1

 

 

 

 

 

2

בתאריך 16.9.17, מוצ"ש בשעה 21:00 הגיע אדם לבוש במדי יס"מ, חבוש כובע משטרה, חגור חגור משטרתי, לאוזנו אוזניה הנחזית להיות מחוברת למכשיר קשר ובידו צו המתחזה להיות צו חיפוש, לבית ברחוב רומנו 18 בתל אביב.

 

אותו אדם דפק על דלת השער של משפחת לב שמתגוררת במקום, כשנפתח השער נכנס האדם והודיע כי הוא משרת במחלקת הלבנת הון, זיוף שטרות והונאה במשטרה, וכי הוא מחזיק בצו חיפוש כדין על מנת לבצע חיפוש בבית.

 

אופירה לב, בעלת הבית ביקשה לראות את הצו והאדם הראה לה אותו, אולם המתלוננת ובעלה שמואל לב הבחינו כי הכתובת הרשומה בצו תואמת את כתובת ביתם, אולם שם המשפחה שמופיע בצו שונה ונרשם בכתב יד ובעט "משפחת לביא" כאשר שם משפחתם של המתלוננים הוא לב.

המתלוננים טענו בפני האדם שנכנס כי הצו אינו חוקי ודרשו ממנו לחזור עם צו תקין אולם האדם השיב כי הנתון היחיד הקובע את חוקיות הצו הוא כתובת המגורים, ואיים שאם לא יאפשרו לו לבצע את החיפוש, יזעיק את הצוות הממתין לו מחוץ למקום אשר יבצע חיפוש וישבור את הבית.

 

המתלונן שמואל לב שלא היה לו מה להסתיר, הסכים לביצוע החיפוש והאדם שנכנס שאל היכן נמצאת הכספת, המתלונן הוביל אותו למגירה שם הניח סכומי כסף של 9,200 דולר, 1,000-2000 יורו ו-3,000 ₪. האדם שנכנס העמיד פנים כאילו הוא מעדכן במכשיר הקשר כי נמצאו ממצאים, עטה על ידיו כפפות, הוציא שקית מז"פ והכניס את הכסף לתוך השקית תוך שהוא מודיע למתלונן כי הכסף מוחרם. המתלונן דרש כי יערך רישום מסודר של הכסף שנלקח אולם האדם דחף את המתלונן בחזהו ואיים עליו כי הוא עצור ולא יוכל לצאת מהארץ וכי הוא יסתבך כיוון שמעשיו מהווים תקיפת שוטר. עוד אמר כי מדובר בשקית אטומה ורק חוקר המשטרה יפתח אותה.

 

החל וויכוח בין המתלוננים לאותו אדם, כאשר הם דורשים להתקשר למשטרה וכן לעורך דין כדי לברר את חוקיות החיפוש, והאדם השיב כי מדובר בשיבוש הליכים.

 

3

ביתם של המתלוננים ביקשה לצלם את האירוע אך האדם איים עליה כי יחרים את מכשיר הטלפון שלה ויעצור אותה כי היא משבשת את ההליכים.

 

האדם ביקש להחרים את מכשירי הטלפון הנייד של המתלוננים אולם הם סירבו לכך והמתלוננת מנעה מהאדם לצאת, והוא הדף אותה והורה למתלונן לצאת מהבית אל החצר ובעת שהגיעו לשער הכניסה לבית, ביקש המתלונן מהאדם להראות לו את הצוות והניידת הממתינים כביכול בחוץ, אולם האדם דחף את המתלונן, סגר את שער הכניסה מאחוריו וברח מהמקום.

 

לאחר חקירה שנערכה טוענת התביעה כי האדם המדובר הינו הנאשם, ובגין המעשים המתוארים יוחסו לו עבירות של שוד לפי סעיף 402 (א') לחוק העונשין תשל"ז-1977, שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין ושימוש לרעה בכח משרה לפי סעיף 280 (1) לחוק העונשין.

 

המתלוננים דיווחו למשטרה על מעשי השוד שבוצע בביתם, ומאחר שהסברה הראשונה היתה שמדובר באדם שהתחזה לשוטר, ביצעה המשטרה פעולות חקירה שונות אולם הדבר לא הניב תוצאות. יצויין שהמתלוננת זיהתה מתוך מסכת תמונות שהוצגו בפניה את אלכסנדר גריקובר מי שנכנס לביתה וביצע את השוד, אולם חקירה שנערכה העלתה שלאותו גריקובר יש אליבי ומעורבותו באירוע נשללה.

 

לאחר שהחקירה הגיעה למבוי סתום הוחלט לפרסם את צילום סרטון האבטחה שמתעד את האירוע ואת האדם שנכנס לבית בתוכנית "הכל כלול" של ערוץ 10 בתאריך 8.11.17.

 

בעקבות פרסום הסרטון הסתבר שחבריו של הנאשם שמשרת כשוטר יס"מ ביס"מ לכיש, זיהו את תמונתו כמי שנכנס לביתם של המתלוננים וביצע את השוד. בעקבות זאת נעצר הנאשם ויוחסו לו העבירות כפי שפורטו בכתב האישום.

 

4

טענת התביעה היא כי הוכח מעל לכל ספק סביר כי הנאשם הוא אותו אדם שנכנס לביתם של המתלוננים וביצע את השוד.

 

התביעה ערה לכך שמדובר בתיק נסיבתי, ואין ראיות ישירות הקושרות את הנאשם לעבירות המיוחסות לו, אולם לטענתה מדובר בנסיבות כאלה שמוליכות למסקנה אחת ויחידה, והיא שהנאשם הינו השודד.

 

התביעה מפרטת את העובדה שהשודד היה לבוש במדי שוטר יס"מ מהסוג החדש עם רוכסנים, כמו מדיו של הנאשם ובתמונות ת/7 נראה השודד במדי יס"מ עם רוכסנים, הזהים לחולצה שנתפסה אצל הנאשם ת/23.

 

גם התנהגותו של השודד מצביעה על כך שמדובר בשוטר, אשר מבצע את השוד בקור רוח וללא פחד, מציג צו הנחזה להיות צו חיפוש חוקי, מגיע עם שקית מז"פ ועם כפפות ומציג עצמו כשוטר ממחלק הונאות וזיופי שטרות.

 

תיאורו של השודד כפי שנמסר למשטרה על ידי המתלוננים תואם את תיאורו של הנאשם, למרות שהמתלוננת כאמור זיהתה בתמונות שהוצגו לה אדם אחר כמי שביצע את השוד.

 

כאמור החשד הראשוני היה שמדובר באדם שהתחזה לשוטר ולכן המשטרה היא שביצעה את פעולות החקירה הראשונות, אולם נשללה אפשרות שמדובר באחד ממתנדבי יס"מ שביצע את השוד וכן נשללה אפשרות שמדובר באופנוע משטרתי שהגיע למקום, וכן נשללה האפשרות שאחד השוטרים החשודים במעורבות לביצוע השוד הוא השודד, לאחר שהאליבי שלהם אומת.

 

כמו כן נשללה האפשרות שגריקובר, שהמתלוננת זיהתה אותו בתמונות, הוא השודד.

 

5

לאחר פרסום הסרטון בערוץ 10 ביום 8.11.17, צפו כאמור חבריו של הנאשם ליחידה בסרטון והחלו ביניהם חלופת מסרונים ספונטנית מהם עולה בבירור כי הם מזהים את הנאשם כאדם שמצולם בסרטון. לאור זאת הועברה החקירה מהמשטרה לידי מח"ש.

 

התביעה ערה לכך שאין די בזיהוי ללא ראיות ישירות, והצביעה על ראיות התומכות בזיהוי הנאשם על ידי חבריו, והם איכונים שנערכו במועד השוד כאשר הנאשם שמתגורר באשקלון ופעילותו מתרכזת באזור לכיש או ירושלים, אינו אמור להימצא בתל אביב ובכל זאת אוכן בשעות המתאימות לביצוע השוד בצפון תל אביב בנאות אפקה, אזור הנמצא בסמוך לבית המתלוננים.

 

עוד תמיכה לכך שהנאשם הוא השודד מוצאת התביעה בחוות דעתה של המומחית צופנת ברדה (ת/39) שביצעה התאמות בין התמונות שהורדו מסרט הצילום של סרט האבטחה בעת ביצוע השוד, לבין תמונותיו של הנאשם. היא לא מצאה אי התאמות בין התמונות אולם גם לא מצאה מאפיינים יחודיים המאפשרים זיהוי ללא כל ספק, וחוות דעתה היא כי קיימת אפשרות שמדובר באותו אדם, לאחר שהבדיקה הראתה התאמה בין המוצגים במאפיינים שנבדקו אך המאפיינים היו סוגיים בלבד או שהיו מאפיינים אחרים בעלי מידת ייחודיות נמוכה.

 

יצויין כי בסולם רמת הוודאות של זיהוי פנים המכיל תשע דרגות, חוות הדעת מסווגת את הנאשם בדרגה ה' כאשר דרגה א' שלא ניתן כלל לבצע השוואה, דרגה ב' הינה זיהוי שלילי דהיינו שלילת זהות בין המאפיינים כך שאין מדובר באותו אדם, דרגה ג' שמדובר בכך שסביר שאין מדובר באותו אדם, דרגה ד' שלא ניתן לשלול כי מדובר באותו אדם והתאמה לא היתה מובהקת, ודרגה ה' שיוחסה לנאשם, כי אפשרי שמדובר באותו אדם.

 

הנאשם לא נכלל בדרגות ו'-ט' שהן סביר ואפשרי בהחלט שמדובר באותו אדם (ו'), סבירות גבוהה שמדובר באותו אדם (ז') סבירות גבוהה מאוד שמדובר באותו אדם (ח') וזיהוי חיובי ללא ספק כי זהו האדם (ט').

 

6

עוד מצביעה התביעה על כך שהנאשם סירב להצעת החוקרים ללבוש מדי יס"מ ולהגיע למקום האירוע כדי לבצע שיחזור והדבר מלמד על חששו של הנאשם לבצע זיהוי שמא זהותו תחשף.

 

עוד טוענת התביעה כי לנאשם היה מניע לביצוע השוד כיוון שיש לו חובות רבים ונפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל, וכן כי ביום א' בבוקר, יום למחרת השוד העביר הנאשם סכום כסף מזומן של 4,000 ₪ לאדם בשם שמשון בוחניק.

 

ביום שישי 15.9.17, יום לפני ביצוע השוד שלח בוחניק שמונה הודעות לנאשם כדי לקבל את הכסף וביום ראשון בבוקר מעביר הנאשם את הכסף לבוחניק.

 

יצויין כי בוחניק העיד כי אינו מכיר את הנאשם והנאשם אינו חייב לו כסף אלא נאמר לו שבידיו של הנאשם סכום כסף המיועד לו ומגיע לו מאדם אחר שמסר את הכסף לנאשם על מנת שיעבירו לבוחניק.

 

כמו כן טוענת התביעה כי הנאשם לא שיתף פעולה עם החוקרים, וכן כי בתרגיל חקירה שנערך, הוא צולם מתהלך, ותנועותיו דומות לאלה של השודד שנכנס לבית המתלוננים.

 

טענתו המרכזית של הנאשם היא כי הוא נוהג לשוטט באתרי היכרויות, להכיר נשים שונות ואקראיות על מנת לקיים עמן יחסי מין והוא מסביר את היותו בצפון תל אביב בזמן ביצוע השוד, בכך שנפגש עם אישה באותו אזור.

 

הנאשם התבקש להצביע על האתרים שאליהם נכנס שם הוא מכיר את הנשים אולם לא עשה זאת, הנאשם התבקש להוביל את החוקר לבית בצפון תל אביב שבו לטענתו בילה עם אותה אישה אולם טען שאינו זוכר היכן נמצא הבית הזה, כמו כן ציין הנאשם כי היה לו מפגש עם אישה בחדרה אולם סירב להוביל את החוקר למקום ולהצביע על מקום המפגש.

 

7

עוד טוענת התביעה כי כאשר התבקש הנאשם לחבוש את כובעו המשטרתי כדי לבדוק התאמה לצילום של השודד בסרטון האבטחה, הוא רק הניח את הכובע על ראשו אולם סירב להתיר לחוקר להניח את הכובע על ראשו כפי שהחוקר מבקש.

 

התביעה מיחסת לנאשם התנהגות מפלילה ביום המעצר כאשר יום לפני המעצר בשעה 23:00 הוא מקבל את תמונתו מאת חבריו ליחידה, ולמחרת היום בשעה 5.00 בבוקר מתאם עם חברו ארתור לנסוע לביתה של בחורה, תוך שהוא משאיר את הטלפון בביתו, לטענתו כדי שאשתו לא תוכל לעקוב אחר מיקומו.

 

לסיכום טוענת התביעה כי כל הראיות מצביעות על כך שהנאשם הוא השודד, כאשר מדיו מתאימים למדים של השודד שנכנס לביתם של המתלוננים, התנהגותו מלמדת על כך שידע כיצד פועלת המשטרה כאשר ברשותו צו חיפוש מזויף, כפפות לביצוע החיפוש ושקית מז"פ שאליה הכניס את הכסף.

 

הנאשם זוהה ספוטנטנית על ידי חבריו כאדם שמצולם בסרטון האבטחה שמבצע את השוד, איכונו של הנאשם בצפון תל אביב בסמוך למקום ביצוע השוד, חוות דעת המומחית שמצאה התאמה בין תמונות הנאשם לבין תמונתו של השודד בסרטון, קיומו של מניע כלכלי של חובות לביצוע השוד, כסף מזומן שעבר מהנאשם לבוחניק יום אחרי השוד, כאשר הכסף נדרש יום לפני השוד, חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם החקירה והתנהגותו המפלילה ביום המעצר, וכן התאמה בין צורת הליכתו לצורת ההליכה של השודד, כפי שצולם במצלמות האבטחה.

 

כידוע, זיהוי כשלעצמו אינו יכול להספיק לצורך הרשעה בפלילים, שכן העין האנושית עשויה לטעות ואין זה בטוח להרשיע אדם רק על סמך זיהוי שבוצע, ועובדה היא שהמתלוננת זיהתה בתמונות אדם אחר כמי שביצע את השוד.

 

יש צורך בראיות נסיבתיות נוספות שישללו את האפשרות שהזיהוי מוטעה וכי האדם שזוהה הוא אכן זה שביצע את העבירה.

8

 

יאמר מייד כי על סמך הראיות שנאספו היה בסיס איתן להגשת כתב האישום שכן הראיות מחשידות ביותר את הנאשם כמי שביצע את השוד. עוד יש להדגיש כי אילו היה מדובר כאן בהליך אזרחי שבו המתלונן היה תובע את הנאשם להשיב את הכספים ששדד ממנו, היה מקום לקבוע כי המתלונן התובע הרים את נטל הראייה המוטל עליו בהליך אזרחי כדי לקבוע שהנאשם הוא השודד.

 

יחד עם זאת, אנו עוסקים בהליך פלילי ויש לבדוק בזהירות האם זיהויו של הנאשם על ידי חבריו די בו, בצירוף הראיות הנוספות, כדי להביא להרשעה.

 

כאן יש מקום לציין שהיו מחדלי חקירה רבים בחקירת האירוע.

 

כזכור, האדם שנראה בתצלומים נכנס לבית המתלוננים, דפק תחילה על שער הכניסה לחצר ולאחר מכן נכנס לבית ועד לרגע שחבש לידיו את הכפפות, התהלך בבית בידיים חשופות. לא היתה כל מניעה לנסות ולהוריד ממצאים של טביעות אצבעות או די.אן.איי ואם הדבר היה מבוצע, סביר להניח שהיה נמצא ממצא כלשהו המלמד על זהותו של השודד.

 

אילו נכנס השודד מיד עם כפפות על ידיו, ניתן היה לומר שאין אפשרות להוציא ממצאים, אולם כאשר ברור שהתהלך דקות לא מעטות בבית עד להוצאת הכספים מהמגירה שרק אז חבש כפפות לידיו, סביר להניח שניתן היה למצוא ממצאים פורנזים המלמדים על זהותו של השודד.

 

זאת ועוד, הבית היה עם שמונה מצלמות אבטחה אולם המשטרה הסתפקה בהורדת צילומים מארבע מצלמות בלבד, כמו כן הרחוב כולו מרושת במצלמות אבטחה וניתן היה להוריד את הצילומים המלמדים על הגעתו של השודד לבית ועל נתיב בריחתו, והדבר לא נעשה.

 

9

גם נסיבות האירוע תמוהות למדי. ברור שהשודד הגיע למקום על סמך מידע מוקדם שהרי הגיע עם צו חיפוש מזוייף שבו רשומה הכתובת שם בוצע השוד. מכאן שמידע זה יכול היה להיוודע רק מתוך המחשבים של מחלקת המודיעין במשטרה שיש להם מידע על המתלונן, שמתגורר גם בכתובת נוספת בפתח תקווה, נוהג לנסוע לרומניה, והגיע לארץ ביום שישי שקדם לביצוע השוד.

 

נראה איפה לכאורה כי קדם מידע מודיעיני לפני ביצוע השוד אולם הוכח כי לנאשם אין כל גישה למחשב המשטרתי ולא היה באפשרותו להשיג מידע על המתלונן.

 

לבית המשפט הוגשה חוות דעת של מומחה מטעם חברת פלאפון בקשר לאיכוני הטלפון של הנאשם (ת/22). בחוות דעת זו מצוינות האנטנות של הדר יוסף ונאות אפקה שבהם אוכן הנאשם וכן מצויות אנטנות ברחוב בני אפרים ורומנו, הכתובת ששם בוצע השוד, אולם הנאשם לא אוכן באנטנות אלה, והאיכון הקרוב ביותר לאזור השוד היה באזור שאינו מכסה את רחוב מרדכי רומנו ורחוב זה נמצא בהפרש של מספר דקות נסיעה מהאזור שבו אוכן הנאשם.

 

יאמר מייד כי גירסתו של הנאשם בדבר יציאתו לבילויים עם נשים אינה אמינה, שכן לא נתמכה בשום ראייה חיצונית נוספת, ועדותו של ארתור בנקודה זו אינה מהימנת. קיים חשד כבד כי הנאשם המציא גירסה זו רק לצורך המשפט, כדי ליצור לעצמו אליבי בקשר להימצאותו באזור הסמוך לבית שבו בוצע השוד.

 

אילו אוכן הנאשם באזור האנטנות המכסות את רחוב רומנו, שם בוצע השוד, הייתי קובע ללא היסוס כי אינני מאמין לגירסתו של הנאשם כי בילה עם אישה בכתובת שאיננו זוכר, ואת שמה אינו יודע, והייתי קובע שהאיכון בכתובת השוד מהווה סיוע של ממש לעובדת זיהויו של הנאשם על ידי חבריו כמי שביצע את השוד, ועוד הייתי קובע כי הראיות מובילות למסקנה אחת ויחידה כי הנאשם הוא הוא השודד, כיוון שלא היתה כל סיבה להימצאותו באזור הסמוך למקום ביצוע השוד.

 

10

יחד עם זאת, מאחר שהנאשם לא אוכן בכתובת השוד, למרות שיש שם אנטנה שאילו היה נמצא באזור היה מאוכן בו, אלא אוכן רק באזורים סמוכים, אין די בכך כדי להצביע למעלה מכל ספק סביר כי הנאשם היה בבית המתלוננים דווקא.

 

גם חוות דעתה של המומחית שמצאה מאפיינים דומים בצילומים איננה מצביעה כי מדובר בהכרח בנאשם, בדרגה המצויה מעבר לכל ספק סביר.

 

זאת ועוד, השודד שביצע את השוד בבית המתלוננים חבש כובע משטרה שהכיתוב משני צידי הכובע "משטרה" בעברית POLICE באנגלית הינו מלא, ואילו בכובע שנתפס אצל הנאשם ת/25 האות האחרונה ה' במילה "משטרה" בעברית חסרה והאות האחרונה E במילה POLICE חסרה אף היא , כך שאין מדובר באותו כובע.

 

עובדה נוספת המטילה ספק בהיותו של הנאשם שודד היא שהאדם המצולם בעת ביצוע השוד מבצע פעולות ביד שמאל ואילו הנאשם הינו ימני.

 

נושא התשלום של 4,000 ₪ לבוחניק ביום א' בבוקר, יום למחרת השוד, מחשיד ביותר את הנאשם כאשר ביום שישי לפני ביצוע השוד בוחניק פונה לנאשם מספר פעמים בקשר לתשלום הכסף, והנאשם אינו מגיב. אם אכן קיבל הנאשם את הכסף מחברו סרגיי על מנת להעבירו לבוחניק, עוד ביום שישי, לא היתה סיבה שהנאשם יתחמק מבוחניק ולא יודיע לו כבר ביום שישי כי הכסף ברשותו. יחד עם זאת, אין כל ראייה שהיתה היכרות מוקדמת בין הנאשם לבוחניק לפני יום שישי, היום שקדם לביצוע השוד.

 

בוחניק עצמו טוען שאינו מכיר את הנאשם והנאשם אינו חייב לו כסף, אין כל ראייה המצביעה על כך שהנאשם הכיר את בוחניק לפני יום שישי ועל פי מחקרי התקשורת, מספר הטלפון של הנאשם הועבר לבוחניק על ידי סרגיי רק ביום שישי, יום לפני ביצוע השוד, ולכן מעצם העברת הכסף מהנאשם לבוחניק ביום א', לא ניתן ללמוד כי מדובר בכסף שמקורו בהכרח בשוד שבוצע במוצאי שבת.

11

 

סיכומו של דבר, קיים חשד כבד כי הנאשם הוא השודד, זיהויו הספונטני על ידי חבריו והעובדה שהיה בסמוך למקום ביצוע השוד בעת האירוע, מרחק של דקות ספורות של נסיעה, למרות שלא היה לו מה לחפש באזור זה בשעות אלה, מקימים חשדות כבדים ביותר כי הנאשם הוא השודד, אולם יחד עם זאת חוץ מעובדת הזיהוי על ידי החברים, שאין בה די כשלעצמה כדי להביא להרשעה בגדר של למעלה מכל ספק סביר במשפט פלילי, הראיות האחרות אין בהן די כדי לקשור את הנאשם לביצוע השוד. ניתן היה להוציא ממצאים מזירת האירוע, לא נלקחו טביעות אצבעות ודי.אן.איי למרות שהשודד היה תחילה בבית ללא כפפות על ידיו, לא נלקחו די תצלומים ממצלמות האבטחה, ולא הובהר על סמך מה ידע הנאשם, שאין לו כל גישה למחשב המשטרתי, על זהותו ומקום מגוריו של המתלונן ועל העובדה שיש ברשותו סכומי כסף ניכרים.

 

למרות החשד הכבד הרובץ לפתחו של הנאשם, ואף שקיימת סבירות גבוהה שהוא אכן השודד, סבירות זו די בה אולי כדי להרים את הרף בהליך אזרחי, אולם אין בכל הראיות כדי להצביע בגדר הוודאות הנדרשת במשפט פלילי למעלה מכל ספק סביר, כי הנאשם בהכרח הוא האדם היחיד שיכול היה לבצע את השוד בבית המתלוננים.

 

 

 

 

בנסיבות אלה, מחמת הספק, ומחמת הספק בלבד, ולמרות החשד הכבד כי הנאשם הוא אכן השודד, אני מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

 

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשע"ט באדר ב' תשע"ט , 14 מרץ 2019, במעמד הצדדים

 

 

 

 

 

________________

צבי גורפינקל, שופט עמית