1

הנאשם והמתלוננים הם נתינים זרים מאריתריאה והכירו עוד מארץ מוצאם. הם הגיעו לארץ בשנת 2010.

בין משפחת הנאשם לבין המתלוננים קיים סכסוך כספי עוד מאריתריאה.

ביום 21.9.13 לפנות בוקר על רקע הסכסוך תקף הנאשם יחד עם אחר את המתלונן בכך שהיכו אותו באגרופים, ובמהלך התקיפה דקר האחר את המתלונן בבטנו.

המתלונן פונה לבי"ח, נותח ואושפז למשך שבועיים. היה צורך בכריתת חלק מהמעי הגס. בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סע' 334 יחד עם סע' 335 (א)(1) ו(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, כמפורט בפרט הראשון של כתב האישום המתוקן.

ביום 15.3.14 פרצה קטטה בבר בת"א, בה נטלו חלק עשרות אנשים שהשליכו בקבוקים האחד על השני.

במהלך הקטטה ובהמשך לסכסוך ולארוע הדקירה שמתואר בפרט הראשון, פצע הנאשם את המתלונן בכך שהיכה בו בראשו באמצעות בקבוק בירה וכן תקפו באגרופיו גם לאחר שנפל על הארץ, כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות בפניו, באזנו ובבטנו.

2

במהלך הקטטה תקפו אלמונים את הנאשם, שנחבל בפצע דקירה באמת שמאל וכן בראשו והוא נזקק לטיפול רפואי שכלל את תפירת הפצעים.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סע' 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, כמפורט בפרט השני של כתב האישום המתוקן.

ביום 28.4.14 בשש בבוקר רכב המתלונן על אופניו בדרך לעבודה, ובהמשך לסכסוך ולאישומים הקודמים, תקפו הנאשם ואדם אחר את המתלונן בכך שהיכוהו באבנים, וגרמו לו חבלות בכל חלקי גופו.

הוא הובהל לבי"ח, ונגרמו לו חבלות בראש ובאזן, והוא נזקק לתפרים.

ביום 17.5.14 בערב הגיעו שוטרים לדירה שהנאשם מתגורר בה כדי לעוצרו, בגין הארוע שפורט קודם, שוטר נכנס לדירה וערך חיפוש על גופו של הנאשם, וביקש לאוזקו. הנאשם ניסה להמלט מהדירה, וקפץ מהחלון בקומה השניה, נפל על הארץ ורגליו נשברו.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סע' 334 יחד עם סע' 335 (א)(1) ו(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובהפרעה לשוטר במילוי תפקיד לפי סעיף 275 לחוק העונשין, כמפורט בפרט השלישי של כתב האישום המתוקן.

הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום המקורי מעבירות חמורות לעבירות קלות יותר בהן הודה הנאשם, והוסכם כי התביעה תעתור לעונש של 4 שנות מאסר וההגנה תעתור כרצונה.

הנאשם הגיע כאמור לארץ מאריתריאה בשנת 2010, לאחר שעזב אזור קרבות, שם נהרג אחיו ואח אחר מת ממחלה, הוא בן 25 שנה, אין לו עבר פלילי ובהיותו בארץ השתלב בעבודה ומעסיקו מתארו כעובד חרוץ שממלא אחר כל ההוראות הניתנות לו.

3

העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

כמו כן על בית המשפט לקחת בחשבון את התכנון שקדם לביצוע העבירה, את חלקו של הנאשם בה, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה והנזק שנגרם בפועל, הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה ויכולתו להבין את הפסול שבמעשהו, וכנגד זאת יש לשקול את הפגיעה של העונש בנאשם לרבות בשל גילו, ופגיעת העונש במשפחתו, וכן את הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו.

עוד יש להביא בחשבון לקולא את נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות אכיפת החוק, נסיבות חיים קשות, והעדר עבר פלילי.

אין להתעלם מהעובדה שקיים רקע למעשה האלימות מצד הנאשם. אין מדובר באלימות "סתמית" שמבוצעת על רקע של מה בכך,אלא כתוצאה מסכסוכים קודמים, כאשר בארוע הראשון הנאשם היכה את המתלונן באגרופים, אולם לא הוא שדקר את המתלונן בבטנו, אף שנחשב כשותף ולכן הורשע מהבחינה המשפטית בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות כאחראי לדקירה, למרות שהדוקר בפועל לא נתפס ולא נשפט.

גם בארוע השני, מדובר בסכסוך שבמהלכו פרצה קטטה שעשרות אנשים השתתפו בה, וגם אם אין להקל ראש במעשי הנאשם ובאלימות שביצע כלפי המתלונן כאשר חבט בראשו בבקבוק בירה, ותקפו באגרופים לאחר שהמתלונן נפל על הרצפה, הרי במסגרת אותה קטטה, נחבל הנאשם כאשר נדקר בגופו ונזקק לתפירת הפצעים.

גם הארוע השלישי הוא על רקע הסכסוך הקודם, אף שאין בכך משום הצדקה לתקיפת המתלונן ע"י הנאשם ואדם אחר.

4

בשיקול הענישה אין להתעלם מרקעו הקשה של הנאשם, כאשר עזב מקום למוד סבל מקרבות, וכל הארועים היו על רקע סכסוכים קודמים.

כמו כן אף שהנאשם עצמו אחראי לפגיעה הקשה ברגליו כאשר קפץ מחלון הקומה השניה כדי להמלט מהשוטר, עדיין יש להתחשב בקושי של נשיאת מאסר בעוד הנאשם במצב גופני קשה.

יש להתחשב גם בפציעת הנאשם כמפורט בארוע השני, כאשר נדקר במסגרת אותה קטטה רבת משתתפים, במסגרת השיקולים לעונש.

מדובר אמנם במעשים נפרדים שבגין כ"א מהם יש לגזור עונש נפרד במצטבר, אולם לאור הרקע המשותף של הסכסוך לכל הארועים, אראה בשלוש הפרשות כארוע המצדיק הטלת עונש כולל אחד.

מתחם הענישה הראוי הינו בין 8 חודשי מאסר לשלוש שנות מאסר בפועל. ובנסיבות שפורטו בכתב האישום, ובעיקר בהתחשב בהודאתו של הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו, אני גוזר עליו עונש כולל של 20 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 17.5.14.

כמו כן אני מטיל על הנאשם שנה מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה של אלימות כלפי אדם אחר שתוצאתה חבלה.

לא ברור לי אם המתלוננים בפרטים הראשון והשני נמצאים בארץ, המתלונן שבפרט השלישי הגיש תצהיר של נפגע עבירה, ואני מחייב את הנאשם לפצות את המתלונן בסכום של 1,500 ₪ .

סכום הפיצוי ישולם עד 1.3.15.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ה, 16 דצמבר 2014, במעמד הצדדים.

                                                                                                ___________________

                                                                                                 צבי גורפינקל, שופט בכיר

5

6