ת"פ 54859/05/21 – מדינת ישראל נגד מוסטפא עוידה
בפני |
כבוד השופטת בכירה שרון לארי-בבלי
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
מוסטפא עוידה ע"י ב"כ עוה"ד רמי עותמאן |
|
|
|
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק).
2. כעולה מכתב האישום המתוקן, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בשכונת אבו תור. פאדי שוויקי מתגורר ברחוב בו גרים הנאשם ומשפחתו. בין משפחת הנאשם ופאדי שוויקי, התגלע סכסוך שעניינו חניית כלי הרכב ברחוב.
ביום 11.10.2020, סמוך לשעה 18:00 חלפו פאדי עוידה, אחיו של הנאשם, ומהדי עוידה, בן דודו של הנאשם (להלן- מהדי) ואחרים ליד ביתו של פאדי שוויקי. דלת ביתו של פאדי שוויקי הייתה פתוחה לרחוב. בין פאדי שוויקי לבין מהדי ופאדי עוידה החלו חילופי דברים שכללו קללות ואיומים. בתגובה החל פאדי עוידה להתקרב לדלת ביתו של פאדי שוויקי. מהדי נעמד בין פאדי עוידה לבין פאדי שוויקי, וניסה למנוע מפאדי עוידה לתקוף את פאדי שוויקי. או אז דקר פאדי שוויקי את מהדי בבטנו, ונכנס חזרה לתוך ביתו. מהדי פונה לטיפול רפואי בבית חולים שערי צדק. בעקבות האירועים המתוארים לעיל, החלו מתגודדים בני משפחת עוידה, וביניהם הנאשם, סביב ביתו של פאדי שוויקי ומשפחתו.
פארס עוידה, אחיו של הנאשם, הצטייד באקדח וירה 3 יריות לכיוון ביתו של פאדי שוויקי, שחלקן חדרו לתוך דירתה של נפוז שוויקי, אימו. תוך כדי הירי תקף הנאשם את נ', אחיו של פאדי שוויקי באמצעות מקל ארוך וגרם לו לסימנים בזרועות, במותן, בגב, בכתפיים ובירך. במהלך האירוע, ירה פאדי עוידה זיקוקים לעבר בית משפחת שוויקי.
תסקיר שירות מבחן
3. מתסקיר שירות המבחן מיום 25.12.2022 עולה שהנאשם בן 30, נשוי, אב לילדה בת שנה ומצפה לילד נוסף ונעדר עבר פלילי. הוא מתגורר עם בני משפחתו בירושלים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית ובעל הכשרה של חשמלאי רכב, והוא עובד מזה 10 שנים כנהג הסעות בחברה בבעלות אביו. לדבריו, הוא זוכה להערכה רבה מצד לקוחותיו. הנאשם תיאר סיפוק מתחום תעסוקתו וקשר קרוב עם בני משפחתו.
4. בהתייחסותו לעבירה מושא כתב האישום תיאר שזו בוצעה בהשפעת גורמים תרבותיים וערכיים של מחויבות למשפחה, ואף תיאר יחסי שכנות טובים בינו לבין המתלונן טרם ביצוע העבירה. הנאשם שיתף שאירוע הדקירה עורר בו רגשות עזים, ביניהם כעס, בלבול ופחד ושהוא מצר מאד על התנהלותו שאינה מאפיינת אותו. הנאשם אפיין את עצמו כאדם רגוע שגם במצבי דחק אינו פועל באלימות.
5. הנאשם הכיר בכך שטעה ולדבריו תובנות אלה יסייעו בידו לפעול אחרת בעתיד. עוד מסר שהתקיימה סולחה בין הצדדים ללא תשלום פיצויים (לא הוצג מסמך).
6. הנאשם מסר שחווית המעצר למשך 15 ימים היוותה עבורו תקופה מטלטלת ושהתקשה להסתגל לתנאי המעצר. מצב רוחו היה מדוכדך עד כדי קושי לישון ולהזין את עצמו. לאחר מכן שהה 15 ימים נוספים במעצר בית מלא, ומסר שימי מעצרו הותירו עליו חותמת הרתעתית משמעותית.
7. שירות המבחן העריך את רמת ההישנות לעבירת אלימות כנמוכה ומידת החומרה אף היא הוערכה כנמוכה.
8. השירות מסר שנוכח העובדה שהנאשם שלל נזקקות טיפולית ומסר שההליך הפלילי היווה גורם מרתיע ומציב גבול עבורו- אין הם באים בהמלצה טיפולית. להערכת שירות המבחן ענישה בדמות של"צ תהווה עונש חינוכי, עונש שיש בו כדי להקטין סיכון להישנות ביצוע עבירות, וכך המליץ לצד ענישה מותנית ופיצוי לנפגע העבירה.
חוות דעה ממונה על עבודות השירות
9. מחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות נמצא שהנאשם כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.
טיעוני הצדדים לעונש
10.ב"כ המאשימה טענה באשר לנסיבות ביצוע העבירה כשהדגישה שמדובר באירוע חמור שהינו חלק מאירוע אלים בו היו מעורבים מספר אנשים על רקע סכסוך על חנייה. באשר לנסיבות ביצוע העבירה חידדה שהנאשם עשה שימוש בחפץ כדי להכות את המתלונן, נתון המצביע על פוטנציאל נזק גבוה, אף אם הסתיים בסימנים בגופו של המתלונן בלבד. באשר למתחם העונש ההולם הפנתה לת"פ (שלום ת"א) 56403-10-13 מדינת ישראל נ' קוזלוב (2.11.2016). לדידה, נסיבות מקרה זה דומות לענייננו והיא עתרה לאמץ את מתחם הענישה שנקבע שם, קרי, מספר חודשי מאסר בפועל ועד ל 15 חודשים. בקביעת עונשו של הנאשם, זקפה לזכותו את גילו הצעיר, היותו נעדר עבר פלילי, הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי. לפיכך, ביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולגזור עליו 3 חודשי עבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס.
11.ב"כ הנאשם עמד על כך שהאירוע לא החל בתקיפת הנאשם את המתלונן אלא בתקיפת המתלונן עצמו את בן דודו של הנאשם. עוד הוסיף שמדובר באירוע מלפני שנתיים ומעלה. באשר לנסיבותיו האישיות הדגיש שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שנטל אחריות למעשיו, הפנים את חומרת מעשיו וחידד שמדובר באדם נשוי ואב שמפרנס את משפחתו. בהתייחס לתסקיר שירות המבחן, טען ב"כ הנאשם שהשירות סבור שחשיפת הנאשם לעבריינות בבתי סוהר עלולה לדרדר את מצבו. עבודות שירות עלולות לגרום לו לאבד את מקום העבודה שלו. עוד התייחס לסולחה שנערכה בין הצדדים. בסופו של דבר, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם של"צ.
12.הנאשם בדבריו האחרונים בבית המשפט הביע חרטה.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
13.בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
14.העבירות שביצע הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים מוגנים, ביניהם הגנה על שלומו הגופני, ביטחונו האישי ושלוות נפשו של המתלונן. דומה שאין צורך להכביר בדבר הסיכון הגלום בעבירות אלימות כגון דא ונדמה שאלימות עודנה מהווה דרך נפוצה לפתרון סכסוכים, באופן המחייב את בתי המשפט לנקוט ביד קשה נגד הבוחרים בדרך פסולה זו. כך למשל, נפסק כי :
"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה היתרה הגלומה בעבירות אלימות, לנוכח הפגיעה הקשה בערכים המוגנים של שלמות הגוף והנפש וההגנה על הביטחון, ועל הצורך בהרתעה מפני ביצוען. על רקע התגברות מעשי האלימות אף ניכרת מגמה ברורה בפסיקה של החמרה בענישה בעבירות אלימות בכלל ובעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בפרט, לא כל שכן בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה כבענייננו" (ראו, בע"פ 799/19 צ'קול נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.07.19), בפס' 10).
15.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה שבעבירה בה הורשע הנאשם, משיתים בתי המשפט מנעד רחב של עונשים. יודגש שכל אירוע אלימות שונה בנסיבותיו ממקרים אחרים, ועל כן ישנה חשיבות יתרה לעמוד על נסיבות ביצוע העבירה כפי שמובאות בכתב האישום [ראו והשוו, בשינויים המחייבים, ענישה ומתחמי עונש הולם במקרים הבאים: רע"פ 4963/22 מנשירוב נ' מדינת ישראל (21.7.2022) ;רע"פ 3681/19 יהב שבתאי נ' מדינת ישראל (13.06.2019);רע"פ 310/18 אשורוב נ' מדינת ישראל (11.02.2018); רע"פ 8822/16 בן עזרי נ' מדינת ישראל (17.11.2016);רע"פ 7592/14 אושרי שמעוני נ' מדינת ישראל (11.11.2014); רע"פ 2114/13 עבד אל האדי נ' מדינת ישראל (20.03.2013);עפ"ג (מחוזי תל-אביב) 48801-03-21 מזר נ' מדינת ישראל (10.05.2021);ת"פ (מחוזי י-ם) 4198-05-19 מדינת ישראל נ' דניאל גולא (25.10.2020); עפ"ג (מח' חי') 69615-07-17 נוסקוב נ' מדינת ישראל (19.10.17) ;ת"פ (שלום י-ם) 2129-10-18 מדינת ישראל נ' ספואן פרג (28.09.2022);ת"פ (שלום ת"א) 16434-06-19 מדינת ישראל נ' דניאל זכר (25.11.2021);ת"פ (שלום י-ם) 21338-11-15 מדינת ישראל נ' מצליח סופיר (09.01.2020) ;ת"פ (שלום ת"א) 50940-08-17 מדינת ישראל נ' נזרי (31.05.2020);ת"פ (שלום י-ם) 4692-06-19 מדינת ישראל נ' הלל זכאים (30.12.2020) ;ת"פ (י-ם) 52001-09-16 מדינת ישראל נגד ברקה (15.01.2018)].
16.באשר לנסיבות ביצוע העבירה, כעולה מכתב האישום, העבירה בוצעה ללא תכנון מוקדם אלא כתגובה אלימה ספונטאנית. על הסיבות שהובילו לאותה תגובה אלימה ולביצוע העבירה נלמד מתסקיר שירות המבחן כמפורט לעיל. מצאתי שחלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה נמוך משל האחרים. למתלונן נגרמו סימני חבלה באזורים שונים. יודגש שהמאשימה לא הציגה מסמכים רפואיים בעניין זה או טופס הצהרת נפגע עבירה.
לאור בחינת נסיבות העבירה, אני סבורה שמידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים מצויה ברף הנמוך. בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת שמתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.
עונשו של הנאשם
17.בגזירת העונש ההולם לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולתת להן משקל, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.
18.במקרה דנן, מדובר בנאשם נשוי ואב לילדה ומצפה לילד נוסף שמפרנס את משפחתו.
19.מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שהודה, הביע חרטה, הכיר בכך שטעה והתבונות שעלו במסגרת שירות המבחן יסייעו בידו לפעול אחרת, נטל אחריות למעשיו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
20.כעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם העיד על עצמו שמדובר בהתנהלות שאינה מאפיינת אותו. הנאשם אפיין את עצמו כאדם רגוע שגם במצבי דחק אינו פועל באלימות.
21.עוד לקחתי בחשבון שעובר לביצוע העבירות היו יחסי שכנות טובה בין הנאשם לבין המתלונן, וכי התקיימה סולחה בין הצדדים. בנוסף, זקפתי לזכותו של הנאשם שהיה עצור מאחורי סורג ובריח במשך 15 ימים לצד 15 ימים נוספים בהם שהה במעצר בית מלא, ושההליך הפלילי היווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבול.
22.שירות המבחן העריך את רמת ההישנות לעבירת אלימות כנמוכה. כך גם את מידת החומרה.
23.לצד שיקולי השיקום, מצאתי לבכר את האינטרס הציבורי ובכלל זאת הרתעת הרבים והרתעת היחיד. לפיכך, מצאתי לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה.
לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי ביום 13.3.2023 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודת שירות בבאר שבע עם תעודה מזהה.
ב. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור כל עבירת אלימות.
ג. קנס כספי בסך 500 ₪ שישולם עד ליום 16.3.2023.
ככל שקיים פיקדון בתיק -יקוזז הקנס מן הפיקדון. ככל שתיוותר יתרה תושב למפקיד.
המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
