1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד טובי הראל

ב"כ הנאשם: עו"ד דן באומן

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשתי עבירות של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו - 2006.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, במסגרת צו פיקוח ומעקב לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין אשר הוצא נגד הנאשם, נאסר עליו, בין היתר, ללון או לגור תחת קורת גג אחת עם ילדיו הקטינים למשך 4 שנים החל מיום 12.11.14. חרף זאת במועד אחד בשנת 2015 לן הנאשם בבית מגורי משפחתו בנוכחות בתו הקטינה, ילידת 2001, עימה יצר קשר ובין היתר ביקש כי תגיש לו לאכול. בנוסף, ביום 22.5.16 שהה הנאשם בבית בנוכחות ילדיו הקטינים.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן.

ראיות לעונש

4.                  ת/1 - כתב האישום וגזר הדין בו הורשע הנאשם במעשים מגונים, ואשר בגינו ניתן צו הפיקוח.

5.                  ת/2 - הערכת מסוכנות הנאשם מיום 10.10.14 אשר קובעת רמת מסוכנות מינית בינונית-גבוהה לטווח ארוך.

6.                  ת/3 - סירוב הנאשם להגיע לבדיקה חוזרת בפני מעריכת המסוכנות.

3

7.                  נ/1 - דו"ח סוציאלי מבית מעצר ניצן מיום 6.1.14, ממנו עולה כי הנאשם הינו אסיר פיקוח ברמה א' ואסיר השגחה רמה ב' ושוהה באגף לטיעוני פיקוח.

טיעוני הצדדים

8.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד מירית נוימן, הנאשם הורשע בעבר בביצוע מעשים מגונים בילדיו הקטינים ונידון בשל כך לעונש מאסר בפועל בן 24 חודשים. נגד הנאשם הוצא צו פיקוח שתכליתו איסור יצירת קשר או לינה תחת אותה קורת גג עם ילדיו. הנאשם הפר צו זה בשתי הזדמנויות שונות. הערך החברתי שנפגע הינו הגנה על שלום הציבור מפני עברייני מין. במקרה דנן הפגיעה היא חמורה נוכח העובדה כי מדובר במתלוננות עצמן בתוך ביתן, מקום מבטחן. מתחם העונש הינו בין מאסר על תנאי עד 8 חודשי מאסר לכל הפרה. הערכת המסוכנות האחרונה שנעשתה בעניינו של הנאשם קבעה רמת מסוכנות בינונית-גבוהה לטווח הארוך תוך שהצביעה על העדר תובנה והעדר טיפול. בהמשך נדרש הנאשם להיבדק פעם נוספת וסרב. כמו כן לחובתו של הנאשם הרשעה בעבירות אלימות כלפי קטינים בגינה אף ריצה מאסר למשך 11 חודשים. נוכח חומרת ההפרה והנתונים שפורטו עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.

9.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דן באומן, הנאשם הינו אדם דל מאוד, ויכולתו הקוגניטיבית נמוכה. בעבר נמצא הנאשם לא כשיר לעמוד לדין בשל מחלת נפש. הנאשם עבר לפני כ- 20 שנה תאונת דרכים קשה, נפגע בראשו ומאז אינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקצבת נכות של הביטוח הלאומי. הוא מוגדר כאסיר טעון פיקוח ונתון לניצול על ידי אסירים אחרים. גם במשפחתו ובחברה הנאשם הינו אדם דחוי שאינו רצוי בקרב בני משפחתו למעט אחות אחת. מדובר בשתי הפרות בלבד. הנאשם ניסה לעמוד בצו הפיקוח ואולם כשל בשל געגועיו לילדיו. במהלך ההפרות הוא לא פגע בילדים. הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש של 3 חודשי מאסר בפועל.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

10.              כתב האישום מתאר שני מקרים בהם הפר הנאשם, בהזדמנויות שונות, את צו הפיקוח. לפיכך סבורני כי יש לראות כל מקרה כאירוע נפרד ולקבוע בגינו מתחם עונש הולם נפרד.

11.              הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על ביטחון הציבור מפני עברייני מין מורשעים והבטחת האפקטיביות של מנגנון הפיקוח על עברייני מין.

4

12.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. הנאשם הגיע אל ביתו בשתי הזדמנויות שונות בהן יצר קשר עם ילדיו. אמנם במהלך ההפרות לא ביצע הנאשם עבירה ואולם אין ספק כי מעשיו מהווים הפרה של לב ליבו של צו הפיקוח נוכח העובדה כי ניתן בשל פגיעת הנאשם בילדיו בביתו.

13.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:

א.          בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 7934-06-11 גדול נ' מדינת ישראל (17.7.11), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, בכך ששיחק עם ילדים בכדור בניגוד לצו הפיקוח. הנאשם סובל מבעיות נפשיות. נידון למאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, לצד עונשים נלווים.

ב.           בת"פ (ב"ש) 49050-02-12 מדינת ישראל נ' ביאדגלין (18.5.12), הורשע נאשם בביצוע ארבע עבירות של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין. נידון לשישה חודשי מאסר בפועל.

ג.             בת"פ (פ"ת) 23536-10-10 מדינת ישראל נ' קרוצקו (7.12.10), הורשע נאשם בביצוע עבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין. הנאשם הפר פעמיים את צו הפיקוח כאשר עבד כמאבטח בבית ספר ובגן ילדים. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל.

ד.           בת"פ (ק"ג) 32203-08-10 מדינת ישראל נ' נגאוקר (14.9.10), הורשע נאשם בביצוע שלוש עבירות של הפרת צו פיקוח על עברייני מין. נידון ל- 100 ימי מאסר בפועל.

ה.          בת"פ (פ"ת) 27918-05-14 מדינת ישראל נ' פלוני (11.9.14), הורשע נאשם בעבירה של הפרת צו פיקוח על עברייני מין. הנאשם שוחח עם שני קטינים בניגוד לצו האוסר עליו להתחבר על קטינים ממין זכר. הנאשם נידון למאסר למשך 3 חודשים ויום.

ו.             בת"פ (פ"ת) 35912-05-11 מדינת ישראל נ' ויפליק (14.7.11), הורשע נאשם בביצוע עבירה של הפרת צו פיקוח, כאשר שהה במגרש כדורגל, אשר בו שהו באותה עת קטינים ובגירים. מאוחר יותר חבר הנאשם לשני קטינים בני 16, שיחק עמם ויצר איתם מגע פיזי במהלך משחק הכדורגל. נידון למאסר בפועל לתקופה של כחודשיים וחצי.

5

ז.            בת"פ (ת"א) 18029-09-13 מדינת ישראל נ' חנוכה (30.10.13), הורשע נאשם בביצוע עבירה של הפרת צו פיקוח על עברייני מין, אשר במסגרתו נאסר עליו כל שימוש באלכוהול. הנאשם במספר הזדמנויות שונות שתה לשוכרה, ובכך הפר את הצו בעניינו. נידון לחודשיים מאסר בפועל.

ח.          בת"פ (ב"ש) 3039/12 מדינת ישראל נ' שפובלוב (27.12.12), הורשע נאשם בביצוע שתי עבירות של הפרת צו פיקוח על עברייני מין. לפי הצו נאסר עליו לצרוך משקאות אלכוהוליים, אולם הוא מעד פעמיים. נידון לחמישה חודשי מאסר על תנאי.

14.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הפר את צו הפיקוח שניתן נגדו, בשתי הזדמנויות שונות, מספר חודשים לאחר שחרורו מן המאסר בנובמבר 2014. כאשר המדובר בהפרה אשר נוגעת ללב ליבו של צו הפיקוח שמטרתו היתה הרחקת הנאשם מילדיו הקטינים בהם פגע בביתם. לטענת הנאשם פעולותיו נבעו מגעגועו לילדיו. הנאשם אמנם לא פגע בילדיו זו הפעם, אך נוכח מסוכנותו אשר נמצאה כבינונית עד גבוהה, קימת חומרה בהפרת צו הפיקוח.

15.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל לכל אחת מן ההפרות.

16.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

17.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1973, נשוי ואב לשישה ילדים. בעברו נפגע הנאשם בתאונת דרכים קשה וסבל מפגיעת ראש משמעותית אשר הובילה לאובדן כושר עבודה. הנאשם בעל יכולות קוגניטיביות מוגבלות ואישיות ילדותית ובלתי בשלה, הוכרז בעבר כמי שאינו כשיר לעמוד לדין ובמסגרת מאסרו האחרון אף היה מצוי בסטטוס של אסיר טעון פיקוח והשגחה בשל מצבו ובשל ניצולו על ידי אסירים אחרים. הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות למעשיו. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בגין מעשים מגונים בילדיו הקטינים בגינה ריצה עונש מאסר בפועל של 24 חודשים וכן הרשעות קודמות יותר בגין עבירות אלימות כלפי חסר ישע ובת זוג, בגינן נידון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 11 חודשים.

18.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שמדובר בשתי הפרות שונות ונוכח העדר טיפול וסירובו להיפגש עם מעריכת מסוכנות.

6

19.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר במרכז מתחם העונש ההולם ובגדרי טווח הענישה שאליו עתרו הצדדים לצד עונשים נלווים.

סוף דבר

20.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          4 חודשי מאסר בפועל החל מיום 22.5.16.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר את העבירה שבה הורשע.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ו, 14 יולי 2016, בנוכחות הצדדים.