1

הנאשם הודה והורשע, ביום 28.2.21, בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון ללא הסכמה עונשית, בכך שביום 27.4.19, עת נעצר לבדיקה במחסום משטרתי, התגלה כי הוא מסתיר בתא המטען של רכבו תושב אזור ללא אישור כניסה או שהיה בישראל, זאת לאחר שטען כי תא המטען תקוע ולא ניתן לפותחו.

בשל כך הורשע הנאשם בניסיון הסעת תושב זר שלא כדין ובהפרעה לשוטר.

על פי הסכמת הצדדים נשלח הנאשם לתסקיר שירות מבחן וכן לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בחוות דעתו שלל הממונה ריצוי מאסר בעבודות שירות עקב התנהגות פסולה של הנאשם בפעם הקודמת בה נידון לריצוי מאסר דומה במסגרת תיק תעבורה בו נדון ל 30 ימי מאסר בעבודות שירות.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן עולה כי לנאשם אין הרשעות קודמות (פליליות), בבסיסו הוא אדם נורמטיבי, את העבירה ביצע כטובה לקרוב משפחה (אשר לטענת הסנגורית היה חולה ומאז נפטר), משתמש בסמים קלים בדרך קבע ואינו סבור כי הוא זקוק לטיפול בשל כך.

במצב דברים זה נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אך בהיעדר עבר פלילי המליץ שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל ולהסתפק במאסר קצר בעבודות שירות ובמאסר מותנה.

טיעוני הצדדים:

המאשימה זיהתה את שמירת בטחון הציבור והגנה על זכות קביעת הבאים בגבולות המדינה כערכים המוגנים שנפגעו, אני מקבל זיהוי זה וקובע אותו אף אני.

2

המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 2-8 חודשי מאסר בפועל, צירפה פסיקה לעמדתה וביקשה למקם את הנאשם בתחתית המתחם ולהטיל עליו חודשיים מאסר, קנס משמעותי ומאסר מותנה.

המאשימה ציינה לחומרה את נסיבות ההסעה - הסתרת הנוסע בתא המטען, ולקולא את היעדר העבר, נטילת האחריות והתרשמות שירות המבחן מהנאשם כאדם נורמטיבי בבסיסו.

הסנגורית ציינה את גילו הצעיר של הנאשם, הריחוק מהאירוע שהתרחש לפני יותר משלוש שנים, היעדר עבר פלילי, היותו המפרנס היחיד של משפחתו והעובדה שמדובר במקרה חד פעמי, עבור קרוב משפחה שחלה אז בסרטן.

הסנגורית ביקשה להסתפק במאסר מותנה ולראות בתסקיר חיובי - על גבול האפשרות להחריג מטעמי שיקום.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו והבטיח לא לחזור עליהם שוב.

דיון והכרעה:

השאלה המרכזית, לענ"ד, היא מידת הפגיעה בערכים המוגנים.

עובדת הסתרת הנוסע בתא המטען ודברי השקר לשוטרים ממחישים חומרת פגיעה לא מבוטלת.

היות הנוסע קרוב משפחה ואולי אף חולה סרטן (אף שהדבר לא גובה במסמכים כלשהם) ממתנים משהו את חומרת הפגיעה.

אקח בחשבון גם היעדר עבר פלילי לנאשם, המרחק - למעלה משלוש שנים - מאז העבירה ועד היום, התרשמות שירות המבחן ממנו כנורמטיבי בסך הכל, ומנגד את חוות דעתו השלילית של הממונה על עבודות השירות אודות התנהלותו הנפסדת של הנאשם בגין הרשעה תעבורתית קודמת.

כשאני לוקח כל אלה בחשבון שיקוליי, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין מאסר בן שבועיים לבין 6 חודשי מאסר, שאפשר וירוצו בעבודות שירות.

היות שקיימת מניעה מהצבתו של הנאשם בעבודות שירות, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

1.      מאסר למשך 25 ימים. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 15.11.22

2.      מאסר למשך 4 חודשים אותו לא ירצה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא אחת העבירות בהן הורשע.

3.      קנס בסך 1000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.4.23.

3

זכות ערעור כחוק

ניתן היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.