1

 

 

 

 

 

א. כתב-האישום:

 

 

הנאשמת הורשעה לאחר הליך של שמיעת ראיות בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 וניסיון לתיווך בעסקה אחרת בסם, לפי סעיף 14 לפקודה הנ"ל יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

 

2

בהתאם לעובדות כתב-האישום, בטרם תאריך 25.6.15 פנה אישה שזהותה אינה ידועה למאשימה אל הנאשמת ובקשה ממנה, כי תחדיר סמים לכלא עבור אסיר אשר ריצה עונש מאסר בכלא איילון.

 

אותה אישה אמרה לנאשמת, כי לשם כך היא הזמינה עבורה ביקור בכלא לאותו אסיר, שתואם ליום 25.6.15 וכי בבוקרו של יום ימסור לה אדם אחר את הסמים כדי שתחדירם לכלא אל אותו אסיר.

 

באותו יום, נפגשו הנאשמת ואותו אדם בסמוך לבית-הכלא והוא העביר לנאשמת את הסמים שאותם יהא על הנאשמת להעביר לתוך הכלא אל האסיר. הנאשמת נטלה מידיו את הסמים והסתירה אותם בחזייתה.

 

בהמשך, נכנסה הנאשמת אל בית הכלא כדי להעביר לאסיר את הסמים, אך נתפסה במעבר הכניסה.על גופה של הנאשמת נתפסו הסמים הבאים: הרואין במשקל של 14.6672 גרם נטו, קוקאין במשקל של 8.4754 גרם נטו, בופרנורפין במשקל של 21.3649 גרם נטו, 29 טבליות אמפטאמין ו - 35 יחידות LSD.

 

ב. מתחם ענישה:

 

 

התכליות המוגנות תחת העבירות, שאותן ביצעה הנאשמת הן המלחמה בנגע הסמים בכלל, ומניעת החדרת הסמים אל תוך כתלי הכלא בפרט, על כלל התוצאות הרעות הנובעות מהימצאותם של סמים בבתי-הכלא.

 

נוכח עקרון ההלימה, התכליות העומדות אחר העבירות שאותן ביצעה הנאשמת ופסיקה הנוהגת בתחום אני קובע את מתחמי הענישה שבין מספר חודשי מאסר בפועל עד 24 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי הדין הבאים, שאף אותם יש לאבחן לפי כמות הסם והנסיבות האחרות:

 

רע"פ 8963/04 חמדאן נגד מדינת ישראל (3.3.05): הנאשם, אסיר, הורשע בעקבות הודאתו, בכך החזיק בבית-הכלא כ - 27 גרם הרואין מחולק ל - 9 יחידות, 87 גרם קנביס, מחולק ל - 18 יחידות ו - 3.4 גרם קנביס, שאותם החדיר פנימה לאחר ששב מחופשה, נדון ל - 24 חודשי מאסר בפועל שיצטברו לתקופת מאסרו. בית-המשפט העליון קבע: "למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם לגופו של עניין העונש שהוטל על המבקש עונש סביר הוא, ולא נמצא כי בית המשפט המחוזי החמיר ביתר עם המבקש...".

 

3

רע"פ 3245/08 מחמוד נגד מדינת ישראל (13.4.08): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בכך שניסה להחדיר באמצעות קטין לתוך הכלא 29 גרם הרואין, בעל עבר נקי, צעיר, נתונים אישיים חיוביים, נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 4144/15 אבו אלטיף נגד מדינת ישראל (16.6.15): הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכך שהגיע אל הכלא כדי לבקר אסיר, כאשר ברשותו חשיש במשקל 26 גרם, קנביס במשקל 1.6 גרם ואלו נתפסו במהלך הבדיקה שעבר, צעיר, תסקיר חיובי, נעדר עבר פלילי, נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 6048/04 אברהם נגד מדינת ישראל (12.7.05): הנאשם, אסיר, שב אל הכלא מחופשה, פלט מגופו הרואין במשקל 101 גרם, נדון ל - 4 שנות מאסר, שלוש מצטברות למאסרו.

 

ע"פ 5388/09 מדינת נגד פלוני (9.11.09): הנאשם, קטין, אשר הגיע לבית-הכלא כשברשותו הרואין במשקל 48.41 גרם נטו, אשר נתפסו בכניסה, נדון ל - 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

רע"פ 1485/10 אודליה ז'אן נגד מדינת ישראל (2.3.10): נאשמת אשר החזיקה בהרואין במשקל 6 גרם נטו + 10 אריזות הרואין במשקל 7.69 גרם נטו וחשיש במשקל 2.63 גרם נטו (משקל הסמים עולה מפסק-הדין של בית משפט קמא) במסוף כניסת המבקרים של בית הכלא, נעדרת עבר פלילי, אם חד הורית, תסקיר נעדר אופק שיקומי, נדונה ל - 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 5135/11 מדינת ישראל נגד ברקו (31.5.12): עורכת דין, אשר החדירה ל לקוחה בתוך בית הכלא 2.93 גרם קוקאין, 20 כדורי קלונקס, כדורי וויאגרה, נדונה ל - 7 חודשי מאסר בפועל.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת העבירות:

 

אין חולק, כי החדרת סם אל תוך כתלי הכלא נושאת בחובה חומרה יתירה.

 

סמים המוחדרים אל תוך הכלא מלבים את העבריינות, פוגעים בסדר הקיים בבית-הסוהר, מקשים על האכיפה ומעניקים כוח ושליטה לבעליהם האסירים/עצורים, ולפיכך תופעה עבריינית שכזו מחייבת ענישה בעלת משקל.

 

אכן, זוהי תופעה עבריינית שיש להילחם בה בדרך של ענישה מחמירה.

4

בכל הקשור להחדרת הסם אל הכלא קבע בית-המשפט העליון בע"פ 6048/04 אברהם אדגואיצאנו נגד מדינת ישראל (12/07/2005) כדלקמן:

 

"כפי שציין בית המשפט המחוזי בגזר-דינו, עבירות סמים הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמורה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להילחם בנגע הסמים ובתופעה של החדרת סמים לכלא".

 

הנאשמת פעלה באופן מתוכנן, צעד אחר צעד והגם שכפי הנראה היא הונעה במעשיה על-ידי אחרים, הרי שבכל נקודת זמן היא יכולה הייתה לחדול מן המעשה, לשוב על עקבותיה והיא לא עשתה כן.

 

אכן, הגם שמדובר באירוע חד-פעמי, אין לומר כי מדובר במעשה גחמתי נטול מחשבה.

 

בעבירות שכאלה קיים אינטרס ענישתי רב משמעות של הרתעת הרבים בכדי לסייע לגורמי האכיפה ושב"ס במניעת החדרת הסמים אל תוך הכלא.

 

(3). התסקיר:

 

הנאשמת הופנתה לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.

 

התסקיר מחודש ינואר 2020 סוקר את נסיבות חייה של הנאשמת, את המצוקה הכלכלית ואת הטרגדיה שהייתה מנת חלקה של המשפחה.

 

נמסרו בו נתונים מסויגים אודות מצבה הנפשי של הנאשמת, אודות בעלה שהינו מכור לסמים, המרצה עונש מאסר.

 

הנאשמת נטלה אחריות, הביעה חרטה על המעשה.

 

לטענתה, היא פעלה בחוסר מחשבה, נוכח מצוקה כלכלית ופיתוי כספי.

 

בסופו של יום לא נוצר פתח טיפולי, שיקומי נוכח הנתק שיצרה הנאשמת עם שירות המבחן וההמלצה היא להטיל על הנאשמת עונש מאסר שניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

(4). ניהול משפט - העדר עבר פלילי:

5

 

הנאשמת נעדרת כל עבר פלילי וזוהי הסתבכותה הראשונה בפלילים.

 

מנגד, כפי שפירטתי לעיל, אין מדובר בנאשמת אשר הודתה וחסכה זמן ציבורי.

 

יצוין, כי לא נמסר מה עלה בגורל החקירה ככל שהיא נוגעת לשאלה בדבר מיצוי הדין עם הדמויות ששלחו את הנאשמת אל בית הסוהר ועם האסיר הנמען לסם מדובר, למרות שעיון בהודעת הנאשמת (ת/6 שורה 78) מלמד, כי היא בהחלט מסרה פרטים מזהים מסוימים אודות האחרים, כאשר נעשה ניסיון לאתר את אותה "רנין" שהתמצה רק ניסיון לשיחה טלפונית (ת/15).

 

 

(5). תחלואה נפשית:

 

נטען, כי לנאשמת תחלואה נפשית המובילה את עניינה קרוב לסייג (עמוד 108 שורה 16 לטיעוני ב"כ).

 

כפי שצוין בתסקיר, יש להסתייג מן הנטען בהעדר מסמכים מקיפים ברורים.

 

במ/1 הינו מסמך שלפיו בבדיקה הראשונית עלה החשד למצב פסיכוטי חריף ולפיכך נדרש אשפוז לשם הסתכלות.

 

במ/2 הינו מסמך המלמד על תחלואה, אך אין לדעת מה טיבה, ומה השפעתה הלכה למעשה מבחינת הסייג לאחריות.

 

בסופו של יום, חוות הדעת הפסיכיאטרית לימדה כי "...לא נצפו ביטויים להפרעות בהליך החשיבה או בפרספציה, אפקט (מצב רוח) תאם את הסיטואציה של הבדיקה...הנבדקת הציגה גרסה לאירועים המתוארים בכתב האישום קוהרנטית ונטולת ביטויים להפרעות בשיפוט...".

 

נעשה ניסיון לברר את טענותיה בדבר טיפול פסיכיאטרי, אך לא ניתן היה לאמת טענות אלה. המסקנה היא שהנאשמת אינה סובלת ממצב פסיכוטי פעיל או כרוני, וכי לנאשמת כשרות מבחינה נפשית.

 

על כן, איני סבור כי יש ממש בטענת ב"כ בדבר הקרבה לסייג האחריות הפלילית.

 

(6). הימשכות ההליכים:

6

 

כתב-האישום מייחס לנאשמת עבירות מחודש יוני 2015.

 

כתב-האישום הוגש בחודש מאי 2016.

 

הכרעת- הדין נמסרה בחודש ספטמבר 2019.

 

ואולם, כפי שציין בית-המשפט במסגרת הכרעת-הדין (כב' השופטת ליאורה פרנקל): "הנאשמת לא התייצבה לחלק הארי של הדיונים" (עמוד 79 שורה 22) ובהמשך תיאר בית-המשפט את הסיבות לדחיות השונות.

 

עוד נכתב בהכרעת-הדין, כי "לציין כי הנאשמת לא מסרה במהלך כל התקופה מענה לכתב האישום חרף החלטתי לרבות במועד בו קבעתי התיק להבאת ראיות. ב"כ הנאשמת טען כי אין בידו לתת מענה" (עמוד 80 שורה 1 והלאה).

 

כלומר, אין לקבוע כי במקרה זה נמשכו ההליכים נוכח מחדליה של המאשימה, אלא דווקא יש לזקוף זאת לחובת הנאשמת.

 

יחד עם זאת, צוין, כי בישיבת ההוכחות של חודש אוקטובר 2018 "הוגש תיק מוצגים והדיון נקבע לפרשת ההגנה ליום 13.12.18" (עמוד 80 שורה 17).

 

לאמור, במידה מסוימת נוהל ההליך באורח תכליתי (פרשת הגנה בלבד) ומבלי לבזבז זמן ציבורי יקר ועניין זה פועל לזכותה של הנאשמת. כל זאת, למרות שעדיין בית-המשפט ציין, כי הנאשמת לא התייצבה לפתיחת פרשת ההגנה בישיבות 31.1.19, 28.2.19, 25.3.19, 11.6.19 וזהו אובדן זמן ציבורי ניכר, עד שלבסוף נפתחה פרשת ההגנה רק בתארי ך 8.7.19 (עמוד 80 שורה 19 והלאה).

 

 

ד. מסקנה:

 

 

המאשימה בטיעוניה עתרה להשית על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל ואילו ב"כ הנאשם עתר לענישה צופה פני עתיד.

 

7

במקרה של נאשמת זו, שהיא נעדרת כל עבר פלילי, למרות חומרת המעשים, איני סבור, שיש להשית עליה דווקא ענישה בדרך של 12 חודשי מאסר בפועל, כעתירת המאשימה, וגם ענישה הניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות תקיים את האינטרסים העונשיים הרלוונטיים.

 

אני סבור כי רע"פ 1485/10 אודליה ז'אן הנ"ל בהחלט יוצר נקודת עיגון ענישתית. נקודה זו בהחלט מתיישבת עם ההמלצה הכללית של שירות המבחן, שאותה אני מקבל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה. תוצאה:

 

 

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

 

 

א. 9 חודשי מאסר שניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות בנווה עמית מוצא עלית, ולשם כך תתייצב הנאשמת בתאריך 27.7.20 בשעה 09:00 במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז דרום.

 

עותק מגזר-דין זה יועבר לשירות המבחן.

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא תרצה הנאשמת אלא אם כן תעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ג. 3,000 ₪ קנס או 40 ימי מאסר תמורתם, והקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.8.20 ובכל ראשון שלאחר מכן.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים - הסמים יושמדו.

 

התיק סגור.

 

ניתן היום, כ' אייר תש"פ, 14 מאי 2020, במעמד הצדדים.