו הפיקוח נועד להגן על הציבור מרצידיביזם עברייני בתחום עבירות המין (בש"פ 3730/13 נודלמן נ' מדינת ישראל 4/6/2013), וכן להגן על עבריין המין המורשע לבל יכשל פעם נוספת (בש"פ 8017/16 שאלתיאל נ' מדינת ישראל 6/11/2016). הפרה של צו הפיקוח חותרת תחת המטרות הנ"ל, יוצרת סיכון לביצועה של עבירת מין נוספת ומעצימה את הסיכון להתרחשותה. בנוסף פוגעת הפרת צו הפיקוח בערך החברתי של כיבוד הוראות, החלטות וצווים הניתנים על ידי בתי המשפט.

4

הנאשם, אשר הפר את צו הפיקוח ארבע פעמים, בשניים מן המקרים תוך ששהה במחיצת קטינים או במקום המיועד להם, פגע בערכים החברתיים הנ"ל במידה שאינה מבוטלת.

הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מהפרות צו הפיקוח שביצע הנאשם בקשר עם קטינים, גבוה יחסית להפרות האחרות.

מעשה של איומים פוגע בתחושת הביטחון של קורבן העבירה ובשלוות נפשו, וכן בחופש הפעולה והבחירה שלו (ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, 379). שעה שהאיום מופנה כלפי שוטר במסגרת תפקידו, נפגעים בנוסף גם עקרון שלטון החוק וכיבודו, ויכולתם של גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם, בשמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור.

לנוכח האמור, בהתחשב במידת הפגיעה שפגע הנאשם בערכים החברתיים המוגנים, בנסיבות הנ"ל ובמדיניות הענישה הנהוגה (השוו: עפ"ג (י-ם) 17512-12-13 מרקוביץ' נ' מדינת ישראל 22/1/2014, ת"פ (ק"ג) 32203-08-10 מדינת ישראל נ' נגאוקר 14/9/2010, ת"פ (פ"ת) 23536-10-10 מדינת ישראל נ' קרוצקו 7/12/2010, ת"פ (פ"ת) 35912-05-11 מדינת ישראל נ' ויפליק 14/7/2011, ת"פ (שלום ב"ש) 3039/12 מדינת ישראל נ' שפובלוב 27/12/2012), נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין חודש מאסר בפועל לבין שנת מאסר בפועל.

לצורך קביעת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה הנ"ל יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את הודאתו בשלב מוקדם של ההליכים, אשר חסכה מזמנם של בית המשפט, העדים ומשאבי המערכת, נטילת האחריות על מעשיו ונסיבותיו האישיות והרפואיות עליהן עמדה ההגנה בטיעוניה. עוד יש להתחשב בפרק הזמן המשמעותי בו נתון הנאשם בתנאים מגבילים, ולזמן שחלף מאז הפר הנאשם את צו הפיקוח באירועים הנוגעים לקטינים ועד כה. יחד עם זאת אין להתעלם מכך שחלוף הזמן נגרם בשל כך שבתחילה הסתפקו גורמי האכיפה באזהרתו של הנאשם מפני הפרות נוספות, ובהתחייבויותיו להימנע מהן (ת/3, ת/5).

לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי המכביד, הכולל לא פחות מ-17 הרשעות קודמות, בעבירות מין, אלימות, רכוש וסמים, בהן עבירות איומים, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. עם זאת, מאז ביצע הנאשם את עבירת המין האחרונה בה הורשע חלפו למעלה מ-8 שנים. כמו כן, עבירה של הפרת צו פיקוח מחייבת הרשעה קודמת בעבירת מין, ולכן בנסיבות העניין אין בה, כשהיא לעצמה, משום שיקול לחומרה.

5

לנוכח כל האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל למשך 3.5 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית המעצר ניצן ברמלה ביום 30/4/2017 עד לשעה 9:30.

2.         מאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור עבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין תשס"ו- 2006.

3.         מאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017.