בית משפט השלום בקריית גת

ת"פ 54934-02-15 מדינת ישראל נ' ש

בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

א ש

הנאשם

גזר דין

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, חבלה חמורה והיזק לרכוש במזיד, בניגוד לסעיפים 192, 333 ו- 452 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן - חוה"ע).

על פי עובדות כתב האישום ביום 11.2.15 בשעה 4:30 הגיע הנאשם לדירת גרושתו (להלן - המתלוננת) ואיים עליה שאם יהיה לה חבר הוא יפגע בה. ביום 19.2.15 הגיע הנאשם לבית המתלוננת, חטף מידה את הטלפון הנייד, ומשהבחין בתמונה בה מצולמת עם אחר, זרק את הטלפון הנייד על הרצפה. כשהתבקש לצאת מהדירה לקח את מפתחות דירתה ועזב, החזירם רק לאחר שהמתלוננת הודיעה לו כי תזמין משטרה.

ביום 21.2.15 הגיע הנאשם לדירת המתלוננת, ומשסירבה לפתוח הדלת אמר לה כי יש בלאגן עם בתם המשותפת. המתלוננת הסכימה לפגשו בסמוך לדלת הכניסה לבניין. משפגשה בו, שאל הנאשם את המתלוננת אם יש לה חבר, המתלוננת ענתה כי זה אינו עניינו והנאשם היכה אותה בחוזקה בפניה באזור אוזן שמאל וגרם לה חבלה חמורה בדמות חור בעור התוף באוזן שמאל.

הסדר הטיעון

2.     ביום 12.5.15 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה ציינה כי אם התסקיר ייטיב עם הנאשם, ילמד על לקיחת אחריות, חרטה, שיתוף פעולה עם שירות המבחן, לרבות השתלבות בטיפול אם יומלץ, לא יפתחו תיקים חדשים, אזי המאשימה תעתור למאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, קנס ופיצוי, אם התסקיר יהיה שלילי המאשימה תעתור לעונש פתוח. הסניגור בכל מקרה יוכל לטעון לעונש באופן חופשי.

תסקירי שירות המבחן

3.     בתסקיר הראשון מיום 3.1.16 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם עבר שני אירועי לב בשנה האחרונה ועבר צינתור. הנאשם נקלע לחובות כבדים עקב קשיים כלכליים בעסק. הנאשם נעדר מעורבות קודמת בפלילים. שירות המבחן ציין כי הנאשם מודה בחלק מעובדות כתב האישום, לדבריו לא זרק הטלפון של המתלוננת. ביטא צער וחרטה על ההתפרצות האלימה. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת אשר תיארה קנאות כלפיה והביעה חשש משמעותי מהנאשם. שירות המבחן מציין כי בתחילה הנאשם התקשה להכיר בחלקו בדינמיקה הזוגית ולבחון באופן ביקורתי את התנהלותו התוקפנית, אך במהלך הקשר חל שינוי מסויים. שירות המבחן סבר כי יש מקום לשלב הנאשם בהליך טיפולי אינטנסיבי אלא שהנאשם שלל אפשרות זאת לאור קשייו הכלכליים. לפיכך שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על מאסר בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית.

4.     בתסקיר השני מיום 3.5.16 ציין שירות המבחן כי הנאשם חוזר על עמדותיו כשמצד אחד מתקשה לבטא אחריות להתנהגותו האלימה והמניפולטיבית ומצד שני שב ומצהיר על מוכנות להשתלב בטיפול. הנאשם הופנה ל"דיאלוג מחודש" בבאר שבע שהינו הוסטל טיפולי לגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם, אך בשים לב שהמסגרת דורשת 3 מפגשים בשבוע, חזר בו הנאשם וטען שאינו מוכן להתחייב לטיפול. שירות המבחן שוחח שוב עם המתלוננת, אשר ציינה כי עדיין קיימים קונפליקטים. על רקע האמור שירות המבחן נמנע בשנית מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה מוחשית בדמות מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

5.     בתסקיר השלישי מיום 11.7.16 ציין שירות המבחן כי הנאשם שולב בהליך טיפולי ב"דיאלוג מחודש" לוקח חלק בפגישות ועושה מאמץ להשתלב. לפיכך המליץ שירות המבחן על דחיה בת מספר חודשים כדי לבחון את ההליך הטיפולי.

6.     בתסקיר הרביעי מיום 13.10.16 ציין שירות המבחן כי הנאשם המשיך לקחת חלק בהליך הטיפולי, עדיין נוטה לעמדה של הפחתה וצמצום בנוגע לעבירה שביצע, שירות המבחן שוחח פעם נוספת עם המתלוננת אשר טענה כי לא חל שינוי בהתנהגותו כלפיה. לאור התרשמות שירות המבחן כי למרות הליך טיפולי ממושך לא חל שינוי בתפיסותיו של הנאשם, בעמדותיו ובהתנהלותו, נמנע שירות המבחן מהמלצה להעמידו במבחן, ושב וחזר על המלצתו למאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

טיעוני הצדדים לעונש

7.     המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ- 12 חודשים, וענישה נלווית, זאת לאור חומרת העבירות, לאור לקיחת אחריות חלקית, לאור עמדת המתלוננת לפיה לא חל שינוי בהתנהלות הנאשם כלפיה. לשיטתה הנאשם השתתף בהליך טיפולי, אלא שההליך לא הביא לשינוי בתפיסותיו, לפיכך טענה ב"כ המאשימה שאינה מחוייבת להסדר הטיעון שהוצג ועתרה כאמור למאסר ממושך. המאשימה הציגה פסיקה לתמיכה בטיעוניה.

8.     ב"כ הנאשם טען שלשיטתו הנאשם עמד בקריטריונים שנקבעו במסגרת ההסדר ולפיכך כבולה המאשימה להסדר על פיו התחייבה לעתור למאסר שירוצה בעבודות שירות. ב"כ הנאשם הפנה לכך שהנאשם לקח אחריות, הביע חרטה, לא נפתחו תיקים נוספים, עבר הליך טיפולי ממושך, למרות הקושי הרב והקשיים הכלכליים בהם מצוי, לדבריו ההטמעה של הנאשם אולי איטית ביחס לאחרים אבל קיימת הבנה והוא רוכש כלים לטפל בעצמו. לדבריו הנאשם מנהל מערכת זוגית עם אחרת ויש נתק מוחלט בינו לבין המתלוננת, למעט התקשורת הנדרשת לטיפול בילדה המשותפת. ב"כ הנאשם הפנה להמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, ציין את העובדה שהנאשם שהה משך כשלושה וחצי חודשים באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים שהוקלו מעת לעת. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם מבקש שהסכום של 10,000 ₪ שהופקד בתיק המעצר יועבר כפיצוי למתלוננת. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה התומכת בטיעוניו. לפיכך ביקש להסתפק במאסר קצר בעבודות שירות.

9.     הנאשם הביע צער וחרטה, ביקש גם את סליחת המתלוננת. לדבריו הויכוח היה בקשר לילדה המשותפת. לדבריו השתתף במפגשים בבאר שבע, אליהם הגיע לאחר יום עבודה. הבטיח שלא יגיע שוב לבית המשפט.

דיון

10.הערך המוגן הנפגע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה חמורה הוא זכותו של אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכות של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה לשעבר. הערך המוגן הנפגע בעבירה של איומים הוא הזכות לשלוות נפשו של אדם. הערך המוגן הנפגע בעבירה של היזק במזיד לרכוש הוא זכות קניינו של אדם.

11.מידת הפגיעה בערכים המוגנים ביחס לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה חמורה היא ברף הגבוה, בשים לב שכתוצאה מהתקיפה נגרם למתלוננת חור בעור התוף באוזן שמאל. באשר למידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת האיומים היא ברף הנמוך בינוני והתבטאה בכך שאמר למתלוננת שיפגע בה אם יהיה לה חבר, מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירה של היזק במזיד לרכוש היא ברף הנמוך. ההיזק מתבטא בזריקת טלפון סלולרי על הרצפה. אין אינדיקציה בכתב האישום לגבי חומרת הנזק.

12.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך שעבירת האיומים בוצעה בשעה 4:30 לפנות בוקר, כשהנאשם מגיע למקום מגוריה של המתלוננת. כך גם העבירה של היזק ברכוש למזיד והתקיפה בוצעה כשהנאשם הגיע לבית המתלוננת. נתתי דעתי לכך שאין אינדיקציה לתכנון מוקדם, העבירות לא בוצעו בתחכום, אין שימוש בנשק קר או חם. הרקע לעבירות, הוא בעקבות גירושי בני הזוג והתנהלות קנאית ורכושנית של הנאשם כלפי המתלוננת.

13.בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות. ראו למשל:

·        רע"פ 233/15 משה בטש נ/ מדינת ישראל. 22 חודשי מאסר, כולל הפעלת מע"ת, לנאשם שהורשע בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו, על רקע רצונה להיפרד ממנו. ערעורים לבית משפט מחוזי ועליון נדחו.

·        רע"פ 9172/12 יונדין נ' מדינת ישראל. 4 שנות מאסר ושבעה חודשי מאסר , לרבות הפעלת מאסר מותנה, לנאשם שהורשע בגרימת חבלה חמורה וריבוי עבירות תקיפה הגורמת חבלות של ממש כלפי אימו הקשישה. ערעורים לבית משפט מחוזי ועליון נדחו.

·        רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בחמש עבירות של תקיפת בת זוג, וכן בשתי עבירות איומים. הנאשם, בין היתר, תקף את המתלוננת, רעייתו, בכך שהיכה אותה בראשה באגרופיו, עיקם את ידה, נשכה וסטר בפניה. נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל. ערעורים לבית משפט מחוזי ועליון נדחו.

·        רע"פ 4140/10 ג' ח' נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע במספר עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים. הנאשם תקף ואיים על בת זוגו במספר הזדמנויות. בשניים מן המקרים היא נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים. שירות המבחן המליץ על אפיק שיקומי - טיפולי, המתלוננת ביקשה שלא למצות עימו את הדין. נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורים למחוזי ועליון נדחו.

·                                                                                                                                                                                                                                                                     רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל. שנת מאסר לנאשם נעדר עבר פלילי בשל איומים על בת זוגו.

·                                                                                                                                                                                                                                                                     עפ"ג (מרכז) 30709-01-12 לופט נ' מדינת ישראל. 16 חודשי מאסר (כולל הפעלת מע"ת) לנאשם הורשע בעבירה של חבלה חמורה בכך שהיכה במכת אגרוף את המתלונן באפו, כתוצאה ממנה נפל המתלונן, ראשו נחבט ונגרמו לו שברים רבים בעצמות האף והמטומה בקרקפת. הערעור נדחה.

·        עפ"ג (ב"ש) 32504-04-11 רביבו נ' מדינת ישראל, 24 חודשי מאסר בפועל לנאשם שהורשע בגרימת חבלה חמורה- שבר באף לנהג מונית אשר הסיע אותו, זאת עת היה בגילופין. ערעורו נדחה.

·        ע"פ (ב"ש) 3610-01-11 אלקובי נ' מדינת ישראל . 7 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה, הנאשם תקף את גיסו וגרם לו שברים בארובות העיניים, בשיניים ובעצמות הפנים. הערעור נדחה.

·        ע"פ (נצ') 85-10 סורקלובסקי נ' מדינת ישראל . 12 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה. הערעור נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 52083-12-10 קפש נ' מדינת ישראל (9 חודשי מאסר, כולל הפעלת תנאי, בגין איומים על גרושתו).

ראו גם: ת"פ (ק"ג) 6103-02-10 מדינת ישראל נ' פלוני (10 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה ואיומים); ת"פ (רמ') 16519-05-09 מדינת ישראל נ' אבוסלבאן (10 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה); ת"פ (י-ם) 2465-05-12 מדינת ישראל נ' טייטלבאום (5 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה); תפ (פ"ת) 28004-11-11 מדינת ישראל נ' יורי אלכסשנקו, (8 חודשי מאסר בשל גרימת חבלה חמורה);ת"פ (קריות) 44917-06-13 מדינת ישראל נ' אלפסי (9 חודשי מאסר בעבירת איומים על רעייתו); ת"פ (ראשל"צ) 55683-05-13 מדינת ישראל נ' פלוני (4 ח' ע"ש כולל הפעלת מע"ת בעבירת איומים על גרושתו); ת"פ (פ"ת) 30773-02-13 מדינת ישראל נ' מנצור (6 ח' מע"ת לנאשם בן 76 ללא עבר פלילי שאיים עם פרודתו).

14.לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

15.לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

16.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

·        זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

·        זקפתי לזכותו את היותו נעדר כל עבר פלילי. הנאשם בן 50 וזו הפעם הראשונה בה נותן את הדין בגין עבירות פליליות.

·        לקחתי בחשבון את העובדה כי זה מאסרו הראשון של הנאשם.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את מצבו הרפואי בעקבות 2 אירועי לב שעבר בתקופה האחרונה, את מצבו הכלכלי הקשה על רקע קריסת עסקו.

·        לקחתי בחשבון את ההליך הטיפולי שעבר במסגרת ההליכים בתיק, ואת מאמציו לשתף פעולה בהליך הטיפולי, הגם שבסופו של יום ההליך הטיפולי לא הביא לשינוי מהותי בהתנהלותו.

·        לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם נעצר בתיק זה ושוחרר בתנאים מגבילים בהם שהה משך מספר חודשים.

·        לקחתי בחשבון כי לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.

·        לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן, אשר לא מצא טעם בהעמדת הנאשם במבחן, לאחר ששולב תקופה ממושכת בהליך טיפולי, הליך שלא הביא לתוצאות המיוחלות. שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

·        לקחתי בחשבון את עמדת המתלוננת כפי שתוארה בתסקירי שירות המבחן.

17. לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי בזו הפעם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות. בשל חומרת הפגיעה במתלוננת ובשל העובדה שההליך הטיפולי הממושך לא הביא לשינוי מהותי, עונש המאסר יהיה לתקופה של 6 חודשים.

18.       לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.           הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, ב"משקם" אשקלון ברחוב האופה 14 אשקלוןן.

                        הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

                        הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 24.4.17 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

          מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום

                        להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

תשומת לב הממונה על עבודות השירות כי הנאשם מעוניין לדחות את ריצוי עונש המאסר בחודש ימים. בית המשפט נותן מראש הסכמתו לכך, וזאת בהתאם לצרכיו ויכולתו של הממונה על עבודות השירות.

ב.            מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות

ג.             הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 10,000 ₪. הפיצוי יקוזז מהפקדון שבתיק 54961-02-15.

ד.            קנס 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים רצופים ושווים תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.8.17.

ה.  הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ז, 19/04/2017 במעמד הנוכחים.