1

1.         הנאשם 1, מחמד ווג'די ג'ראח, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 + 335(א)(2) + 29 לחוק. ואלה המעשים: בין הנאשם 1 לבין המתלונן, מחמד זעתרה, קיים סכסוך על רקע רכישת בית. ביום 20.10.16 התקשר הנאשם 1 למתלונן ואיים במלחמה ודקירות אם לא ישלם. ביום 22.10.16 הגיע הנאשם 1 (ובנו, נאשם 2) סמוך לבית המתלונן והחל באיומים וצעקות, פרצה קטטה והמתלונן נחתך בבטנו מחפץ חד, כאשר נאשם 1 נטל חלק פעיל בקטטה. כתוצאה נגרם למתלונן חתך בבטנו באורך 15 ס"מ ועומק 5 ס"מ, הוא נותח ואושפז למשך 4 ימים. המתלונן נפל ושרשרת שהחזיק נשמטה לקרקע, הנאשם 2 לקח השרשרת וחבל ברכב של המתלונן וגרם לה נזק.

2.         נאשם 2 הודה, הורשע ודינו נגזר לחוד.

2

3.         במסגרת הסדר הטיעון הגבילה המאשימה את עונש המאסר שתבקש ל-14 חודשים ואילו הסנגור חופשי בטיעוניו.

4.         הנאשם, יליד 1969, נשוי + 5, מכונאי עצמאי וכן עוסק בנדל"ן. הנאשם סובל מבעיית לב ולשניים מילדיו בעיות רפואיות כבדות משקל (שיתוקים). לנאשם שתי הרשעות (2011, 2012), האחת בגין הסעות שוהים בלתי חוקיים וריצה מאסר בעבודות שירות (וכן קנס) והשנייה בגין תיק מרמה וריצה שבעה חודשי מאסר ופיצוי לנפגע עבירה בסך 64,000 ₪.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם נוטל אחריות חלקית לאירוע וחש כי המתלונן מרמה ומנצל אותו. הערכה הינה כי מדובר באדם יציב, החי בדרך כלל חיים תקינים ומתמודד עם תחושות קורבנות, אפליה וערך עצמי ירוד, מצב המקשה על ויסות דחפיו ללא חשיבה על השלכות מעשיו. כיוון שהנאשם הביע נכונות לטיפול, המליץ שירות המבחן לשלבו בטיפול קבוצתי שייעודו השגת ערך ושליטה עצמית. כיוון שההמתנה לשילוב בקבוצה כזו ארוכה, ניתנה על ידי החלטה שלא לקבל המלצה טיפולית זו.

5.         ראיות לעונש: הוגשו מסמך האשפוז של המתלונן, הרישום הפלילי של הנאשם, מסמך הסכם פיוס ראשוני בין משפחת הנאשם למשפחת המתלונן, מסמכים רפואיים על מצב הנאשם.

המתלונן העיד, סיפר על פציעתו, תפריו הרבים, קושי בעבודה והפסד עבודה ופרנסה כנגר, כמו כן שח על כאביו, פחדיו וקשיי תפקודו. לדבריו, טרם הושגה סולחה (אף כי הושג הסכם פיוס ראשוני). בבית המשפט התייצבו עדי אופי שדיברו על הרקע האישי והמשפחתי המיוחד של הנאשם ותרומתו החברתית.

6.         ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם פגע בערכים מוגנים - זכות לשלמות הגוף וביטחון אישי במרחב הציבורי. שימוש בכלי תקיפה ובצוותא מהווים נסיבות לחומרה, מה עוד שהפסיקה חזרה והתריעה כנגד ישוב סכסוכים באלימות. לעמדתה מתחם הענישה הינו בין 24-12 חודשי מאסר, לנאשם עבר פלילי ונטילת האחריות חלקית בלבד, אך הודה, חסך זמן ונוכח נסיבות אישיות ביקשה לגזור מאסר בפועל לתקופה של 14 חודש, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

3

7.         ב"כ הנאשם עמד על הנסיבות המיוחדות של ביצוע העבירה ושל הנאשם. היה סכסוך כספי בין הנאשם למתלונן, התפתח ויכוח ובמהלכו המתלונן נפצע. לגישת הסנגור אחריות הנאשם הינה משפטית מכוח ביצוע בצוותא, נטילת חלק בקטטה במהלכה המתלונן נפצע. לעמדת הסנגור, די בכך כדי להסתפק בענישה הצופה פני עתיד. עוד הדגיש כי האירוע התרחש לפני כשנתיים וחצי והשיהוי בהגשת האישום רב משמעות, מה עוד שמאז הסכסוך הכספי נפתר ולא נרשמו אירועים בין השניים. התסקיר בעניין הנאשם חיובי - נטל אחריות והיה מוכן להירתם למסלול טיפולי-שיקומי. נסיבות חייו של הנאשם מיוחדות במינן, הוא עצמו סובל ממחלת לב, שניים מילדיו נכים והנאשם מתמודד יום יום עם קשיים רבים. לאחר שסקר פסיקה, עתר הסנגור לעונש שלמאסר בעבודות שירות.

8.         סקירת פסיקה: בע"פ 4741/13 המתלונן והמשיב (הנאשם) ניהלו ויכוח, הנאשם רץ לביתו, הצטייד בסכין ודקר המתלונן בבטנו דקירה עמוקה. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

בע"פ 8319/14 הורשעו המשיבים הצעירים בחבלה חמורה לאחר שהכו את המתלונן מכות קשות לאורך זמן. שניים מהם נדונו לשמונה חודשי מאסר בפועל ואחד למאסר בעבודות שירות. כמו כן נגזרו עונשים נלווים.

בת"פ (נצרת) 7/10 תקפו הנאשמים את המתלונן באבנים, מקלות, סכין וכן פגעו ברכושו. נאשמים 1, 3 נדונו למאסר בעבודות שירות. נאשם 2 נדון למאסר 18 חודשים ושני נאשמים אחרים נדונו למאסרים על תנאי.

בת"פ 35969-07-15 תקפו הנאשמים את המתלונן עם מוטות ברזל, הפליאו מכותיהם. נאשם 1 נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים והאחר למאסר על תנאי וקנס.

בעפ"ג (חיפה) 22202-12-14 התיז המתלונן על המערער גז פלפל ובהמשך לכך הצטייד המערער באלה וחפץ חד והכה את המתלונן ופצע אותו בראשו, דבר שהצריך טיפול בחדר מיון. בערעור הועמד עונשו של המערער על מאסר בעבודות שירות.

בת"פ 8665-09-12 (בימ"ש שלום אילת) תקף הנאשם את המתלונן בסטירות ודקר אותו בבטנו באמצעות סכין מטבח ונדון למאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים. הוגש ערעור לבית משפט מחוזי שנדחה וכך גם הבקשה לבית משפט עליון.

בת"פ 31737-05-12 (בימ"ש שלום ראשון לציון) הנאשמים הכו המתלונן באמצעות בקבוק בירה וגרמו לפציעתו ונדונו למאסר בעבודות שירות.

9.         הכרעה

הנאשם שלפנינו הפר ערכים מוגנים ובהם זכות כל אדם לשלמות ובריאות גופו, אפשרות להלך בתחום הציבורי בביטחון. הנאשם הגיע עם אנשים נוספים ולאחר דין ודברים עם המתלונן, הותקף המתלונן. כתוצאה מהמעשים בהם מעורב הנאשם, נגרמו לו חבלות קשות בגוף והוא נזקק לניתוח, ולאחר מכן אשפוז.

הנסיבות בהן בוצעו העבירות אינן מצדיקות שימוש באלימות ובוודאי לא בחפצים חדים, שהרי נאמר שוב ושוב בפסיקה כי יש לשרש את השימוש בסכין כדרך ליישוב סכסוכים.

4

מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת על מנעד ענישה רחב למדי, הנע בין מאסר בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר.

אין מדובר באדם שזו לו ההתקלות הראשונה עם החוק והוא כבר נדון בעבר למאסר בפועל על עבירות אחרות. אציין עוד כי נעשו ניסיונות להגיע להבנה ולסולחה בין הצדדים, אך אלה טרם הבשילו עד עצם היום הזה, למרות שחלפו כשנתיים וחצי.

באשר לנסיבות המיוחדות של הנאשם, מדובר באדם עם רקע אישי ומשפחתי מיוחד, אשר ידע למצוא את דרכו, תפקד כהלכה, תוך שהוא מתמודד עם בעיות רפואיות, משפחתיות ואישיות.

כמו כן יש לתת משקל להודאת הנאשם, לחרטה שהביע ולתסקיר שיש בו צדדים חיוביים מהותיים. בנוסף יש לתת משקל מסוים לעיכוב הניכר בהגשת האישום (20 חודש). מכאן שאין למצות מלוא חומרת הדין עם הנאשם ואני גוזר עליו העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים.

ב.         מאסר של 8 חודשים, אותם ירצה אם במשך 3 שנים יעבור עבירת אלימות, למעט תקיפה סתם.

ג.         פיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. הפיצוי ישולם לא יאוחר מיום 31.5.2019.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, במעמד הצדדים.